חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2500 +0.05% (0.00)
יורו-שקל: 3.5699 +0.23% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,858.8400 -1.51% (-977.79)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2967 +0.57% (0.02)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.40% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8738 +0.44% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1906 +0.44% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2741 +0.42% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7867 +0.42% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4138 +0.31% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8132 +0.54% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3167 +0.28% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5601 +0.59% (0.00)

תוכן עניינים

הממשלה אישרה קיצוץ רוחבי של 2.6 מיליארד שקל בשירותים האזרחיים – כך זה יפגע באזרח

קיצוץ תקציבי דרמטי לטובת רכש ביטחוני דחוף, הפחתה של 244 מיליון שקל משיקום העוטף והצפון, ומחירי דיור במגמת הירידה הארוכה בעשור

אתר כלכלה · 18 באוקטובר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה
הממשלה אישרה קיצוץ רוחבי של 2.6 מיליארד שקל בשירותים האזרחיים – כך זה יפגע באזרח
ישיבת ממשלה סוערת: קיצוץ של 2.6 מיליארד שקל בתקציב המדינה לטובת רכש ביטחוני (אילוסטרציה)

בצמרת משרדי הממשלה האזרחיים, שכבר נאנקים תחת קשיים תקציביים, תואר המהלך כפגיעה קשה בתחומים שהציבור תלוי בהם יום-יום. גורמים המעורים בפרטים אמרו לוואלה כי ככל הנראה מדובר בסוגיה טכנית שיימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ, אך בפועל מדובר בצעד כלכלי כבד משקל בהיקפו. ראשי המשרדים מתמודדים עם תשתיות פגועות, מחסור בכוח אדם וביקושים גוברים, והקיצוץ החדש רק מעמיק את המשבר. גם יועמ"ש האוצר הביע התנגדות מוקדמת למהלך, וטען כי קיימות חלופות טובות יותר למימון הצרכים הביטחוניים, אך המלצותיו לא נתקבלו.

במקביל לקיצוץ, הממשלה אישרה גם הפחתה של 244 מיליון שקל מתקציב שיקום העוטף והצפון – הודעה שעוררה סערה ציבורית ופוליטית מידית, בעיצומה של מערכת הבחירות. תושבי הצפון והעוטף, שנפגעו קשה מהמלחמה, מצאו עצמם מתמודדים עם קיצוצים בזמן שתקציבי הביטחון מוגדלים משמעותית. ההחלטה נתפסת אצל רבים כעדות נוספת לחוסר האיזון בין צרכים ביטחוניים דחופים לבין הצרכים האזרחיים של אוכלוסיות מוחלשות.

quiz האם ידעת ש…

מחקר של אוניברסיטת תל אביב גילה כי סל של 80 מוצרי מזון בסיסיים התייקר בכ-19.6% בארבע השנים האחרונות. במקביל, ישראלים מחזיקים 129 מיליארד שקל במזומן – נתון שיא המעיד על חוסר אמון ציבורי במערכות הפיננסיות ועל חוסר בחלופות חיסכון אטרקטיביות במגזרים השונים, במיוחד בקרב שכבות מוחלשות.

השפעה על האזרח: מי ישלם את המחיר בפועל

ההשפעה של הקיצוץ תורגש בעיקר על ידי האזרח הישראלי. בתי החולים, בתי הספר, שירותי הרווחה ומערכות התחבורה הציבורית יהיו חשופים לחסרים תקציביים שעלולים להתבטא בהאטת פרויקטים, קיצוצים בשירותים והגבלות בשירותים הניתנים לציבור. במערכת הבריאות, שכבר כעת מתמודדת עם עומסים קשים ומחסור בכוח אדם, הקיצוץ עלול להחריף את הפערים בין מרכז לפריפריה ולהאריך זמני המתנה לטיפולים. במערכת החינוך, תוכניות העשרה וסיוע לתלמידים עם קשיים עלולות להיפגע באופן משמעותי.

במקביל, ההחלטה מגיעה בסמוך לפרסום נתונים כלכליים מטרידים נוספים. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי מחירי המזון בישראל זינקו בכמעט 20% בארבע השנים האחרונות – סל של 80 מוצרים התייקר ב-19.6% בחנויות השכונתיות וב-19% באונליין. הנתונים הללו מגיעים על רקע פערים חברתיים מדאיגים: ההכנסה הכספית הנטו של משק בית בעשירון העליון עמדה ב-2024 על כ-49.5 אלף שקל בחודש, לעומת כ-7,300 שקל בלבד בעשירון התחתון – פער של עד פי שבעה בהכנסות.

הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות

הקיצוץ מתרחש על רקע מערכת בחירות פעילה, שבה המצעים הכלכליים של המפלגות מציעים הבטחות רחבות. בנט הבטיח בביזפורטל להוריד את מחירי הדיור בעד 30%, לפיד מתחייב להוריד את יוקר המחייה ב-30% בתוך 3 שנים, וליברמן טוען שכל העלאות המסים אינן נדרשות. יוסי שפיגל הגדיר זאת בכלכליסט כ"הבטחות בלי כיסוי: הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות". המשמעות היא שהמהלכים הכלכליים הנוכחיים נערכים במקביל להבטחות שנויות במחלוקת, שההתאמה ביניהן ובין המציאות התקציבית מוטלת בספק.

במקביל: מדד שלילי ומחירי דיור במגמת ירידה היסטורית

בזמן שהממשלה מאשרת קיצוצים, המשק רושם נתונים כלכליים מעורבים. המדד לחודש ספטמבר היה שלילי וירד ב-0.5%, אך האינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז ל-1.6%, מעט חדה יותר מצפי הכלכלנים. מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.6%, ומדד מחירי הדיור ירד ב-1.8% בהשוואה שנתית – נתון המסמן את מגמת הירידה הארוכה בעשור האחרון. ההדר חורש כתבה בהמרקר כי המחירים במגמת ירידה נמשכת, הריבית עשויה עוד לרדת, וייתכן שגם המס על המשקיעים בשוק יופחת. אך במקביל, הניהול הממשלתי הכושל, לטענתה, לא מבשר טובות לענף הדיור.

בשוק ההון, לעומת זאת, המשיכו מניות הביטוח לזנק, כשאיילון עלתה 4.1% ומנורה 3.7%, ומדד ת"א 35 עלה 1.6%. קרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% – הגבוהה בין מדינות ה-OECD. הדיסוננס בין התחזיות הכלכליות האופטימיות לבין הקיצוצים התקציביים והפערים החברתיים הולכים ומעמיקים מציב אתגר קשה למקבלי ההחלטות, ובמיוחד בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים יחד.

המתח בין הצרכים הביטחוניים לצרכים האזרחיים

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

קיצוץ רוחבי:
הפחתה אחידה ונרחבת של תקציבים ממשרדי הממשלה השונים, בניגוד לקיצוץ ממוקד בתחום אחד בלבד, במטרה לפנות מקורות מימון לצרכים דחופים.
רכש ביטחוני:
רכישת ציוד, מערכות נשק ופתרונות הגנה עבור מערכת הביטחון, שעשויה להיות מואצת בתקופות של איומים מוגברים ולהוביל לקיצוצים בתחומים אזרחיים.
מדד המחירים לצרכן:
מדד העוקב אחר השינויים במחירי סל מוצרים ושירותים בסיסיים, המשמש למדידת האינפלציה במשק ולעדכון מדדים כלכליים כמו מחירי הדיור.
פערים חברתיים:
הבדלים משמעותיים בהכנסות, בתנאי החיים ובגישה לשירותים בין שכבות אוכלוסייה שונות, כפי שבא לידי ביטוי בפער של פי שבעה בין העשירון העליון לתחתון בישראל.

בצמרת משרדי הממשלה האזרחיים, שכבר נאנקים תחת קשיים תקציביים, תואר המהלך כפגיעה קשה בתחומים שהציבור תלוי בהם יום-יום. גורמים המעורים בפרטים אמרו לוואלה כי ככל הנראה מדובר בסוגיה טכנית שיימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ, אך בפועל מדובר בצעד כלכלי כבד משקל בהיקפו. ראשי המשרדים מתמודדים עם תשתיות פגועות, מחסור בכוח אדם וביקושים גוברים, והקיצוץ החדש רק מעמיק את המשבר. גם יועמ"ש האוצר הביע התנגדות מוקדמת למהלך, וטען כי קיימות חלופות טובות יותר למימון הצרכים הביטחוניים, אך המלצותיו לא נתקבלו.

במקביל לקיצוץ, הממשלה אישרה גם הפחתה של 244 מיליון שקל מתקציב שיקום העוטף והצפון – הודעה שעוררה סערה ציבורית ופוליטית מידית, בעיצומה של מערכת הבחירות. תושבי הצפון והעוטף, שנפגעו קשה מהמלחמה, מצאו עצמם מתמודדים עם קיצוצים בזמן שתקציבי הביטחון מוגדלים משמעותית. ההחלטה נתפסת אצל רבים כעדות נוספת לחוסר האיזון בין צרכים ביטחוניים דחופים לבין הצרכים האזרחיים של אוכלוסיות מוחלשות.

השפעה על האזרח: מי ישלם את המחיר בפועל

ההשפעה של הקיצוץ תורגש בעיקר על ידי האזרח הישראלי. בתי החולים, בתי הספר, שירותי הרווחה ומערכות התחבורה הציבורית יהיו חשופים לחסרים תקציביים שעלולים להתבטא בהאטת פרויקטים, קיצוצים בשירותים והגבלות בשירותים הניתנים לציבור. במערכת הבריאות, שכבר כעת מתמודדת עם עומסים קשים ומחסור בכוח אדם, הקיצוץ עלול להחריף את הפערים בין מרכז לפריפריה ולהאריך זמני המתנה לטיפולים. במערכת החינוך, תוכניות העשרה וסיוע לתלמידים עם קשיים עלולות להיפגע באופן משמעותי.

במקביל, ההחלטה מגיעה בסמוך לפרסום נתונים כלכליים מטרידים נוספים. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי מחירי המזון בישראל זינקו בכמעט 20% בארבע השנים האחרונות – סל של 80 מוצרים התייקר ב-19.6% בחנויות השכונתיות וב-19% באונליין. הנתונים הללו מגיעים על רקע פערים חברתיים מדאיגים: ההכנסה הכספית הנטו של משק בית בעשירון העליון עמדה ב-2024 על כ-49.5 אלף שקל בחודש, לעומת כ-7,300 שקל בלבד בעשירון התחתון – פער של עד פי שבעה בהכנסות.

הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות

הקיצוץ מתרחש על רקע מערכת בחירות פעילה, שבה המצעים הכלכליים של המפלגות מציעים הבטחות רחבות. בנט הבטיח בביזפורטל להוריד את מחירי הדיור בעד 30%, לפיד מתחייב להוריד את יוקר המחייה ב-30% בתוך 3 שנים, וליברמן טוען שכל העלאות המסים אינן נדרשות. יוסי שפיגל הגדיר זאת בכלכליסט כ"הבטחות בלי כיסוי: הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות". המשמעות היא שהמהלכים הכלכליים הנוכחיים נערכים במקביל להבטחות שנויות במחלוקת, שההתאמה ביניהן ובין המציאות התקציבית מוטלת בספק.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מנגד, יש הטוענים כי הקיצוץ הרוחבי מהווה צעד נכון מול אתגרי הביטחון המשתנים במזרח התיכון. רכש ביטחוני דחוף כמו מסוקי האפאצ'י ומערכות הגנה מתקדמות נדרשים להבטחת יתרון איכותי מול איומים מתגברים. יתרה מזו, מדובר בקיצוץ ממוקד שיכול להיות מתואם בשנים הקרובות מול תחזית הצמיחה הגבוהה של 4.5%.

במקביל: מדד שלילי ומחירי דיור במגמת ירידה היסטורית

בזמן שהממשלה מאשרת קיצוצים, המשק רושם נתונים כלכליים מעורבים. המדד לחודש ספטמבר היה שלילי וירד ב-0.5%, אך האינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז ל-1.6%, מעט חדה יותר מצפי הכלכלנים. מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.6%, ומדד מחירי הדיור ירד ב-1.8% בהשוואה שנתית – נתון המסמן את מגמת הירידה הארוכה בעשור האחרון. ההדר חורש כתבה בהמרקר כי המחירים במגמת ירידה נמשכת, הריבית עשויה עוד לרדת, וייתכן שגם המס על המשקיעים בשוק יופחת. אך במקביל, הניהול הממשלתי הכושל, לטענתה, לא מבשר טובות לענף הדיור.

בשוק ההון, לעומת זאת, המשיכו מניות הביטוח לזנק, כשאיילון עלתה 4.1% ומנורה 3.7%, ומדד ת"א 35 עלה 1.6%. קרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% – הגבוהה בין מדינות ה-OECD. הדיסוננס בין התחזיות הכלכליות האופטימיות לבין הקיצוצים התקציביים והפערים החברתיים הולכים ומעמיקים מציב אתגר קשה למקבלי ההחלטות, ובמיוחד בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים יחד.

המתח בין הצרכים הביטחוניים לצרכים האזרחיים

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

קיצוץ רוחבי:
הפחתה אחידה ונרחבת של תקציבים ממשרדי הממשלה השונים, בניגוד לקיצוץ ממוקד בתחום אחד בלבד, במטרה לפנות מקורות מימון לצרכים דחופים.
רכש ביטחוני:
רכישת ציוד, מערכות נשק ופתרונות הגנה עבור מערכת הביטחון, שעשויה להיות מואצת בתקופות של איומים מוגברים ולהוביל לקיצוצים בתחומים אזרחיים.
מדד המחירים לצרכן:
מדד העוקב אחר השינויים במחירי סל מוצרים ושירותים בסיסיים, המשמש למדידת האינפלציה במשק ולעדכון מדדים כלכליים כמו מחירי הדיור.
פערים חברתיים:
הבדלים משמעותיים בהכנסות, בתנאי החיים ובגישה לשירותים בין שכבות אוכלוסייה שונות, כפי שבא לידי ביטוי בפער של פי שבעה בין העשירון העליון לתחתון בישראל.

ממשלת ישראל אישרה הבוקר (ראשון) קיצוץ רוחבי נרחב בתקציב המדינה בגובה 2.6 מיליארד שקל, שנועד לממן רכש ביטחוני דחוף. הקיצוץ יופעל על משרדי החינוך, הבריאות, הרווחה והתחבורה, לאחר שבשבוע שעבר כבר קוצץ מיליארד שקלים מתקציב המגזר הערבי לצורך מימון רכישת 12 מסוקי אפאצ'י בכמיליארד דולר. ההחלטה המשמעותית התקבלה בישיבת הממשלה, בסמוך לעדכון של בכירים במערכת הביטחון על ההסלמה בגזרות השונות, והיא נועדה לפנות מקורות מימון לצרכים ביטחוניים בלי לגעת בכספים הקואליציוניים – צעד שמעורר זעם גובר בקרב בכירי המשרדים האזרחיים.

בצמרת משרדי הממשלה האזרחיים, שכבר נאנקים תחת קשיים תקציביים, תואר המהלך כפגיעה קשה בתחומים שהציבור תלוי בהם יום-יום. גורמים המעורים בפרטים אמרו לוואלה כי ככל הנראה מדובר בסוגיה טכנית שיימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ, אך בפועל מדובר בצעד כלכלי כבד משקל בהיקפו. ראשי המשרדים מתמודדים עם תשתיות פגועות, מחסור בכוח אדם וביקושים גוברים, והקיצוץ החדש רק מעמיק את המשבר. גם יועמ"ש האוצר הביע התנגדות מוקדמת למהלך, וטען כי קיימות חלופות טובות יותר למימון הצרכים הביטחוניים, אך המלצותיו לא נתקבלו.

במקביל לקיצוץ, הממשלה אישרה גם הפחתה של 244 מיליון שקל מתקציב שיקום העוטף והצפון – הודעה שעוררה סערה ציבורית ופוליטית מידית, בעיצומה של מערכת הבחירות. תושבי הצפון והעוטף, שנפגעו קשה מהמלחמה, מצאו עצמם מתמודדים עם קיצוצים בזמן שתקציבי הביטחון מוגדלים משמעותית. ההחלטה נתפסת אצל רבים כעדות נוספת לחוסר האיזון בין צרכים ביטחוניים דחופים לבין הצרכים האזרחיים של אוכלוסיות מוחלשות.

quiz האם ידעת ש…

מחקר של אוניברסיטת תל אביב גילה כי סל של 80 מוצרי מזון בסיסיים התייקר בכ-19.6% בארבע השנים האחרונות. במקביל, ישראלים מחזיקים 129 מיליארד שקל במזומן – נתון שיא המעיד על חוסר אמון ציבורי במערכות הפיננסיות ועל חוסר בחלופות חיסכון אטרקטיביות במגזרים השונים, במיוחד בקרב שכבות מוחלשות.

השפעה על האזרח: מי ישלם את המחיר בפועל

ההשפעה של הקיצוץ תורגש בעיקר על ידי האזרח הישראלי. בתי החולים, בתי הספר, שירותי הרווחה ומערכות התחבורה הציבורית יהיו חשופים לחסרים תקציביים שעלולים להתבטא בהאטת פרויקטים, קיצוצים בשירותים והגבלות בשירותים הניתנים לציבור. במערכת הבריאות, שכבר כעת מתמודדת עם עומסים קשים ומחסור בכוח אדם, הקיצוץ עלול להחריף את הפערים בין מרכז לפריפריה ולהאריך זמני המתנה לטיפולים. במערכת החינוך, תוכניות העשרה וסיוע לתלמידים עם קשיים עלולות להיפגע באופן משמעותי.

במקביל, ההחלטה מגיעה בסמוך לפרסום נתונים כלכליים מטרידים נוספים. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי מחירי המזון בישראל זינקו בכמעט 20% בארבע השנים האחרונות – סל של 80 מוצרים התייקר ב-19.6% בחנויות השכונתיות וב-19% באונליין. הנתונים הללו מגיעים על רקע פערים חברתיים מדאיגים: ההכנסה הכספית הנטו של משק בית בעשירון העליון עמדה ב-2024 על כ-49.5 אלף שקל בחודש, לעומת כ-7,300 שקל בלבד בעשירון התחתון – פער של עד פי שבעה בהכנסות.

הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות

הקיצוץ מתרחש על רקע מערכת בחירות פעילה, שבה המצעים הכלכליים של המפלגות מציעים הבטחות רחבות. בנט הבטיח בביזפורטל להוריד את מחירי הדיור בעד 30%, לפיד מתחייב להוריד את יוקר המחייה ב-30% בתוך 3 שנים, וליברמן טוען שכל העלאות המסים אינן נדרשות. יוסי שפיגל הגדיר זאת בכלכליסט כ"הבטחות בלי כיסוי: הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות". המשמעות היא שהמהלכים הכלכליים הנוכחיים נערכים במקביל להבטחות שנויות במחלוקת, שההתאמה ביניהן ובין המציאות התקציבית מוטלת בספק.

במקביל: מדד שלילי ומחירי דיור במגמת ירידה היסטורית

בזמן שהממשלה מאשרת קיצוצים, המשק רושם נתונים כלכליים מעורבים. המדד לחודש ספטמבר היה שלילי וירד ב-0.5%, אך האינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז ל-1.6%, מעט חדה יותר מצפי הכלכלנים. מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.6%, ומדד מחירי הדיור ירד ב-1.8% בהשוואה שנתית – נתון המסמן את מגמת הירידה הארוכה בעשור האחרון. ההדר חורש כתבה בהמרקר כי המחירים במגמת ירידה נמשכת, הריבית עשויה עוד לרדת, וייתכן שגם המס על המשקיעים בשוק יופחת. אך במקביל, הניהול הממשלתי הכושל, לטענתה, לא מבשר טובות לענף הדיור.

בשוק ההון, לעומת זאת, המשיכו מניות הביטוח לזנק, כשאיילון עלתה 4.1% ומנורה 3.7%, ומדד ת"א 35 עלה 1.6%. קרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% – הגבוהה בין מדינות ה-OECD. הדיסוננס בין התחזיות הכלכליות האופטימיות לבין הקיצוצים התקציביים והפערים החברתיים הולכים ומעמיקים מציב אתגר קשה למקבלי ההחלטות, ובמיוחד בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים יחד.

המתח בין הצרכים הביטחוניים לצרכים האזרחיים

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

קיצוץ רוחבי:
הפחתה אחידה ונרחבת של תקציבים ממשרדי הממשלה השונים, בניגוד לקיצוץ ממוקד בתחום אחד בלבד, במטרה לפנות מקורות מימון לצרכים דחופים.
רכש ביטחוני:
רכישת ציוד, מערכות נשק ופתרונות הגנה עבור מערכת הביטחון, שעשויה להיות מואצת בתקופות של איומים מוגברים ולהוביל לקיצוצים בתחומים אזרחיים.
מדד המחירים לצרכן:
מדד העוקב אחר השינויים במחירי סל מוצרים ושירותים בסיסיים, המשמש למדידת האינפלציה במשק ולעדכון מדדים כלכליים כמו מחירי הדיור.
פערים חברתיים:
הבדלים משמעותיים בהכנסות, בתנאי החיים ובגישה לשירותים בין שכבות אוכלוסייה שונות, כפי שבא לידי ביטוי בפער של פי שבעה בין העשירון העליון לתחתון בישראל.

בצמרת משרדי הממשלה האזרחיים, שכבר נאנקים תחת קשיים תקציביים, תואר המהלך כפגיעה קשה בתחומים שהציבור תלוי בהם יום-יום. גורמים המעורים בפרטים אמרו לוואלה כי ככל הנראה מדובר בסוגיה טכנית שיימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ, אך בפועל מדובר בצעד כלכלי כבד משקל בהיקפו. ראשי המשרדים מתמודדים עם תשתיות פגועות, מחסור בכוח אדם וביקושים גוברים, והקיצוץ החדש רק מעמיק את המשבר. גם יועמ"ש האוצר הביע התנגדות מוקדמת למהלך, וטען כי קיימות חלופות טובות יותר למימון הצרכים הביטחוניים, אך המלצותיו לא נתקבלו.

במקביל לקיצוץ, הממשלה אישרה גם הפחתה של 244 מיליון שקל מתקציב שיקום העוטף והצפון – הודעה שעוררה סערה ציבורית ופוליטית מידית, בעיצומה של מערכת הבחירות. תושבי הצפון והעוטף, שנפגעו קשה מהמלחמה, מצאו עצמם מתמודדים עם קיצוצים בזמן שתקציבי הביטחון מוגדלים משמעותית. ההחלטה נתפסת אצל רבים כעדות נוספת לחוסר האיזון בין צרכים ביטחוניים דחופים לבין הצרכים האזרחיים של אוכלוסיות מוחלשות.

השפעה על האזרח: מי ישלם את המחיר בפועל

ההשפעה של הקיצוץ תורגש בעיקר על ידי האזרח הישראלי. בתי החולים, בתי הספר, שירותי הרווחה ומערכות התחבורה הציבורית יהיו חשופים לחסרים תקציביים שעלולים להתבטא בהאטת פרויקטים, קיצוצים בשירותים והגבלות בשירותים הניתנים לציבור. במערכת הבריאות, שכבר כעת מתמודדת עם עומסים קשים ומחסור בכוח אדם, הקיצוץ עלול להחריף את הפערים בין מרכז לפריפריה ולהאריך זמני המתנה לטיפולים. במערכת החינוך, תוכניות העשרה וסיוע לתלמידים עם קשיים עלולות להיפגע באופן משמעותי.

במקביל, ההחלטה מגיעה בסמוך לפרסום נתונים כלכליים מטרידים נוספים. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי מחירי המזון בישראל זינקו בכמעט 20% בארבע השנים האחרונות – סל של 80 מוצרים התייקר ב-19.6% בחנויות השכונתיות וב-19% באונליין. הנתונים הללו מגיעים על רקע פערים חברתיים מדאיגים: ההכנסה הכספית הנטו של משק בית בעשירון העליון עמדה ב-2024 על כ-49.5 אלף שקל בחודש, לעומת כ-7,300 שקל בלבד בעשירון התחתון – פער של עד פי שבעה בהכנסות.

הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות

הקיצוץ מתרחש על רקע מערכת בחירות פעילה, שבה המצעים הכלכליים של המפלגות מציעים הבטחות רחבות. בנט הבטיח בביזפורטל להוריד את מחירי הדיור בעד 30%, לפיד מתחייב להוריד את יוקר המחייה ב-30% בתוך 3 שנים, וליברמן טוען שכל העלאות המסים אינן נדרשות. יוסי שפיגל הגדיר זאת בכלכליסט כ"הבטחות בלי כיסוי: הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות". המשמעות היא שהמהלכים הכלכליים הנוכחיים נערכים במקביל להבטחות שנויות במחלוקת, שההתאמה ביניהן ובין המציאות התקציבית מוטלת בספק.

במקביל: מדד שלילי ומחירי דיור במגמת ירידה היסטורית

בזמן שהממשלה מאשרת קיצוצים, המשק רושם נתונים כלכליים מעורבים. המדד לחודש ספטמבר היה שלילי וירד ב-0.5%, אך האינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז ל-1.6%, מעט חדה יותר מצפי הכלכלנים. מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.6%, ומדד מחירי הדיור ירד ב-1.8% בהשוואה שנתית – נתון המסמן את מגמת הירידה הארוכה בעשור האחרון. ההדר חורש כתבה בהמרקר כי המחירים במגמת ירידה נמשכת, הריבית עשויה עוד לרדת, וייתכן שגם המס על המשקיעים בשוק יופחת. אך במקביל, הניהול הממשלתי הכושל, לטענתה, לא מבשר טובות לענף הדיור.

בשוק ההון, לעומת זאת, המשיכו מניות הביטוח לזנק, כשאיילון עלתה 4.1% ומנורה 3.7%, ומדד ת"א 35 עלה 1.6%. קרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% – הגבוהה בין מדינות ה-OECD. הדיסוננס בין התחזיות הכלכליות האופטימיות לבין הקיצוצים התקציביים והפערים החברתיים הולכים ומעמיקים מציב אתגר קשה למקבלי ההחלטות, ובמיוחד בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים יחד.

המתח בין הצרכים הביטחוניים לצרכים האזרחיים

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

ממשלת ישראל אישרה הבוקר (ראשון) קיצוץ רוחבי נרחב בתקציב המדינה בגובה 2.6 מיליארד שקל, שנועד לממן רכש ביטחוני דחוף. הקיצוץ יופעל על משרדי החינוך, הבריאות, הרווחה והתחבורה, לאחר שבשבוע שעבר כבר קוצץ מיליארד שקלים מתקציב המגזר הערבי לצורך מימון רכישת 12 מסוקי אפאצ'י בכמיליארד דולר. ההחלטה המשמעותית התקבלה בישיבת הממשלה, בסמוך לעדכון של בכירים במערכת הביטחון על ההסלמה בגזרות השונות, והיא נועדה לפנות מקורות מימון לצרכים ביטחוניים בלי לגעת בכספים הקואליציוניים – צעד שמעורר זעם גובר בקרב בכירי המשרדים האזרחיים.

בצמרת משרדי הממשלה האזרחיים, שכבר נאנקים תחת קשיים תקציביים, תואר המהלך כפגיעה קשה בתחומים שהציבור תלוי בהם יום-יום. גורמים המעורים בפרטים אמרו לוואלה כי ככל הנראה מדובר בסוגיה טכנית שיימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ, אך בפועל מדובר בצעד כלכלי כבד משקל בהיקפו. ראשי המשרדים מתמודדים עם תשתיות פגועות, מחסור בכוח אדם וביקושים גוברים, והקיצוץ החדש רק מעמיק את המשבר. גם יועמ"ש האוצר הביע התנגדות מוקדמת למהלך, וטען כי קיימות חלופות טובות יותר למימון הצרכים הביטחוניים, אך המלצותיו לא נתקבלו.

במקביל לקיצוץ, הממשלה אישרה גם הפחתה של 244 מיליון שקל מתקציב שיקום העוטף והצפון – הודעה שעוררה סערה ציבורית ופוליטית מידית, בעיצומה של מערכת הבחירות. תושבי הצפון והעוטף, שנפגעו קשה מהמלחמה, מצאו עצמם מתמודדים עם קיצוצים בזמן שתקציבי הביטחון מוגדלים משמעותית. ההחלטה נתפסת אצל רבים כעדות נוספת לחוסר האיזון בין צרכים ביטחוניים דחופים לבין הצרכים האזרחיים של אוכלוסיות מוחלשות.

השפעה על האזרח: מי ישלם את המחיר בפועל

ההשפעה של הקיצוץ תורגש בעיקר על ידי האזרח הישראלי. בתי החולים, בתי הספר, שירותי הרווחה ומערכות התחבורה הציבורית יהיו חשופים לחסרים תקציביים שעלולים להתבטא בהאטת פרויקטים, קיצוצים בשירותים והגבלות בשירותים הניתנים לציבור. במערכת הבריאות, שכבר כעת מתמודדת עם עומסים קשים ומחסור בכוח אדם, הקיצוץ עלול להחריף את הפערים בין מרכז לפריפריה ולהאריך זמני המתנה לטיפולים. במערכת החינוך, תוכניות העשרה וסיוע לתלמידים עם קשיים עלולות להיפגע באופן משמעותי.

במקביל, ההחלטה מגיעה בסמוך לפרסום נתונים כלכליים מטרידים נוספים. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי מחירי המזון בישראל זינקו בכמעט 20% בארבע השנים האחרונות – סל של 80 מוצרים התייקר ב-19.6% בחנויות השכונתיות וב-19% באונליין. הנתונים הללו מגיעים על רקע פערים חברתיים מדאיגים: ההכנסה הכספית הנטו של משק בית בעשירון העליון עמדה ב-2024 על כ-49.5 אלף שקל בחודש, לעומת כ-7,300 שקל בלבד בעשירון התחתון – פער של עד פי שבעה בהכנסות.

הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות

הקיצוץ מתרחש על רקע מערכת בחירות פעילה, שבה המצעים הכלכליים של המפלגות מציעים הבטחות רחבות. בנט הבטיח בביזפורטל להוריד את מחירי הדיור בעד 30%, לפיד מתחייב להוריד את יוקר המחייה ב-30% בתוך 3 שנים, וליברמן טוען שכל העלאות המסים אינן נדרשות. יוסי שפיגל הגדיר זאת בכלכליסט כ"הבטחות בלי כיסוי: הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות". המשמעות היא שהמהלכים הכלכליים הנוכחיים נערכים במקביל להבטחות שנויות במחלוקת, שההתאמה ביניהן ובין המציאות התקציבית מוטלת בספק.

