הפסקת האש לא עוצרת את מחירי הדלק: מה עומד מאחורי הזינוק הדו-ספרתי בתחנות

הפוגה חמה במחירי הגז הטבעי אבל הדלק ממשיך להתייקר

מחירי הגז הטבעי הנוזלי צונחים בשעות האחרונות בעקבות הודעת הפסקת האש של נשיא ארה״ב, אך ההקלה בשוקי הגז אינה מתורגמת להורדת מחירים בתחנות הדלק בישראל. למרות שהפסקת האש נועדה לאפשר חידוש התנועה החופשית במצר הורמוז, מחיר הדלק צפוי לקפוץ ביותר מ-12 אחוזים בשבוע הבא. הסיבה לפער בין מגמת שוק הגז העולמי לבין המציאות בתחנות הדלק הישראליות טמונה בשני גורמים מרכזיים: התחזקות שער החליפין של הדולר מול השקל, והעובדה שמחיר הנפט הגולמי נקבע בחוזים ארוכי טווח שעדיין משקפים את השיאים שנרשמו במהלך חודשי הלחימה. חודשים של חסימה חלקית במצר הורמוז, תקיפת תשתיות נפט במדינות המפרץ ופגיעה באספקה העולמית העלו את מחיר הנפט לרמות שלא נראו שנים רבות, וגם אם המחירים יחזרו לרדת בהדרגה, הצרכן הישראלי ימשיך לשאת בעלות הגבוהה עוד שבועות ארוכים. בנוסף, מחיר הדלק משפיע לא רק על עלות התדלוק לרכב הפרטי אלא גם על מחיר התובלה במשאיות ובמטוסים, שמשפיע בתורו על מחירי הסחורות ועל האינפלציה הכללית במשק.

איראן וטראמפ מסכימים על דבר אחד: להרוויח מהורמוז

מאחורי הקלעים של הפסקת האש מתגלה תמונה מורכבת וחסרת תקדים. דה-מרקר חשף כי איראן נערכת להפוך באופן רשמי את מצר הורמוז לנתיב אגרה, וכי גם נשיא ארה״ב מעוניין להרוויח מהסדרת המעבר. הפסקת האש בת השבועיים שהוכרזה נועדה לגבש הסכם שיאפשר את סיום המלחמה ואת חידוש התנועה בנתיב השיט החיוני לשוק האנרגיה העולמי, אך המחיר שיידרש לשלם על חידוש זה עלול להיות גבוה מאוד. טראמפ והאיראנים מעוניינים להסדיר מעבר בתשלום במצר הורמוז, בניגוד ישיר לאמנה הימית של האו״ם המעגנת את עקרון חופש השיט. אם ההסדר יצא לפועל, מדובר בשינוי מבני שישפיע לא רק על מחירי הנפט אלא על כלל שרשרת האספקה הגלובלית של אנרגיה. על פי הדיווחים, כ-480 מכליות תקועות כיום באזור המפרץ בהמתנה להסדרת המעבר, והנזק לשווקי האנרגיה כבר מוערך במיליארדי דולרים. המשמעות לישראל היא שגם לאחר סיום הלחימה, עלות האנרגיה עלולה שלא לחזור לרמות שקדמו למשבר, שכן אגרת המעבר בהורמוז תיקלט במחיר הנפט הגולמי ותגרום לעלייה מתמשכת בעלויות.

מעבר לאמנה הימית של האו״ם

ההסכם המתגבש בין איראן לארה״ב על גביית אגרה במצר הורמוז מהווה פגיעה ישירה באמנה הימית של האו״ם משנת 1982, הקובעת כי ספינות מכל המדינות זכאות למעבר חופשי במיצרים בינלאומיים. פרסומים בביזפורטל מציינים כי איראן כבר הציבה למעשה תנאי חדשים למעבר מכליות, כאשר בימים האחרונים אושר למכלית נפט אחת מעיראק לעבור דרך המצר, תוך שמסתמנת תקרה של עד שלושה מיליון חביות נפט שיורשו לחזור לשוק. הגישה הסלקטיבית לאישורי מעבר מעידה על כך שאיראן משתמשת בשליטה על המצר כלי לחץ פוליטי וכלכלי, וכי חידוש מלוא התנועה יהיה כרוך בתשלום שגובהו טרם הוכרע. גם בכלי תקשורת בינלאומיים מועלים חששות כי הסדר כזה ייצור תקדים מסוכן שעלול לעודד מדינות נוספות לנסות לגבות אגרות דומות בנתיבי שיט בינלאומיים אחרים, כמו מצר מלאקה או תעלת סואץ.

אירופה נאבקת בגל השני של המשבר

גלי ההדף של סגירת מצר הורמוז נעים במסלול ברור ממזרח למערב, ואירופה מוצאת את עצמה בחזית השנייה של המשבר. מעבר למחירי הנפט הגבוהים שמזינים אינפלציה גוברת, מתגלה מחסור ממשי בדלק סילוני שמאיים לשבש את תעשיית התעופה האירופית. איטליה כבר הקציבה דלק בארבעה שדות תעופה, וחברות תעופה מתחילות לקצץ טיסות על רקע חשש לשיבושים באספקה מהמפרץ. המחסור בדלק סילוני נובע מכך שזמינות הסולר המשמש לתעופה נפגעה במידה רבה יותר מזו של מוצרי נפט אחרים, שכן תהליך הזיקוק המייצר סולר תעופה מוגבל יותר. במקביל, גרמניה ומדינות נוספות באירופה דוחפות להטלת מס חדש על רווחי הענק של חברות האנרגיה, שנהנו מהזינוק במחירי הנפט והגז בחודשים האחרונים. מדובר בצעד שמזכיר את המס שהטיחה אירופה על חברות האנרגיה במשבר של שנת 2022, אך הפעם ההיקף גדול בהרבה בשל משך המשבר וחומרתו. כלכליסט תיאר את המצב כפצצת זמן אינפלציונית עבור הכלכלות החזקות בעולם, שכן הלחצים האינפלציוניים מתעוררים מחדש בדיוק בנקודה בה בנקים מרכזיים באירופה שקלו להוריד ריביות.

