חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2528 +0.16% (0.01)
יורו-שקל: 3.5644 -0.03% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,442.5700 -0.85% (-553.30)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2976 +0.17% (0.01)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.30% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8737 +0.31% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1887 +0.08% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2751 +0.18% (0.00)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7866 +0.26% (0.00)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4147 +0.28% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8121 +0.04% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3164 +0.09% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5593 -0.16% (0.00)

הכנסת ה-26 נשבעה: ועדת הכספים בשליטת אבישר בן חורין, ועודפי הפנסיה על הכוונת

מתן כהנא ימונה ליו"ר הכנסת, לירן אבישר בן חורין תעמוד בראש הוועדה שמקבלת את מיליארדי השקלים של המשק — ובאוצר נושמים לרווחה בינתיים

אתר כלכלה · 10 בנובמבר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה
הכנסת ה-26 נשבעה: ועדת הכספים בשליטת אבישר בן חורין, ועודפי הפנסיה על הכוונת
הכנסת ה-26 נשבעה: מינויי המפתח שיקבעו את סדר היום הכלכלי (אילוסטרציה)

הכנסת ה-26 נשבעה: הכסף חוזר למרכז הבמה

הכנסת ה-26 נשבעה היום במעמד מלא של חברי המחוקקים החדשים, והמשק הכלכלי הישראלי מוצא את עצמו שוב בעין הסערה של המאבק על תפקידי המפתח. עוד בטרם תסיים הוועדה המסדרת את עבודתה, הסכימו ראשי מפלגות גוש השינוי — איזנקוט, בנט, לפיד, ליברמן וגולן — על חלוקת המינויים המשפיעים ביותר בפרלמנט. מתן כהנא ימונה ליו"ר הכנסת הבא, אביגדור ליברמן יעמוד בראש ועדת חוץ וביטחון, ורועי פולקמן ימונה ליו"ר הוועדה המסדרת. אבל המינוי שמעורר את עניין הגדול ביותר במסדרונות האוצר והבנקים הוא דווקא זה של לירן אבישר בן חורין, שתעמוד בראש ועדת הכספים — הוועדה שמחזיקה למעשה במפתח לתקציב המדינה, למסים, לשוק ההון ולפנסיה הציבורית.

הרכבי הוועדות צפויים להיבחן בהצבעה מלאה ביום רביעי, אך ההסכמות שנחתמו בין ראשי הגוש כבר מציירות תמונה כמעט סופית של מפת הכוחות הכלכלית-פרלמנטרית לתקופה הקרובה. עבור שוק ההון, ועדת הכספים היא לא עוד ועדה פרלמנטרית: היא היא זו שמאשרת את העברות התקציב, מפקחת על בנק ישראל, על רשות המסים, על חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים ועל כל שינוי מהותי במס ובדמי הביטוח הלאומי. יו"ר חדש בעלת רקע של מיקוח פוליטי מתוחכם עשוי לשנות באופן מיידי את קצב ההתקדמות של רפורמות רגולטוריות שהיו תקועות חודשים ארוכים.

ועדת הכספים: הרגל המאזנת בין תקציב לרפורמות

אבישר בן חורין מקבלת עתה תיק כבד מנשוא. בוועדת הכספים הזמנית עומדים על השולחן העברות תקציביות בהיקפים של מיליארדי שקלים, הקשורים לגרעון השוטף שממשיך לטפס — על פי נתוני האוצר האחרונים, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים עומד על 3.3% מהתוצר, והגירעון החודשי הגיע לכ-18.3 מיליארד שקל. הנתונים הללו מציבים בפני הוועדה את האתגר המרכזי של התקופה: איך לאזן בין דרישות התקצוב של מערכת הביטחון, שממשיכה להתרחב משנה לשנה, לבין הצורך הדחוף של המשק בהשקעות תשתית, בהוזלת מחירי המגורים ובעידוד הצמיחה.

בנקאים ואנשי שוק ההון צפויים לעקוב בדריכות אחר סדר היום הפרלמנטרי בשבועות הקרובים. בין הנושאים שעומדים על הפרק: רפורמות בשוק הפנסיה, קידום מס נסיעות חדש לפי הצעות רשות המיסים, מס על טיסות יוצאות ועוד שורת צעדים שרשות המיסים מכינה לממשלה הבאה, אשר צפויים להכניס לקופת המדינה עד 10 מיליארד שקל. כל אחד מהצעדים הללו מצריך אישור ועדת הכספים, וההשפעה על הצרכן הישראלי תהיה ישירה: ממחירי הכרטיסים לחו"ל ועד לתוספת מיסוי על נכסים ועל רכב. יו"ר הוועדה תידרש להכריע בין קיצוץ הגרעון לבין מחויבויות המדינה בהגנה על כוח הקנייה של הציבור.

lightbulb טיפ מהמומחה

יועצי השקעות ממליצים בשבועות הקרובים לבחון מחדש את תיק ההשקעות האישי על רקע האינפלציה המתמשכת והשינויים הפוליטיים. עבור חוסכים באפיקי הפנסיה והביטוח, כדאי לבדוק את החשיפה של הקרנות לענפים הרגישים לסיכונים פוליטיים ולהעריך האם נדרש איזון מחודש לעבר אגרות חוב ממשלתיות בטוחות יותר.

