משבר האנרגיה הגלובלי: האם חסימת הורמוז והשבתת הגז הישראלי משנים את כללי המשחק?

האזור מתנהג כעת כמו חבית חומר נפץ ממש, כאשר המתיחות הגואה במפרץ הפרסי והאיום הממשי על חופש השיט במצרי הורמוז מטלטלים את יסודות שוק האנרגיה העולמי. המשקיעים בבורסות בניו יורק, לונדון ותל אביב צופים בבעת ובדבת בחרדה כשמחירי הנפט הגולמי מזנקים בקצב מסחרר, ומומחים מזהירים כי העלייה במחירי האנרגיה עלולה להצית מחדש את האינפלציה ולעכב את הירידות המיוחלות בריבית הריבית בארצות הברית. ברקע הזה, ממשלת ארה"ב שוקלת צעדים דרסטיים, כולל הסרה חלקית של סנקציות על נפט איראני, בניסיון נואש להציף את השוק ולמנוע קריסה של מחירי הדלק בעולם המערבי. המהלך הזה, אם יצא לפועל, עשוי ליצור פרדוקס מדיני, שכן הצד האמריקאי עלול למצוא את עצמו מסייע לכלכלת האויב האיראני רק כדי להגן על הצרכן האמריקני והאירופאי מקפיצת מחירים בתחנות הדלק.

במקביל למהפך הגלובלי, המשק הישראלי נאלץ להתמודד עם משבר אנרגטי מקומי חריף שזורק אותו אחורה בעשור שלם, כשאסדות הגז הטבעי "לווייתן" ו"כריש" נותרו מושבתות כבר יותר משבועיים. החלטה זו, שנכפתה על המדינה עקב האיומים הביטחוניים המשמעותיים מצד איראן וחזבאללה, יוצרת גירעון הולך וגדל באספקת החשמל ומכריחה את חברת החשמל לחדש את הפעלת תחנות הכוח המבוססות על פחם וסולר. המהפך הזה לא רק פוגע ביעדי הסביבה של ישראל ומזרק כמויות אדירות של זיהום לאוויר, אלא הוא גם גורם נזק כלכלי ישיר וקשה: משרד האנרגיה מעריך כי הנזק הישיר מהשבתת הקידוחים עומד על כ-600 מיליון שקל, כאשר המשק מפסיד כ-300 מיליון שקל בכל שבוע שבו אסדות הגז אינן פעילות. האבדה הכלכלית הזו נובעת לא רק מהעלות הגבוהה של ייצור חשמל מדלק ופחם בהשוואה לגז, אלא גם מאובדן הכנסות ממכירת גז למצרים ולירדן, חוזים שיקום הכבוד המסחרי של ישראל עם שכנותיה ומהווים מקור מטבע זר חשוב.

השלכות גיאופוליטיות על שוק הנפט

המלחמה באיראן והאיום של משמרות המהפכה לחסום את מצר הורמוז, עורק תחבורה ימי קריטי שדרכו עוברת חמישית מהאספקה העולמית של נפט, הפכו את המפה האסטרטגית של האנרגיה כולה. סעודיה, שמזהה את הסכנה הקיומית לכלכלתה אם ייחסם המצר, כבר החלה לפעול להקמת נתיבי עקיפה דרך הים האדום, ועל פי דיווחים אחרונים, יותר ממחצית מיצוא הנפט הסעודי כבר עובר בנתיב זה כדי להמנע מהתלות במצר המתוח. הצעד הסעודי הוא אמת מידה לחומרת המצב, אך הוא גם יוצר בעיות לוגיסטיות ועלויות נוספות שמשתקפות לבסוף במחיר הסופי של החבית. במקביל, ממשל טראמפ האמריקאי מקדם תוכנית תוקפנית לפתיחת המצר בכוח, תוך ניסיון לגייס קואליציה בינלאומית שתבטיח את חופש השיט, אך הניסיונות הדיפלומטיים עדיין רחוקים מלהניב פירות והאזור נשאר על סף מלחמה כוללת. אנליסטים בבנק אוף אמריקה הביעו סקפטיות רבה לגבי היכולת לרסן את המחירים לטווח הארוך, וניבאו כי למרות ניסיונות הרגיעה, מחיר הנפט עדיין עלול לחזור לרמות של 77.5 דולר לחבית, מה שמייצג ירידה משמעותית מהשיאים שנרשמו לאחרונה אך עדיין מהווה מטעד על הכלכלה העולמית. החשש המרכזי בשווקים הפיננסיים הוא שהאי-ודאות הגיאופוליטית תהפוך לקבועה, מה שיכריח בנקים מרכזיים לשמור על ריביות גבוהות יותר מהמתוכנן, דבר שיעכב את הצמיחה ויגביל את ההשקעות.