חברות תעופה מקצצות טיסות על רקע שיבושי אספקה

ההשלכות של מחסור בדלק סילוני חורגות הרבה מעבר לעליית מחירי כרטיסי הטיסה. חברות תעופה אירופיות נאלצות לבצע הערכות מחודשות של רשתות הטיסות שלהן, כאשר חלק מהן כבר הודיעו על ביטול או דחיית טיסות ליעדים מרוחקים. המשמעות היא שגם אם הפסקת האש תחזיק מעל לראש השנה, השיקום בתעשיית התעופה יימשך חודשים ארוכים, שכן חידוש אספקת הדלק הסילוני לרמות תקינות דורש זמן התארגנות משמעותי. בנוסף, חברות התעופה חתומות על חוזי רכש דלק ארוכי טווח שכבר שיקפו את מחירי השיא, כך שגם כשהאספקה תתנרמל, העלות הממוצעת לטיסה תישאר גבוהה. המצב משפיע גם על שדה התעופה בן-גוריון, שכן חלק מחברות התעופה האירופיות מפעילות קיצוצים גם בקווים לישראל, מה שעלול להשפיע על זמינות הטיסות ועל מחירי הכרטיסים.

המשק הישראלי ממשיך לדמם בזמן שאסדות הגז מושבתות

בזמן שהעולם מתמקד במצר הורמוז ובמחירי הנפט, המשק הישראלי סופג מכה כלכלית מתמשכת שנובעת מהשבתת אסדות הגז לווייתן וכריש. האסדות מושבתות כבר מעל לחמישה שבועות בשל המלחמה עם איראן וחזבאללה, והמשק חוזר להשתמש בפחם ובסולר המזהמים כדי לייצר חשמל. עלות ההשבתה מוערכת בכ-300 מיליון שקל לשבוע, סכום שכולל לא רק את עלות תדלוק חלופי אלא גם את הנזקים העקיפים לתעשייה, לסביבה וליצוא הגז למצרים וירדן. דה-מרקר דיווח כי הגז חזר לאסדת לווייתן רק לאחרונה לאחר חמישה שבועות של השבתה מלאה, אך חזרה לתפוקה מלאה צפויה לארוך שבועות נוספים. במקביל, סוכנות הדירוג S&P הורידה את תחזית הדירוג של אנרגיאן, חברת האנרגיה הישראלית המפעילה את אסדות הגז, בנימוק שהסיכונים הביטחוניים התגברו באופן משמעותי. ההורדה בתחזית הדירוג משפיעה על עלות ההלוואות של החברה ומעידה על חוסר הוודאות הארוך טווח הכרוך בהפעלת תשתיות אנרגיה רגישות בסביבה הגיאופוליטית הישראלית. המשבר מאותת למשקיעי אנרגיה בינלאומיים שישראל היא שוק מסוכן, דבר שעלול להקשות על גיוס הון לפרויקטים עתידיים בתחום הגז והאנרגיה המתחדשת.

מי מרוויח מהמשבר ומי משלם את החשבון

מאחורי כל משבר אנרגיה ישנם תמיד מרוויחים ומפסידים, והמשבר הנוכחי אינו שונה. מניות האנרגיה הישראליות זינקו בצורה חדה עם פרוץ המלחמה, כאשר חברות כמו בזן נהנות מהעלייה במחירי הזיקוק ומהחוזים ארוכי הטווח על גז מקומי. במקביל, חברות אנרגיה ישראליות שפעילותן מרוכזת בארה״ב, כמו אנלייט, או.פי.סי ודוראל, הוסיפו מאות אחוזים לשוויין בשנה האחרונה בזכות הביקוש האדיר לחשמל בארה״ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת הבינה המלאכותית. המדד האנרגטי בבורסה בתל-אביב אף הניב תשואה של מעל 400 אחוזים בחמש שנים, יותר מכפול ממדד תל-אביב 35. אולם המרוויחים הגדולים ביותר מהמשבר הם חברות הנפט והגז הבינלאומיות, שרווחיהן חצו שיאים חדשים בכל רבעון מאז תחילת הלחימה. בצד השני של המשוואה עומד הצרכן הפרטי, שנשא בעלות הגבוהה של מחירי הדלק, החשמל והמזון, מבלי שהממשלה הציעה מנגנון הגנה משמעותי. הדיון על הפחתת מס הבלו על דלק עדיין לא הבשיל להחלטה, ובינתיים האינפלציה ממשיכה להאכיל את עצמה דרך שרשרת האספקה. גם חברות התעופה הישראליות סופגות מכה, שכן עלויות הדלק מהוות חלק ניכר מהוצאות התפעול שלהן, וקיצוצי הטיסות של חברות אירופיות עלולים להקטין את תנועת התיירים לישראל בתקופה קריטית למשק.