במקביל: מדד שלילי ומחירי דיור במגמת ירידה היסטורית

בזמן שהממשלה מאשרת קיצוצים, המשק רושם נתונים כלכליים מעורבים. המדד לחודש ספטמבר היה שלילי וירד ב-0.5%, אך האינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז ל-1.6%, מעט חדה יותר מצפי הכלכלנים. מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.6%, ומדד מחירי הדיור ירד ב-1.8% בהשוואה שנתית – נתון המסמן את מגמת הירידה הארוכה בעשור האחרון. ההדר חורש כתבה בהמרקר כי המחירים במגמת ירידה נמשכת, הריבית עשויה עוד לרדת, וייתכן שגם המס על המשקיעים בשוק יופחת. אך במקביל, הניהול הממשלתי הכושל, לטענתה, לא מבשר טובות לענף הדיור.

בשוק ההון, לעומת זאת, המשיכו מניות הביטוח לזנק, כשאיילון עלתה 4.1% ומנורה 3.7%, ומדד ת"א 35 עלה 1.6%. קרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% – הגבוהה בין מדינות ה-OECD. הדיסוננס בין התחזיות הכלכליות האופטימיות לבין הקיצוצים התקציביים והפערים החברתיים הולכים ומעמיקים מציב אתגר קשה למקבלי ההחלטות, ובמיוחד בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים יחד.

המתח בין הצרכים הביטחוניים לצרכים האזרחיים

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

ממשלת ישראל אישרה הבוקר (ראשון) קיצוץ רוחבי נרחב בתקציב המדינה בגובה 2.6 מיליארד שקל, שנועד לממן רכש ביטחוני דחוף. הקיצוץ יופעל על משרדי החינוך, הבריאות, הרווחה והתחבורה, לאחר שבשבוע שעבר כבר קוצץ מיליארד שקלים מתקציב המגזר הערבי לצורך מימון רכישת 12 מסוקי אפאצ'י בכמיליארד דולר. ההחלטה המשמעותית התקבלה בישיבת הממשלה, בסמוך לעדכון של בכירים במערכת הביטחון על ההסלמה בגזרות השונות, והיא נועדה לפנות מקורות מימון לצרכים ביטחוניים בלי לגעת בכספים הקואליציוניים – צעד שמעורר זעם גובר בקרב בכירי המשרדים האזרחיים.

בצמרת משרדי הממשלה האזרחיים, שכבר נאנקים תחת קשיים תקציביים, תואר המהלך כפגיעה קשה בתחומים שהציבור תלוי בהם יום-יום. גורמים המעורים בפרטים אמרו לוואלה כי ככל הנראה מדובר בסוגיה טכנית שיימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ, אך בפועל מדובר בצעד כלכלי כבד משקל בהיקפו. ראשי המשרדים מתמודדים עם תשתיות פגועות, מחסור בכוח אדם וביקושים גוברים, והקיצוץ החדש רק מעמיק את המשבר. גם יועמ"ש האוצר הביע התנגדות מוקדמת למהלך, וטען כי קיימות חלופות טובות יותר למימון הצרכים הביטחוניים, אך המלצותיו לא נתקבלו.

במקביל לקיצוץ, הממשלה אישרה גם הפחתה של 244 מיליון שקל מתקציב שיקום העוטף והצפון – הודעה שעוררה סערה ציבורית ופוליטית מידית, בעיצומה של מערכת הבחירות. תושבי הצפון והעוטף, שנפגעו קשה מהמלחמה, מצאו עצמם מתמודדים עם קיצוצים בזמן שתקציבי הביטחון מוגדלים משמעותית. ההחלטה נתפסת אצל רבים כעדות נוספת לחוסר האיזון בין צרכים ביטחוניים דחופים לבין הצרכים האזרחיים של אוכלוסיות מוחלשות.

השפעה על האזרח: מי ישלם את המחיר בפועל

ההשפעה של הקיצוץ תורגש בעיקר על ידי האזרח הישראלי. בתי החולים, בתי הספר, שירותי הרווחה ומערכות התחבורה הציבורית יהיו חשופים לחסרים תקציביים שעלולים להתבטא בהאטת פרויקטים, קיצוצים בשירותים והגבלות בשירותים הניתנים לציבור. במערכת הבריאות, שכבר כעת מתמודדת עם עומסים קשים ומחסור בכוח אדם, הקיצוץ עלול להחריף את הפערים בין מרכז לפריפריה ולהאריך זמני המתנה לטיפולים. במערכת החינוך, תוכניות העשרה וסיוע לתלמידים עם קשיים עלולות להיפגע באופן משמעותי.

במקביל, ההחלטה מגיעה בסמוך לפרסום נתונים כלכליים מטרידים נוספים. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי מחירי המזון בישראל זינקו בכמעט 20% בארבע השנים האחרונות – סל של 80 מוצרים התייקר ב-19.6% בחנויות השכונתיות וב-19% באונליין. הנתונים הללו מגיעים על רקע פערים חברתיים מדאיגים: ההכנסה הכספית הנטו של משק בית בעשירון העליון עמדה ב-2024 על כ-49.5 אלף שקל בחודש, לעומת כ-7,300 שקל בלבד בעשירון התחתון – פער של עד פי שבעה בהכנסות.

הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות

הקיצוץ מתרחש על רקע מערכת בחירות פעילה, שבה המצעים הכלכליים של המפלגות מציעים הבטחות רחבות. בנט הבטיח בביזפורטל להוריד את מחירי הדיור בעד 30%, לפיד מתחייב להוריד את יוקר המחייה ב-30% בתוך 3 שנים, וליברמן טוען שכל העלאות המסים אינן נדרשות. יוסי שפיגל הגדיר זאת בכלכליסט כ"הבטחות בלי כיסוי: הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות". המשמעות היא שהמהלכים הכלכליים הנוכחיים נערכים במקביל להבטחות שנויות במחלוקת, שההתאמה ביניהן ובין המציאות התקציבית מוטלת בספק.

במקביל: מדד שלילי ומחירי דיור במגמת ירידה היסטורית

בזמן שהממשלה מאשרת קיצוצים, המשק רושם נתונים כלכליים מעורבים. המדד לחודש ספטמבר היה שלילי וירד ב-0.5%, אך האינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז ל-1.6%, מעט חדה יותר מצפי הכלכלנים. מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.6%, ומדד מחירי הדיור ירד ב-1.8% בהשוואה שנתית – נתון המסמן את מגמת הירידה הארוכה בעשור האחרון. ההדר חורש כתבה בהמרקר כי המחירים במגמת ירידה נמשכת, הריבית עשויה עוד לרדת, וייתכן שגם המס על המשקיעים בשוק יופחת. אך במקביל, הניהול הממשלתי הכושל, לטענתה, לא מבשר טובות לענף הדיור.

בשוק ההון, לעומת זאת, המשיכו מניות הביטוח לזנק, כשאיילון עלתה 4.1% ומנורה 3.7%, ומדד ת"א 35 עלה 1.6%. קרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% – הגבוהה בין מדינות ה-OECD. הדיסוננס בין התחזיות הכלכליות האופטימיות לבין הקיצוצים התקציביים והפערים החברתיים הולכים ומעמיקים מציב אתגר קשה למקבלי ההחלטות, ובמיוחד בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים יחד.

המתח בין הצרכים הביטחוניים לצרכים האזרחיים

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

בצמרת משרדי הממשלה האזרחיים, שכבר נאנקים תחת קשיים תקציביים, תואר המהלך כפגיעה קשה בתחומים שהציבור תלוי בהם יום-יום. גורמים המעורים בפרטים אמרו לוואלה כי ככל הנראה מדובר בסוגיה טכנית שיימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ, אך בפועל מדובר בצעד כלכלי כבד משקל בהיקפו. ראשי המשרדים מתמודדים עם תשתיות פגועות, מחסור בכוח אדם וביקושים גוברים, והקיצוץ החדש רק מעמיק את המשבר. גם יועמ"ש האוצר הביע התנגדות מוקדמת למהלך, וטען כי קיימות חלופות טובות יותר למימון הצרכים הביטחוניים, אך המלצותיו לא נתקבלו.

במקביל לקיצוץ, הממשלה אישרה גם הפחתה של 244 מיליון שקל מתקציב שיקום העוטף והצפון – הודעה שעוררה סערה ציבורית ופוליטית מידית, בעיצומה של מערכת הבחירות. תושבי הצפון והעוטף, שנפגעו קשה מהמלחמה, מצאו עצמם מתמודדים עם קיצוצים בזמן שתקציבי הביטחון מוגדלים משמעותית. ההחלטה נתפסת אצל רבים כעדות נוספת לחוסר האיזון בין צרכים ביטחוניים דחופים לבין הצרכים האזרחיים של אוכלוסיות מוחלשות.

השפעה על האזרח: מי ישלם את המחיר בפועל

ההשפעה של הקיצוץ תורגש בעיקר על ידי האזרח הישראלי. בתי החולים, בתי הספר, שירותי הרווחה ומערכות התחבורה הציבורית יהיו חשופים לחסרים תקציביים שעלולים להתבטא בהאטת פרויקטים, קיצוצים בשירותים והגבלות בשירותים הניתנים לציבור. במערכת הבריאות, שכבר כעת מתמודדת עם עומסים קשים ומחסור בכוח אדם, הקיצוץ עלול להחריף את הפערים בין מרכז לפריפריה ולהאריך זמני המתנה לטיפולים. במערכת החינוך, תוכניות העשרה וסיוע לתלמידים עם קשיים עלולות להיפגע באופן משמעותי.

במקביל, ההחלטה מגיעה בסמוך לפרסום נתונים כלכליים מטרידים נוספים. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי מחירי המזון בישראל זינקו בכמעט 20% בארבע השנים האחרונות – סל של 80 מוצרים התייקר ב-19.6% בחנויות השכונתיות וב-19% באונליין. הנתונים הללו מגיעים על רקע פערים חברתיים מדאיגים: ההכנסה הכספית הנטו של משק בית בעשירון העליון עמדה ב-2024 על כ-49.5 אלף שקל בחודש, לעומת כ-7,300 שקל בלבד בעשירון התחתון – פער של עד פי שבעה בהכנסות.

הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות

הקיצוץ מתרחש על רקע מערכת בחירות פעילה, שבה המצעים הכלכליים של המפלגות מציעים הבטחות רחבות. בנט הבטיח בביזפורטל להוריד את מחירי הדיור בעד 30%, לפיד מתחייב להוריד את יוקר המחייה ב-30% בתוך 3 שנים, וליברמן טוען שכל העלאות המסים אינן נדרשות. יוסי שפיגל הגדיר זאת בכלכליסט כ"הבטחות בלי כיסוי: הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות". המשמעות היא שהמהלכים הכלכליים הנוכחיים נערכים במקביל להבטחות שנויות במחלוקת, שההתאמה ביניהן ובין המציאות התקציבית מוטלת בספק.

במקביל: מדד שלילי ומחירי דיור במגמת ירידה היסטורית

בזמן שהממשלה מאשרת קיצוצים, המשק רושם נתונים כלכליים מעורבים. המדד לחודש ספטמבר היה שלילי וירד ב-0.5%, אך האינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז ל-1.6%, מעט חדה יותר מצפי הכלכלנים. מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.6%, ומדד מחירי הדיור ירד ב-1.8% בהשוואה שנתית – נתון המסמן את מגמת הירידה הארוכה בעשור האחרון. ההדר חורש כתבה בהמרקר כי המחירים במגמת ירידה נמשכת, הריבית עשויה עוד לרדת, וייתכן שגם המס על המשקיעים בשוק יופחת. אך במקביל, הניהול הממשלתי הכושל, לטענתה, לא מבשר טובות לענף הדיור.

בשוק ההון, לעומת זאת, המשיכו מניות הביטוח לזנק, כשאיילון עלתה 4.1% ומנורה 3.7%, ומדד ת"א 35 עלה 1.6%. קרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% – הגבוהה בין מדינות ה-OECD. הדיסוננס בין התחזיות הכלכליות האופטימיות לבין הקיצוצים התקציביים והפערים החברתיים הולכים ומעמיקים מציב אתגר קשה למקבלי ההחלטות, ובמיוחד בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים יחד.

המתח בין הצרכים הביטחוניים לצרכים האזרחיים

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

ממשלת ישראל אישרה הבוקר (ראשון) קיצוץ רוחבי נרחב בתקציב המדינה בגובה 2.6 מיליארד שקל, שנועד לממן רכש ביטחוני דחוף. הקיצוץ יופעל על משרדי החינוך, הבריאות, הרווחה והתחבורה, לאחר שבשבוע שעבר כבר קוצץ מיליארד שקלים מתקציב המגזר הערבי לצורך מימון רכישת 12 מסוקי אפאצ'י בכמיליארד דולר. ההחלטה המשמעותית התקבלה בישיבת הממשלה, בסמוך לעדכון של בכירים במערכת הביטחון על ההסלמה בגזרות השונות, והיא נועדה לפנות מקורות מימון לצרכים ביטחוניים בלי לגעת בכספים הקואליציוניים – צעד שמעורר זעם גובר בקרב בכירי המשרדים האזרחיים.

בצמרת משרדי הממשלה האזרחיים, שכבר נאנקים תחת קשיים תקציביים, תואר המהלך כפגיעה קשה בתחומים שהציבור תלוי בהם יום-יום. גורמים המעורים בפרטים אמרו לוואלה כי ככל הנראה מדובר בסוגיה טכנית שיימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ, אך בפועל מדובר בצעד כלכלי כבד משקל בהיקפו. ראשי המשרדים מתמודדים עם תשתיות פגועות, מחסור בכוח אדם וביקושים גוברים, והקיצוץ החדש רק מעמיק את המשבר. גם יועמ"ש האוצר הביע התנגדות מוקדמת למהלך, וטען כי קיימות חלופות טובות יותר למימון הצרכים הביטחוניים, אך המלצותיו לא נתקבלו.

במקביל לקיצוץ, הממשלה אישרה גם הפחתה של 244 מיליון שקל מתקציב שיקום העוטף והצפון – הודעה שעוררה סערה ציבורית ופוליטית מידית, בעיצומה של מערכת הבחירות. תושבי הצפון והעוטף, שנפגעו קשה מהמלחמה, מצאו עצמם מתמודדים עם קיצוצים בזמן שתקציבי הביטחון מוגדלים משמעותית. ההחלטה נתפסת אצל רבים כעדות נוספת לחוסר האיזון בין צרכים ביטחוניים דחופים לבין הצרכים האזרחיים של אוכלוסיות מוחלשות.

השפעה על האזרח: מי ישלם את המחיר בפועל

ההשפעה של הקיצוץ תורגש בעיקר על ידי האזרח הישראלי. בתי החולים, בתי הספר, שירותי הרווחה ומערכות התחבורה הציבורית יהיו חשופים לחסרים תקציביים שעלולים להתבטא בהאטת פרויקטים, קיצוצים בשירותים והגבלות בשירותים הניתנים לציבור. במערכת הבריאות, שכבר כעת מתמודדת עם עומסים קשים ומחסור בכוח אדם, הקיצוץ עלול להחריף את הפערים בין מרכז לפריפריה ולהאריך זמני המתנה לטיפולים. במערכת החינוך, תוכניות העשרה וסיוע לתלמידים עם קשיים עלולות להיפגע באופן משמעותי.

במקביל, ההחלטה מגיעה בסמוך לפרסום נתונים כלכליים מטרידים נוספים. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי מחירי המזון בישראל זינקו בכמעט 20% בארבע השנים האחרונות – סל של 80 מוצרים התייקר ב-19.6% בחנויות השכונתיות וב-19% באונליין. הנתונים הללו מגיעים על רקע פערים חברתיים מדאיגים: ההכנסה הכספית הנטו של משק בית בעשירון העליון עמדה ב-2024 על כ-49.5 אלף שקל בחודש, לעומת כ-7,300 שקל בלבד בעשירון התחתון – פער של עד פי שבעה בהכנסות.

הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות

הקיצוץ מתרחש על רקע מערכת בחירות פעילה, שבה המצעים הכלכליים של המפלגות מציעים הבטחות רחבות. בנט הבטיח בביזפורטל להוריד את מחירי הדיור בעד 30%, לפיד מתחייב להוריד את יוקר המחייה ב-30% בתוך 3 שנים, וליברמן טוען שכל העלאות המסים אינן נדרשות. יוסי שפיגל הגדיר זאת בכלכליסט כ"הבטחות בלי כיסוי: הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות". המשמעות היא שהמהלכים הכלכליים הנוכחיים נערכים במקביל להבטחות שנויות במחלוקת, שההתאמה ביניהן ובין המציאות התקציבית מוטלת בספק.

במקביל: מדד שלילי ומחירי דיור במגמת ירידה היסטורית

בזמן שהממשלה מאשרת קיצוצים, המשק רושם נתונים כלכליים מעורבים. המדד לחודש ספטמבר היה שלילי וירד ב-0.5%, אך האינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז ל-1.6%, מעט חדה יותר מצפי הכלכלנים. מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.6%, ומדד מחירי הדיור ירד ב-1.8% בהשוואה שנתית – נתון המסמן את מגמת הירידה הארוכה בעשור האחרון. ההדר חורש כתבה בהמרקר כי המחירים במגמת ירידה נמשכת, הריבית עשויה עוד לרדת, וייתכן שגם המס על המשקיעים בשוק יופחת. אך במקביל, הניהול הממשלתי הכושל, לטענתה, לא מבשר טובות לענף הדיור.

בשוק ההון, לעומת זאת, המשיכו מניות הביטוח לזנק, כשאיילון עלתה 4.1% ומנורה 3.7%, ומדד ת"א 35 עלה 1.6%. קרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% – הגבוהה בין מדינות ה-OECD. הדיסוננס בין התחזיות הכלכליות האופטימיות לבין הקיצוצים התקציביים והפערים החברתיים הולכים ומעמיקים מציב אתגר קשה למקבלי ההחלטות, ובמיוחד בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים יחד.

המתח בין הצרכים הביטחוניים לצרכים האזרחיים

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

קיצוץ רוחבי של 2.6 מיליארד שקל: מה בדיוק אושר הבוקר

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

בצמרת משרדי הממשלה האזרחיים, שכבר נאנקים תחת קשיים תקציביים, תואר המהלך כפגיעה קשה בתחומים שהציבור תלוי בהם יום-יום. גורמים המעורים בפרטים אמרו לוואלה כי ככל הנראה מדובר בסוגיה טכנית שיימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ, אך בפועל מדובר בצעד כלכלי כבד משקל בהיקפו. ראשי המשרדים מתמודדים עם תשתיות פגועות, מחסור בכוח אדם וביקושים גוברים, והקיצוץ החדש רק מעמיק את המשבר. גם יועמ"ש האוצר הביע התנגדות מוקדמת למהלך, וטען כי קיימות חלופות טובות יותר למימון הצרכים הביטחוניים, אך המלצותיו לא נתקבלו.

במקביל לקיצוץ, הממשלה אישרה גם הפחתה של 244 מיליון שקל מתקציב שיקום העוטף והצפון – הודעה שעוררה סערה ציבורית ופוליטית מידית, בעיצומה של מערכת הבחירות. תושבי הצפון והעוטף, שנפגעו קשה מהמלחמה, מצאו עצמם מתמודדים עם קיצוצים בזמן שתקציבי הביטחון מוגדלים משמעותית. ההחלטה נתפסת אצל רבים כעדות נוספת לחוסר האיזון בין צרכים ביטחוניים דחופים לבין הצרכים האזרחיים של אוכלוסיות מוחלשות.

השפעה על האזרח: מי ישלם את המחיר בפועל

ההשפעה של הקיצוץ תורגש בעיקר על ידי האזרח הישראלי. בתי החולים, בתי הספר, שירותי הרווחה ומערכות התחבורה הציבורית יהיו חשופים לחסרים תקציביים שעלולים להתבטא בהאטת פרויקטים, קיצוצים בשירותים והגבלות בשירותים הניתנים לציבור. במערכת הבריאות, שכבר כעת מתמודדת עם עומסים קשים ומחסור בכוח אדם, הקיצוץ עלול להחריף את הפערים בין מרכז לפריפריה ולהאריך זמני המתנה לטיפולים. במערכת החינוך, תוכניות העשרה וסיוע לתלמידים עם קשיים עלולות להיפגע באופן משמעותי.

במקביל, ההחלטה מגיעה בסמוך לפרסום נתונים כלכליים מטרידים נוספים. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי מחירי המזון בישראל זינקו בכמעט 20% בארבע השנים האחרונות – סל של 80 מוצרים התייקר ב-19.6% בחנויות השכונתיות וב-19% באונליין. הנתונים הללו מגיעים על רקע פערים חברתיים מדאיגים: ההכנסה הכספית הנטו של משק בית בעשירון העליון עמדה ב-2024 על כ-49.5 אלף שקל בחודש, לעומת כ-7,300 שקל בלבד בעשירון התחתון – פער של עד פי שבעה בהכנסות.

הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות

הקיצוץ מתרחש על רקע מערכת בחירות פעילה, שבה המצעים הכלכליים של המפלגות מציעים הבטחות רחבות. בנט הבטיח בביזפורטל להוריד את מחירי הדיור בעד 30%, לפיד מתחייב להוריד את יוקר המחייה ב-30% בתוך 3 שנים, וליברמן טוען שכל העלאות המסים אינן נדרשות. יוסי שפיגל הגדיר זאת בכלכליסט כ"הבטחות בלי כיסוי: הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות". המשמעות היא שהמהלכים הכלכליים הנוכחיים נערכים במקביל להבטחות שנויות במחלוקת, שההתאמה ביניהן ובין המציאות התקציבית מוטלת בספק.

במקביל: מדד שלילי ומחירי דיור במגמת ירידה היסטורית

בזמן שהממשלה מאשרת קיצוצים, המשק רושם נתונים כלכליים מעורבים. המדד לחודש ספטמבר היה שלילי וירד ב-0.5%, אך האינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז ל-1.6%, מעט חדה יותר מצפי הכלכלנים. מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.6%, ומדד מחירי הדיור ירד ב-1.8% בהשוואה שנתית – נתון המסמן את מגמת הירידה הארוכה בעשור האחרון. ההדר חורש כתבה בהמרקר כי המחירים במגמת ירידה נמשכת, הריבית עשויה עוד לרדת, וייתכן שגם המס על המשקיעים בשוק יופחת. אך במקביל, הניהול הממשלתי הכושל, לטענתה, לא מבשר טובות לענף הדיור.

בשוק ההון, לעומת זאת, המשיכו מניות הביטוח לזנק, כשאיילון עלתה 4.1% ומנורה 3.7%, ומדד ת"א 35 עלה 1.6%. קרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% – הגבוהה בין מדינות ה-OECD. הדיסוננס בין התחזיות הכלכליות האופטימיות לבין הקיצוצים התקציביים והפערים החברתיים הולכים ומעמיקים מציב אתגר קשה למקבלי ההחלטות, ובמיוחד בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים יחד.

המתח בין הצרכים הביטחוניים לצרכים האזרחיים

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

ממשלת ישראל אישרה הבוקר (ראשון) קיצוץ רוחבי נרחב בתקציב המדינה בגובה 2.6 מיליארד שקל, שנועד לממן רכש ביטחוני דחוף. הקיצוץ יופעל על משרדי החינוך, הבריאות, הרווחה והתחבורה, לאחר שבשבוע שעבר כבר קוצץ מיליארד שקלים מתקציב המגזר הערבי לצורך מימון רכישת 12 מסוקי אפאצ'י בכמיליארד דולר. ההחלטה המשמעותית התקבלה בישיבת הממשלה, בסמוך לעדכון של בכירים במערכת הביטחון על ההסלמה בגזרות השונות, והיא נועדה לפנות מקורות מימון לצרכים ביטחוניים בלי לגעת בכספים הקואליציוניים – צעד שמעורר זעם גובר בקרב בכירי המשרדים האזרחיים.

בצמרת משרדי הממשלה האזרחיים, שכבר נאנקים תחת קשיים תקציביים, תואר המהלך כפגיעה קשה בתחומים שהציבור תלוי בהם יום-יום. גורמים המעורים בפרטים אמרו לוואלה כי ככל הנראה מדובר בסוגיה טכנית שיימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ, אך בפועל מדובר בצעד כלכלי כבד משקל בהיקפו. ראשי המשרדים מתמודדים עם תשתיות פגועות, מחסור בכוח אדם וביקושים גוברים, והקיצוץ החדש רק מעמיק את המשבר. גם יועמ"ש האוצר הביע התנגדות מוקדמת למהלך, וטען כי קיימות חלופות טובות יותר למימון הצרכים הביטחוניים, אך המלצותיו לא נתקבלו.

במקביל לקיצוץ, הממשלה אישרה גם הפחתה של 244 מיליון שקל מתקציב שיקום העוטף והצפון – הודעה שעוררה סערה ציבורית ופוליטית מידית, בעיצומה של מערכת הבחירות. תושבי הצפון והעוטף, שנפגעו קשה מהמלחמה, מצאו עצמם מתמודדים עם קיצוצים בזמן שתקציבי הביטחון מוגדלים משמעותית. ההחלטה נתפסת אצל רבים כעדות נוספת לחוסר האיזון בין צרכים ביטחוניים דחופים לבין הצרכים האזרחיים של אוכלוסיות מוחלשות.

השפעה על האזרח: מי ישלם את המחיר בפועל

ההשפעה של הקיצוץ תורגש בעיקר על ידי האזרח הישראלי. בתי החולים, בתי הספר, שירותי הרווחה ומערכות התחבורה הציבורית יהיו חשופים לחסרים תקציביים שעלולים להתבטא בהאטת פרויקטים, קיצוצים בשירותים והגבלות בשירותים הניתנים לציבור. במערכת הבריאות, שכבר כעת מתמודדת עם עומסים קשים ומחסור בכוח אדם, הקיצוץ עלול להחריף את הפערים בין מרכז לפריפריה ולהאריך זמני המתנה לטיפולים. במערכת החינוך, תוכניות העשרה וסיוע לתלמידים עם קשיים עלולות להיפגע באופן משמעותי.

במקביל, ההחלטה מגיעה בסמוך לפרסום נתונים כלכליים מטרידים נוספים. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי מחירי המזון בישראל זינקו בכמעט 20% בארבע השנים האחרונות – סל של 80 מוצרים התייקר ב-19.6% בחנויות השכונתיות וב-19% באונליין. הנתונים הללו מגיעים על רקע פערים חברתיים מדאיגים: ההכנסה הכספית הנטו של משק בית בעשירון העליון עמדה ב-2024 על כ-49.5 אלף שקל בחודש, לעומת כ-7,300 שקל בלבד בעשירון התחתון – פער של עד פי שבעה בהכנסות.

הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות

הקיצוץ מתרחש על רקע מערכת בחירות פעילה, שבה המצעים הכלכליים של המפלגות מציעים הבטחות רחבות. בנט הבטיח בביזפורטל להוריד את מחירי הדיור בעד 30%, לפיד מתחייב להוריד את יוקר המחייה ב-30% בתוך 3 שנים, וליברמן טוען שכל העלאות המסים אינן נדרשות. יוסי שפיגל הגדיר זאת בכלכליסט כ"הבטחות בלי כיסוי: הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות". המשמעות היא שהמהלכים הכלכליים הנוכחיים נערכים במקביל להבטחות שנויות במחלוקת, שההתאמה ביניהן ובין המציאות התקציבית מוטלת בספק.

במקביל: מדד שלילי ומחירי דיור במגמת ירידה היסטורית

בזמן שהממשלה מאשרת קיצוצים, המשק רושם נתונים כלכליים מעורבים. המדד לחודש ספטמבר היה שלילי וירד ב-0.5%, אך האינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז ל-1.6%, מעט חדה יותר מצפי הכלכלנים. מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.6%, ומדד מחירי הדיור ירד ב-1.8% בהשוואה שנתית – נתון המסמן את מגמת הירידה הארוכה בעשור האחרון. ההדר חורש כתבה בהמרקר כי המחירים במגמת ירידה נמשכת, הריבית עשויה עוד לרדת, וייתכן שגם המס על המשקיעים בשוק יופחת. אך במקביל, הניהול הממשלתי הכושל, לטענתה, לא מבשר טובות לענף הדיור.

בשוק ההון, לעומת זאת, המשיכו מניות הביטוח לזנק, כשאיילון עלתה 4.1% ומנורה 3.7%, ומדד ת"א 35 עלה 1.6%. קרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% – הגבוהה בין מדינות ה-OECD. הדיסוננס בין התחזיות הכלכליות האופטימיות לבין הקיצוצים התקציביים והפערים החברתיים הולכים ומעמיקים מציב אתגר קשה למקבלי ההחלטות, ובמיוחד בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים יחד.

המתח בין הצרכים הביטחוניים לצרכים האזרחיים

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

בצמרת משרדי הממשלה האזרחיים, שכבר נאנקים תחת קשיים תקציביים, תואר המהלך כפגיעה קשה בתחומים שהציבור תלוי בהם יום-יום. גורמים המעורים בפרטים אמרו לוואלה כי ככל הנראה מדובר בסוגיה טכנית שיימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ, אך בפועל מדובר בצעד כלכלי כבד משקל בהיקפו. ראשי המשרדים מתמודדים עם תשתיות פגועות, מחסור בכוח אדם וביקושים גוברים, והקיצוץ החדש רק מעמיק את המשבר. גם יועמ"ש האוצר הביע התנגדות מוקדמת למהלך, וטען כי קיימות חלופות טובות יותר למימון הצרכים הביטחוניים, אך המלצותיו לא נתקבלו.

במקביל לקיצוץ, הממשלה אישרה גם הפחתה של 244 מיליון שקל מתקציב שיקום העוטף והצפון – הודעה שעוררה סערה ציבורית ופוליטית מידית, בעיצומה של מערכת הבחירות. תושבי הצפון והעוטף, שנפגעו קשה מהמלחמה, מצאו עצמם מתמודדים עם קיצוצים בזמן שתקציבי הביטחון מוגדלים משמעותית. ההחלטה נתפסת אצל רבים כעדות נוספת לחוסר האיזון בין צרכים ביטחוניים דחופים לבין הצרכים האזרחיים של אוכלוסיות מוחלשות.

השפעה על האזרח: מי ישלם את המחיר בפועל

ההשפעה של הקיצוץ תורגש בעיקר על ידי האזרח הישראלי. בתי החולים, בתי הספר, שירותי הרווחה ומערכות התחבורה הציבורית יהיו חשופים לחסרים תקציביים שעלולים להתבטא בהאטת פרויקטים, קיצוצים בשירותים והגבלות בשירותים הניתנים לציבור. במערכת הבריאות, שכבר כעת מתמודדת עם עומסים קשים ומחסור בכוח אדם, הקיצוץ עלול להחריף את הפערים בין מרכז לפריפריה ולהאריך זמני המתנה לטיפולים. במערכת החינוך, תוכניות העשרה וסיוע לתלמידים עם קשיים עלולות להיפגע באופן משמעותי.