ועדת חוץ וביטחון בניהולו של ליברמן: השלכות כלכליות ברקע

המינוי של אביגדור ליברמן ליו"ר ועדת חוץ וביטחון נראה במבט ראשון כתפקיד טהור בתחום הביטחוני, אך דווקא בו טמונה אחת ההשפעות הכלכליות העמוקות ביותר על המשק הישראלי. תקציב הביטחון נמצא בהתרחבות מתמדת ומצוין על ידי גורמים כלכליים כאחד מנתוני התשתית שממשיכים להכביד על הגירעון ולהכתיב את תמורות המס. לאחר שמתן המנדט לאיזנקוט, העריכו באוצר כי תקציב המדינה יהיה נתון למאבק בין תחומי הביטחון לבין תחומי הרווחה והתשתית, ומעורבות אישית של יו"ר ועדת חוץ וביטחון בתהליך עשויה לשנות את כללי המשחק.

על רקע המהלך הפוליטי, עולה שוב החשש הכלכלי שהפך לאחד הנושאים המדוברים ביותר בימים האחרונים: האפשרות שהממשלה תשים יד על עודפי הפנסיה של הציבור. ניתוחים פרטיים שפורסמו בימים האחרונים בכלי התקשורת הכלכליים מזהירים מפני ההשתלטות של הדרג המדיני על כ-30 מיליארד שקל המהווים עודפים בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל. מדובר בנכסים שנצברו על ידי חוסכים לאורך שנים ומשמשים את הציבור בגיל הפרישה. כל מגע ממשלתי בהם עלול להעלות את סיכון ההשקעה של המשק, להוזיל את האמון של חוסכים פרטיים בשוק הפיננסי הישראלי, ולהשפיע ישירות על הדירוג הריבוני של ישראל במוסדות האשראי העולמיים.

עודפי הפנסיה: 30 מיליארד שקל שממשיכים להעסיק את שוק ההון

החשש מפני מגע ממשלתי בעודפי הפנסיה הציבורית מתמזג בימים אלו עם עוד מכה פוטנציאלית לכיס האזרח: הצעת מס הטיסות. רשות המיסים מציעה בנייר עמדה שפורסם לקראת דיוני התקציב להטיל מס על טיסות יוצאות מישראל, לפי קטגוריות של משקל ומרחק טיסה. המס המוצע יגיע לכ-100 אלף שקל למטוס גדול בטיסה ארוכה, וההערכות מדברות על תוספת של כ-12 שקל לכרטיס ליעד באירופה ועד כ-274 שקל לכרטיס לארה"ב או למזרח הרחוק. ברשות המיסים מסבירים כי המדובר בגלם של העלויות הסביבתיות של התעופה וזיהום הרעש, אך בענף התיירות מזהירים כי המס עלול להכביד על תחום שכבר סופג מכה קשה בעקבות פרשת פליי דובאי והצניחה של כמעט 50% במספר הנוסעים לאיחוד האמירויות.

הצעדים המתוכננים לא נותרים בלי תגובה. בשבועות האחרונים קולות כלכליים רבים קראו לממשלה החדשה להימנע ממהלכים שמגיעים על כיס הצרכן בתקופה של אינפלציה מתמשכת. נתוני מדד המחירים מצביעים על התייקרות מתמשכת של מוצרי מזון בסיסיים, כאשר גם מדף הגלידות מציין למעלה מ-6.8% התייקרות במוצרי נסטלה, ומחירי הביצים והקמח ממשיכים לטפס. יו"ר הכנסת ויו"ר ועדת הכספים תישאלו בשבועות הקרובים אם משק החדשות שמוצג להם יעריך את הצעות הרשות, או שימצאו עצמם בתמרון של שמירה על האיזון בין הגרעון לבין כוח הקנייה של האזרח.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

במקביל לחששות מהמגע הממשלתי בעודפי הפנסיה, יש מי שמזכירים כי קרנות הפנסיה הציבוריות עשויות לרווח מהשקעה מפוקחת יותר בתשתיות הלאומיות. תומכי הגישה מדגישים כי במדינות רבות בעולם קרנות פנסיה משקיעות בתשתיות אזרחיות, וכי עודפים שנותרים ללא שימוש עלולים לאבד מערכם האמיתי בשל האינפלציה המתמשכת במשק.

הקרב על התקציב: דוח S&P והתמונה הכלכלית שמאחורי הפוליטיקה

במקביל לפוליטיקה הפנימית, שוק ההון ממשיך להתגודד בעקבות דוח דירוג חדש שפרסמה S&P. חברת הדירוג העלתה את תחזית הצמיחה של ישראל, בהתבסס בין היתר על הבוננזה של ענקית השבבים האמריקאית אנבידיה — חברה שמשקה נחשב לגורם קריטי לשינויים בשווקי ההון העולמיים. אך לצד החדשות הטובות, הדירוג גם מזהיר מפני המשך ההתרחבות של ההוצאות הביטחוניות ומפני אתגרי הסייבר האזוריים המתרבים. המומחים מזהירים כי אם הממשלה החדשה תעלה בהצבעת האמון אך לא תצליח לייצר תוכנית פיסקאלית אמינה, כיוון הדירוג עלול להתהפך.