משבר באירופה ותופעת "תיירות הדלק"

בעוד המזרח התיכון בוער, אירופה מגלה כי היא חשופה באופן קריטי לזעזועים בשוק האנרגיה, והמשבר הנוכחי חושף סדקים עמוקים באיחוד האירופי. מחירי האנרגיה ביבשת, שכבר זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים בגרמניה עקב הפסקת זרימת הגז הרוסי, מאיימים כעת להפוך את ההתאוששות הכלכלית השברירית למשבר חוב מלא. בניסיון להגן על האזרחים, מדינות שונות נוקטות בצעדים יוצאי דופן כמו הורדת מיסים על דלק, סובסידיות ישירות ואפילו מענקים חד-פעמיים למשקי בית, אך הפתרונות הללו נראים כתרופה זמנית בלבד למחלה כרונית. תופעה מעניינת ומדאיגה שצצה היא "תיירות הדלק", שבה נהגים ממדינות עם מיסוי גבוה על דלק נוסעים בהמוניהם למדינות שכנות עם מחירים נמוכים יותר כדי למלא מכליות, מה שגורם למחסור חמור בתחנות הדלק באזורי הגבול ומאלץ את הממשלות להתערב בשוק המקומי. המאבק בין הרצון להוזיל מחירים לבין הצורך לשמור על מדיניות אקלים אחראית יוצר מתח פנימי באיחוד, כאשר מדינות עשירות יותר יכולות להרשות לעצמן סובסידיות גדולות יותר, בעוד שמדינות עניות יותר מתקשות לעמוד בעומס הכלכלי. המצב הזה מעלה שאלות קשות לגבי היכולת של האיחוד האירופי לשמש כגוש אחיד במשברים אנרגטיים ומדגיש את הפגיעות המתמשכת של היבשת לתלות ביבוא אנרגיה, בין אם מרוסיה או מהמפרץ הפרסי.

השתקפות המשבר בבורסה בתל אביב

למרות הגרוע המתגלגל בשטח והנזק התפעולי לאסדות הגז הישראליות, הבורסה בתל אביב מציגה תמונת מראה הפוכה וסותרת, שבה מניות האנרגיה זונחות לשיאים חדשים ומושכות עניין רב מצד משקיעים מוסדיים ופרטיים כאחד. חברות כמו אנלייט, או.פי.סי (OPC) ודוראל אנרגיה הפכו לחביבות השוק, לאו דווקא בגלל הפעילות המקומית, אלא בזכות החשיפה המשמעותית שלהן לשוק האמריקאי ולביקוש העצום לחשמל הנובע ממהפכת הבינה המלאכותית (AI). הביקוש האדיר לחשמל להפעלת חוות שרתים ענקיות בארה"ב מניע את מניות החברות הללו קדימה, ולאורך השנה האחרונה הן הוסיפו מאות אחוזים לשוויין, כאשר OPC לבדה גייסה סכומים של מעל 2.9 מיליארד שקל בפחות משנה. הפער בין המציאות השדה, שבה ישראל מתקשה לספק חשמל נקי וזול, לבין השוק ההון, שמרוויח מההשקעות בתשתיות אנרגיה מחוץ לישראל, ממחיש את האופי הגלובלי של ענף האנרגיה המודרני. גם חברות מקומיות אחרות מנצלות את המומנטום, כמו נופר אנרגיה שסיימה את שנת 2025 עם צמיחה מרשימה של 65% בהכנסות, וקבוצת עידן עופר שממשיכה לבצע רכישות אגרסיביות ומימושים, כפי שנראה לאחרונה בעסקת רכישת אלומיי תמורת 460 מיליון שקל.

עסקאות אסטרטגיות וגיוסי הון בזמן משבר

הסקטור הפיננסי והעסקי בישראל לא עוצר רגע גם בצל הירי והאיומים, וממשיך לחולל עסקאות של מיליארדים שמעצבות מחדש את מפת האנרגיה המקומית. אחת העסקאות הבולטות היא ההסכם בין קבוצת ריט 1 לחברת אנלייט להקמת מתקני אגירת אנרגיה בנכסים של ריט 1 ברחבי הארץ, צעד שנועד לחזק את יציבות הרשת ולאפשר ניצול טוב יותר של האנרגיה המתחדשת. במקביל, ענקית הגיאותרמיה הישראלית אורמט טכנולוגיות ביצעה גיוס הון ענק בסך 875 מיליון דולר, צעד שמדגיש את הביקוש העולמי לפתרונות אנרגיה נקיים ומתקדמים. גם בזירת המימון יש תנועה ערה, כאשר קבוצת האנרגיה של עידן עופר גייסה 800 מיליון שקל נוספים בהקצאה פרטית למוסדיים, מה שמסמן את האמון של המשקיעים הגדולים ביכולת של קבוצות מסוימות לנצל את המשבר הגלובלי לצמיחה. עם זאת, יש גם קולות מתריעים, כמו אלו של משרד האנרגיה שמזהיר מפני נזק בלתי הפיך למוניטין של ישראל כשותפה אנרגטית אמינה, ומנסים להרגיע את השווקים בטענה שהמערכה האזורית תביא לצמצום האיומים ולחזרה מהירה לשגרה. הבנקים, מצדם, מעדכנים את המלצותיהם בהתאם, כפי שעשה לידר שהמליץ על קניית מניית שו"ב אנרגיה והעלה את מחיר היעד, בציינו את הפוטנציאל לזינוק בפעילות בעקבות המחסור הזמני בגז טבעי והצורך במקורות אנרגיה חלופיים.