במקביל, ההחלטה מגיעה בסמוך לפרסום נתונים כלכליים מטרידים נוספים. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי מחירי המזון בישראל זינקו בכמעט 20% בארבע השנים האחרונות – סל של 80 מוצרים התייקר ב-19.6% בחנויות השכונתיות וב-19% באונליין. הנתונים הללו מגיעים על רקע פערים חברתיים מדאיגים: ההכנסה הכספית הנטו של משק בית בעשירון העליון עמדה ב-2024 על כ-49.5 אלף שקל בחודש, לעומת כ-7,300 שקל בלבד בעשירון התחתון – פער של עד פי שבעה בהכנסות.

הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות

הקיצוץ מתרחש על רקע מערכת בחירות פעילה, שבה המצעים הכלכליים של המפלגות מציעים הבטחות רחבות. בנט הבטיח בביזפורטל להוריד את מחירי הדיור בעד 30%, לפיד מתחייב להוריד את יוקר המחייה ב-30% בתוך 3 שנים, וליברמן טוען שכל העלאות המסים אינן נדרשות. יוסי שפיגל הגדיר זאת בכלכליסט כ"הבטחות בלי כיסוי: הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות". המשמעות היא שהמהלכים הכלכליים הנוכחיים נערכים במקביל להבטחות שנויות במחלוקת, שההתאמה ביניהן ובין המציאות התקציבית מוטלת בספק.

במקביל: מדד שלילי ומחירי דיור במגמת ירידה היסטורית

בזמן שהממשלה מאשרת קיצוצים, המשק רושם נתונים כלכליים מעורבים. המדד לחודש ספטמבר היה שלילי וירד ב-0.5%, אך האינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז ל-1.6%, מעט חדה יותר מצפי הכלכלנים. מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.6%, ומדד מחירי הדיור ירד ב-1.8% בהשוואה שנתית – נתון המסמן את מגמת הירידה הארוכה בעשור האחרון. ההדר חורש כתבה בהמרקר כי המחירים במגמת ירידה נמשכת, הריבית עשויה עוד לרדת, וייתכן שגם המס על המשקיעים בשוק יופחת. אך במקביל, הניהול הממשלתי הכושל, לטענתה, לא מבשר טובות לענף הדיור.

בשוק ההון, לעומת זאת, המשיכו מניות הביטוח לזנק, כשאיילון עלתה 4.1% ומנורה 3.7%, ומדד ת"א 35 עלה 1.6%. קרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% – הגבוהה בין מדינות ה-OECD. הדיסוננס בין התחזיות הכלכליות האופטימיות לבין הקיצוצים התקציביים והפערים החברתיים הולכים ומעמיקים מציב אתגר קשה למקבלי ההחלטות, ובמיוחד בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים יחד.

המתח בין הצרכים הביטחוניים לצרכים האזרחיים

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

ממשלת ישראל אישרה הבוקר (ראשון) קיצוץ רוחבי נרחב בתקציב המדינה בגובה 2.6 מיליארד שקל, שנועד לממן רכש ביטחוני דחוף. הקיצוץ יופעל על משרדי החינוך, הבריאות, הרווחה והתחבורה, לאחר שבשבוע שעבר כבר קוצץ מיליארד שקלים מתקציב המגזר הערבי לצורך מימון רכישת 12 מסוקי אפאצ'י בכמיליארד דולר. ההחלטה המשמעותית התקבלה בישיבת הממשלה, בסמוך לעדכון של בכירים במערכת הביטחון על ההסלמה בגזרות השונות, והיא נועדה לפנות מקורות מימון לצרכים ביטחוניים בלי לגעת בכספים הקואליציוניים – צעד שמעורר זעם גובר בקרב בכירי המשרדים האזרחיים.

בצמרת משרדי הממשלה האזרחיים, שכבר נאנקים תחת קשיים תקציביים, תואר המהלך כפגיעה קשה בתחומים שהציבור תלוי בהם יום-יום. גורמים המעורים בפרטים אמרו לוואלה כי ככל הנראה מדובר בסוגיה טכנית שיימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ, אך בפועל מדובר בצעד כלכלי כבד משקל בהיקפו. ראשי המשרדים מתמודדים עם תשתיות פגועות, מחסור בכוח אדם וביקושים גוברים, והקיצוץ החדש רק מעמיק את המשבר. גם יועמ"ש האוצר הביע התנגדות מוקדמת למהלך, וטען כי קיימות חלופות טובות יותר למימון הצרכים הביטחוניים, אך המלצותיו לא נתקבלו.

במקביל לקיצוץ, הממשלה אישרה גם הפחתה של 244 מיליון שקל מתקציב שיקום העוטף והצפון – הודעה שעוררה סערה ציבורית ופוליטית מידית, בעיצומה של מערכת הבחירות. תושבי הצפון והעוטף, שנפגעו קשה מהמלחמה, מצאו עצמם מתמודדים עם קיצוצים בזמן שתקציבי הביטחון מוגדלים משמעותית. ההחלטה נתפסת אצל רבים כעדות נוספת לחוסר האיזון בין צרכים ביטחוניים דחופים לבין הצרכים האזרחיים של אוכלוסיות מוחלשות.

השפעה על האזרח: מי ישלם את המחיר בפועל

ההשפעה של הקיצוץ תורגש בעיקר על ידי האזרח הישראלי. בתי החולים, בתי הספר, שירותי הרווחה ומערכות התחבורה הציבורית יהיו חשופים לחסרים תקציביים שעלולים להתבטא בהאטת פרויקטים, קיצוצים בשירותים והגבלות בשירותים הניתנים לציבור. במערכת הבריאות, שכבר כעת מתמודדת עם עומסים קשים ומחסור בכוח אדם, הקיצוץ עלול להחריף את הפערים בין מרכז לפריפריה ולהאריך זמני המתנה לטיפולים. במערכת החינוך, תוכניות העשרה וסיוע לתלמידים עם קשיים עלולות להיפגע באופן משמעותי.

במקביל, ההחלטה מגיעה בסמוך לפרסום נתונים כלכליים מטרידים נוספים. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי מחירי המזון בישראל זינקו בכמעט 20% בארבע השנים האחרונות – סל של 80 מוצרים התייקר ב-19.6% בחנויות השכונתיות וב-19% באונליין. הנתונים הללו מגיעים על רקע פערים חברתיים מדאיגים: ההכנסה הכספית הנטו של משק בית בעשירון העליון עמדה ב-2024 על כ-49.5 אלף שקל בחודש, לעומת כ-7,300 שקל בלבד בעשירון התחתון – פער של עד פי שבעה בהכנסות.

הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות

הקיצוץ מתרחש על רקע מערכת בחירות פעילה, שבה המצעים הכלכליים של המפלגות מציעים הבטחות רחבות. בנט הבטיח בביזפורטל להוריד את מחירי הדיור בעד 30%, לפיד מתחייב להוריד את יוקר המחייה ב-30% בתוך 3 שנים, וליברמן טוען שכל העלאות המסים אינן נדרשות. יוסי שפיגל הגדיר זאת בכלכליסט כ"הבטחות בלי כיסוי: הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות". המשמעות היא שהמהלכים הכלכליים הנוכחיים נערכים במקביל להבטחות שנויות במחלוקת, שההתאמה ביניהן ובין המציאות התקציבית מוטלת בספק.

במקביל: מדד שלילי ומחירי דיור במגמת ירידה היסטורית

בזמן שהממשלה מאשרת קיצוצים, המשק רושם נתונים כלכליים מעורבים. המדד לחודש ספטמבר היה שלילי וירד ב-0.5%, אך האינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז ל-1.6%, מעט חדה יותר מצפי הכלכלנים. מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.6%, ומדד מחירי הדיור ירד ב-1.8% בהשוואה שנתית – נתון המסמן את מגמת הירידה הארוכה בעשור האחרון. ההדר חורש כתבה בהמרקר כי המחירים במגמת ירידה נמשכת, הריבית עשויה עוד לרדת, וייתכן שגם המס על המשקיעים בשוק יופחת. אך במקביל, הניהול הממשלתי הכושל, לטענתה, לא מבשר טובות לענף הדיור.

בשוק ההון, לעומת זאת, המשיכו מניות הביטוח לזנק, כשאיילון עלתה 4.1% ומנורה 3.7%, ומדד ת"א 35 עלה 1.6%. קרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% – הגבוהה בין מדינות ה-OECD. הדיסוננס בין התחזיות הכלכליות האופטימיות לבין הקיצוצים התקציביים והפערים החברתיים הולכים ומעמיקים מציב אתגר קשה למקבלי ההחלטות, ובמיוחד בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים יחד.

המתח בין הצרכים הביטחוניים לצרכים האזרחיים

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

ממשלת ישראל אישרה הבוקר (ראשון) קיצוץ רוחבי נרחב בתקציב המדינה בגובה 2.6 מיליארד שקל, שנועד לממן רכש ביטחוני דחוף. הקיצוץ יופעל על משרדי החינוך, הבריאות, הרווחה והתחבורה, לאחר שבשבוע שעבר כבר קוצץ מיליארד שקלים מתקציב המגזר הערבי לצורך מימון רכישת 12 מסוקי אפאצ'י בכמיליארד דולר. ההחלטה המשמעותית התקבלה בישיבת הממשלה, בסמוך לעדכון של בכירים במערכת הביטחון על ההסלמה בגזרות השונות, והיא נועדה לפנות מקורות מימון לצרכים ביטחוניים בלי לגעת בכספים הקואליציוניים – צעד שמעורר זעם גובר בקרב בכירי המשרדים האזרחיים.

בצמרת משרדי הממשלה האזרחיים, שכבר נאנקים תחת קשיים תקציביים, תואר המהלך כפגיעה קשה בתחומים שהציבור תלוי בהם יום-יום. גורמים המעורים בפרטים אמרו לוואלה כי ככל הנראה מדובר בסוגיה טכנית שיימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ, אך בפועל מדובר בצעד כלכלי כבד משקל בהיקפו. ראשי המשרדים מתמודדים עם תשתיות פגועות, מחסור בכוח אדם וביקושים גוברים, והקיצוץ החדש רק מעמיק את המשבר. גם יועמ"ש האוצר הביע התנגדות מוקדמת למהלך, וטען כי קיימות חלופות טובות יותר למימון הצרכים הביטחוניים, אך המלצותיו לא נתקבלו.

במקביל לקיצוץ, הממשלה אישרה גם הפחתה של 244 מיליון שקל מתקציב שיקום העוטף והצפון – הודעה שעוררה סערה ציבורית ופוליטית מידית, בעיצומה של מערכת הבחירות. תושבי הצפון והעוטף, שנפגעו קשה מהמלחמה, מצאו עצמם מתמודדים עם קיצוצים בזמן שתקציבי הביטחון מוגדלים משמעותית. ההחלטה נתפסת אצל רבים כעדות נוספת לחוסר האיזון בין צרכים ביטחוניים דחופים לבין הצרכים האזרחיים של אוכלוסיות מוחלשות.

השפעה על האזרח: מי ישלם את המחיר בפועל

ההשפעה של הקיצוץ תורגש בעיקר על ידי האזרח הישראלי. בתי החולים, בתי הספר, שירותי הרווחה ומערכות התחבורה הציבורית יהיו חשופים לחסרים תקציביים שעלולים להתבטא בהאטת פרויקטים, קיצוצים בשירותים והגבלות בשירותים הניתנים לציבור. במערכת הבריאות, שכבר כעת מתמודדת עם עומסים קשים ומחסור בכוח אדם, הקיצוץ עלול להחריף את הפערים בין מרכז לפריפריה ולהאריך זמני המתנה לטיפולים. במערכת החינוך, תוכניות העשרה וסיוע לתלמידים עם קשיים עלולות להיפגע באופן משמעותי.

במקביל, ההחלטה מגיעה בסמוך לפרסום נתונים כלכליים מטרידים נוספים. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי מחירי המזון בישראל זינקו בכמעט 20% בארבע השנים האחרונות – סל של 80 מוצרים התייקר ב-19.6% בחנויות השכונתיות וב-19% באונליין. הנתונים הללו מגיעים על רקע פערים חברתיים מדאיגים: ההכנסה הכספית הנטו של משק בית בעשירון העליון עמדה ב-2024 על כ-49.5 אלף שקל בחודש, לעומת כ-7,300 שקל בלבד בעשירון התחתון – פער של עד פי שבעה בהכנסות.

הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות

הקיצוץ מתרחש על רקע מערכת בחירות פעילה, שבה המצעים הכלכליים של המפלגות מציעים הבטחות רחבות. בנט הבטיח בביזפורטל להוריד את מחירי הדיור בעד 30%, לפיד מתחייב להוריד את יוקר המחייה ב-30% בתוך 3 שנים, וליברמן טוען שכל העלאות המסים אינן נדרשות. יוסי שפיגל הגדיר זאת בכלכליסט כ"הבטחות בלי כיסוי: הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות". המשמעות היא שהמהלכים הכלכליים הנוכחיים נערכים במקביל להבטחות שנויות במחלוקת, שההתאמה ביניהן ובין המציאות התקציבית מוטלת בספק.

במקביל: מדד שלילי ומחירי דיור במגמת ירידה היסטורית

בזמן שהממשלה מאשרת קיצוצים, המשק רושם נתונים כלכליים מעורבים. המדד לחודש ספטמבר היה שלילי וירד ב-0.5%, אך האינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז ל-1.6%, מעט חדה יותר מצפי הכלכלנים. מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.6%, ומדד מחירי הדיור ירד ב-1.8% בהשוואה שנתית – נתון המסמן את מגמת הירידה הארוכה בעשור האחרון. ההדר חורש כתבה בהמרקר כי המחירים במגמת ירידה נמשכת, הריבית עשויה עוד לרדת, וייתכן שגם המס על המשקיעים בשוק יופחת. אך במקביל, הניהול הממשלתי הכושל, לטענתה, לא מבשר טובות לענף הדיור.

בשוק ההון, לעומת זאת, המשיכו מניות הביטוח לזנק, כשאיילון עלתה 4.1% ומנורה 3.7%, ומדד ת"א 35 עלה 1.6%. קרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% – הגבוהה בין מדינות ה-OECD. הדיסוננס בין התחזיות הכלכליות האופטימיות לבין הקיצוצים התקציביים והפערים החברתיים הולכים ומעמיקים מציב אתגר קשה למקבלי ההחלטות, ובמיוחד בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים יחד.

המתח בין הצרכים הביטחוניים לצרכים האזרחיים

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

בצמרת משרדי הממשלה האזרחיים, שכבר נאנקים תחת קשיים תקציביים, תואר המהלך כפגיעה קשה בתחומים שהציבור תלוי בהם יום-יום. גורמים המעורים בפרטים אמרו לוואלה כי ככל הנראה מדובר בסוגיה טכנית שיימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ, אך בפועל מדובר בצעד כלכלי כבד משקל בהיקפו. ראשי המשרדים מתמודדים עם תשתיות פגועות, מחסור בכוח אדם וביקושים גוברים, והקיצוץ החדש רק מעמיק את המשבר. גם יועמ"ש האוצר הביע התנגדות מוקדמת למהלך, וטען כי קיימות חלופות טובות יותר למימון הצרכים הביטחוניים, אך המלצותיו לא נתקבלו.

במקביל לקיצוץ, הממשלה אישרה גם הפחתה של 244 מיליון שקל מתקציב שיקום העוטף והצפון – הודעה שעוררה סערה ציבורית ופוליטית מידית, בעיצומה של מערכת הבחירות. תושבי הצפון והעוטף, שנפגעו קשה מהמלחמה, מצאו עצמם מתמודדים עם קיצוצים בזמן שתקציבי הביטחון מוגדלים משמעותית. ההחלטה נתפסת אצל רבים כעדות נוספת לחוסר האיזון בין צרכים ביטחוניים דחופים לבין הצרכים האזרחיים של אוכלוסיות מוחלשות.

השפעה על האזרח: מי ישלם את המחיר בפועל

ההשפעה של הקיצוץ תורגש בעיקר על ידי האזרח הישראלי. בתי החולים, בתי הספר, שירותי הרווחה ומערכות התחבורה הציבורית יהיו חשופים לחסרים תקציביים שעלולים להתבטא בהאטת פרויקטים, קיצוצים בשירותים והגבלות בשירותים הניתנים לציבור. במערכת הבריאות, שכבר כעת מתמודדת עם עומסים קשים ומחסור בכוח אדם, הקיצוץ עלול להחריף את הפערים בין מרכז לפריפריה ולהאריך זמני המתנה לטיפולים. במערכת החינוך, תוכניות העשרה וסיוע לתלמידים עם קשיים עלולות להיפגע באופן משמעותי.

במקביל, ההחלטה מגיעה בסמוך לפרסום נתונים כלכליים מטרידים נוספים. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי מחירי המזון בישראל זינקו בכמעט 20% בארבע השנים האחרונות – סל של 80 מוצרים התייקר ב-19.6% בחנויות השכונתיות וב-19% באונליין. הנתונים הללו מגיעים על רקע פערים חברתיים מדאיגים: ההכנסה הכספית הנטו של משק בית בעשירון העליון עמדה ב-2024 על כ-49.5 אלף שקל בחודש, לעומת כ-7,300 שקל בלבד בעשירון התחתון – פער של עד פי שבעה בהכנסות.

הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות

הקיצוץ מתרחש על רקע מערכת בחירות פעילה, שבה המצעים הכלכליים של המפלגות מציעים הבטחות רחבות. בנט הבטיח בביזפורטל להוריד את מחירי הדיור בעד 30%, לפיד מתחייב להוריד את יוקר המחייה ב-30% בתוך 3 שנים, וליברמן טוען שכל העלאות המסים אינן נדרשות. יוסי שפיגל הגדיר זאת בכלכליסט כ"הבטחות בלי כיסוי: הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות". המשמעות היא שהמהלכים הכלכליים הנוכחיים נערכים במקביל להבטחות שנויות במחלוקת, שההתאמה ביניהן ובין המציאות התקציבית מוטלת בספק.

במקביל: מדד שלילי ומחירי דיור במגמת ירידה היסטורית

בזמן שהממשלה מאשרת קיצוצים, המשק רושם נתונים כלכליים מעורבים. המדד לחודש ספטמבר היה שלילי וירד ב-0.5%, אך האינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז ל-1.6%, מעט חדה יותר מצפי הכלכלנים. מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.6%, ומדד מחירי הדיור ירד ב-1.8% בהשוואה שנתית – נתון המסמן את מגמת הירידה הארוכה בעשור האחרון. ההדר חורש כתבה בהמרקר כי המחירים במגמת ירידה נמשכת, הריבית עשויה עוד לרדת, וייתכן שגם המס על המשקיעים בשוק יופחת. אך במקביל, הניהול הממשלתי הכושל, לטענתה, לא מבשר טובות לענף הדיור.

בשוק ההון, לעומת זאת, המשיכו מניות הביטוח לזנק, כשאיילון עלתה 4.1% ומנורה 3.7%, ומדד ת"א 35 עלה 1.6%. קרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% – הגבוהה בין מדינות ה-OECD. הדיסוננס בין התחזיות הכלכליות האופטימיות לבין הקיצוצים התקציביים והפערים החברתיים הולכים ומעמיקים מציב אתגר קשה למקבלי ההחלטות, ובמיוחד בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים יחד.

המתח בין הצרכים הביטחוניים לצרכים האזרחיים

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

ממשלת ישראל אישרה הבוקר (ראשון) קיצוץ רוחבי נרחב בתקציב המדינה בגובה 2.6 מיליארד שקל, שנועד לממן רכש ביטחוני דחוף. הקיצוץ יופעל על משרדי החינוך, הבריאות, הרווחה והתחבורה, לאחר שבשבוע שעבר כבר קוצץ מיליארד שקלים מתקציב המגזר הערבי לצורך מימון רכישת 12 מסוקי אפאצ'י בכמיליארד דולר. ההחלטה המשמעותית התקבלה בישיבת הממשלה, בסמוך לעדכון של בכירים במערכת הביטחון על ההסלמה בגזרות השונות, והיא נועדה לפנות מקורות מימון לצרכים ביטחוניים בלי לגעת בכספים הקואליציוניים – צעד שמעורר זעם גובר בקרב בכירי המשרדים האזרחיים.

בצמרת משרדי הממשלה האזרחיים, שכבר נאנקים תחת קשיים תקציביים, תואר המהלך כפגיעה קשה בתחומים שהציבור תלוי בהם יום-יום. גורמים המעורים בפרטים אמרו לוואלה כי ככל הנראה מדובר בסוגיה טכנית שיימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ, אך בפועל מדובר בצעד כלכלי כבד משקל בהיקפו. ראשי המשרדים מתמודדים עם תשתיות פגועות, מחסור בכוח אדם וביקושים גוברים, והקיצוץ החדש רק מעמיק את המשבר. גם יועמ"ש האוצר הביע התנגדות מוקדמת למהלך, וטען כי קיימות חלופות טובות יותר למימון הצרכים הביטחוניים, אך המלצותיו לא נתקבלו.

במקביל לקיצוץ, הממשלה אישרה גם הפחתה של 244 מיליון שקל מתקציב שיקום העוטף והצפון – הודעה שעוררה סערה ציבורית ופוליטית מידית, בעיצומה של מערכת הבחירות. תושבי הצפון והעוטף, שנפגעו קשה מהמלחמה, מצאו עצמם מתמודדים עם קיצוצים בזמן שתקציבי הביטחון מוגדלים משמעותית. ההחלטה נתפסת אצל רבים כעדות נוספת לחוסר האיזון בין צרכים ביטחוניים דחופים לבין הצרכים האזרחיים של אוכלוסיות מוחלשות.

השפעה על האזרח: מי ישלם את המחיר בפועל

ההשפעה של הקיצוץ תורגש בעיקר על ידי האזרח הישראלי. בתי החולים, בתי הספר, שירותי הרווחה ומערכות התחבורה הציבורית יהיו חשופים לחסרים תקציביים שעלולים להתבטא בהאטת פרויקטים, קיצוצים בשירותים והגבלות בשירותים הניתנים לציבור. במערכת הבריאות, שכבר כעת מתמודדת עם עומסים קשים ומחסור בכוח אדם, הקיצוץ עלול להחריף את הפערים בין מרכז לפריפריה ולהאריך זמני המתנה לטיפולים. במערכת החינוך, תוכניות העשרה וסיוע לתלמידים עם קשיים עלולות להיפגע באופן משמעותי.

במקביל, ההחלטה מגיעה בסמוך לפרסום נתונים כלכליים מטרידים נוספים. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי מחירי המזון בישראל זינקו בכמעט 20% בארבע השנים האחרונות – סל של 80 מוצרים התייקר ב-19.6% בחנויות השכונתיות וב-19% באונליין. הנתונים הללו מגיעים על רקע פערים חברתיים מדאיגים: ההכנסה הכספית הנטו של משק בית בעשירון העליון עמדה ב-2024 על כ-49.5 אלף שקל בחודש, לעומת כ-7,300 שקל בלבד בעשירון התחתון – פער של עד פי שבעה בהכנסות.

הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות

הקיצוץ מתרחש על רקע מערכת בחירות פעילה, שבה המצעים הכלכליים של המפלגות מציעים הבטחות רחבות. בנט הבטיח בביזפורטל להוריד את מחירי הדיור בעד 30%, לפיד מתחייב להוריד את יוקר המחייה ב-30% בתוך 3 שנים, וליברמן טוען שכל העלאות המסים אינן נדרשות. יוסי שפיגל הגדיר זאת בכלכליסט כ"הבטחות בלי כיסוי: הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות". המשמעות היא שהמהלכים הכלכליים הנוכחיים נערכים במקביל להבטחות שנויות במחלוקת, שההתאמה ביניהן ובין המציאות התקציבית מוטלת בספק.

במקביל: מדד שלילי ומחירי דיור במגמת ירידה היסטורית

בזמן שהממשלה מאשרת קיצוצים, המשק רושם נתונים כלכליים מעורבים. המדד לחודש ספטמבר היה שלילי וירד ב-0.5%, אך האינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז ל-1.6%, מעט חדה יותר מצפי הכלכלנים. מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.6%, ומדד מחירי הדיור ירד ב-1.8% בהשוואה שנתית – נתון המסמן את מגמת הירידה הארוכה בעשור האחרון. ההדר חורש כתבה בהמרקר כי המחירים במגמת ירידה נמשכת, הריבית עשויה עוד לרדת, וייתכן שגם המס על המשקיעים בשוק יופחת. אך במקביל, הניהול הממשלתי הכושל, לטענתה, לא מבשר טובות לענף הדיור.

בשוק ההון, לעומת זאת, המשיכו מניות הביטוח לזנק, כשאיילון עלתה 4.1% ומנורה 3.7%, ומדד ת"א 35 עלה 1.6%. קרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% – הגבוהה בין מדינות ה-OECD. הדיסוננס בין התחזיות הכלכליות האופטימיות לבין הקיצוצים התקציביים והפערים החברתיים הולכים ומעמיקים מציב אתגר קשה למקבלי ההחלטות, ובמיוחד בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים יחד.

המתח בין הצרכים הביטחוניים לצרכים האזרחיים

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

בצמרת משרדי הממשלה האזרחיים, שכבר נאנקים תחת קשיים תקציביים, תואר המהלך כפגיעה קשה בתחומים שהציבור תלוי בהם יום-יום. גורמים המעורים בפרטים אמרו לוואלה כי ככל הנראה מדובר בסוגיה טכנית שיימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ, אך בפועל מדובר בצעד כלכלי כבד משקל בהיקפו. ראשי המשרדים מתמודדים עם תשתיות פגועות, מחסור בכוח אדם וביקושים גוברים, והקיצוץ החדש רק מעמיק את המשבר. גם יועמ"ש האוצר הביע התנגדות מוקדמת למהלך, וטען כי קיימות חלופות טובות יותר למימון הצרכים הביטחוניים, אך המלצותיו לא נתקבלו.

במקביל לקיצוץ, הממשלה אישרה גם הפחתה של 244 מיליון שקל מתקציב שיקום העוטף והצפון – הודעה שעוררה סערה ציבורית ופוליטית מידית, בעיצומה של מערכת הבחירות. תושבי הצפון והעוטף, שנפגעו קשה מהמלחמה, מצאו עצמם מתמודדים עם קיצוצים בזמן שתקציבי הביטחון מוגדלים משמעותית. ההחלטה נתפסת אצל רבים כעדות נוספת לחוסר האיזון בין צרכים ביטחוניים דחופים לבין הצרכים האזרחיים של אוכלוסיות מוחלשות.

השפעה על האזרח: מי ישלם את המחיר בפועל

ההשפעה של הקיצוץ תורגש בעיקר על ידי האזרח הישראלי. בתי החולים, בתי הספר, שירותי הרווחה ומערכות התחבורה הציבורית יהיו חשופים לחסרים תקציביים שעלולים להתבטא בהאטת פרויקטים, קיצוצים בשירותים והגבלות בשירותים הניתנים לציבור. במערכת הבריאות, שכבר כעת מתמודדת עם עומסים קשים ומחסור בכוח אדם, הקיצוץ עלול להחריף את הפערים בין מרכז לפריפריה ולהאריך זמני המתנה לטיפולים. במערכת החינוך, תוכניות העשרה וסיוע לתלמידים עם קשיים עלולות להיפגע באופן משמעותי.

במקביל, ההחלטה מגיעה בסמוך לפרסום נתונים כלכליים מטרידים נוספים. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי מחירי המזון בישראל זינקו בכמעט 20% בארבע השנים האחרונות – סל של 80 מוצרים התייקר ב-19.6% בחנויות השכונתיות וב-19% באונליין. הנתונים הללו מגיעים על רקע פערים חברתיים מדאיגים: ההכנסה הכספית הנטו של משק בית בעשירון העליון עמדה ב-2024 על כ-49.5 אלף שקל בחודש, לעומת כ-7,300 שקל בלבד בעשירון התחתון – פער של עד פי שבעה בהכנסות.

הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות

הקיצוץ מתרחש על רקע מערכת בחירות פעילה, שבה המצעים הכלכליים של המפלגות מציעים הבטחות רחבות. בנט הבטיח בביזפורטל להוריד את מחירי הדיור בעד 30%, לפיד מתחייב להוריד את יוקר המחייה ב-30% בתוך 3 שנים, וליברמן טוען שכל העלאות המסים אינן נדרשות. יוסי שפיגל הגדיר זאת בכלכליסט כ"הבטחות בלי כיסוי: הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות". המשמעות היא שהמהלכים הכלכליים הנוכחיים נערכים במקביל להבטחות שנויות במחלוקת, שההתאמה ביניהן ובין המציאות התקציבית מוטלת בספק.

במקביל: מדד שלילי ומחירי דיור במגמת ירידה היסטורית

בזמן שהממשלה מאשרת קיצוצים, המשק רושם נתונים כלכליים מעורבים. המדד לחודש ספטמבר היה שלילי וירד ב-0.5%, אך האינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז ל-1.6%, מעט חדה יותר מצפי הכלכלנים. מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.6%, ומדד מחירי הדיור ירד ב-1.8% בהשוואה שנתית – נתון המסמן את מגמת הירידה הארוכה בעשור האחרון. ההדר חורש כתבה בהמרקר כי המחירים במגמת ירידה נמשכת, הריבית עשויה עוד לרדת, וייתכן שגם המס על המשקיעים בשוק יופחת. אך במקביל, הניהול הממשלתי הכושל, לטענתה, לא מבשר טובות לענף הדיור.

בשוק ההון, לעומת זאת, המשיכו מניות הביטוח לזנק, כשאיילון עלתה 4.1% ומנורה 3.7%, ומדד ת"א 35 עלה 1.6%. קרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% – הגבוהה בין מדינות ה-OECD. הדיסוננס בין התחזיות הכלכליות האופטימיות לבין הקיצוצים התקציביים והפערים החברתיים הולכים ומעמיקים מציב אתגר קשה למקבלי ההחלטות, ובמיוחד בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים יחד.