בנק ישראל ובעלי המשק הציבורי ממתינים בעניין לחלוקת התפקידים בכנסת ה-26. השבועות הקרובים צפויים להכריע האם המינויים הפרלמנטריים החדשים יהפכו לגורם מייצב שמביא לאישור תקציב קוהרנטי ולרפורמות בשוק הפנסיה והמיסוי, או שמא יובילו למבוי סתום פרלמנטרי שימשיך להכביד על סיכוני המשק. לשוק ההון הישראלי, שנסגר השבוע בהשפעות חזקות עם התחזקות השקל מול הדולר לערך של כ-3.15 שקלים, יש עניין מיידי ביציבות פוליטית שמאפשרת תכנון פיננסי ארוך טווח.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

במקביל לחששות מהמגע הממשלתי בעודפי הפנסיה, יש מי שמזכירים כי קרנות הפנסיה הציבוריות עשויות לרווח מהשקעה מפוקחת יותר בתשתיות הלאומיות. תומכי הגישה מדגישים כי במדינות רבות בעולם קרנות פנסיה משקיעות בתשתיות ביטחוניות ואזרחיות, וכי עודפים שנותרים ללא שימוש עלולים לאבד מערכם האמיתי בשל אינפלציה. הביקורת מתמקדת בשאלה האם הדאגה הציבורית משקפת סיכון אמיתי או תפיסה של זיהוי כל מגע מדיני בנכסים פרטיים כאסון כלכלי.

בתמונה הכוללת, כניסת הכנסת ה-26 לפעילות מלאה מסמנת פתיחת היבט חדש של המשק הישראלי, שבו הפוליטיקה נפגשת ישירות עם הכיס של כל אזרח. מהחלטות על מיסוי הטיסות ועד לקידום רפורמות בשוק הפנסיה והמשק הפיננסי, הוועדות החדשות בראשות כהנא, אבישר בן חורין וליברמן צפויות לקבוע את הקצב והכיוון של ההתפתחויות הכלכליות בחודשים הקרובים. עבור הציבור, השאלה הפתוחה נותרת: האם הפרלמנט החדש יצליח להביא לאיזון בין דרישות התקציב, הצמיחה הדרושה למשק וההגנה על כוח הקנייה של האזרח הישראלי.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

ועדת הכספים:
ועדה פרלמנטרית מרכזית בכנסת האחראית על אישור התקציב, עברות תקציביות, מיסוי ופיקוח על גופים כלכליים ממלכתיים כמו בנק ישראל ורשות המסים.
גירעון תקציבי:
הפער השלילי בין הוצאות המדינה להכנסותיה בתקופה נתונה. גירעון גבוה עלול להוביל להעלאת מסים, קיצוצים או חובות ממשלתיים גדלים.
עודפי פנסיה:
כספים שנצברו בקרנות פנסיה מעבר להתחייבויות השוטפות למבוטחים. בישראל מדובר בסכומים בהיקפים של מיליארדי שקלים שהמדינה לא רשאית לגעת בהם ללא אישור ועדת הכספים.
מנדט הרכבת ממשלה:
סמכות שהנשיא מעניק לחבר כנסת לנסות להרכיב ממשלה. כשל בהרכבת ממשלה מחזיר את המשק לאי ודאות פוליטית שמכבידה על השווקים.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • לירן אבישר בן חורין, מסיעת גוש השינוי, תמונה ליו"רת ועדת הכספים בהתאם להסכמות בין ראשי המפלגות. מתן כהנא ימונה ליו"ר הכנסת ואביגדור ליברמן יעמוד בראש ועדת חוץ וביטחון.

  • רשות המיסים מציעה להטיל מס על טיסות יוצאות מישראל לפי משקל המטוס ומרחק הטיסה. ההערכות מדברות על תוספת של כ-12 שקל לכרטיס לאירופה ועד כ-274 שקל לכרטיס לארה"ב או למזרח הרחוק, במטרה לגלם עלויות סביבתיות.

  • בכלי התקשורת הכלכליים מזהירים מפני אפשרות שהממשלה החדשה תשים יד על כ-30 מיליארד שקל בעודפי הקרנות הפנסיה. כל מגע ממשלתי בנכסים הללו עלול לפגוע באמון הציבור בשוק הפיננסי ולהשפיע על דירוג האשראי של ישראל.

  • על פי נתוני משרד האוצר האחרונים, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים עומד על 3.3% מהתוצר, והגירעון החודשי האחרון הגיע לכ-18.3 מיליארד שקל. הנתונים מציבים אתגר משמעותי בפני ועדת הכספים החדשה.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!