המתח בין הצרכים הביטחוניים לצרכים האזרחיים

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

ממשלת ישראל אישרה הבוקר (ראשון) קיצוץ רוחבי נרחב בתקציב המדינה בגובה 2.6 מיליארד שקל, שנועד לממן רכש ביטחוני דחוף. הקיצוץ יופעל על משרדי החינוך, הבריאות, הרווחה והתחבורה, לאחר שבשבוע שעבר כבר קוצץ מיליארד שקלים מתקציב המגזר הערבי לצורך מימון רכישת 12 מסוקי אפאצ'י בכמיליארד דולר. ההחלטה המשמעותית התקבלה בישיבת הממשלה, בסמוך לעדכון של בכירים במערכת הביטחון על ההסלמה בגזרות השונות, והיא נועדה לפנות מקורות מימון לצרכים ביטחוניים בלי לגעת בכספים הקואליציוניים – צעד שמעורר זעם גובר בקרב בכירי המשרדים האזרחיים.

בצמרת משרדי הממשלה האזרחיים, שכבר נאנקים תחת קשיים תקציביים, תואר המהלך כפגיעה קשה בתחומים שהציבור תלוי בהם יום-יום. גורמים המעורים בפרטים אמרו לוואלה כי ככל הנראה מדובר בסוגיה טכנית שיימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ, אך בפועל מדובר בצעד כלכלי כבד משקל בהיקפו. ראשי המשרדים מתמודדים עם תשתיות פגועות, מחסור בכוח אדם וביקושים גוברים, והקיצוץ החדש רק מעמיק את המשבר. גם יועמ"ש האוצר הביע התנגדות מוקדמת למהלך, וטען כי קיימות חלופות טובות יותר למימון הצרכים הביטחוניים, אך המלצותיו לא נתקבלו.

במקביל לקיצוץ, הממשלה אישרה גם הפחתה של 244 מיליון שקל מתקציב שיקום העוטף והצפון – הודעה שעוררה סערה ציבורית ופוליטית מידית, בעיצומה של מערכת הבחירות. תושבי הצפון והעוטף, שנפגעו קשה מהמלחמה, מצאו עצמם מתמודדים עם קיצוצים בזמן שתקציבי הביטחון מוגדלים משמעותית. ההחלטה נתפסת אצל רבים כעדות נוספת לחוסר האיזון בין צרכים ביטחוניים דחופים לבין הצרכים האזרחיים של אוכלוסיות מוחלשות.

השפעה על האזרח: מי ישלם את המחיר בפועל

ההשפעה של הקיצוץ תורגש בעיקר על ידי האזרח הישראלי. בתי החולים, בתי הספר, שירותי הרווחה ומערכות התחבורה הציבורית יהיו חשופים לחסרים תקציביים שעלולים להתבטא בהאטת פרויקטים, קיצוצים בשירותים והגבלות בשירותים הניתנים לציבור. במערכת הבריאות, שכבר כעת מתמודדת עם עומסים קשים ומחסור בכוח אדם, הקיצוץ עלול להחריף את הפערים בין מרכז לפריפריה ולהאריך זמני המתנה לטיפולים. במערכת החינוך, תוכניות העשרה וסיוע לתלמידים עם קשיים עלולות להיפגע באופן משמעותי.

במקביל, ההחלטה מגיעה בסמוך לפרסום נתונים כלכליים מטרידים נוספים. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי מחירי המזון בישראל זינקו בכמעט 20% בארבע השנים האחרונות – סל של 80 מוצרים התייקר ב-19.6% בחנויות השכונתיות וב-19% באונליין. הנתונים הללו מגיעים על רקע פערים חברתיים מדאיגים: ההכנסה הכספית הנטו של משק בית בעשירון העליון עמדה ב-2024 על כ-49.5 אלף שקל בחודש, לעומת כ-7,300 שקל בלבד בעשירון התחתון – פער של עד פי שבעה בהכנסות.

הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות

הקיצוץ מתרחש על רקע מערכת בחירות פעילה, שבה המצעים הכלכליים של המפלגות מציעים הבטחות רחבות. בנט הבטיח בביזפורטל להוריד את מחירי הדיור בעד 30%, לפיד מתחייב להוריד את יוקר המחייה ב-30% בתוך 3 שנים, וליברמן טוען שכל העלאות המסים אינן נדרשות. יוסי שפיגל הגדיר זאת בכלכליסט כ"הבטחות בלי כיסוי: הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות". המשמעות היא שהמהלכים הכלכליים הנוכחיים נערכים במקביל להבטחות שנויות במחלוקת, שההתאמה ביניהן ובין המציאות התקציבית מוטלת בספק.

במקביל: מדד שלילי ומחירי דיור במגמת ירידה היסטורית

בזמן שהממשלה מאשרת קיצוצים, המשק רושם נתונים כלכליים מעורבים. המדד לחודש ספטמבר היה שלילי וירד ב-0.5%, אך האינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז ל-1.6%, מעט חדה יותר מצפי הכלכלנים. מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.6%, ומדד מחירי הדיור ירד ב-1.8% בהשוואה שנתית – נתון המסמן את מגמת הירידה הארוכה בעשור האחרון. ההדר חורש כתבה בהמרקר כי המחירים במגמת ירידה נמשכת, הריבית עשויה עוד לרדת, וייתכן שגם המס על המשקיעים בשוק יופחת. אך במקביל, הניהול הממשלתי הכושל, לטענתה, לא מבשר טובות לענף הדיור.

בשוק ההון, לעומת זאת, המשיכו מניות הביטוח לזנק, כשאיילון עלתה 4.1% ומנורה 3.7%, ומדד ת"א 35 עלה 1.6%. קרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% – הגבוהה בין מדינות ה-OECD. הדיסוננס בין התחזיות הכלכליות האופטימיות לבין הקיצוצים התקציביים והפערים החברתיים הולכים ומעמיקים מציב אתגר קשה למקבלי ההחלטות, ובמיוחד בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים יחד.

המתח בין הצרכים הביטחוניים לצרכים האזרחיים

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

ממשלת ישראל אישרה הבוקר (ראשון) קיצוץ רוחבי נרחב בתקציב המדינה בגובה 2.6 מיליארד שקל, שנועד לממן רכש ביטחוני דחוף. הקיצוץ יופעל על משרדי החינוך, הבריאות, הרווחה והתחבורה, לאחר שבשבוע שעבר כבר קוצץ מיליארד שקלים מתקציב המגזר הערבי לצורך מימון רכישת 12 מסוקי אפאצ'י בכמיליארד דולר. ההחלטה המשמעותית התקבלה בישיבת הממשלה, בסמוך לעדכון של בכירים במערכת הביטחון על ההסלמה בגזרות השונות, והיא נועדה לפנות מקורות מימון לצרכים ביטחוניים בלי לגעת בכספים הקואליציוניים – צעד שמעורר זעם גובר בקרב בכירי המשרדים האזרחיים.

בצמרת משרדי הממשלה האזרחיים, שכבר נאנקים תחת קשיים תקציביים, תואר המהלך כפגיעה קשה בתחומים שהציבור תלוי בהם יום-יום. גורמים המעורים בפרטים אמרו לוואלה כי ככל הנראה מדובר בסוגיה טכנית שיימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ, אך בפועל מדובר בצעד כלכלי כבד משקל בהיקפו. ראשי המשרדים מתמודדים עם תשתיות פגועות, מחסור בכוח אדם וביקושים גוברים, והקיצוץ החדש רק מעמיק את המשבר. גם יועמ"ש האוצר הביע התנגדות מוקדמת למהלך, וטען כי קיימות חלופות טובות יותר למימון הצרכים הביטחוניים, אך המלצותיו לא נתקבלו.

במקביל לקיצוץ, הממשלה אישרה גם הפחתה של 244 מיליון שקל מתקציב שיקום העוטף והצפון – הודעה שעוררה סערה ציבורית ופוליטית מידית, בעיצומה של מערכת הבחירות. תושבי הצפון והעוטף, שנפגעו קשה מהמלחמה, מצאו עצמם מתמודדים עם קיצוצים בזמן שתקציבי הביטחון מוגדלים משמעותית. ההחלטה נתפסת אצל רבים כעדות נוספת לחוסר האיזון בין צרכים ביטחוניים דחופים לבין הצרכים האזרחיים של אוכלוסיות מוחלשות.

השפעה על האזרח: מי ישלם את המחיר בפועל

ההשפעה של הקיצוץ תורגש בעיקר על ידי האזרח הישראלי. בתי החולים, בתי הספר, שירותי הרווחה ומערכות התחבורה הציבורית יהיו חשופים לחסרים תקציביים שעלולים להתבטא בהאטת פרויקטים, קיצוצים בשירותים והגבלות בשירותים הניתנים לציבור. במערכת הבריאות, שכבר כעת מתמודדת עם עומסים קשים ומחסור בכוח אדם, הקיצוץ עלול להחריף את הפערים בין מרכז לפריפריה ולהאריך זמני המתנה לטיפולים. במערכת החינוך, תוכניות העשרה וסיוע לתלמידים עם קשיים עלולות להיפגע באופן משמעותי.

במקביל, ההחלטה מגיעה בסמוך לפרסום נתונים כלכליים מטרידים נוספים. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי מחירי המזון בישראל זינקו בכמעט 20% בארבע השנים האחרונות – סל של 80 מוצרים התייקר ב-19.6% בחנויות השכונתיות וב-19% באונליין. הנתונים הללו מגיעים על רקע פערים חברתיים מדאיגים: ההכנסה הכספית הנטו של משק בית בעשירון העליון עמדה ב-2024 על כ-49.5 אלף שקל בחודש, לעומת כ-7,300 שקל בלבד בעשירון התחתון – פער של עד פי שבעה בהכנסות.

הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות

הקיצוץ מתרחש על רקע מערכת בחירות פעילה, שבה המצעים הכלכליים של המפלגות מציעים הבטחות רחבות. בנט הבטיח בביזפורטל להוריד את מחירי הדיור בעד 30%, לפיד מתחייב להוריד את יוקר המחייה ב-30% בתוך 3 שנים, וליברמן טוען שכל העלאות המסים אינן נדרשות. יוסי שפיגל הגדיר זאת בכלכליסט כ"הבטחות בלי כיסוי: הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות". המשמעות היא שהמהלכים הכלכליים הנוכחיים נערכים במקביל להבטחות שנויות במחלוקת, שההתאמה ביניהן ובין המציאות התקציבית מוטלת בספק.

במקביל: מדד שלילי ומחירי דיור במגמת ירידה היסטורית

בזמן שהממשלה מאשרת קיצוצים, המשק רושם נתונים כלכליים מעורבים. המדד לחודש ספטמבר היה שלילי וירד ב-0.5%, אך האינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז ל-1.6%, מעט חדה יותר מצפי הכלכלנים. מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.6%, ומדד מחירי הדיור ירד ב-1.8% בהשוואה שנתית – נתון המסמן את מגמת הירידה הארוכה בעשור האחרון. ההדר חורש כתבה בהמרקר כי המחירים במגמת ירידה נמשכת, הריבית עשויה עוד לרדת, וייתכן שגם המס על המשקיעים בשוק יופחת. אך במקביל, הניהול הממשלתי הכושל, לטענתה, לא מבשר טובות לענף הדיור.

בשוק ההון, לעומת זאת, המשיכו מניות הביטוח לזנק, כשאיילון עלתה 4.1% ומנורה 3.7%, ומדד ת"א 35 עלה 1.6%. קרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% – הגבוהה בין מדינות ה-OECD. הדיסוננס בין התחזיות הכלכליות האופטימיות לבין הקיצוצים התקציביים והפערים החברתיים הולכים ומעמיקים מציב אתגר קשה למקבלי ההחלטות, ובמיוחד בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים יחד.

המתח בין הצרכים הביטחוניים לצרכים האזרחיים

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

בצמרת משרדי הממשלה האזרחיים, שכבר נאנקים תחת קשיים תקציביים, תואר המהלך כפגיעה קשה בתחומים שהציבור תלוי בהם יום-יום. גורמים המעורים בפרטים אמרו לוואלה כי ככל הנראה מדובר בסוגיה טכנית שיימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ, אך בפועל מדובר בצעד כלכלי כבד משקל בהיקפו. ראשי המשרדים מתמודדים עם תשתיות פגועות, מחסור בכוח אדם וביקושים גוברים, והקיצוץ החדש רק מעמיק את המשבר. גם יועמ"ש האוצר הביע התנגדות מוקדמת למהלך, וטען כי קיימות חלופות טובות יותר למימון הצרכים הביטחוניים, אך המלצותיו לא נתקבלו.

במקביל לקיצוץ, הממשלה אישרה גם הפחתה של 244 מיליון שקל מתקציב שיקום העוטף והצפון – הודעה שעוררה סערה ציבורית ופוליטית מידית, בעיצומה של מערכת הבחירות. תושבי הצפון והעוטף, שנפגעו קשה מהמלחמה, מצאו עצמם מתמודדים עם קיצוצים בזמן שתקציבי הביטחון מוגדלים משמעותית. ההחלטה נתפסת אצל רבים כעדות נוספת לחוסר האיזון בין צרכים ביטחוניים דחופים לבין הצרכים האזרחיים של אוכלוסיות מוחלשות.

השפעה על האזרח: מי ישלם את המחיר בפועל

ההשפעה של הקיצוץ תורגש בעיקר על ידי האזרח הישראלי. בתי החולים, בתי הספר, שירותי הרווחה ומערכות התחבורה הציבורית יהיו חשופים לחסרים תקציביים שעלולים להתבטא בהאטת פרויקטים, קיצוצים בשירותים והגבלות בשירותים הניתנים לציבור. במערכת הבריאות, שכבר כעת מתמודדת עם עומסים קשים ומחסור בכוח אדם, הקיצוץ עלול להחריף את הפערים בין מרכז לפריפריה ולהאריך זמני המתנה לטיפולים. במערכת החינוך, תוכניות העשרה וסיוע לתלמידים עם קשיים עלולות להיפגע באופן משמעותי.

במקביל, ההחלטה מגיעה בסמוך לפרסום נתונים כלכליים מטרידים נוספים. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי מחירי המזון בישראל זינקו בכמעט 20% בארבע השנים האחרונות – סל של 80 מוצרים התייקר ב-19.6% בחנויות השכונתיות וב-19% באונליין. הנתונים הללו מגיעים על רקע פערים חברתיים מדאיגים: ההכנסה הכספית הנטו של משק בית בעשירון העליון עמדה ב-2024 על כ-49.5 אלף שקל בחודש, לעומת כ-7,300 שקל בלבד בעשירון התחתון – פער של עד פי שבעה בהכנסות.

הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות

הקיצוץ מתרחש על רקע מערכת בחירות פעילה, שבה המצעים הכלכליים של המפלגות מציעים הבטחות רחבות. בנט הבטיח בביזפורטל להוריד את מחירי הדיור בעד 30%, לפיד מתחייב להוריד את יוקר המחייה ב-30% בתוך 3 שנים, וליברמן טוען שכל העלאות המסים אינן נדרשות. יוסי שפיגל הגדיר זאת בכלכליסט כ"הבטחות בלי כיסוי: הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות". המשמעות היא שהמהלכים הכלכליים הנוכחיים נערכים במקביל להבטחות שנויות במחלוקת, שההתאמה ביניהן ובין המציאות התקציבית מוטלת בספק.

במקביל: מדד שלילי ומחירי דיור במגמת ירידה היסטורית

בזמן שהממשלה מאשרת קיצוצים, המשק רושם נתונים כלכליים מעורבים. המדד לחודש ספטמבר היה שלילי וירד ב-0.5%, אך האינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז ל-1.6%, מעט חדה יותר מצפי הכלכלנים. מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.6%, ומדד מחירי הדיור ירד ב-1.8% בהשוואה שנתית – נתון המסמן את מגמת הירידה הארוכה בעשור האחרון. ההדר חורש כתבה בהמרקר כי המחירים במגמת ירידה נמשכת, הריבית עשויה עוד לרדת, וייתכן שגם המס על המשקיעים בשוק יופחת. אך במקביל, הניהול הממשלתי הכושל, לטענתה, לא מבשר טובות לענף הדיור.

בשוק ההון, לעומת זאת, המשיכו מניות הביטוח לזנק, כשאיילון עלתה 4.1% ומנורה 3.7%, ומדד ת"א 35 עלה 1.6%. קרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% – הגבוהה בין מדינות ה-OECD. הדיסוננס בין התחזיות הכלכליות האופטימיות לבין הקיצוצים התקציביים והפערים החברתיים הולכים ומעמיקים מציב אתגר קשה למקבלי ההחלטות, ובמיוחד בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים יחד.

המתח בין הצרכים הביטחוניים לצרכים האזרחיים

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

ממשלת ישראל אישרה הבוקר (ראשון) קיצוץ רוחבי נרחב בתקציב המדינה בגובה 2.6 מיליארד שקל, שנועד לממן רכש ביטחוני דחוף. הקיצוץ יופעל על משרדי החינוך, הבריאות, הרווחה והתחבורה, לאחר שבשבוע שעבר כבר קוצץ מיליארד שקלים מתקציב המגזר הערבי לצורך מימון רכישת 12 מסוקי אפאצ'י בכמיליארד דולר. ההחלטה המשמעותית התקבלה בישיבת הממשלה, בסמוך לעדכון של בכירים במערכת הביטחון על ההסלמה בגזרות השונות, והיא נועדה לפנות מקורות מימון לצרכים ביטחוניים בלי לגעת בכספים הקואליציוניים – צעד שמעורר זעם גובר בקרב בכירי המשרדים האזרחיים.

בצמרת משרדי הממשלה האזרחיים, שכבר נאנקים תחת קשיים תקציביים, תואר המהלך כפגיעה קשה בתחומים שהציבור תלוי בהם יום-יום. גורמים המעורים בפרטים אמרו לוואלה כי ככל הנראה מדובר בסוגיה טכנית שיימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ, אך בפועל מדובר בצעד כלכלי כבד משקל בהיקפו. ראשי המשרדים מתמודדים עם תשתיות פגועות, מחסור בכוח אדם וביקושים גוברים, והקיצוץ החדש רק מעמיק את המשבר. גם יועמ"ש האוצר הביע התנגדות מוקדמת למהלך, וטען כי קיימות חלופות טובות יותר למימון הצרכים הביטחוניים, אך המלצותיו לא נתקבלו.

במקביל לקיצוץ, הממשלה אישרה גם הפחתה של 244 מיליון שקל מתקציב שיקום העוטף והצפון – הודעה שעוררה סערה ציבורית ופוליטית מידית, בעיצומה של מערכת הבחירות. תושבי הצפון והעוטף, שנפגעו קשה מהמלחמה, מצאו עצמם מתמודדים עם קיצוצים בזמן שתקציבי הביטחון מוגדלים משמעותית. ההחלטה נתפסת אצל רבים כעדות נוספת לחוסר האיזון בין צרכים ביטחוניים דחופים לבין הצרכים האזרחיים של אוכלוסיות מוחלשות.

השפעה על האזרח: מי ישלם את המחיר בפועל

ההשפעה של הקיצוץ תורגש בעיקר על ידי האזרח הישראלי. בתי החולים, בתי הספר, שירותי הרווחה ומערכות התחבורה הציבורית יהיו חשופים לחסרים תקציביים שעלולים להתבטא בהאטת פרויקטים, קיצוצים בשירותים והגבלות בשירותים הניתנים לציבור. במערכת הבריאות, שכבר כעת מתמודדת עם עומסים קשים ומחסור בכוח אדם, הקיצוץ עלול להחריף את הפערים בין מרכז לפריפריה ולהאריך זמני המתנה לטיפולים. במערכת החינוך, תוכניות העשרה וסיוע לתלמידים עם קשיים עלולות להיפגע באופן משמעותי.

במקביל, ההחלטה מגיעה בסמוך לפרסום נתונים כלכליים מטרידים נוספים. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי מחירי המזון בישראל זינקו בכמעט 20% בארבע השנים האחרונות – סל של 80 מוצרים התייקר ב-19.6% בחנויות השכונתיות וב-19% באונליין. הנתונים הללו מגיעים על רקע פערים חברתיים מדאיגים: ההכנסה הכספית הנטו של משק בית בעשירון העליון עמדה ב-2024 על כ-49.5 אלף שקל בחודש, לעומת כ-7,300 שקל בלבד בעשירון התחתון – פער של עד פי שבעה בהכנסות.

הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות

הקיצוץ מתרחש על רקע מערכת בחירות פעילה, שבה המצעים הכלכליים של המפלגות מציעים הבטחות רחבות. בנט הבטיח בביזפורטל להוריד את מחירי הדיור בעד 30%, לפיד מתחייב להוריד את יוקר המחייה ב-30% בתוך 3 שנים, וליברמן טוען שכל העלאות המסים אינן נדרשות. יוסי שפיגל הגדיר זאת בכלכליסט כ"הבטחות בלי כיסוי: הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות". המשמעות היא שהמהלכים הכלכליים הנוכחיים נערכים במקביל להבטחות שנויות במחלוקת, שההתאמה ביניהן ובין המציאות התקציבית מוטלת בספק.

במקביל: מדד שלילי ומחירי דיור במגמת ירידה היסטורית

בזמן שהממשלה מאשרת קיצוצים, המשק רושם נתונים כלכליים מעורבים. המדד לחודש ספטמבר היה שלילי וירד ב-0.5%, אך האינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז ל-1.6%, מעט חדה יותר מצפי הכלכלנים. מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.6%, ומדד מחירי הדיור ירד ב-1.8% בהשוואה שנתית – נתון המסמן את מגמת הירידה הארוכה בעשור האחרון. ההדר חורש כתבה בהמרקר כי המחירים במגמת ירידה נמשכת, הריבית עשויה עוד לרדת, וייתכן שגם המס על המשקיעים בשוק יופחת. אך במקביל, הניהול הממשלתי הכושל, לטענתה, לא מבשר טובות לענף הדיור.

בשוק ההון, לעומת זאת, המשיכו מניות הביטוח לזנק, כשאיילון עלתה 4.1% ומנורה 3.7%, ומדד ת"א 35 עלה 1.6%. קרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% – הגבוהה בין מדינות ה-OECD. הדיסוננס בין התחזיות הכלכליות האופטימיות לבין הקיצוצים התקציביים והפערים החברתיים הולכים ומעמיקים מציב אתגר קשה למקבלי ההחלטות, ובמיוחד בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים יחד.

המתח בין הצרכים הביטחוניים לצרכים האזרחיים

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

קיצוץ רוחבי של 2.6 מיליארד שקל: מה בדיוק אושר הבוקר

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

בצמרת משרדי הממשלה האזרחיים, שכבר נאנקים תחת קשיים תקציביים, תואר המהלך כפגיעה קשה בתחומים שהציבור תלוי בהם יום-יום. גורמים המעורים בפרטים אמרו לוואלה כי ככל הנראה מדובר בסוגיה טכנית שיימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ, אך בפועל מדובר בצעד כלכלי כבד משקל בהיקפו. ראשי המשרדים מתמודדים עם תשתיות פגועות, מחסור בכוח אדם וביקושים גוברים, והקיצוץ החדש רק מעמיק את המשבר. גם יועמ"ש האוצר הביע התנגדות מוקדמת למהלך, וטען כי קיימות חלופות טובות יותר למימון הצרכים הביטחוניים, אך המלצותיו לא נתקבלו.

במקביל לקיצוץ, הממשלה אישרה גם הפחתה של 244 מיליון שקל מתקציב שיקום העוטף והצפון – הודעה שעוררה סערה ציבורית ופוליטית מידית, בעיצומה של מערכת הבחירות. תושבי הצפון והעוטף, שנפגעו קשה מהמלחמה, מצאו עצמם מתמודדים עם קיצוצים בזמן שתקציבי הביטחון מוגדלים משמעותית. ההחלטה נתפסת אצל רבים כעדות נוספת לחוסר האיזון בין צרכים ביטחוניים דחופים לבין הצרכים האזרחיים של אוכלוסיות מוחלשות.

השפעה על האזרח: מי ישלם את המחיר בפועל

ההשפעה של הקיצוץ תורגש בעיקר על ידי האזרח הישראלי. בתי החולים, בתי הספר, שירותי הרווחה ומערכות התחבורה הציבורית יהיו חשופים לחסרים תקציביים שעלולים להתבטא בהאטת פרויקטים, קיצוצים בשירותים והגבלות בשירותים הניתנים לציבור. במערכת הבריאות, שכבר כעת מתמודדת עם עומסים קשים ומחסור בכוח אדם, הקיצוץ עלול להחריף את הפערים בין מרכז לפריפריה ולהאריך זמני המתנה לטיפולים. במערכת החינוך, תוכניות העשרה וסיוע לתלמידים עם קשיים עלולות להיפגע באופן משמעותי.

במקביל, ההחלטה מגיעה בסמוך לפרסום נתונים כלכליים מטרידים נוספים. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי מחירי המזון בישראל זינקו בכמעט 20% בארבע השנים האחרונות – סל של 80 מוצרים התייקר ב-19.6% בחנויות השכונתיות וב-19% באונליין. הנתונים הללו מגיעים על רקע פערים חברתיים מדאיגים: ההכנסה הכספית הנטו של משק בית בעשירון העליון עמדה ב-2024 על כ-49.5 אלף שקל בחודש, לעומת כ-7,300 שקל בלבד בעשירון התחתון – פער של עד פי שבעה בהכנסות.

הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות

הקיצוץ מתרחש על רקע מערכת בחירות פעילה, שבה המצעים הכלכליים של המפלגות מציעים הבטחות רחבות. בנט הבטיח בביזפורטל להוריד את מחירי הדיור בעד 30%, לפיד מתחייב להוריד את יוקר המחייה ב-30% בתוך 3 שנים, וליברמן טוען שכל העלאות המסים אינן נדרשות. יוסי שפיגל הגדיר זאת בכלכליסט כ"הבטחות בלי כיסוי: הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות". המשמעות היא שהמהלכים הכלכליים הנוכחיים נערכים במקביל להבטחות שנויות במחלוקת, שההתאמה ביניהן ובין המציאות התקציבית מוטלת בספק.

במקביל: מדד שלילי ומחירי דיור במגמת ירידה היסטורית

בזמן שהממשלה מאשרת קיצוצים, המשק רושם נתונים כלכליים מעורבים. המדד לחודש ספטמבר היה שלילי וירד ב-0.5%, אך האינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז ל-1.6%, מעט חדה יותר מצפי הכלכלנים. מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.6%, ומדד מחירי הדיור ירד ב-1.8% בהשוואה שנתית – נתון המסמן את מגמת הירידה הארוכה בעשור האחרון. ההדר חורש כתבה בהמרקר כי המחירים במגמת ירידה נמשכת, הריבית עשויה עוד לרדת, וייתכן שגם המס על המשקיעים בשוק יופחת. אך במקביל, הניהול הממשלתי הכושל, לטענתה, לא מבשר טובות לענף הדיור.

בשוק ההון, לעומת זאת, המשיכו מניות הביטוח לזנק, כשאיילון עלתה 4.1% ומנורה 3.7%, ומדד ת"א 35 עלה 1.6%. קרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% – הגבוהה בין מדינות ה-OECD. הדיסוננס בין התחזיות הכלכליות האופטימיות לבין הקיצוצים התקציביים והפערים החברתיים הולכים ומעמיקים מציב אתגר קשה למקבלי ההחלטות, ובמיוחד בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים יחד.

המתח בין הצרכים הביטחוניים לצרכים האזרחיים

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

ממשלת ישראל אישרה הבוקר (ראשון) קיצוץ רוחבי נרחב בתקציב המדינה בגובה 2.6 מיליארד שקל, שנועד לממן רכש ביטחוני דחוף. הקיצוץ יופעל על משרדי החינוך, הבריאות, הרווחה והתחבורה, לאחר שבשבוע שעבר כבר קוצץ מיליארד שקלים מתקציב המגזר הערבי לצורך מימון רכישת 12 מסוקי אפאצ'י בכמיליארד דולר. ההחלטה המשמעותית התקבלה בישיבת הממשלה, בסמוך לעדכון של בכירים במערכת הביטחון על ההסלמה בגזרות השונות, והיא נועדה לפנות מקורות מימון לצרכים ביטחוניים בלי לגעת בכספים הקואליציוניים – צעד שמעורר זעם גובר בקרב בכירי המשרדים האזרחיים.

בצמרת משרדי הממשלה האזרחיים, שכבר נאנקים תחת קשיים תקציביים, תואר המהלך כפגיעה קשה בתחומים שהציבור תלוי בהם יום-יום. גורמים המעורים בפרטים אמרו לוואלה כי ככל הנראה מדובר בסוגיה טכנית שיימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ, אך בפועל מדובר בצעד כלכלי כבד משקל בהיקפו. ראשי המשרדים מתמודדים עם תשתיות פגועות, מחסור בכוח אדם וביקושים גוברים, והקיצוץ החדש רק מעמיק את המשבר. גם יועמ"ש האוצר הביע התנגדות מוקדמת למהלך, וטען כי קיימות חלופות טובות יותר למימון הצרכים הביטחוניים, אך המלצותיו לא נתקבלו.

במקביל לקיצוץ, הממשלה אישרה גם הפחתה של 244 מיליון שקל מתקציב שיקום העוטף והצפון – הודעה שעוררה סערה ציבורית ופוליטית מידית, בעיצומה של מערכת הבחירות. תושבי הצפון והעוטף, שנפגעו קשה מהמלחמה, מצאו עצמם מתמודדים עם קיצוצים בזמן שתקציבי הביטחון מוגדלים משמעותית. ההחלטה נתפסת אצל רבים כעדות נוספת לחוסר האיזון בין צרכים ביטחוניים דחופים לבין הצרכים האזרחיים של אוכלוסיות מוחלשות.

השפעה על האזרח: מי ישלם את המחיר בפועל

ההשפעה של הקיצוץ תורגש בעיקר על ידי האזרח הישראלי. בתי החולים, בתי הספר, שירותי הרווחה ומערכות התחבורה הציבורית יהיו חשופים לחסרים תקציביים שעלולים להתבטא בהאטת פרויקטים, קיצוצים בשירותים והגבלות בשירותים הניתנים לציבור. במערכת הבריאות, שכבר כעת מתמודדת עם עומסים קשים ומחסור בכוח אדם, הקיצוץ עלול להחריף את הפערים בין מרכז לפריפריה ולהאריך זמני המתנה לטיפולים. במערכת החינוך, תוכניות העשרה וסיוע לתלמידים עם קשיים עלולות להיפגע באופן משמעותי.

במקביל, ההחלטה מגיעה בסמוך לפרסום נתונים כלכליים מטרידים נוספים. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי מחירי המזון בישראל זינקו בכמעט 20% בארבע השנים האחרונות – סל של 80 מוצרים התייקר ב-19.6% בחנויות השכונתיות וב-19% באונליין. הנתונים הללו מגיעים על רקע פערים חברתיים מדאיגים: ההכנסה הכספית הנטו של משק בית בעשירון העליון עמדה ב-2024 על כ-49.5 אלף שקל בחודש, לעומת כ-7,300 שקל בלבד בעשירון התחתון – פער של עד פי שבעה בהכנסות.

הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות

הקיצוץ מתרחש על רקע מערכת בחירות פעילה, שבה המצעים הכלכליים של המפלגות מציעים הבטחות רחבות. בנט הבטיח בביזפורטל להוריד את מחירי הדיור בעד 30%, לפיד מתחייב להוריד את יוקר המחייה ב-30% בתוך 3 שנים, וליברמן טוען שכל העלאות המסים אינן נדרשות. יוסי שפיגל הגדיר זאת בכלכליסט כ"הבטחות בלי כיסוי: הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות". המשמעות היא שהמהלכים הכלכליים הנוכחיים נערכים במקביל להבטחות שנויות במחלוקת, שההתאמה ביניהן ובין המציאות התקציבית מוטלת בספק.

במקביל: מדד שלילי ומחירי דיור במגמת ירידה היסטורית

בזמן שהממשלה מאשרת קיצוצים, המשק רושם נתונים כלכליים מעורבים. המדד לחודש ספטמבר היה שלילי וירד ב-0.5%, אך האינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז ל-1.6%, מעט חדה יותר מצפי הכלכלנים. מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.6%, ומדד מחירי הדיור ירד ב-1.8% בהשוואה שנתית – נתון המסמן את מגמת הירידה הארוכה בעשור האחרון. ההדר חורש כתבה בהמרקר כי המחירים במגמת ירידה נמשכת, הריבית עשויה עוד לרדת, וייתכן שגם המס על המשקיעים בשוק יופחת. אך במקביל, הניהול הממשלתי הכושל, לטענתה, לא מבשר טובות לענף הדיור.

בשוק ההון, לעומת זאת, המשיכו מניות הביטוח לזנק, כשאיילון עלתה 4.1% ומנורה 3.7%, ומדד ת"א 35 עלה 1.6%. קרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% – הגבוהה בין מדינות ה-OECD. הדיסוננס בין התחזיות הכלכליות האופטימיות לבין הקיצוצים התקציביים והפערים החברתיים הולכים ומעמיקים מציב אתגר קשה למקבלי ההחלטות, ובמיוחד בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים יחד.

המתח בין הצרכים הביטחוניים לצרכים האזרחיים

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

בצמרת משרדי הממשלה האזרחיים, שכבר נאנקים תחת קשיים תקציביים, תואר המהלך כפגיעה קשה בתחומים שהציבור תלוי בהם יום-יום. גורמים המעורים בפרטים אמרו לוואלה כי ככל הנראה מדובר בסוגיה טכנית שיימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ, אך בפועל מדובר בצעד כלכלי כבד משקל בהיקפו. ראשי המשרדים מתמודדים עם תשתיות פגועות, מחסור בכוח אדם וביקושים גוברים, והקיצוץ החדש רק מעמיק את המשבר. גם יועמ"ש האוצר הביע התנגדות מוקדמת למהלך, וטען כי קיימות חלופות טובות יותר למימון הצרכים הביטחוניים, אך המלצותיו לא נתקבלו.

במקביל לקיצוץ, הממשלה אישרה גם הפחתה של 244 מיליון שקל מתקציב שיקום העוטף והצפון – הודעה שעוררה סערה ציבורית ופוליטית מידית, בעיצומה של מערכת הבחירות. תושבי הצפון והעוטף, שנפגעו קשה מהמלחמה, מצאו עצמם מתמודדים עם קיצוצים בזמן שתקציבי הביטחון מוגדלים משמעותית. ההחלטה נתפסת אצל רבים כעדות נוספת לחוסר האיזון בין צרכים ביטחוניים דחופים לבין הצרכים האזרחיים של אוכלוסיות מוחלשות.

השפעה על האזרח: מי ישלם את המחיר בפועל

ההשפעה של הקיצוץ תורגש בעיקר על ידי האזרח הישראלי. בתי החולים, בתי הספר, שירותי הרווחה ומערכות התחבורה הציבורית יהיו חשופים לחסרים תקציביים שעלולים להתבטא בהאטת פרויקטים, קיצוצים בשירותים והגבלות בשירותים הניתנים לציבור. במערכת הבריאות, שכבר כעת מתמודדת עם עומסים קשים ומחסור בכוח אדם, הקיצוץ עלול להחריף את הפערים בין מרכז לפריפריה ולהאריך זמני המתנה לטיפולים. במערכת החינוך, תוכניות העשרה וסיוע לתלמידים עם קשיים עלולות להיפגע באופן משמעותי.

במקביל, ההחלטה מגיעה בסמוך לפרסום נתונים כלכליים מטרידים נוספים. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי מחירי המזון בישראל זינקו בכמעט 20% בארבע השנים האחרונות – סל של 80 מוצרים התייקר ב-19.6% בחנויות השכונתיות וב-19% באונליין. הנתונים הללו מגיעים על רקע פערים חברתיים מדאיגים: ההכנסה הכספית הנטו של משק בית בעשירון העליון עמדה ב-2024 על כ-49.5 אלף שקל בחודש, לעומת כ-7,300 שקל בלבד בעשירון התחתון – פער של עד פי שבעה בהכנסות.

הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות

הקיצוץ מתרחש על רקע מערכת בחירות פעילה, שבה המצעים הכלכליים של המפלגות מציעים הבטחות רחבות. בנט הבטיח בביזפורטל להוריד את מחירי הדיור בעד 30%, לפיד מתחייב להוריד את יוקר המחייה ב-30% בתוך 3 שנים, וליברמן טוען שכל העלאות המסים אינן נדרשות. יוסי שפיגל הגדיר זאת בכלכליסט כ"הבטחות בלי כיסוי: הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות". המשמעות היא שהמהלכים הכלכליים הנוכחיים נערכים במקביל להבטחות שנויות במחלוקת, שההתאמה ביניהן ובין המציאות התקציבית מוטלת בספק.

במקביל: מדד שלילי ומחירי דיור במגמת ירידה היסטורית

בזמן שהממשלה מאשרת קיצוצים, המשק רושם נתונים כלכליים מעורבים. המדד לחודש ספטמבר היה שלילי וירד ב-0.5%, אך האינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז ל-1.6%, מעט חדה יותר מצפי הכלכלנים. מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.6%, ומדד מחירי הדיור ירד ב-1.8% בהשוואה שנתית – נתון המסמן את מגמת הירידה הארוכה בעשור האחרון. ההדר חורש כתבה בהמרקר כי המחירים במגמת ירידה נמשכת, הריבית עשויה עוד לרדת, וייתכן שגם המס על המשקיעים בשוק יופחת. אך במקביל, הניהול הממשלתי הכושל, לטענתה, לא מבשר טובות לענף הדיור.

בשוק ההון, לעומת זאת, המשיכו מניות הביטוח לזנק, כשאיילון עלתה 4.1% ומנורה 3.7%, ומדד ת"א 35 עלה 1.6%. קרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% – הגבוהה בין מדינות ה-OECD. הדיסוננס בין התחזיות הכלכליות האופטימיות לבין הקיצוצים התקציביים והפערים החברתיים הולכים ומעמיקים מציב אתגר קשה למקבלי ההחלטות, ובמיוחד בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים יחד.

המתח בין הצרכים הביטחוניים לצרכים האזרחיים

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

ממשלת ישראל אישרה הבוקר (ראשון) קיצוץ רוחבי נרחב בתקציב המדינה בגובה 2.6 מיליארד שקל, שנועד לממן רכש ביטחוני דחוף. הקיצוץ יופעל על משרדי החינוך, הבריאות, הרווחה והתחבורה, לאחר שבשבוע שעבר כבר קוצץ מיליארד שקלים מתקציב המגזר הערבי לצורך מימון רכישת 12 מסוקי אפאצ'י בכמיליארד דולר. ההחלטה המשמעותית התקבלה בישיבת הממשלה, בסמוך לעדכון של בכירים במערכת הביטחון על ההסלמה בגזרות השונות, והיא נועדה לפנות מקורות מימון לצרכים ביטחוניים בלי לגעת בכספים הקואליציוניים – צעד שמעורר זעם גובר בקרב בכירי המשרדים האזרחיים.

בצמרת משרדי הממשלה האזרחיים, שכבר נאנקים תחת קשיים תקציביים, תואר המהלך כפגיעה קשה בתחומים שהציבור תלוי בהם יום-יום. גורמים המעורים בפרטים אמרו לוואלה כי ככל הנראה מדובר בסוגיה טכנית שיימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ, אך בפועל מדובר בצעד כלכלי כבד משקל בהיקפו. ראשי המשרדים מתמודדים עם תשתיות פגועות, מחסור בכוח אדם וביקושים גוברים, והקיצוץ החדש רק מעמיק את המשבר. גם יועמ"ש האוצר הביע התנגדות מוקדמת למהלך, וטען כי קיימות חלופות טובות יותר למימון הצרכים הביטחוניים, אך המלצותיו לא נתקבלו.

במקביל לקיצוץ, הממשלה אישרה גם הפחתה של 244 מיליון שקל מתקציב שיקום העוטף והצפון – הודעה שעוררה סערה ציבורית ופוליטית מידית, בעיצומה של מערכת הבחירות. תושבי הצפון והעוטף, שנפגעו קשה מהמלחמה, מצאו עצמם מתמודדים עם קיצוצים בזמן שתקציבי הביטחון מוגדלים משמעותית. ההחלטה נתפסת אצל רבים כעדות נוספת לחוסר האיזון בין צרכים ביטחוניים דחופים לבין הצרכים האזרחיים של אוכלוסיות מוחלשות.

השפעה על האזרח: מי ישלם את המחיר בפועל

ההשפעה של הקיצוץ תורגש בעיקר על ידי האזרח הישראלי. בתי החולים, בתי הספר, שירותי הרווחה ומערכות התחבורה הציבורית יהיו חשופים לחסרים תקציביים שעלולים להתבטא בהאטת פרויקטים, קיצוצים בשירותים והגבלות בשירותים הניתנים לציבור. במערכת הבריאות, שכבר כעת מתמודדת עם עומסים קשים ומחסור בכוח אדם, הקיצוץ עלול להחריף את הפערים בין מרכז לפריפריה ולהאריך זמני המתנה לטיפולים. במערכת החינוך, תוכניות העשרה וסיוע לתלמידים עם קשיים עלולות להיפגע באופן משמעותי.

במקביל, ההחלטה מגיעה בסמוך לפרסום נתונים כלכליים מטרידים נוספים. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי מחירי המזון בישראל זינקו בכמעט 20% בארבע השנים האחרונות – סל של 80 מוצרים התייקר ב-19.6% בחנויות השכונתיות וב-19% באונליין. הנתונים הללו מגיעים על רקע פערים חברתיים מדאיגים: ההכנסה הכספית הנטו של משק בית בעשירון העליון עמדה ב-2024 על כ-49.5 אלף שקל בחודש, לעומת כ-7,300 שקל בלבד בעשירון התחתון – פער של עד פי שבעה בהכנסות.

הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות

הקיצוץ מתרחש על רקע מערכת בחירות פעילה, שבה המצעים הכלכליים של המפלגות מציעים הבטחות רחבות. בנט הבטיח בביזפורטל להוריד את מחירי הדיור בעד 30%, לפיד מתחייב להוריד את יוקר המחייה ב-30% בתוך 3 שנים, וליברמן טוען שכל העלאות המסים אינן נדרשות. יוסי שפיגל הגדיר זאת בכלכליסט כ"הבטחות בלי כיסוי: הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות". המשמעות היא שהמהלכים הכלכליים הנוכחיים נערכים במקביל להבטחות שנויות במחלוקת, שההתאמה ביניהן ובין המציאות התקציבית מוטלת בספק.

במקביל: מדד שלילי ומחירי דיור במגמת ירידה היסטורית

בזמן שהממשלה מאשרת קיצוצים, המשק רושם נתונים כלכליים מעורבים. המדד לחודש ספטמבר היה שלילי וירד ב-0.5%, אך האינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז ל-1.6%, מעט חדה יותר מצפי הכלכלנים. מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.6%, ומדד מחירי הדיור ירד ב-1.8% בהשוואה שנתית – נתון המסמן את מגמת הירידה הארוכה בעשור האחרון. ההדר חורש כתבה בהמרקר כי המחירים במגמת ירידה נמשכת, הריבית עשויה עוד לרדת, וייתכן שגם המס על המשקיעים בשוק יופחת. אך במקביל, הניהול הממשלתי הכושל, לטענתה, לא מבשר טובות לענף הדיור.

בשוק ההון, לעומת זאת, המשיכו מניות הביטוח לזנק, כשאיילון עלתה 4.1% ומנורה 3.7%, ומדד ת"א 35 עלה 1.6%. קרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% – הגבוהה בין מדינות ה-OECD. הדיסוננס בין התחזיות הכלכליות האופטימיות לבין הקיצוצים התקציביים והפערים החברתיים הולכים ומעמיקים מציב אתגר קשה למקבלי ההחלטות, ובמיוחד בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים יחד.

המתח בין הצרכים הביטחוניים לצרכים האזרחיים

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

ממשלת ישראל אישרה הבוקר (ראשון) קיצוץ רוחבי נרחב בתקציב המדינה בגובה 2.6 מיליארד שקל, שנועד לממן רכש ביטחוני דחוף. הקיצוץ יופעל על משרדי החינוך, הבריאות, הרווחה והתחבורה, לאחר שבשבוע שעבר כבר קוצץ מיליארד שקלים מתקציב המגזר הערבי לצורך מימון רכישת 12 מסוקי אפאצ'י בכמיליארד דולר. ההחלטה המשמעותית התקבלה בישיבת הממשלה, בסמוך לעדכון של בכירים במערכת הביטחון על ההסלמה בגזרות השונות, והיא נועדה לפנות מקורות מימון לצרכים ביטחוניים בלי לגעת בכספים הקואליציוניים – צעד שמעורר זעם גובר בקרב בכירי המשרדים האזרחיים.

בצמרת משרדי הממשלה האזרחיים, שכבר נאנקים תחת קשיים תקציביים, תואר המהלך כפגיעה קשה בתחומים שהציבור תלוי בהם יום-יום. גורמים המעורים בפרטים אמרו לוואלה כי ככל הנראה מדובר בסוגיה טכנית שיימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ, אך בפועל מדובר בצעד כלכלי כבד משקל בהיקפו. ראשי המשרדים מתמודדים עם תשתיות פגועות, מחסור בכוח אדם וביקושים גוברים, והקיצוץ החדש רק מעמיק את המשבר. גם יועמ"ש האוצר הביע התנגדות מוקדמת למהלך, וטען כי קיימות חלופות טובות יותר למימון הצרכים הביטחוניים, אך המלצותיו לא נתקבלו.

במקביל לקיצוץ, הממשלה אישרה גם הפחתה של 244 מיליון שקל מתקציב שיקום העוטף והצפון – הודעה שעוררה סערה ציבורית ופוליטית מידית, בעיצומה של מערכת הבחירות. תושבי הצפון והעוטף, שנפגעו קשה מהמלחמה, מצאו עצמם מתמודדים עם קיצוצים בזמן שתקציבי הביטחון מוגדלים משמעותית. ההחלטה נתפסת אצל רבים כעדות נוספת לחוסר האיזון בין צרכים ביטחוניים דחופים לבין הצרכים האזרחיים של אוכלוסיות מוחלשות.

השפעה על האזרח: מי ישלם את המחיר בפועל

ההשפעה של הקיצוץ תורגש בעיקר על ידי האזרח הישראלי. בתי החולים, בתי הספר, שירותי הרווחה ומערכות התחבורה הציבורית יהיו חשופים לחסרים תקציביים שעלולים להתבטא בהאטת פרויקטים, קיצוצים בשירותים והגבלות בשירותים הניתנים לציבור. במערכת הבריאות, שכבר כעת מתמודדת עם עומסים קשים ומחסור בכוח אדם, הקיצוץ עלול להחריף את הפערים בין מרכז לפריפריה ולהאריך זמני המתנה לטיפולים. במערכת החינוך, תוכניות העשרה וסיוע לתלמידים עם קשיים עלולות להיפגע באופן משמעותי.

במקביל, ההחלטה מגיעה בסמוך לפרסום נתונים כלכליים מטרידים נוספים. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי מחירי המזון בישראל זינקו בכמעט 20% בארבע השנים האחרונות – סל של 80 מוצרים התייקר ב-19.6% בחנויות השכונתיות וב-19% באונליין. הנתונים הללו מגיעים על רקע פערים חברתיים מדאיגים: ההכנסה הכספית הנטו של משק בית בעשירון העליון עמדה ב-2024 על כ-49.5 אלף שקל בחודש, לעומת כ-7,300 שקל בלבד בעשירון התחתון – פער של עד פי שבעה בהכנסות.

הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות

הקיצוץ מתרחש על רקע מערכת בחירות פעילה, שבה המצעים הכלכליים של המפלגות מציעים הבטחות רחבות. בנט הבטיח בביזפורטל להוריד את מחירי הדיור בעד 30%, לפיד מתחייב להוריד את יוקר המחייה ב-30% בתוך 3 שנים, וליברמן טוען שכל העלאות המסים אינן נדרשות. יוסי שפיגל הגדיר זאת בכלכליסט כ"הבטחות בלי כיסוי: הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות". המשמעות היא שהמהלכים הכלכליים הנוכחיים נערכים במקביל להבטחות שנויות במחלוקת, שההתאמה ביניהן ובין המציאות התקציבית מוטלת בספק.

במקביל: מדד שלילי ומחירי דיור במגמת ירידה היסטורית

בזמן שהממשלה מאשרת קיצוצים, המשק רושם נתונים כלכליים מעורבים. המדד לחודש ספטמבר היה שלילי וירד ב-0.5%, אך האינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז ל-1.6%, מעט חדה יותר מצפי הכלכלנים. מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.6%, ומדד מחירי הדיור ירד ב-1.8% בהשוואה שנתית – נתון המסמן את מגמת הירידה הארוכה בעשור האחרון. ההדר חורש כתבה בהמרקר כי המחירים במגמת ירידה נמשכת, הריבית עשויה עוד לרדת, וייתכן שגם המס על המשקיעים בשוק יופחת. אך במקביל, הניהול הממשלתי הכושל, לטענתה, לא מבשר טובות לענף הדיור.

בשוק ההון, לעומת זאת, המשיכו מניות הביטוח לזנק, כשאיילון עלתה 4.1% ומנורה 3.7%, ומדד ת"א 35 עלה 1.6%. קרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% – הגבוהה בין מדינות ה-OECD. הדיסוננס בין התחזיות הכלכליות האופטימיות לבין הקיצוצים התקציביים והפערים החברתיים הולכים ומעמיקים מציב אתגר קשה למקבלי ההחלטות, ובמיוחד בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים יחד.

המתח בין הצרכים הביטחוניים לצרכים האזרחיים

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

בצמרת משרדי הממשלה האזרחיים, שכבר נאנקים תחת קשיים תקציביים, תואר המהלך כפגיעה קשה בתחומים שהציבור תלוי בהם יום-יום. גורמים המעורים בפרטים אמרו לוואלה כי ככל הנראה מדובר בסוגיה טכנית שיימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ, אך בפועל מדובר בצעד כלכלי כבד משקל בהיקפו. ראשי המשרדים מתמודדים עם תשתיות פגועות, מחסור בכוח אדם וביקושים גוברים, והקיצוץ החדש רק מעמיק את המשבר. גם יועמ"ש האוצר הביע התנגדות מוקדמת למהלך, וטען כי קיימות חלופות טובות יותר למימון הצרכים הביטחוניים, אך המלצותיו לא נתקבלו.

במקביל לקיצוץ, הממשלה אישרה גם הפחתה של 244 מיליון שקל מתקציב שיקום העוטף והצפון – הודעה שעוררה סערה ציבורית ופוליטית מידית, בעיצומה של מערכת הבחירות. תושבי הצפון והעוטף, שנפגעו קשה מהמלחמה, מצאו עצמם מתמודדים עם קיצוצים בזמן שתקציבי הביטחון מוגדלים משמעותית. ההחלטה נתפסת אצל רבים כעדות נוספת לחוסר האיזון בין צרכים ביטחוניים דחופים לבין הצרכים האזרחיים של אוכלוסיות מוחלשות.

השפעה על האזרח: מי ישלם את המחיר בפועל

ההשפעה של הקיצוץ תורגש בעיקר על ידי האזרח הישראלי. בתי החולים, בתי הספר, שירותי הרווחה ומערכות התחבורה הציבורית יהיו חשופים לחסרים תקציביים שעלולים להתבטא בהאטת פרויקטים, קיצוצים בשירותים והגבלות בשירותים הניתנים לציבור. במערכת הבריאות, שכבר כעת מתמודדת עם עומסים קשים ומחסור בכוח אדם, הקיצוץ עלול להחריף את הפערים בין מרכז לפריפריה ולהאריך זמני המתנה לטיפולים. במערכת החינוך, תוכניות העשרה וסיוע לתלמידים עם קשיים עלולות להיפגע באופן משמעותי.

במקביל, ההחלטה מגיעה בסמוך לפרסום נתונים כלכליים מטרידים נוספים. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי מחירי המזון בישראל זינקו בכמעט 20% בארבע השנים האחרונות – סל של 80 מוצרים התייקר ב-19.6% בחנויות השכונתיות וב-19% באונליין. הנתונים הללו מגיעים על רקע פערים חברתיים מדאיגים: ההכנסה הכספית הנטו של משק בית בעשירון העליון עמדה ב-2024 על כ-49.5 אלף שקל בחודש, לעומת כ-7,300 שקל בלבד בעשירון התחתון – פער של עד פי שבעה בהכנסות.

הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות

הקיצוץ מתרחש על רקע מערכת בחירות פעילה, שבה המצעים הכלכליים של המפלגות מציעים הבטחות רחבות. בנט הבטיח בביזפורטל להוריד את מחירי הדיור בעד 30%, לפיד מתחייב להוריד את יוקר המחייה ב-30% בתוך 3 שנים, וליברמן טוען שכל העלאות המסים אינן נדרשות. יוסי שפיגל הגדיר זאת בכלכליסט כ"הבטחות בלי כיסוי: הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות". המשמעות היא שהמהלכים הכלכליים הנוכחיים נערכים במקביל להבטחות שנויות במחלוקת, שההתאמה ביניהן ובין המציאות התקציבית מוטלת בספק.

במקביל: מדד שלילי ומחירי דיור במגמת ירידה היסטורית

בזמן שהממשלה מאשרת קיצוצים, המשק רושם נתונים כלכליים מעורבים. המדד לחודש ספטמבר היה שלילי וירד ב-0.5%, אך האינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז ל-1.6%, מעט חדה יותר מצפי הכלכלנים. מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.6%, ומדד מחירי הדיור ירד ב-1.8% בהשוואה שנתית – נתון המסמן את מגמת הירידה הארוכה בעשור האחרון. ההדר חורש כתבה בהמרקר כי המחירים במגמת ירידה נמשכת, הריבית עשויה עוד לרדת, וייתכן שגם המס על המשקיעים בשוק יופחת. אך במקביל, הניהול הממשלתי הכושל, לטענתה, לא מבשר טובות לענף הדיור.

בשוק ההון, לעומת זאת, המשיכו מניות הביטוח לזנק, כשאיילון עלתה 4.1% ומנורה 3.7%, ומדד ת"א 35 עלה 1.6%. קרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% – הגבוהה בין מדינות ה-OECD. הדיסוננס בין התחזיות הכלכליות האופטימיות לבין הקיצוצים התקציביים והפערים החברתיים הולכים ומעמיקים מציב אתגר קשה למקבלי ההחלטות, ובמיוחד בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים יחד.

המתח בין הצרכים הביטחוניים לצרכים האזרחיים

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

ממשלת ישראל אישרה הבוקר (ראשון) קיצוץ רוחבי נרחב בתקציב המדינה בגובה 2.6 מיליארד שקל, שנועד לממן רכש ביטחוני דחוף. הקיצוץ יופעל על משרדי החינוך, הבריאות, הרווחה והתחבורה, לאחר שבשבוע שעבר כבר קוצץ מיליארד שקלים מתקציב המגזר הערבי לצורך מימון רכישת 12 מסוקי אפאצ'י בכמיליארד דולר. ההחלטה המשמעותית התקבלה בישיבת הממשלה, בסמוך לעדכון של בכירים במערכת הביטחון על ההסלמה בגזרות השונות, והיא נועדה לפנות מקורות מימון לצרכים ביטחוניים בלי לגעת בכספים הקואליציוניים – צעד שמעורר זעם גובר בקרב בכירי המשרדים האזרחיים.

בצמרת משרדי הממשלה האזרחיים, שכבר נאנקים תחת קשיים תקציביים, תואר המהלך כפגיעה קשה בתחומים שהציבור תלוי בהם יום-יום. גורמים המעורים בפרטים אמרו לוואלה כי ככל הנראה מדובר בסוגיה טכנית שיימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ, אך בפועל מדובר בצעד כלכלי כבד משקל בהיקפו. ראשי המשרדים מתמודדים עם תשתיות פגועות, מחסור בכוח אדם וביקושים גוברים, והקיצוץ החדש רק מעמיק את המשבר. גם יועמ"ש האוצר הביע התנגדות מוקדמת למהלך, וטען כי קיימות חלופות טובות יותר למימון הצרכים הביטחוניים, אך המלצותיו לא נתקבלו.

במקביל לקיצוץ, הממשלה אישרה גם הפחתה של 244 מיליון שקל מתקציב שיקום העוטף והצפון – הודעה שעוררה סערה ציבורית ופוליטית מידית, בעיצומה של מערכת הבחירות. תושבי הצפון והעוטף, שנפגעו קשה מהמלחמה, מצאו עצמם מתמודדים עם קיצוצים בזמן שתקציבי הביטחון מוגדלים משמעותית. ההחלטה נתפסת אצל רבים כעדות נוספת לחוסר האיזון בין צרכים ביטחוניים דחופים לבין הצרכים האזרחיים של אוכלוסיות מוחלשות.

השפעה על האזרח: מי ישלם את המחיר בפועל

ההשפעה של הקיצוץ תורגש בעיקר על ידי האזרח הישראלי. בתי החולים, בתי הספר, שירותי הרווחה ומערכות התחבורה הציבורית יהיו חשופים לחסרים תקציביים שעלולים להתבטא בהאטת פרויקטים, קיצוצים בשירותים והגבלות בשירותים הניתנים לציבור. במערכת הבריאות, שכבר כעת מתמודדת עם עומסים קשים ומחסור בכוח אדם, הקיצוץ עלול להחריף את הפערים בין מרכז לפריפריה ולהאריך זמני המתנה לטיפולים. במערכת החינוך, תוכניות העשרה וסיוע לתלמידים עם קשיים עלולות להיפגע באופן משמעותי.

במקביל, ההחלטה מגיעה בסמוך לפרסום נתונים כלכליים מטרידים נוספים. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי מחירי המזון בישראל זינקו בכמעט 20% בארבע השנים האחרונות – סל של 80 מוצרים התייקר ב-19.6% בחנויות השכונתיות וב-19% באונליין. הנתונים הללו מגיעים על רקע פערים חברתיים מדאיגים: ההכנסה הכספית הנטו של משק בית בעשירון העליון עמדה ב-2024 על כ-49.5 אלף שקל בחודש, לעומת כ-7,300 שקל בלבד בעשירון התחתון – פער של עד פי שבעה בהכנסות.

הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות

הקיצוץ מתרחש על רקע מערכת בחירות פעילה, שבה המצעים הכלכליים של המפלגות מציעים הבטחות רחבות. בנט הבטיח בביזפורטל להוריד את מחירי הדיור בעד 30%, לפיד מתחייב להוריד את יוקר המחייה ב-30% בתוך 3 שנים, וליברמן טוען שכל העלאות המסים אינן נדרשות. יוסי שפיגל הגדיר זאת בכלכליסט כ"הבטחות בלי כיסוי: הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות". המשמעות היא שהמהלכים הכלכליים הנוכחיים נערכים במקביל להבטחות שנויות במחלוקת, שההתאמה ביניהן ובין המציאות התקציבית מוטלת בספק.

במקביל: מדד שלילי ומחירי דיור במגמת ירידה היסטורית

בזמן שהממשלה מאשרת קיצוצים, המשק רושם נתונים כלכליים מעורבים. המדד לחודש ספטמבר היה שלילי וירד ב-0.5%, אך האינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז ל-1.6%, מעט חדה יותר מצפי הכלכלנים. מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.6%, ומדד מחירי הדיור ירד ב-1.8% בהשוואה שנתית – נתון המסמן את מגמת הירידה הארוכה בעשור האחרון. ההדר חורש כתבה בהמרקר כי המחירים במגמת ירידה נמשכת, הריבית עשויה עוד לרדת, וייתכן שגם המס על המשקיעים בשוק יופחת. אך במקביל, הניהול הממשלתי הכושל, לטענתה, לא מבשר טובות לענף הדיור.

בשוק ההון, לעומת זאת, המשיכו מניות הביטוח לזנק, כשאיילון עלתה 4.1% ומנורה 3.7%, ומדד ת"א 35 עלה 1.6%. קרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% – הגבוהה בין מדינות ה-OECD. הדיסוננס בין התחזיות הכלכליות האופטימיות לבין הקיצוצים התקציביים והפערים החברתיים הולכים ומעמיקים מציב אתגר קשה למקבלי ההחלטות, ובמיוחד בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים יחד.

המתח בין הצרכים הביטחוניים לצרכים האזרחיים

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

קיצוץ רוחבי של 2.6 מיליארד שקל: מה בדיוק אושר הבוקר

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

בצמרת משרדי הממשלה האזרחיים, שכבר נאנקים תחת קשיים תקציביים, תואר המהלך כפגיעה קשה בתחומים שהציבור תלוי בהם יום-יום. גורמים המעורים בפרטים אמרו לוואלה כי ככל הנראה מדובר בסוגיה טכנית שיימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ, אך בפועל מדובר בצעד כלכלי כבד משקל בהיקפו. ראשי המשרדים מתמודדים עם תשתיות פגועות, מחסור בכוח אדם וביקושים גוברים, והקיצוץ החדש רק מעמיק את המשבר. גם יועמ"ש האוצר הביע התנגדות מוקדמת למהלך, וטען כי קיימות חלופות טובות יותר למימון הצרכים הביטחוניים, אך המלצותיו לא נתקבלו.

במקביל לקיצוץ, הממשלה אישרה גם הפחתה של 244 מיליון שקל מתקציב שיקום העוטף והצפון – הודעה שעוררה סערה ציבורית ופוליטית מידית, בעיצומה של מערכת הבחירות. תושבי הצפון והעוטף, שנפגעו קשה מהמלחמה, מצאו עצמם מתמודדים עם קיצוצים בזמן שתקציבי הביטחון מוגדלים משמעותית. ההחלטה נתפסת אצל רבים כעדות נוספת לחוסר האיזון בין צרכים ביטחוניים דחופים לבין הצרכים האזרחיים של אוכלוסיות מוחלשות.

השפעה על האזרח: מי ישלם את המחיר בפועל

ההשפעה של הקיצוץ תורגש בעיקר על ידי האזרח הישראלי. בתי החולים, בתי הספר, שירותי הרווחה ומערכות התחבורה הציבורית יהיו חשופים לחסרים תקציביים שעלולים להתבטא בהאטת פרויקטים, קיצוצים בשירותים והגבלות בשירותים הניתנים לציבור. במערכת הבריאות, שכבר כעת מתמודדת עם עומסים קשים ומחסור בכוח אדם, הקיצוץ עלול להחריף את הפערים בין מרכז לפריפריה ולהאריך זמני המתנה לטיפולים. במערכת החינוך, תוכניות העשרה וסיוע לתלמידים עם קשיים עלולות להיפגע באופן משמעותי.

במקביל, ההחלטה מגיעה בסמוך לפרסום נתונים כלכליים מטרידים נוספים. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי מחירי המזון בישראל זינקו בכמעט 20% בארבע השנים האחרונות – סל של 80 מוצרים התייקר ב-19.6% בחנויות השכונתיות וב-19% באונליין. הנתונים הללו מגיעים על רקע פערים חברתיים מדאיגים: ההכנסה הכספית הנטו של משק בית בעשירון העליון עמדה ב-2024 על כ-49.5 אלף שקל בחודש, לעומת כ-7,300 שקל בלבד בעשירון התחתון – פער של עד פי שבעה בהכנסות.

הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות

הקיצוץ מתרחש על רקע מערכת בחירות פעילה, שבה המצעים הכלכליים של המפלגות מציעים הבטחות רחבות. בנט הבטיח בביזפורטל להוריד את מחירי הדיור בעד 30%, לפיד מתחייב להוריד את יוקר המחייה ב-30% בתוך 3 שנים, וליברמן טוען שכל העלאות המסים אינן נדרשות. יוסי שפיגל הגדיר זאת בכלכליסט כ"הבטחות בלי כיסוי: הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות". המשמעות היא שהמהלכים הכלכליים הנוכחיים נערכים במקביל להבטחות שנויות במחלוקת, שההתאמה ביניהן ובין המציאות התקציבית מוטלת בספק.

במקביל: מדד שלילי ומחירי דיור במגמת ירידה היסטורית

בזמן שהממשלה מאשרת קיצוצים, המשק רושם נתונים כלכליים מעורבים. המדד לחודש ספטמבר היה שלילי וירד ב-0.5%, אך האינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז ל-1.6%, מעט חדה יותר מצפי הכלכלנים. מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.6%, ומדד מחירי הדיור ירד ב-1.8% בהשוואה שנתית – נתון המסמן את מגמת הירידה הארוכה בעשור האחרון. ההדר חורש כתבה בהמרקר כי המחירים במגמת ירידה נמשכת, הריבית עשויה עוד לרדת, וייתכן שגם המס על המשקיעים בשוק יופחת. אך במקביל, הניהול הממשלתי הכושל, לטענתה, לא מבשר טובות לענף הדיור.

בשוק ההון, לעומת זאת, המשיכו מניות הביטוח לזנק, כשאיילון עלתה 4.1% ומנורה 3.7%, ומדד ת"א 35 עלה 1.6%. קרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% – הגבוהה בין מדינות ה-OECD. הדיסוננס בין התחזיות הכלכליות האופטימיות לבין הקיצוצים התקציביים והפערים החברתיים הולכים ומעמיקים מציב אתגר קשה למקבלי ההחלטות, ובמיוחד בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים יחד.

המתח בין הצרכים הביטחוניים לצרכים האזרחיים

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

ממשלת ישראל אישרה הבוקר (ראשון) קיצוץ רוחבי נרחב בתקציב המדינה בגובה 2.6 מיליארד שקל, שנועד לממן רכש ביטחוני דחוף. הקיצוץ יופעל על משרדי החינוך, הבריאות, הרווחה והתחבורה, לאחר שבשבוע שעבר כבר קוצץ מיליארד שקלים מתקציב המגזר הערבי לצורך מימון רכישת 12 מסוקי אפאצ'י בכמיליארד דולר. ההחלטה המשמעותית התקבלה בישיבת הממשלה, בסמוך לעדכון של בכירים במערכת הביטחון על ההסלמה בגזרות השונות, והיא נועדה לפנות מקורות מימון לצרכים ביטחוניים בלי לגעת בכספים הקואליציוניים – צעד שמעורר זעם גובר בקרב בכירי המשרדים האזרחיים.

בצמרת משרדי הממשלה האזרחיים, שכבר נאנקים תחת קשיים תקציביים, תואר המהלך כפגיעה קשה בתחומים שהציבור תלוי בהם יום-יום. גורמים המעורים בפרטים אמרו לוואלה כי ככל הנראה מדובר בסוגיה טכנית שיימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ, אך בפועל מדובר בצעד כלכלי כבד משקל בהיקפו. ראשי המשרדים מתמודדים עם תשתיות פגועות, מחסור בכוח אדם וביקושים גוברים, והקיצוץ החדש רק מעמיק את המשבר. גם יועמ"ש האוצר הביע התנגדות מוקדמת למהלך, וטען כי קיימות חלופות טובות יותר למימון הצרכים הביטחוניים, אך המלצותיו לא נתקבלו.

במקביל לקיצוץ, הממשלה אישרה גם הפחתה של 244 מיליון שקל מתקציב שיקום העוטף והצפון – הודעה שעוררה סערה ציבורית ופוליטית מידית, בעיצומה של מערכת הבחירות. תושבי הצפון והעוטף, שנפגעו קשה מהמלחמה, מצאו עצמם מתמודדים עם קיצוצים בזמן שתקציבי הביטחון מוגדלים משמעותית. ההחלטה נתפסת אצל רבים כעדות נוספת לחוסר האיזון בין צרכים ביטחוניים דחופים לבין הצרכים האזרחיים של אוכלוסיות מוחלשות.

השפעה על האזרח: מי ישלם את המחיר בפועל

ההשפעה של הקיצוץ תורגש בעיקר על ידי האזרח הישראלי. בתי החולים, בתי הספר, שירותי הרווחה ומערכות התחבורה הציבורית יהיו חשופים לחסרים תקציביים שעלולים להתבטא בהאטת פרויקטים, קיצוצים בשירותים והגבלות בשירותים הניתנים לציבור. במערכת הבריאות, שכבר כעת מתמודדת עם עומסים קשים ומחסור בכוח אדם, הקיצוץ עלול להחריף את הפערים בין מרכז לפריפריה ולהאריך זמני המתנה לטיפולים. במערכת החינוך, תוכניות העשרה וסיוע לתלמידים עם קשיים עלולות להיפגע באופן משמעותי.

במקביל, ההחלטה מגיעה בסמוך לפרסום נתונים כלכליים מטרידים נוספים. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי מחירי המזון בישראל זינקו בכמעט 20% בארבע השנים האחרונות – סל של 80 מוצרים התייקר ב-19.6% בחנויות השכונתיות וב-19% באונליין. הנתונים הללו מגיעים על רקע פערים חברתיים מדאיגים: ההכנסה הכספית הנטו של משק בית בעשירון העליון עמדה ב-2024 על כ-49.5 אלף שקל בחודש, לעומת כ-7,300 שקל בלבד בעשירון התחתון – פער של עד פי שבעה בהכנסות.

הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות

הקיצוץ מתרחש על רקע מערכת בחירות פעילה, שבה המצעים הכלכליים של המפלגות מציעים הבטחות רחבות. בנט הבטיח בביזפורטל להוריד את מחירי הדיור בעד 30%, לפיד מתחייב להוריד את יוקר המחייה ב-30% בתוך 3 שנים, וליברמן טוען שכל העלאות המסים אינן נדרשות. יוסי שפיגל הגדיר זאת בכלכליסט כ"הבטחות בלי כיסוי: הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות". המשמעות היא שהמהלכים הכלכליים הנוכחיים נערכים במקביל להבטחות שנויות במחלוקת, שההתאמה ביניהן ובין המציאות התקציבית מוטלת בספק.

במקביל: מדד שלילי ומחירי דיור במגמת ירידה היסטורית

בזמן שהממשלה מאשרת קיצוצים, המשק רושם נתונים כלכליים מעורבים. המדד לחודש ספטמבר היה שלילי וירד ב-0.5%, אך האינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז ל-1.6%, מעט חדה יותר מצפי הכלכלנים. מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.6%, ומדד מחירי הדיור ירד ב-1.8% בהשוואה שנתית – נתון המסמן את מגמת הירידה הארוכה בעשור האחרון. ההדר חורש כתבה בהמרקר כי המחירים במגמת ירידה נמשכת, הריבית עשויה עוד לרדת, וייתכן שגם המס על המשקיעים בשוק יופחת. אך במקביל, הניהול הממשלתי הכושל, לטענתה, לא מבשר טובות לענף הדיור.

בשוק ההון, לעומת זאת, המשיכו מניות הביטוח לזנק, כשאיילון עלתה 4.1% ומנורה 3.7%, ומדד ת"א 35 עלה 1.6%. קרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% – הגבוהה בין מדינות ה-OECD. הדיסוננס בין התחזיות הכלכליות האופטימיות לבין הקיצוצים התקציביים והפערים החברתיים הולכים ומעמיקים מציב אתגר קשה למקבלי ההחלטות, ובמיוחד בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים יחד.

המתח בין הצרכים הביטחוניים לצרכים האזרחיים

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

בצמרת משרדי הממשלה האזרחיים, שכבר נאנקים תחת קשיים תקציביים, תואר המהלך כפגיעה קשה בתחומים שהציבור תלוי בהם יום-יום. גורמים המעורים בפרטים אמרו לוואלה כי ככל הנראה מדובר בסוגיה טכנית שיימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ, אך בפועל מדובר בצעד כלכלי כבד משקל בהיקפו. ראשי המשרדים מתמודדים עם תשתיות פגועות, מחסור בכוח אדם וביקושים גוברים, והקיצוץ החדש רק מעמיק את המשבר. גם יועמ"ש האוצר הביע התנגדות מוקדמת למהלך, וטען כי קיימות חלופות טובות יותר למימון הצרכים הביטחוניים, אך המלצותיו לא נתקבלו.

במקביל לקיצוץ, הממשלה אישרה גם הפחתה של 244 מיליון שקל מתקציב שיקום העוטף והצפון – הודעה שעוררה סערה ציבורית ופוליטית מידית, בעיצומה של מערכת הבחירות. תושבי הצפון והעוטף, שנפגעו קשה מהמלחמה, מצאו עצמם מתמודדים עם קיצוצים בזמן שתקציבי הביטחון מוגדלים משמעותית. ההחלטה נתפסת אצל רבים כעדות נוספת לחוסר האיזון בין צרכים ביטחוניים דחופים לבין הצרכים האזרחיים של אוכלוסיות מוחלשות.

השפעה על האזרח: מי ישלם את המחיר בפועל

ההשפעה של הקיצוץ תורגש בעיקר על ידי האזרח הישראלי. בתי החולים, בתי הספר, שירותי הרווחה ומערכות התחבורה הציבורית יהיו חשופים לחסרים תקציביים שעלולים להתבטא בהאטת פרויקטים, קיצוצים בשירותים והגבלות בשירותים הניתנים לציבור. במערכת הבריאות, שכבר כעת מתמודדת עם עומסים קשים ומחסור בכוח אדם, הקיצוץ עלול להחריף את הפערים בין מרכז לפריפריה ולהאריך זמני המתנה לטיפולים. במערכת החינוך, תוכניות העשרה וסיוע לתלמידים עם קשיים עלולות להיפגע באופן משמעותי.

במקביל, ההחלטה מגיעה בסמוך לפרסום נתונים כלכליים מטרידים נוספים. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי מחירי המזון בישראל זינקו בכמעט 20% בארבע השנים האחרונות – סל של 80 מוצרים התייקר ב-19.6% בחנויות השכונתיות וב-19% באונליין. הנתונים הללו מגיעים על רקע פערים חברתיים מדאיגים: ההכנסה הכספית הנטו של משק בית בעשירון העליון עמדה ב-2024 על כ-49.5 אלף שקל בחודש, לעומת כ-7,300 שקל בלבד בעשירון התחתון – פער של עד פי שבעה בהכנסות.

הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות

הקיצוץ מתרחש על רקע מערכת בחירות פעילה, שבה המצעים הכלכליים של המפלגות מציעים הבטחות רחבות. בנט הבטיח בביזפורטל להוריד את מחירי הדיור בעד 30%, לפיד מתחייב להוריד את יוקר המחייה ב-30% בתוך 3 שנים, וליברמן טוען שכל העלאות המסים אינן נדרשות. יוסי שפיגל הגדיר זאת בכלכליסט כ"הבטחות בלי כיסוי: הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות". המשמעות היא שהמהלכים הכלכליים הנוכחיים נערכים במקביל להבטחות שנויות במחלוקת, שההתאמה ביניהן ובין המציאות התקציבית מוטלת בספק.

במקביל: מדד שלילי ומחירי דיור במגמת ירידה היסטורית

בזמן שהממשלה מאשרת קיצוצים, המשק רושם נתונים כלכליים מעורבים. המדד לחודש ספטמבר היה שלילי וירד ב-0.5%, אך האינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז ל-1.6%, מעט חדה יותר מצפי הכלכלנים. מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.6%, ומדד מחירי הדיור ירד ב-1.8% בהשוואה שנתית – נתון המסמן את מגמת הירידה הארוכה בעשור האחרון. ההדר חורש כתבה בהמרקר כי המחירים במגמת ירידה נמשכת, הריבית עשויה עוד לרדת, וייתכן שגם המס על המשקיעים בשוק יופחת. אך במקביל, הניהול הממשלתי הכושל, לטענתה, לא מבשר טובות לענף הדיור.

בשוק ההון, לעומת זאת, המשיכו מניות הביטוח לזנק, כשאיילון עלתה 4.1% ומנורה 3.7%, ומדד ת"א 35 עלה 1.6%. קרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% – הגבוהה בין מדינות ה-OECD. הדיסוננס בין התחזיות הכלכליות האופטימיות לבין הקיצוצים התקציביים והפערים החברתיים הולכים ומעמיקים מציב אתגר קשה למקבלי ההחלטות, ובמיוחד בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים יחד.

המתח בין הצרכים הביטחוניים לצרכים האזרחיים

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

ממשלת ישראל אישרה הבוקר (ראשון) קיצוץ רוחבי נרחב בתקציב המדינה בגובה 2.6 מיליארד שקל, שנועד לממן רכש ביטחוני דחוף. הקיצוץ יופעל על משרדי החינוך, הבריאות, הרווחה והתחבורה, לאחר שבשבוע שעבר כבר קוצץ מיליארד שקלים מתקציב המגזר הערבי לצורך מימון רכישת 12 מסוקי אפאצ'י בכמיליארד דולר. ההחלטה המשמעותית התקבלה בישיבת הממשלה, בסמוך לעדכון של בכירים במערכת הביטחון על ההסלמה בגזרות השונות, והיא נועדה לפנות מקורות מימון לצרכים ביטחוניים בלי לגעת בכספים הקואליציוניים – צעד שמעורר זעם גובר בקרב בכירי המשרדים האזרחיים.

בצמרת משרדי הממשלה האזרחיים, שכבר נאנקים תחת קשיים תקציביים, תואר המהלך כפגיעה קשה בתחומים שהציבור תלוי בהם יום-יום. גורמים המעורים בפרטים אמרו לוואלה כי ככל הנראה מדובר בסוגיה טכנית שיימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ, אך בפועל מדובר בצעד כלכלי כבד משקל בהיקפו. ראשי המשרדים מתמודדים עם תשתיות פגועות, מחסור בכוח אדם וביקושים גוברים, והקיצוץ החדש רק מעמיק את המשבר. גם יועמ"ש האוצר הביע התנגדות מוקדמת למהלך, וטען כי קיימות חלופות טובות יותר למימון הצרכים הביטחוניים, אך המלצותיו לא נתקבלו.

במקביל לקיצוץ, הממשלה אישרה גם הפחתה של 244 מיליון שקל מתקציב שיקום העוטף והצפון – הודעה שעוררה סערה ציבורית ופוליטית מידית, בעיצומה של מערכת הבחירות. תושבי הצפון והעוטף, שנפגעו קשה מהמלחמה, מצאו עצמם מתמודדים עם קיצוצים בזמן שתקציבי הביטחון מוגדלים משמעותית. ההחלטה נתפסת אצל רבים כעדות נוספת לחוסר האיזון בין צרכים ביטחוניים דחופים לבין הצרכים האזרחיים של אוכלוסיות מוחלשות.

השפעה על האזרח: מי ישלם את המחיר בפועל

ההשפעה של הקיצוץ תורגש בעיקר על ידי האזרח הישראלי. בתי החולים, בתי הספר, שירותי הרווחה ומערכות התחבורה הציבורית יהיו חשופים לחסרים תקציביים שעלולים להתבטא בהאטת פרויקטים, קיצוצים בשירותים והגבלות בשירותים הניתנים לציבור. במערכת הבריאות, שכבר כעת מתמודדת עם עומסים קשים ומחסור בכוח אדם, הקיצוץ עלול להחריף את הפערים בין מרכז לפריפריה ולהאריך זמני המתנה לטיפולים. במערכת החינוך, תוכניות העשרה וסיוע לתלמידים עם קשיים עלולות להיפגע באופן משמעותי.

במקביל, ההחלטה מגיעה בסמוך לפרסום נתונים כלכליים מטרידים נוספים. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי מחירי המזון בישראל זינקו בכמעט 20% בארבע השנים האחרונות – סל של 80 מוצרים התייקר ב-19.6% בחנויות השכונתיות וב-19% באונליין. הנתונים הללו מגיעים על רקע פערים חברתיים מדאיגים: ההכנסה הכספית הנטו של משק בית בעשירון העליון עמדה ב-2024 על כ-49.5 אלף שקל בחודש, לעומת כ-7,300 שקל בלבד בעשירון התחתון – פער של עד פי שבעה בהכנסות.

הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות

הקיצוץ מתרחש על רקע מערכת בחירות פעילה, שבה המצעים הכלכליים של המפלגות מציעים הבטחות רחבות. בנט הבטיח בביזפורטל להוריד את מחירי הדיור בעד 30%, לפיד מתחייב להוריד את יוקר המחייה ב-30% בתוך 3 שנים, וליברמן טוען שכל העלאות המסים אינן נדרשות. יוסי שפיגל הגדיר זאת בכלכליסט כ"הבטחות בלי כיסוי: הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות". המשמעות היא שהמהלכים הכלכליים הנוכחיים נערכים במקביל להבטחות שנויות במחלוקת, שההתאמה ביניהן ובין המציאות התקציבית מוטלת בספק.

במקביל: מדד שלילי ומחירי דיור במגמת ירידה היסטורית

בזמן שהממשלה מאשרת קיצוצים, המשק רושם נתונים כלכליים מעורבים. המדד לחודש ספטמבר היה שלילי וירד ב-0.5%, אך האינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז ל-1.6%, מעט חדה יותר מצפי הכלכלנים. מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.6%, ומדד מחירי הדיור ירד ב-1.8% בהשוואה שנתית – נתון המסמן את מגמת הירידה הארוכה בעשור האחרון. ההדר חורש כתבה בהמרקר כי המחירים במגמת ירידה נמשכת, הריבית עשויה עוד לרדת, וייתכן שגם המס על המשקיעים בשוק יופחת. אך במקביל, הניהול הממשלתי הכושל, לטענתה, לא מבשר טובות לענף הדיור.

בשוק ההון, לעומת זאת, המשיכו מניות הביטוח לזנק, כשאיילון עלתה 4.1% ומנורה 3.7%, ומדד ת"א 35 עלה 1.6%. קרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% – הגבוהה בין מדינות ה-OECD. הדיסוננס בין התחזיות הכלכליות האופטימיות לבין הקיצוצים התקציביים והפערים החברתיים הולכים ומעמיקים מציב אתגר קשה למקבלי ההחלטות, ובמיוחד בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים יחד.

המתח בין הצרכים הביטחוניים לצרכים האזרחיים

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

ממשלת ישראל אישרה הבוקר (ראשון) קיצוץ רוחבי נרחב בתקציב המדינה בגובה 2.6 מיליארד שקל, שנועד לממן רכש ביטחוני דחוף. הקיצוץ יופעל על משרדי החינוך, הבריאות, הרווחה והתחבורה, לאחר שבשבוע שעבר כבר קוצץ מיליארד שקלים מתקציב המגזר הערבי לצורך מימון רכישת 12 מסוקי אפאצ'י בכמיליארד דולר. ההחלטה המשמעותית התקבלה בישיבת הממשלה, בסמוך לעדכון של בכירים במערכת הביטחון על ההסלמה בגזרות השונות, והיא נועדה לפנות מקורות מימון לצרכים ביטחוניים בלי לגעת בכספים הקואליציוניים – צעד שמעורר זעם גובר בקרב בכירי המשרדים האזרחיים.

בצמרת משרדי הממשלה האזרחיים, שכבר נאנקים תחת קשיים תקציביים, תואר המהלך כפגיעה קשה בתחומים שהציבור תלוי בהם יום-יום. גורמים המעורים בפרטים אמרו לוואלה כי ככל הנראה מדובר בסוגיה טכנית שיימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ, אך בפועל מדובר בצעד כלכלי כבד משקל בהיקפו. ראשי המשרדים מתמודדים עם תשתיות פגועות, מחסור בכוח אדם וביקושים גוברים, והקיצוץ החדש רק מעמיק את המשבר. גם יועמ"ש האוצר הביע התנגדות מוקדמת למהלך, וטען כי קיימות חלופות טובות יותר למימון הצרכים הביטחוניים, אך המלצותיו לא נתקבלו.

במקביל לקיצוץ, הממשלה אישרה גם הפחתה של 244 מיליון שקל מתקציב שיקום העוטף והצפון – הודעה שעוררה סערה ציבורית ופוליטית מידית, בעיצומה של מערכת הבחירות. תושבי הצפון והעוטף, שנפגעו קשה מהמלחמה, מצאו עצמם מתמודדים עם קיצוצים בזמן שתקציבי הביטחון מוגדלים משמעותית. ההחלטה נתפסת אצל רבים כעדות נוספת לחוסר האיזון בין צרכים ביטחוניים דחופים לבין הצרכים האזרחיים של אוכלוסיות מוחלשות.

השפעה על האזרח: מי ישלם את המחיר בפועל

ההשפעה של הקיצוץ תורגש בעיקר על ידי האזרח הישראלי. בתי החולים, בתי הספר, שירותי הרווחה ומערכות התחבורה הציבורית יהיו חשופים לחסרים תקציביים שעלולים להתבטא בהאטת פרויקטים, קיצוצים בשירותים והגבלות בשירותים הניתנים לציבור. במערכת הבריאות, שכבר כעת מתמודדת עם עומסים קשים ומחסור בכוח אדם, הקיצוץ עלול להחריף את הפערים בין מרכז לפריפריה ולהאריך זמני המתנה לטיפולים. במערכת החינוך, תוכניות העשרה וסיוע לתלמידים עם קשיים עלולות להיפגע באופן משמעותי.

במקביל, ההחלטה מגיעה בסמוך לפרסום נתונים כלכליים מטרידים נוספים. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי מחירי המזון בישראל זינקו בכמעט 20% בארבע השנים האחרונות – סל של 80 מוצרים התייקר ב-19.6% בחנויות השכונתיות וב-19% באונליין. הנתונים הללו מגיעים על רקע פערים חברתיים מדאיגים: ההכנסה הכספית הנטו של משק בית בעשירון העליון עמדה ב-2024 על כ-49.5 אלף שקל בחודש, לעומת כ-7,300 שקל בלבד בעשירון התחתון – פער של עד פי שבעה בהכנסות.

הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות

הקיצוץ מתרחש על רקע מערכת בחירות פעילה, שבה המצעים הכלכליים של המפלגות מציעים הבטחות רחבות. בנט הבטיח בביזפורטל להוריד את מחירי הדיור בעד 30%, לפיד מתחייב להוריד את יוקר המחייה ב-30% בתוך 3 שנים, וליברמן טוען שכל העלאות המסים אינן נדרשות. יוסי שפיגל הגדיר זאת בכלכליסט כ"הבטחות בלי כיסוי: הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות". המשמעות היא שהמהלכים הכלכליים הנוכחיים נערכים במקביל להבטחות שנויות במחלוקת, שההתאמה ביניהן ובין המציאות התקציבית מוטלת בספק.

במקביל: מדד שלילי ומחירי דיור במגמת ירידה היסטורית

בזמן שהממשלה מאשרת קיצוצים, המשק רושם נתונים כלכליים מעורבים. המדד לחודש ספטמבר היה שלילי וירד ב-0.5%, אך האינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז ל-1.6%, מעט חדה יותר מצפי הכלכלנים. מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.6%, ומדד מחירי הדיור ירד ב-1.8% בהשוואה שנתית – נתון המסמן את מגמת הירידה הארוכה בעשור האחרון. ההדר חורש כתבה בהמרקר כי המחירים במגמת ירידה נמשכת, הריבית עשויה עוד לרדת, וייתכן שגם המס על המשקיעים בשוק יופחת. אך במקביל, הניהול הממשלתי הכושל, לטענתה, לא מבשר טובות לענף הדיור.

בשוק ההון, לעומת זאת, המשיכו מניות הביטוח לזנק, כשאיילון עלתה 4.1% ומנורה 3.7%, ומדד ת"א 35 עלה 1.6%. קרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% – הגבוהה בין מדינות ה-OECD. הדיסוננס בין התחזיות הכלכליות האופטימיות לבין הקיצוצים התקציביים והפערים החברתיים הולכים ומעמיקים מציב אתגר קשה למקבלי ההחלטות, ובמיוחד בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים יחד.

המתח בין הצרכים הביטחוניים לצרכים האזרחיים

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

בצמרת משרדי הממשלה האזרחיים, שכבר נאנקים תחת קשיים תקציביים, תואר המהלך כפגיעה קשה בתחומים שהציבור תלוי בהם יום-יום. גורמים המעורים בפרטים אמרו לוואלה כי ככל הנראה מדובר בסוגיה טכנית שיימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ, אך בפועל מדובר בצעד כלכלי כבד משקל בהיקפו. ראשי המשרדים מתמודדים עם תשתיות פגועות, מחסור בכוח אדם וביקושים גוברים, והקיצוץ החדש רק מעמיק את המשבר. גם יועמ"ש האוצר הביע התנגדות מוקדמת למהלך, וטען כי קיימות חלופות טובות יותר למימון הצרכים הביטחוניים, אך המלצותיו לא נתקבלו.

במקביל לקיצוץ, הממשלה אישרה גם הפחתה של 244 מיליון שקל מתקציב שיקום העוטף והצפון – הודעה שעוררה סערה ציבורית ופוליטית מידית, בעיצומה של מערכת הבחירות. תושבי הצפון והעוטף, שנפגעו קשה מהמלחמה, מצאו עצמם מתמודדים עם קיצוצים בזמן שתקציבי הביטחון מוגדלים משמעותית. ההחלטה נתפסת אצל רבים כעדות נוספת לחוסר האיזון בין צרכים ביטחוניים דחופים לבין הצרכים האזרחיים של אוכלוסיות מוחלשות.

השפעה על האזרח: מי ישלם את המחיר בפועל

ההשפעה של הקיצוץ תורגש בעיקר על ידי האזרח הישראלי. בתי החולים, בתי הספר, שירותי הרווחה ומערכות התחבורה הציבורית יהיו חשופים לחסרים תקציביים שעלולים להתבטא בהאטת פרויקטים, קיצוצים בשירותים והגבלות בשירותים הניתנים לציבור. במערכת הבריאות, שכבר כעת מתמודדת עם עומסים קשים ומחסור בכוח אדם, הקיצוץ עלול להחריף את הפערים בין מרכז לפריפריה ולהאריך זמני המתנה לטיפולים. במערכת החינוך, תוכניות העשרה וסיוע לתלמידים עם קשיים עלולות להיפגע באופן משמעותי.

במקביל, ההחלטה מגיעה בסמוך לפרסום נתונים כלכליים מטרידים נוספים. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי מחירי המזון בישראל זינקו בכמעט 20% בארבע השנים האחרונות – סל של 80 מוצרים התייקר ב-19.6% בחנויות השכונתיות וב-19% באונליין. הנתונים הללו מגיעים על רקע פערים חברתיים מדאיגים: ההכנסה הכספית הנטו של משק בית בעשירון העליון עמדה ב-2024 על כ-49.5 אלף שקל בחודש, לעומת כ-7,300 שקל בלבד בעשירון התחתון – פער של עד פי שבעה בהכנסות.

הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות

הקיצוץ מתרחש על רקע מערכת בחירות פעילה, שבה המצעים הכלכליים של המפלגות מציעים הבטחות רחבות. בנט הבטיח בביזפורטל להוריד את מחירי הדיור בעד 30%, לפיד מתחייב להוריד את יוקר המחייה ב-30% בתוך 3 שנים, וליברמן טוען שכל העלאות המסים אינן נדרשות. יוסי שפיגל הגדיר זאת בכלכליסט כ"הבטחות בלי כיסוי: הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות". המשמעות היא שהמהלכים הכלכליים הנוכחיים נערכים במקביל להבטחות שנויות במחלוקת, שההתאמה ביניהן ובין המציאות התקציבית מוטלת בספק.

במקביל: מדד שלילי ומחירי דיור במגמת ירידה היסטורית

בזמן שהממשלה מאשרת קיצוצים, המשק רושם נתונים כלכליים מעורבים. המדד לחודש ספטמבר היה שלילי וירד ב-0.5%, אך האינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז ל-1.6%, מעט חדה יותר מצפי הכלכלנים. מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.6%, ומדד מחירי הדיור ירד ב-1.8% בהשוואה שנתית – נתון המסמן את מגמת הירידה הארוכה בעשור האחרון. ההדר חורש כתבה בהמרקר כי המחירים במגמת ירידה נמשכת, הריבית עשויה עוד לרדת, וייתכן שגם המס על המשקיעים בשוק יופחת. אך במקביל, הניהול הממשלתי הכושל, לטענתה, לא מבשר טובות לענף הדיור.

בשוק ההון, לעומת זאת, המשיכו מניות הביטוח לזנק, כשאיילון עלתה 4.1% ומנורה 3.7%, ומדד ת"א 35 עלה 1.6%. קרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% – הגבוהה בין מדינות ה-OECD. הדיסוננס בין התחזיות הכלכליות האופטימיות לבין הקיצוצים התקציביים והפערים החברתיים הולכים ומעמיקים מציב אתגר קשה למקבלי ההחלטות, ובמיוחד בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים יחד.

המתח בין הצרכים הביטחוניים לצרכים האזרחיים

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

ממשלת ישראל אישרה הבוקר (ראשון) קיצוץ רוחבי נרחב בתקציב המדינה בגובה 2.6 מיליארד שקל, שנועד לממן רכש ביטחוני דחוף. הקיצוץ יופעל על משרדי החינוך, הבריאות, הרווחה והתחבורה, לאחר שבשבוע שעבר כבר קוצץ מיליארד שקלים מתקציב המגזר הערבי לצורך מימון רכישת 12 מסוקי אפאצ'י בכמיליארד דולר. ההחלטה המשמעותית התקבלה בישיבת הממשלה, בסמוך לעדכון של בכירים במערכת הביטחון על ההסלמה בגזרות השונות, והיא נועדה לפנות מקורות מימון לצרכים ביטחוניים בלי לגעת בכספים הקואליציוניים – צעד שמעורר זעם גובר בקרב בכירי המשרדים האזרחיים.

בצמרת משרדי הממשלה האזרחיים, שכבר נאנקים תחת קשיים תקציביים, תואר המהלך כפגיעה קשה בתחומים שהציבור תלוי בהם יום-יום. גורמים המעורים בפרטים אמרו לוואלה כי ככל הנראה מדובר בסוגיה טכנית שיימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ, אך בפועל מדובר בצעד כלכלי כבד משקל בהיקפו. ראשי המשרדים מתמודדים עם תשתיות פגועות, מחסור בכוח אדם וביקושים גוברים, והקיצוץ החדש רק מעמיק את המשבר. גם יועמ"ש האוצר הביע התנגדות מוקדמת למהלך, וטען כי קיימות חלופות טובות יותר למימון הצרכים הביטחוניים, אך המלצותיו לא נתקבלו.

במקביל לקיצוץ, הממשלה אישרה גם הפחתה של 244 מיליון שקל מתקציב שיקום העוטף והצפון – הודעה שעוררה סערה ציבורית ופוליטית מידית, בעיצומה של מערכת הבחירות. תושבי הצפון והעוטף, שנפגעו קשה מהמלחמה, מצאו עצמם מתמודדים עם קיצוצים בזמן שתקציבי הביטחון מוגדלים משמעותית. ההחלטה נתפסת אצל רבים כעדות נוספת לחוסר האיזון בין צרכים ביטחוניים דחופים לבין הצרכים האזרחיים של אוכלוסיות מוחלשות.

השפעה על האזרח: מי ישלם את המחיר בפועל

ההשפעה של הקיצוץ תורגש בעיקר על ידי האזרח הישראלי. בתי החולים, בתי הספר, שירותי הרווחה ומערכות התחבורה הציבורית יהיו חשופים לחסרים תקציביים שעלולים להתבטא בהאטת פרויקטים, קיצוצים בשירותים והגבלות בשירותים הניתנים לציבור. במערכת הבריאות, שכבר כעת מתמודדת עם עומסים קשים ומחסור בכוח אדם, הקיצוץ עלול להחריף את הפערים בין מרכז לפריפריה ולהאריך זמני המתנה לטיפולים. במערכת החינוך, תוכניות העשרה וסיוע לתלמידים עם קשיים עלולות להיפגע באופן משמעותי.

במקביל, ההחלטה מגיעה בסמוך לפרסום נתונים כלכליים מטרידים נוספים. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי מחירי המזון בישראל זינקו בכמעט 20% בארבע השנים האחרונות – סל של 80 מוצרים התייקר ב-19.6% בחנויות השכונתיות וב-19% באונליין. הנתונים הללו מגיעים על רקע פערים חברתיים מדאיגים: ההכנסה הכספית הנטו של משק בית בעשירון העליון עמדה ב-2024 על כ-49.5 אלף שקל בחודש, לעומת כ-7,300 שקל בלבד בעשירון התחתון – פער של עד פי שבעה בהכנסות.

הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות

הקיצוץ מתרחש על רקע מערכת בחירות פעילה, שבה המצעים הכלכליים של המפלגות מציעים הבטחות רחבות. בנט הבטיח בביזפורטל להוריד את מחירי הדיור בעד 30%, לפיד מתחייב להוריד את יוקר המחייה ב-30% בתוך 3 שנים, וליברמן טוען שכל העלאות המסים אינן נדרשות. יוסי שפיגל הגדיר זאת בכלכליסט כ"הבטחות בלי כיסוי: הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות". המשמעות היא שהמהלכים הכלכליים הנוכחיים נערכים במקביל להבטחות שנויות במחלוקת, שההתאמה ביניהן ובין המציאות התקציבית מוטלת בספק.

במקביל: מדד שלילי ומחירי דיור במגמת ירידה היסטורית

בזמן שהממשלה מאשרת קיצוצים, המשק רושם נתונים כלכליים מעורבים. המדד לחודש ספטמבר היה שלילי וירד ב-0.5%, אך האינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז ל-1.6%, מעט חדה יותר מצפי הכלכלנים. מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.6%, ומדד מחירי הדיור ירד ב-1.8% בהשוואה שנתית – נתון המסמן את מגמת הירידה הארוכה בעשור האחרון. ההדר חורש כתבה בהמרקר כי המחירים במגמת ירידה נמשכת, הריבית עשויה עוד לרדת, וייתכן שגם המס על המשקיעים בשוק יופחת. אך במקביל, הניהול הממשלתי הכושל, לטענתה, לא מבשר טובות לענף הדיור.

בשוק ההון, לעומת זאת, המשיכו מניות הביטוח לזנק, כשאיילון עלתה 4.1% ומנורה 3.7%, ומדד ת"א 35 עלה 1.6%. קרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% – הגבוהה בין מדינות ה-OECD. הדיסוננס בין התחזיות הכלכליות האופטימיות לבין הקיצוצים התקציביים והפערים החברתיים הולכים ומעמיקים מציב אתגר קשה למקבלי ההחלטות, ובמיוחד בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים יחד.

המתח בין הצרכים הביטחוניים לצרכים האזרחיים

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

בצמרת משרדי הממשלה האזרחיים, שכבר נאנקים תחת קשיים תקציביים, תואר המהלך כפגיעה קשה בתחומים שהציבור תלוי בהם יום-יום. גורמים המעורים בפרטים אמרו לוואלה כי ככל הנראה מדובר בסוגיה טכנית שיימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ, אך בפועל מדובר בצעד כלכלי כבד משקל בהיקפו. ראשי המשרדים מתמודדים עם תשתיות פגועות, מחסור בכוח אדם וביקושים גוברים, והקיצוץ החדש רק מעמיק את המשבר. גם יועמ"ש האוצר הביע התנגדות מוקדמת למהלך, וטען כי קיימות חלופות טובות יותר למימון הצרכים הביטחוניים, אך המלצותיו לא נתקבלו.

במקביל לקיצוץ, הממשלה אישרה גם הפחתה של 244 מיליון שקל מתקציב שיקום העוטף והצפון – הודעה שעוררה סערה ציבורית ופוליטית מידית, בעיצומה של מערכת הבחירות. תושבי הצפון והעוטף, שנפגעו קשה מהמלחמה, מצאו עצמם מתמודדים עם קיצוצים בזמן שתקציבי הביטחון מוגדלים משמעותית. ההחלטה נתפסת אצל רבים כעדות נוספת לחוסר האיזון בין צרכים ביטחוניים דחופים לבין הצרכים האזרחיים של אוכלוסיות מוחלשות.

השפעה על האזרח: מי ישלם את המחיר בפועל

ההשפעה של הקיצוץ תורגש בעיקר על ידי האזרח הישראלי. בתי החולים, בתי הספר, שירותי הרווחה ומערכות התחבורה הציבורית יהיו חשופים לחסרים תקציביים שעלולים להתבטא בהאטת פרויקטים, קיצוצים בשירותים והגבלות בשירותים הניתנים לציבור. במערכת הבריאות, שכבר כעת מתמודדת עם עומסים קשים ומחסור בכוח אדם, הקיצוץ עלול להחריף את הפערים בין מרכז לפריפריה ולהאריך זמני המתנה לטיפולים. במערכת החינוך, תוכניות העשרה וסיוע לתלמידים עם קשיים עלולות להיפגע באופן משמעותי.

במקביל, ההחלטה מגיעה בסמוך לפרסום נתונים כלכליים מטרידים נוספים. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי מחירי המזון בישראל זינקו בכמעט 20% בארבע השנים האחרונות – סל של 80 מוצרים התייקר ב-19.6% בחנויות השכונתיות וב-19% באונליין. הנתונים הללו מגיעים על רקע פערים חברתיים מדאיגים: ההכנסה הכספית הנטו של משק בית בעשירון העליון עמדה ב-2024 על כ-49.5 אלף שקל בחודש, לעומת כ-7,300 שקל בלבד בעשירון התחתון – פער של עד פי שבעה בהכנסות.

הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות

הקיצוץ מתרחש על רקע מערכת בחירות פעילה, שבה המצעים הכלכליים של המפלגות מציעים הבטחות רחבות. בנט הבטיח בביזפורטל להוריד את מחירי הדיור בעד 30%, לפיד מתחייב להוריד את יוקר המחייה ב-30% בתוך 3 שנים, וליברמן טוען שכל העלאות המסים אינן נדרשות. יוסי שפיגל הגדיר זאת בכלכליסט כ"הבטחות בלי כיסוי: הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות". המשמעות היא שהמהלכים הכלכליים הנוכחיים נערכים במקביל להבטחות שנויות במחלוקת, שההתאמה ביניהן ובין המציאות התקציבית מוטלת בספק.

במקביל: מדד שלילי ומחירי דיור במגמת ירידה היסטורית

בזמן שהממשלה מאשרת קיצוצים, המשק רושם נתונים כלכליים מעורבים. המדד לחודש ספטמבר היה שלילי וירד ב-0.5%, אך האינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז ל-1.6%, מעט חדה יותר מצפי הכלכלנים. מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.6%, ומדד מחירי הדיור ירד ב-1.8% בהשוואה שנתית – נתון המסמן את מגמת הירידה הארוכה בעשור האחרון. ההדר חורש כתבה בהמרקר כי המחירים במגמת ירידה נמשכת, הריבית עשויה עוד לרדת, וייתכן שגם המס על המשקיעים בשוק יופחת. אך במקביל, הניהול הממשלתי הכושל, לטענתה, לא מבשר טובות לענף הדיור.

בשוק ההון, לעומת זאת, המשיכו מניות הביטוח לזנק, כשאיילון עלתה 4.1% ומנורה 3.7%, ומדד ת"א 35 עלה 1.6%. קרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% – הגבוהה בין מדינות ה-OECD. הדיסוננס בין התחזיות הכלכליות האופטימיות לבין הקיצוצים התקציביים והפערים החברתיים הולכים ומעמיקים מציב אתגר קשה למקבלי ההחלטות, ובמיוחד בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים יחד.

המתח בין הצרכים הביטחוניים לצרכים האזרחיים

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

ממשלת ישראל אישרה הבוקר (ראשון) קיצוץ רוחבי נרחב בתקציב המדינה בגובה 2.6 מיליארד שקל, שנועד לממן רכש ביטחוני דחוף. הקיצוץ יופעל על משרדי החינוך, הבריאות, הרווחה והתחבורה, לאחר שבשבוע שעבר כבר קוצץ מיליארד שקלים מתקציב המגזר הערבי לצורך מימון רכישת 12 מסוקי אפאצ'י בכמיליארד דולר. ההחלטה המשמעותית התקבלה בישיבת הממשלה, בסמוך לעדכון של בכירים במערכת הביטחון על ההסלמה בגזרות השונות, והיא נועדה לפנות מקורות מימון לצרכים ביטחוניים בלי לגעת בכספים הקואליציוניים – צעד שמעורר זעם גובר בקרב בכירי המשרדים האזרחיים.

בצמרת משרדי הממשלה האזרחיים, שכבר נאנקים תחת קשיים תקציביים, תואר המהלך כפגיעה קשה בתחומים שהציבור תלוי בהם יום-יום. גורמים המעורים בפרטים אמרו לוואלה כי ככל הנראה מדובר בסוגיה טכנית שיימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ, אך בפועל מדובר בצעד כלכלי כבד משקל בהיקפו. ראשי המשרדים מתמודדים עם תשתיות פגועות, מחסור בכוח אדם וביקושים גוברים, והקיצוץ החדש רק מעמיק את המשבר. גם יועמ"ש האוצר הביע התנגדות מוקדמת למהלך, וטען כי קיימות חלופות טובות יותר למימון הצרכים הביטחוניים, אך המלצותיו לא נתקבלו.

במקביל לקיצוץ, הממשלה אישרה גם הפחתה של 244 מיליון שקל מתקציב שיקום העוטף והצפון – הודעה שעוררה סערה ציבורית ופוליטית מידית, בעיצומה של מערכת הבחירות. תושבי הצפון והעוטף, שנפגעו קשה מהמלחמה, מצאו עצמם מתמודדים עם קיצוצים בזמן שתקציבי הביטחון מוגדלים משמעותית. ההחלטה נתפסת אצל רבים כעדות נוספת לחוסר האיזון בין צרכים ביטחוניים דחופים לבין הצרכים האזרחיים של אוכלוסיות מוחלשות.

השפעה על האזרח: מי ישלם את המחיר בפועל

ההשפעה של הקיצוץ תורגש בעיקר על ידי האזרח הישראלי. בתי החולים, בתי הספר, שירותי הרווחה ומערכות התחבורה הציבורית יהיו חשופים לחסרים תקציביים שעלולים להתבטא בהאטת פרויקטים, קיצוצים בשירותים והגבלות בשירותים הניתנים לציבור. במערכת הבריאות, שכבר כעת מתמודדת עם עומסים קשים ומחסור בכוח אדם, הקיצוץ עלול להחריף את הפערים בין מרכז לפריפריה ולהאריך זמני המתנה לטיפולים. במערכת החינוך, תוכניות העשרה וסיוע לתלמידים עם קשיים עלולות להיפגע באופן משמעותי.

במקביל, ההחלטה מגיעה בסמוך לפרסום נתונים כלכליים מטרידים נוספים. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי מחירי המזון בישראל זינקו בכמעט 20% בארבע השנים האחרונות – סל של 80 מוצרים התייקר ב-19.6% בחנויות השכונתיות וב-19% באונליין. הנתונים הללו מגיעים על רקע פערים חברתיים מדאיגים: ההכנסה הכספית הנטו של משק בית בעשירון העליון עמדה ב-2024 על כ-49.5 אלף שקל בחודש, לעומת כ-7,300 שקל בלבד בעשירון התחתון – פער של עד פי שבעה בהכנסות.

הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות

הקיצוץ מתרחש על רקע מערכת בחירות פעילה, שבה המצעים הכלכליים של המפלגות מציעים הבטחות רחבות. בנט הבטיח בביזפורטל להוריד את מחירי הדיור בעד 30%, לפיד מתחייב להוריד את יוקר המחייה ב-30% בתוך 3 שנים, וליברמן טוען שכל העלאות המסים אינן נדרשות. יוסי שפיגל הגדיר זאת בכלכליסט כ"הבטחות בלי כיסוי: הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות". המשמעות היא שהמהלכים הכלכליים הנוכחיים נערכים במקביל להבטחות שנויות במחלוקת, שההתאמה ביניהן ובין המציאות התקציבית מוטלת בספק.

במקביל: מדד שלילי ומחירי דיור במגמת ירידה היסטורית

בזמן שהממשלה מאשרת קיצוצים, המשק רושם נתונים כלכליים מעורבים. המדד לחודש ספטמבר היה שלילי וירד ב-0.5%, אך האינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז ל-1.6%, מעט חדה יותר מצפי הכלכלנים. מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.6%, ומדד מחירי הדיור ירד ב-1.8% בהשוואה שנתית – נתון המסמן את מגמת הירידה הארוכה בעשור האחרון. ההדר חורש כתבה בהמרקר כי המחירים במגמת ירידה נמשכת, הריבית עשויה עוד לרדת, וייתכן שגם המס על המשקיעים בשוק יופחת. אך במקביל, הניהול הממשלתי הכושל, לטענתה, לא מבשר טובות לענף הדיור.

בשוק ההון, לעומת זאת, המשיכו מניות הביטוח לזנק, כשאיילון עלתה 4.1% ומנורה 3.7%, ומדד ת"א 35 עלה 1.6%. קרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% – הגבוהה בין מדינות ה-OECD. הדיסוננס בין התחזיות הכלכליות האופטימיות לבין הקיצוצים התקציביים והפערים החברתיים הולכים ומעמיקים מציב אתגר קשה למקבלי ההחלטות, ובמיוחד בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים יחד.

המתח בין הצרכים הביטחוניים לצרכים האזרחיים

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

ממשלת ישראל אישרה הבוקר (ראשון) קיצוץ רוחבי נרחב בתקציב המדינה בגובה 2.6 מיליארד שקל, שנועד לממן רכש ביטחוני דחוף. הקיצוץ יופעל על משרדי החינוך, הבריאות, הרווחה והתחבורה, לאחר שבשבוע שעבר כבר קוצץ מיליארד שקלים מתקציב המגזר הערבי לצורך מימון רכישת 12 מסוקי אפאצ'י בכמיליארד דולר. ההחלטה המשמעותית התקבלה בישיבת הממשלה, בסמוך לעדכון של בכירים במערכת הביטחון על ההסלמה בגזרות השונות, והיא נועדה לפנות מקורות מימון לצרכים ביטחוניים בלי לגעת בכספים הקואליציוניים – צעד שמעורר זעם גובר בקרב בכירי המשרדים האזרחיים.

בצמרת משרדי הממשלה האזרחיים, שכבר נאנקים תחת קשיים תקציביים, תואר המהלך כפגיעה קשה בתחומים שהציבור תלוי בהם יום-יום. גורמים המעורים בפרטים אמרו לוואלה כי ככל הנראה מדובר בסוגיה טכנית שיימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ, אך בפועל מדובר בצעד כלכלי כבד משקל בהיקפו. ראשי המשרדים מתמודדים עם תשתיות פגועות, מחסור בכוח אדם וביקושים גוברים, והקיצוץ החדש רק מעמיק את המשבר. גם יועמ"ש האוצר הביע התנגדות מוקדמת למהלך, וטען כי קיימות חלופות טובות יותר למימון הצרכים הביטחוניים, אך המלצותיו לא נתקבלו.

במקביל לקיצוץ, הממשלה אישרה גם הפחתה של 244 מיליון שקל מתקציב שיקום העוטף והצפון – הודעה שעוררה סערה ציבורית ופוליטית מידית, בעיצומה של מערכת הבחירות. תושבי הצפון והעוטף, שנפגעו קשה מהמלחמה, מצאו עצמם מתמודדים עם קיצוצים בזמן שתקציבי הביטחון מוגדלים משמעותית. ההחלטה נתפסת אצל רבים כעדות נוספת לחוסר האיזון בין צרכים ביטחוניים דחופים לבין הצרכים האזרחיים של אוכלוסיות מוחלשות.

השפעה על האזרח: מי ישלם את המחיר בפועל

ההשפעה של הקיצוץ תורגש בעיקר על ידי האזרח הישראלי. בתי החולים, בתי הספר, שירותי הרווחה ומערכות התחבורה הציבורית יהיו חשופים לחסרים תקציביים שעלולים להתבטא בהאטת פרויקטים, קיצוצים בשירותים והגבלות בשירותים הניתנים לציבור. במערכת הבריאות, שכבר כעת מתמודדת עם עומסים קשים ומחסור בכוח אדם, הקיצוץ עלול להחריף את הפערים בין מרכז לפריפריה ולהאריך זמני המתנה לטיפולים. במערכת החינוך, תוכניות העשרה וסיוע לתלמידים עם קשיים עלולות להיפגע באופן משמעותי.

במקביל, ההחלטה מגיעה בסמוך לפרסום נתונים כלכליים מטרידים נוספים. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי מחירי המזון בישראל זינקו בכמעט 20% בארבע השנים האחרונות – סל של 80 מוצרים התייקר ב-19.6% בחנויות השכונתיות וב-19% באונליין. הנתונים הללו מגיעים על רקע פערים חברתיים מדאיגים: ההכנסה הכספית הנטו של משק בית בעשירון העליון עמדה ב-2024 על כ-49.5 אלף שקל בחודש, לעומת כ-7,300 שקל בלבד בעשירון התחתון – פער של עד פי שבעה בהכנסות.

הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות

הקיצוץ מתרחש על רקע מערכת בחירות פעילה, שבה המצעים הכלכליים של המפלגות מציעים הבטחות רחבות. בנט הבטיח בביזפורטל להוריד את מחירי הדיור בעד 30%, לפיד מתחייב להוריד את יוקר המחייה ב-30% בתוך 3 שנים, וליברמן טוען שכל העלאות המסים אינן נדרשות. יוסי שפיגל הגדיר זאת בכלכליסט כ"הבטחות בלי כיסוי: הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות". המשמעות היא שהמהלכים הכלכליים הנוכחיים נערכים במקביל להבטחות שנויות במחלוקת, שההתאמה ביניהן ובין המציאות התקציבית מוטלת בספק.

במקביל: מדד שלילי ומחירי דיור במגמת ירידה היסטורית

בזמן שהממשלה מאשרת קיצוצים, המשק רושם נתונים כלכליים מעורבים. המדד לחודש ספטמבר היה שלילי וירד ב-0.5%, אך האינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז ל-1.6%, מעט חדה יותר מצפי הכלכלנים. מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.6%, ומדד מחירי הדיור ירד ב-1.8% בהשוואה שנתית – נתון המסמן את מגמת הירידה הארוכה בעשור האחרון. ההדר חורש כתבה בהמרקר כי המחירים במגמת ירידה נמשכת, הריבית עשויה עוד לרדת, וייתכן שגם המס על המשקיעים בשוק יופחת. אך במקביל, הניהול הממשלתי הכושל, לטענתה, לא מבשר טובות לענף הדיור.

בשוק ההון, לעומת זאת, המשיכו מניות הביטוח לזנק, כשאיילון עלתה 4.1% ומנורה 3.7%, ומדד ת"א 35 עלה 1.6%. קרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% – הגבוהה בין מדינות ה-OECD. הדיסוננס בין התחזיות הכלכליות האופטימיות לבין הקיצוצים התקציביים והפערים החברתיים הולכים ומעמיקים מציב אתגר קשה למקבלי ההחלטות, ובמיוחד בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים יחד.

המתח בין הצרכים הביטחוניים לצרכים האזרחיים

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

בצמרת משרדי הממשלה האזרחיים, שכבר נאנקים תחת קשיים תקציביים, תואר המהלך כפגיעה קשה בתחומים שהציבור תלוי בהם יום-יום. גורמים המעורים בפרטים אמרו לוואלה כי ככל הנראה מדובר בסוגיה טכנית שיימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ, אך בפועל מדובר בצעד כלכלי כבד משקל בהיקפו. ראשי המשרדים מתמודדים עם תשתיות פגועות, מחסור בכוח אדם וביקושים גוברים, והקיצוץ החדש רק מעמיק את המשבר. גם יועמ"ש האוצר הביע התנגדות מוקדמת למהלך, וטען כי קיימות חלופות טובות יותר למימון הצרכים הביטחוניים, אך המלצותיו לא נתקבלו.

במקביל לקיצוץ, הממשלה אישרה גם הפחתה של 244 מיליון שקל מתקציב שיקום העוטף והצפון – הודעה שעוררה סערה ציבורית ופוליטית מידית, בעיצומה של מערכת הבחירות. תושבי הצפון והעוטף, שנפגעו קשה מהמלחמה, מצאו עצמם מתמודדים עם קיצוצים בזמן שתקציבי הביטחון מוגדלים משמעותית. ההחלטה נתפסת אצל רבים כעדות נוספת לחוסר האיזון בין צרכים ביטחוניים דחופים לבין הצרכים האזרחיים של אוכלוסיות מוחלשות.

השפעה על האזרח: מי ישלם את המחיר בפועל

ההשפעה של הקיצוץ תורגש בעיקר על ידי האזרח הישראלי. בתי החולים, בתי הספר, שירותי הרווחה ומערכות התחבורה הציבורית יהיו חשופים לחסרים תקציביים שעלולים להתבטא בהאטת פרויקטים, קיצוצים בשירותים והגבלות בשירותים הניתנים לציבור. במערכת הבריאות, שכבר כעת מתמודדת עם עומסים קשים ומחסור בכוח אדם, הקיצוץ עלול להחריף את הפערים בין מרכז לפריפריה ולהאריך זמני המתנה לטיפולים. במערכת החינוך, תוכניות העשרה וסיוע לתלמידים עם קשיים עלולות להיפגע באופן משמעותי.

במקביל, ההחלטה מגיעה בסמוך לפרסום נתונים כלכליים מטרידים נוספים. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי מחירי המזון בישראל זינקו בכמעט 20% בארבע השנים האחרונות – סל של 80 מוצרים התייקר ב-19.6% בחנויות השכונתיות וב-19% באונליין. הנתונים הללו מגיעים על רקע פערים חברתיים מדאיגים: ההכנסה הכספית הנטו של משק בית בעשירון העליון עמדה ב-2024 על כ-49.5 אלף שקל בחודש, לעומת כ-7,300 שקל בלבד בעשירון התחתון – פער של עד פי שבעה בהכנסות.

הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות

הקיצוץ מתרחש על רקע מערכת בחירות פעילה, שבה המצעים הכלכליים של המפלגות מציעים הבטחות רחבות. בנט הבטיח בביזפורטל להוריד את מחירי הדיור בעד 30%, לפיד מתחייב להוריד את יוקר המחייה ב-30% בתוך 3 שנים, וליברמן טוען שכל העלאות המסים אינן נדרשות. יוסי שפיגל הגדיר זאת בכלכליסט כ"הבטחות בלי כיסוי: הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות". המשמעות היא שהמהלכים הכלכליים הנוכחיים נערכים במקביל להבטחות שנויות במחלוקת, שההתאמה ביניהן ובין המציאות התקציבית מוטלת בספק.

במקביל: מדד שלילי ומחירי דיור במגמת ירידה היסטורית

בזמן שהממשלה מאשרת קיצוצים, המשק רושם נתונים כלכליים מעורבים. המדד לחודש ספטמבר היה שלילי וירד ב-0.5%, אך האינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז ל-1.6%, מעט חדה יותר מצפי הכלכלנים. מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.6%, ומדד מחירי הדיור ירד ב-1.8% בהשוואה שנתית – נתון המסמן את מגמת הירידה הארוכה בעשור האחרון. ההדר חורש כתבה בהמרקר כי המחירים במגמת ירידה נמשכת, הריבית עשויה עוד לרדת, וייתכן שגם המס על המשקיעים בשוק יופחת. אך במקביל, הניהול הממשלתי הכושל, לטענתה, לא מבשר טובות לענף הדיור.

בשוק ההון, לעומת זאת, המשיכו מניות הביטוח לזנק, כשאיילון עלתה 4.1% ומנורה 3.7%, ומדד ת"א 35 עלה 1.6%. קרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% – הגבוהה בין מדינות ה-OECD. הדיסוננס בין התחזיות הכלכליות האופטימיות לבין הקיצוצים התקציביים והפערים החברתיים הולכים ומעמיקים מציב אתגר קשה למקבלי ההחלטות, ובמיוחד בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים יחד.

המתח בין הצרכים הביטחוניים לצרכים האזרחיים

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

ממשלת ישראל אישרה הבוקר (ראשון) קיצוץ רוחבי נרחב בתקציב המדינה בגובה 2.6 מיליארד שקל, שנועד לממן רכש ביטחוני דחוף. הקיצוץ יופעל על משרדי החינוך, הבריאות, הרווחה והתחבורה, לאחר שבשבוע שעבר כבר קוצץ מיליארד שקלים מתקציב המגזר הערבי לצורך מימון רכישת 12 מסוקי אפאצ'י בכמיליארד דולר. ההחלטה המשמעותית התקבלה בישיבת הממשלה, בסמוך לעדכון של בכירים במערכת הביטחון על ההסלמה בגזרות השונות, והיא נועדה לפנות מקורות מימון לצרכים ביטחוניים בלי לגעת בכספים הקואליציוניים – צעד שמעורר זעם גובר בקרב בכירי המשרדים האזרחיים.

בצמרת משרדי הממשלה האזרחיים, שכבר נאנקים תחת קשיים תקציביים, תואר המהלך כפגיעה קשה בתחומים שהציבור תלוי בהם יום-יום. גורמים המעורים בפרטים אמרו לוואלה כי ככל הנראה מדובר בסוגיה טכנית שיימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ, אך בפועל מדובר בצעד כלכלי כבד משקל בהיקפו. ראשי המשרדים מתמודדים עם תשתיות פגועות, מחסור בכוח אדם וביקושים גוברים, והקיצוץ החדש רק מעמיק את המשבר. גם יועמ"ש האוצר הביע התנגדות מוקדמת למהלך, וטען כי קיימות חלופות טובות יותר למימון הצרכים הביטחוניים, אך המלצותיו לא נתקבלו.

במקביל לקיצוץ, הממשלה אישרה גם הפחתה של 244 מיליון שקל מתקציב שיקום העוטף והצפון – הודעה שעוררה סערה ציבורית ופוליטית מידית, בעיצומה של מערכת הבחירות. תושבי הצפון והעוטף, שנפגעו קשה מהמלחמה, מצאו עצמם מתמודדים עם קיצוצים בזמן שתקציבי הביטחון מוגדלים משמעותית. ההחלטה נתפסת אצל רבים כעדות נוספת לחוסר האיזון בין צרכים ביטחוניים דחופים לבין הצרכים האזרחיים של אוכלוסיות מוחלשות.

השפעה על האזרח: מי ישלם את המחיר בפועל

ההשפעה של הקיצוץ תורגש בעיקר על ידי האזרח הישראלי. בתי החולים, בתי הספר, שירותי הרווחה ומערכות התחבורה הציבורית יהיו חשופים לחסרים תקציביים שעלולים להתבטא בהאטת פרויקטים, קיצוצים בשירותים והגבלות בשירותים הניתנים לציבור. במערכת הבריאות, שכבר כעת מתמודדת עם עומסים קשים ומחסור בכוח אדם, הקיצוץ עלול להחריף את הפערים בין מרכז לפריפריה ולהאריך זמני המתנה לטיפולים. במערכת החינוך, תוכניות העשרה וסיוע לתלמידים עם קשיים עלולות להיפגע באופן משמעותי.

במקביל, ההחלטה מגיעה בסמוך לפרסום נתונים כלכליים מטרידים נוספים. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי מחירי המזון בישראל זינקו בכמעט 20% בארבע השנים האחרונות – סל של 80 מוצרים התייקר ב-19.6% בחנויות השכונתיות וב-19% באונליין. הנתונים הללו מגיעים על רקע פערים חברתיים מדאיגים: ההכנסה הכספית הנטו של משק בית בעשירון העליון עמדה ב-2024 על כ-49.5 אלף שקל בחודש, לעומת כ-7,300 שקל בלבד בעשירון התחתון – פער של עד פי שבעה בהכנסות.

הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות

הקיצוץ מתרחש על רקע מערכת בחירות פעילה, שבה המצעים הכלכליים של המפלגות מציעים הבטחות רחבות. בנט הבטיח בביזפורטל להוריד את מחירי הדיור בעד 30%, לפיד מתחייב להוריד את יוקר המחייה ב-30% בתוך 3 שנים, וליברמן טוען שכל העלאות המסים אינן נדרשות. יוסי שפיגל הגדיר זאת בכלכליסט כ"הבטחות בלי כיסוי: הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות". המשמעות היא שהמהלכים הכלכליים הנוכחיים נערכים במקביל להבטחות שנויות במחלוקת, שההתאמה ביניהן ובין המציאות התקציבית מוטלת בספק.

במקביל: מדד שלילי ומחירי דיור במגמת ירידה היסטורית

בזמן שהממשלה מאשרת קיצוצים, המשק רושם נתונים כלכליים מעורבים. המדד לחודש ספטמבר היה שלילי וירד ב-0.5%, אך האינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז ל-1.6%, מעט חדה יותר מצפי הכלכלנים. מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.6%, ומדד מחירי הדיור ירד ב-1.8% בהשוואה שנתית – נתון המסמן את מגמת הירידה הארוכה בעשור האחרון. ההדר חורש כתבה בהמרקר כי המחירים במגמת ירידה נמשכת, הריבית עשויה עוד לרדת, וייתכן שגם המס על המשקיעים בשוק יופחת. אך במקביל, הניהול הממשלתי הכושל, לטענתה, לא מבשר טובות לענף הדיור.

בשוק ההון, לעומת זאת, המשיכו מניות הביטוח לזנק, כשאיילון עלתה 4.1% ומנורה 3.7%, ומדד ת"א 35 עלה 1.6%. קרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% – הגבוהה בין מדינות ה-OECD. הדיסוננס בין התחזיות הכלכליות האופטימיות לבין הקיצוצים התקציביים והפערים החברתיים הולכים ומעמיקים מציב אתגר קשה למקבלי ההחלטות, ובמיוחד בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים יחד.

המתח בין הצרכים הביטחוניים לצרכים האזרחיים

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

קיצוץ רוחבי של 2.6 מיליארד שקל: מה בדיוק אושר הבוקר

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

בצמרת משרדי הממשלה האזרחיים, שכבר נאנקים תחת קשיים תקציביים, תואר המהלך כפגיעה קשה בתחומים שהציבור תלוי בהם יום-יום. גורמים המעורים בפרטים אמרו לוואלה כי ככל הנראה מדובר בסוגיה טכנית שיימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ, אך בפועל מדובר בצעד כלכלי כבד משקל בהיקפו. ראשי המשרדים מתמודדים עם תשתיות פגועות, מחסור בכוח אדם וביקושים גוברים, והקיצוץ החדש רק מעמיק את המשבר. גם יועמ"ש האוצר הביע התנגדות מוקדמת למהלך, וטען כי קיימות חלופות טובות יותר למימון הצרכים הביטחוניים, אך המלצותיו לא נתקבלו.

במקביל לקיצוץ, הממשלה אישרה גם הפחתה של 244 מיליון שקל מתקציב שיקום העוטף והצפון – הודעה שעוררה סערה ציבורית ופוליטית מידית, בעיצומה של מערכת הבחירות. תושבי הצפון והעוטף, שנפגעו קשה מהמלחמה, מצאו עצמם מתמודדים עם קיצוצים בזמן שתקציבי הביטחון מוגדלים משמעותית. ההחלטה נתפסת אצל רבים כעדות נוספת לחוסר האיזון בין צרכים ביטחוניים דחופים לבין הצרכים האזרחיים של אוכלוסיות מוחלשות.

השפעה על האזרח: מי ישלם את המחיר בפועל

ההשפעה של הקיצוץ תורגש בעיקר על ידי האזרח הישראלי. בתי החולים, בתי הספר, שירותי הרווחה ומערכות התחבורה הציבורית יהיו חשופים לחסרים תקציביים שעלולים להתבטא בהאטת פרויקטים, קיצוצים בשירותים והגבלות בשירותים הניתנים לציבור. במערכת הבריאות, שכבר כעת מתמודדת עם עומסים קשים ומחסור בכוח אדם, הקיצוץ עלול להחריף את הפערים בין מרכז לפריפריה ולהאריך זמני המתנה לטיפולים. במערכת החינוך, תוכניות העשרה וסיוע לתלמידים עם קשיים עלולות להיפגע באופן משמעותי.

במקביל, ההחלטה מגיעה בסמוך לפרסום נתונים כלכליים מטרידים נוספים. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי מחירי המזון בישראל זינקו בכמעט 20% בארבע השנים האחרונות – סל של 80 מוצרים התייקר ב-19.6% בחנויות השכונתיות וב-19% באונליין. הנתונים הללו מגיעים על רקע פערים חברתיים מדאיגים: ההכנסה הכספית הנטו של משק בית בעשירון העליון עמדה ב-2024 על כ-49.5 אלף שקל בחודש, לעומת כ-7,300 שקל בלבד בעשירון התחתון – פער של עד פי שבעה בהכנסות.

הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות

הקיצוץ מתרחש על רקע מערכת בחירות פעילה, שבה המצעים הכלכליים של המפלגות מציעים הבטחות רחבות. בנט הבטיח בביזפורטל להוריד את מחירי הדיור בעד 30%, לפיד מתחייב להוריד את יוקר המחייה ב-30% בתוך 3 שנים, וליברמן טוען שכל העלאות המסים אינן נדרשות. יוסי שפיגל הגדיר זאת בכלכליסט כ"הבטחות בלי כיסוי: הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות". המשמעות היא שהמהלכים הכלכליים הנוכחיים נערכים במקביל להבטחות שנויות במחלוקת, שההתאמה ביניהן ובין המציאות התקציבית מוטלת בספק.

במקביל: מדד שלילי ומחירי דיור במגמת ירידה היסטורית

בזמן שהממשלה מאשרת קיצוצים, המשק רושם נתונים כלכליים מעורבים. המדד לחודש ספטמבר היה שלילי וירד ב-0.5%, אך האינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז ל-1.6%, מעט חדה יותר מצפי הכלכלנים. מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.6%, ומדד מחירי הדיור ירד ב-1.8% בהשוואה שנתית – נתון המסמן את מגמת הירידה הארוכה בעשור האחרון. ההדר חורש כתבה בהמרקר כי המחירים במגמת ירידה נמשכת, הריבית עשויה עוד לרדת, וייתכן שגם המס על המשקיעים בשוק יופחת. אך במקביל, הניהול הממשלתי הכושל, לטענתה, לא מבשר טובות לענף הדיור.

בשוק ההון, לעומת זאת, המשיכו מניות הביטוח לזנק, כשאיילון עלתה 4.1% ומנורה 3.7%, ומדד ת"א 35 עלה 1.6%. קרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% – הגבוהה בין מדינות ה-OECD. הדיסוננס בין התחזיות הכלכליות האופטימיות לבין הקיצוצים התקציביים והפערים החברתיים הולכים ומעמיקים מציב אתגר קשה למקבלי ההחלטות, ובמיוחד בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים יחד.

המתח בין הצרכים הביטחוניים לצרכים האזרחיים

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

ממשלת ישראל אישרה הבוקר (ראשון) קיצוץ רוחבי נרחב בתקציב המדינה בגובה 2.6 מיליארד שקל, שנועד לממן רכש ביטחוני דחוף. הקיצוץ יופעל על משרדי החינוך, הבריאות, הרווחה והתחבורה, לאחר שבשבוע שעבר כבר קוצץ מיליארד שקלים מתקציב המגזר הערבי לצורך מימון רכישת 12 מסוקי אפאצ'י בכמיליארד דולר. ההחלטה המשמעותית התקבלה בישיבת הממשלה, בסמוך לעדכון של בכירים במערכת הביטחון על ההסלמה בגזרות השונות, והיא נועדה לפנות מקורות מימון לצרכים ביטחוניים בלי לגעת בכספים הקואליציוניים – צעד שמעורר זעם גובר בקרב בכירי המשרדים האזרחיים.

בצמרת משרדי הממשלה האזרחיים, שכבר נאנקים תחת קשיים תקציביים, תואר המהלך כפגיעה קשה בתחומים שהציבור תלוי בהם יום-יום. גורמים המעורים בפרטים אמרו לוואלה כי ככל הנראה מדובר בסוגיה טכנית שיימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ, אך בפועל מדובר בצעד כלכלי כבד משקל בהיקפו. ראשי המשרדים מתמודדים עם תשתיות פגועות, מחסור בכוח אדם וביקושים גוברים, והקיצוץ החדש רק מעמיק את המשבר. גם יועמ"ש האוצר הביע התנגדות מוקדמת למהלך, וטען כי קיימות חלופות טובות יותר למימון הצרכים הביטחוניים, אך המלצותיו לא נתקבלו.

במקביל לקיצוץ, הממשלה אישרה גם הפחתה של 244 מיליון שקל מתקציב שיקום העוטף והצפון – הודעה שעוררה סערה ציבורית ופוליטית מידית, בעיצומה של מערכת הבחירות. תושבי הצפון והעוטף, שנפגעו קשה מהמלחמה, מצאו עצמם מתמודדים עם קיצוצים בזמן שתקציבי הביטחון מוגדלים משמעותית. ההחלטה נתפסת אצל רבים כעדות נוספת לחוסר האיזון בין צרכים ביטחוניים דחופים לבין הצרכים האזרחיים של אוכלוסיות מוחלשות.

השפעה על האזרח: מי ישלם את המחיר בפועל

ההשפעה של הקיצוץ תורגש בעיקר על ידי האזרח הישראלי. בתי החולים, בתי הספר, שירותי הרווחה ומערכות התחבורה הציבורית יהיו חשופים לחסרים תקציביים שעלולים להתבטא בהאטת פרויקטים, קיצוצים בשירותים והגבלות בשירותים הניתנים לציבור. במערכת הבריאות, שכבר כעת מתמודדת עם עומסים קשים ומחסור בכוח אדם, הקיצוץ עלול להחריף את הפערים בין מרכז לפריפריה ולהאריך זמני המתנה לטיפולים. במערכת החינוך, תוכניות העשרה וסיוע לתלמידים עם קשיים עלולות להיפגע באופן משמעותי.

במקביל, ההחלטה מגיעה בסמוך לפרסום נתונים כלכליים מטרידים נוספים. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי מחירי המזון בישראל זינקו בכמעט 20% בארבע השנים האחרונות – סל של 80 מוצרים התייקר ב-19.6% בחנויות השכונתיות וב-19% באונליין. הנתונים הללו מגיעים על רקע פערים חברתיים מדאיגים: ההכנסה הכספית הנטו של משק בית בעשירון העליון עמדה ב-2024 על כ-49.5 אלף שקל בחודש, לעומת כ-7,300 שקל בלבד בעשירון התחתון – פער של עד פי שבעה בהכנסות.

הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות

הקיצוץ מתרחש על רקע מערכת בחירות פעילה, שבה המצעים הכלכליים של המפלגות מציעים הבטחות רחבות. בנט הבטיח בביזפורטל להוריד את מחירי הדיור בעד 30%, לפיד מתחייב להוריד את יוקר המחייה ב-30% בתוך 3 שנים, וליברמן טוען שכל העלאות המסים אינן נדרשות. יוסי שפיגל הגדיר זאת בכלכליסט כ"הבטחות בלי כיסוי: הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות". המשמעות היא שהמהלכים הכלכליים הנוכחיים נערכים במקביל להבטחות שנויות במחלוקת, שההתאמה ביניהן ובין המציאות התקציבית מוטלת בספק.

במקביל: מדד שלילי ומחירי דיור במגמת ירידה היסטורית

בזמן שהממשלה מאשרת קיצוצים, המשק רושם נתונים כלכליים מעורבים. המדד לחודש ספטמבר היה שלילי וירד ב-0.5%, אך האינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז ל-1.6%, מעט חדה יותר מצפי הכלכלנים. מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.6%, ומדד מחירי הדיור ירד ב-1.8% בהשוואה שנתית – נתון המסמן את מגמת הירידה הארוכה בעשור האחרון. ההדר חורש כתבה בהמרקר כי המחירים במגמת ירידה נמשכת, הריבית עשויה עוד לרדת, וייתכן שגם המס על המשקיעים בשוק יופחת. אך במקביל, הניהול הממשלתי הכושל, לטענתה, לא מבשר טובות לענף הדיור.

בשוק ההון, לעומת זאת, המשיכו מניות הביטוח לזנק, כשאיילון עלתה 4.1% ומנורה 3.7%, ומדד ת"א 35 עלה 1.6%. קרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% – הגבוהה בין מדינות ה-OECD. הדיסוננס בין התחזיות הכלכליות האופטימיות לבין הקיצוצים התקציביים והפערים החברתיים הולכים ומעמיקים מציב אתגר קשה למקבלי ההחלטות, ובמיוחד בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים יחד.

המתח בין הצרכים הביטחוניים לצרכים האזרחיים

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

בצמרת משרדי הממשלה האזרחיים, שכבר נאנקים תחת קשיים תקציביים, תואר המהלך כפגיעה קשה בתחומים שהציבור תלוי בהם יום-יום. גורמים המעורים בפרטים אמרו לוואלה כי ככל הנראה מדובר בסוגיה טכנית שיימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ, אך בפועל מדובר בצעד כלכלי כבד משקל בהיקפו. ראשי המשרדים מתמודדים עם תשתיות פגועות, מחסור בכוח אדם וביקושים גוברים, והקיצוץ החדש רק מעמיק את המשבר. גם יועמ"ש האוצר הביע התנגדות מוקדמת למהלך, וטען כי קיימות חלופות טובות יותר למימון הצרכים הביטחוניים, אך המלצותיו לא נתקבלו.

במקביל לקיצוץ, הממשלה אישרה גם הפחתה של 244 מיליון שקל מתקציב שיקום העוטף והצפון – הודעה שעוררה סערה ציבורית ופוליטית מידית, בעיצומה של מערכת הבחירות. תושבי הצפון והעוטף, שנפגעו קשה מהמלחמה, מצאו עצמם מתמודדים עם קיצוצים בזמן שתקציבי הביטחון מוגדלים משמעותית. ההחלטה נתפסת אצל רבים כעדות נוספת לחוסר האיזון בין צרכים ביטחוניים דחופים לבין הצרכים האזרחיים של אוכלוסיות מוחלשות.

השפעה על האזרח: מי ישלם את המחיר בפועל

ההשפעה של הקיצוץ תורגש בעיקר על ידי האזרח הישראלי. בתי החולים, בתי הספר, שירותי הרווחה ומערכות התחבורה הציבורית יהיו חשופים לחסרים תקציביים שעלולים להתבטא בהאטת פרויקטים, קיצוצים בשירותים והגבלות בשירותים הניתנים לציבור. במערכת הבריאות, שכבר כעת מתמודדת עם עומסים קשים ומחסור בכוח אדם, הקיצוץ עלול להחריף את הפערים בין מרכז לפריפריה ולהאריך זמני המתנה לטיפולים. במערכת החינוך, תוכניות העשרה וסיוע לתלמידים עם קשיים עלולות להיפגע באופן משמעותי.

במקביל, ההחלטה מגיעה בסמוך לפרסום נתונים כלכליים מטרידים נוספים. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי מחירי המזון בישראל זינקו בכמעט 20% בארבע השנים האחרונות – סל של 80 מוצרים התייקר ב-19.6% בחנויות השכונתיות וב-19% באונליין. הנתונים הללו מגיעים על רקע פערים חברתיים מדאיגים: ההכנסה הכספית הנטו של משק בית בעשירון העליון עמדה ב-2024 על כ-49.5 אלף שקל בחודש, לעומת כ-7,300 שקל בלבד בעשירון התחתון – פער של עד פי שבעה בהכנסות.

הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות

הקיצוץ מתרחש על רקע מערכת בחירות פעילה, שבה המצעים הכלכליים של המפלגות מציעים הבטחות רחבות. בנט הבטיח בביזפורטל להוריד את מחירי הדיור בעד 30%, לפיד מתחייב להוריד את יוקר המחייה ב-30% בתוך 3 שנים, וליברמן טוען שכל העלאות המסים אינן נדרשות. יוסי שפיגל הגדיר זאת בכלכליסט כ"הבטחות בלי כיסוי: הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות". המשמעות היא שהמהלכים הכלכליים הנוכחיים נערכים במקביל להבטחות שנויות במחלוקת, שההתאמה ביניהן ובין המציאות התקציבית מוטלת בספק.

במקביל: מדד שלילי ומחירי דיור במגמת ירידה היסטורית

בזמן שהממשלה מאשרת קיצוצים, המשק רושם נתונים כלכליים מעורבים. המדד לחודש ספטמבר היה שלילי וירד ב-0.5%, אך האינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז ל-1.6%, מעט חדה יותר מצפי הכלכלנים. מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.6%, ומדד מחירי הדיור ירד ב-1.8% בהשוואה שנתית – נתון המסמן את מגמת הירידה הארוכה בעשור האחרון. ההדר חורש כתבה בהמרקר כי המחירים במגמת ירידה נמשכת, הריבית עשויה עוד לרדת, וייתכן שגם המס על המשקיעים בשוק יופחת. אך במקביל, הניהול הממשלתי הכושל, לטענתה, לא מבשר טובות לענף הדיור.

בשוק ההון, לעומת זאת, המשיכו מניות הביטוח לזנק, כשאיילון עלתה 4.1% ומנורה 3.7%, ומדד ת"א 35 עלה 1.6%. קרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% – הגבוהה בין מדינות ה-OECD. הדיסוננס בין התחזיות הכלכליות האופטימיות לבין הקיצוצים התקציביים והפערים החברתיים הולכים ומעמיקים מציב אתגר קשה למקבלי ההחלטות, ובמיוחד בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים יחד.

המתח בין הצרכים הביטחוניים לצרכים האזרחיים

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

ממשלת ישראל אישרה הבוקר (ראשון) קיצוץ רוחבי נרחב בתקציב המדינה בגובה 2.6 מיליארד שקל, שנועד לממן רכש ביטחוני דחוף. הקיצוץ יופעל על משרדי החינוך, הבריאות, הרווחה והתחבורה, לאחר שבשבוע שעבר כבר קוצץ מיליארד שקלים מתקציב המגזר הערבי לצורך מימון רכישת 12 מסוקי אפאצ'י בכמיליארד דולר. ההחלטה המשמעותית התקבלה בישיבת הממשלה, בסמוך לעדכון של בכירים במערכת הביטחון על ההסלמה בגזרות השונות, והיא נועדה לפנות מקורות מימון לצרכים ביטחוניים בלי לגעת בכספים הקואליציוניים – צעד שמעורר זעם גובר בקרב בכירי המשרדים האזרחיים.

בצמרת משרדי הממשלה האזרחיים, שכבר נאנקים תחת קשיים תקציביים, תואר המהלך כפגיעה קשה בתחומים שהציבור תלוי בהם יום-יום. גורמים המעורים בפרטים אמרו לוואלה כי ככל הנראה מדובר בסוגיה טכנית שיימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ, אך בפועל מדובר בצעד כלכלי כבד משקל בהיקפו. ראשי המשרדים מתמודדים עם תשתיות פגועות, מחסור בכוח אדם וביקושים גוברים, והקיצוץ החדש רק מעמיק את המשבר. גם יועמ"ש האוצר הביע התנגדות מוקדמת למהלך, וטען כי קיימות חלופות טובות יותר למימון הצרכים הביטחוניים, אך המלצותיו לא נתקבלו.

במקביל לקיצוץ, הממשלה אישרה גם הפחתה של 244 מיליון שקל מתקציב שיקום העוטף והצפון – הודעה שעוררה סערה ציבורית ופוליטית מידית, בעיצומה של מערכת הבחירות. תושבי הצפון והעוטף, שנפגעו קשה מהמלחמה, מצאו עצמם מתמודדים עם קיצוצים בזמן שתקציבי הביטחון מוגדלים משמעותית. ההחלטה נתפסת אצל רבים כעדות נוספת לחוסר האיזון בין צרכים ביטחוניים דחופים לבין הצרכים האזרחיים של אוכלוסיות מוחלשות.

השפעה על האזרח: מי ישלם את המחיר בפועל

ההשפעה של הקיצוץ תורגש בעיקר על ידי האזרח הישראלי. בתי החולים, בתי הספר, שירותי הרווחה ומערכות התחבורה הציבורית יהיו חשופים לחסרים תקציביים שעלולים להתבטא בהאטת פרויקטים, קיצוצים בשירותים והגבלות בשירותים הניתנים לציבור. במערכת הבריאות, שכבר כעת מתמודדת עם עומסים קשים ומחסור בכוח אדם, הקיצוץ עלול להחריף את הפערים בין מרכז לפריפריה ולהאריך זמני המתנה לטיפולים. במערכת החינוך, תוכניות העשרה וסיוע לתלמידים עם קשיים עלולות להיפגע באופן משמעותי.

במקביל, ההחלטה מגיעה בסמוך לפרסום נתונים כלכליים מטרידים נוספים. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי מחירי המזון בישראל זינקו בכמעט 20% בארבע השנים האחרונות – סל של 80 מוצרים התייקר ב-19.6% בחנויות השכונתיות וב-19% באונליין. הנתונים הללו מגיעים על רקע פערים חברתיים מדאיגים: ההכנסה הכספית הנטו של משק בית בעשירון העליון עמדה ב-2024 על כ-49.5 אלף שקל בחודש, לעומת כ-7,300 שקל בלבד בעשירון התחתון – פער של עד פי שבעה בהכנסות.

הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות

הקיצוץ מתרחש על רקע מערכת בחירות פעילה, שבה המצעים הכלכליים של המפלגות מציעים הבטחות רחבות. בנט הבטיח בביזפורטל להוריד את מחירי הדיור בעד 30%, לפיד מתחייב להוריד את יוקר המחייה ב-30% בתוך 3 שנים, וליברמן טוען שכל העלאות המסים אינן נדרשות. יוסי שפיגל הגדיר זאת בכלכליסט כ"הבטחות בלי כיסוי: הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות". המשמעות היא שהמהלכים הכלכליים הנוכחיים נערכים במקביל להבטחות שנויות במחלוקת, שההתאמה ביניהן ובין המציאות התקציבית מוטלת בספק.

במקביל: מדד שלילי ומחירי דיור במגמת ירידה היסטורית

בזמן שהממשלה מאשרת קיצוצים, המשק רושם נתונים כלכליים מעורבים. המדד לחודש ספטמבר היה שלילי וירד ב-0.5%, אך האינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז ל-1.6%, מעט חדה יותר מצפי הכלכלנים. מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.6%, ומדד מחירי הדיור ירד ב-1.8% בהשוואה שנתית – נתון המסמן את מגמת הירידה הארוכה בעשור האחרון. ההדר חורש כתבה בהמרקר כי המחירים במגמת ירידה נמשכת, הריבית עשויה עוד לרדת, וייתכן שגם המס על המשקיעים בשוק יופחת. אך במקביל, הניהול הממשלתי הכושל, לטענתה, לא מבשר טובות לענף הדיור.

בשוק ההון, לעומת זאת, המשיכו מניות הביטוח לזנק, כשאיילון עלתה 4.1% ומנורה 3.7%, ומדד ת"א 35 עלה 1.6%. קרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% – הגבוהה בין מדינות ה-OECD. הדיסוננס בין התחזיות הכלכליות האופטימיות לבין הקיצוצים התקציביים והפערים החברתיים הולכים ומעמיקים מציב אתגר קשה למקבלי ההחלטות, ובמיוחד בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים יחד.

המתח בין הצרכים הביטחוניים לצרכים האזרחיים

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

ממשלת ישראל אישרה הבוקר (ראשון) קיצוץ רוחבי נרחב בתקציב המדינה בגובה 2.6 מיליארד שקל, שנועד לממן רכש ביטחוני דחוף. הקיצוץ יופעל על משרדי החינוך, הבריאות, הרווחה והתחבורה, לאחר שבשבוע שעבר כבר קוצץ מיליארד שקלים מתקציב המגזר הערבי לצורך מימון רכישת 12 מסוקי אפאצ'י בכמיליארד דולר. ההחלטה המשמעותית התקבלה בישיבת הממשלה, בסמוך לעדכון של בכירים במערכת הביטחון על ההסלמה בגזרות השונות, והיא נועדה לפנות מקורות מימון לצרכים ביטחוניים בלי לגעת בכספים הקואליציוניים – צעד שמעורר זעם גובר בקרב בכירי המשרדים האזרחיים.

בצמרת משרדי הממשלה האזרחיים, שכבר נאנקים תחת קשיים תקציביים, תואר המהלך כפגיעה קשה בתחומים שהציבור תלוי בהם יום-יום. גורמים המעורים בפרטים אמרו לוואלה כי ככל הנראה מדובר בסוגיה טכנית שיימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ, אך בפועל מדובר בצעד כלכלי כבד משקל בהיקפו. ראשי המשרדים מתמודדים עם תשתיות פגועות, מחסור בכוח אדם וביקושים גוברים, והקיצוץ החדש רק מעמיק את המשבר. גם יועמ"ש האוצר הביע התנגדות מוקדמת למהלך, וטען כי קיימות חלופות טובות יותר למימון הצרכים הביטחוניים, אך המלצותיו לא נתקבלו.

במקביל לקיצוץ, הממשלה אישרה גם הפחתה של 244 מיליון שקל מתקציב שיקום העוטף והצפון – הודעה שעוררה סערה ציבורית ופוליטית מידית, בעיצומה של מערכת הבחירות. תושבי הצפון והעוטף, שנפגעו קשה מהמלחמה, מצאו עצמם מתמודדים עם קיצוצים בזמן שתקציבי הביטחון מוגדלים משמעותית. ההחלטה נתפסת אצל רבים כעדות נוספת לחוסר האיזון בין צרכים ביטחוניים דחופים לבין הצרכים האזרחיים של אוכלוסיות מוחלשות.

השפעה על האזרח: מי ישלם את המחיר בפועל

ההשפעה של הקיצוץ תורגש בעיקר על ידי האזרח הישראלי. בתי החולים, בתי הספר, שירותי הרווחה ומערכות התחבורה הציבורית יהיו חשופים לחסרים תקציביים שעלולים להתבטא בהאטת פרויקטים, קיצוצים בשירותים והגבלות בשירותים הניתנים לציבור. במערכת הבריאות, שכבר כעת מתמודדת עם עומסים קשים ומחסור בכוח אדם, הקיצוץ עלול להחריף את הפערים בין מרכז לפריפריה ולהאריך זמני המתנה לטיפולים. במערכת החינוך, תוכניות העשרה וסיוע לתלמידים עם קשיים עלולות להיפגע באופן משמעותי.

במקביל, ההחלטה מגיעה בסמוך לפרסום נתונים כלכליים מטרידים נוספים. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי מחירי המזון בישראל זינקו בכמעט 20% בארבע השנים האחרונות – סל של 80 מוצרים התייקר ב-19.6% בחנויות השכונתיות וב-19% באונליין. הנתונים הללו מגיעים על רקע פערים חברתיים מדאיגים: ההכנסה הכספית הנטו של משק בית בעשירון העליון עמדה ב-2024 על כ-49.5 אלף שקל בחודש, לעומת כ-7,300 שקל בלבד בעשירון התחתון – פער של עד פי שבעה בהכנסות.

הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות

הקיצוץ מתרחש על רקע מערכת בחירות פעילה, שבה המצעים הכלכליים של המפלגות מציעים הבטחות רחבות. בנט הבטיח בביזפורטל להוריד את מחירי הדיור בעד 30%, לפיד מתחייב להוריד את יוקר המחייה ב-30% בתוך 3 שנים, וליברמן טוען שכל העלאות המסים אינן נדרשות. יוסי שפיגל הגדיר זאת בכלכליסט כ"הבטחות בלי כיסוי: הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות". המשמעות היא שהמהלכים הכלכליים הנוכחיים נערכים במקביל להבטחות שנויות במחלוקת, שההתאמה ביניהן ובין המציאות התקציבית מוטלת בספק.

במקביל: מדד שלילי ומחירי דיור במגמת ירידה היסטורית

בזמן שהממשלה מאשרת קיצוצים, המשק רושם נתונים כלכליים מעורבים. המדד לחודש ספטמבר היה שלילי וירד ב-0.5%, אך האינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז ל-1.6%, מעט חדה יותר מצפי הכלכלנים. מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.6%, ומדד מחירי הדיור ירד ב-1.8% בהשוואה שנתית – נתון המסמן את מגמת הירידה הארוכה בעשור האחרון. ההדר חורש כתבה בהמרקר כי המחירים במגמת ירידה נמשכת, הריבית עשויה עוד לרדת, וייתכן שגם המס על המשקיעים בשוק יופחת. אך במקביל, הניהול הממשלתי הכושל, לטענתה, לא מבשר טובות לענף הדיור.

בשוק ההון, לעומת זאת, המשיכו מניות הביטוח לזנק, כשאיילון עלתה 4.1% ומנורה 3.7%, ומדד ת"א 35 עלה 1.6%. קרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% – הגבוהה בין מדינות ה-OECD. הדיסוננס בין התחזיות הכלכליות האופטימיות לבין הקיצוצים התקציביים והפערים החברתיים הולכים ומעמיקים מציב אתגר קשה למקבלי ההחלטות, ובמיוחד בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים יחד.

המתח בין הצרכים הביטחוניים לצרכים האזרחיים

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

בצמרת משרדי הממשלה האזרחיים, שכבר נאנקים תחת קשיים תקציביים, תואר המהלך כפגיעה קשה בתחומים שהציבור תלוי בהם יום-יום. גורמים המעורים בפרטים אמרו לוואלה כי ככל הנראה מדובר בסוגיה טכנית שיימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ, אך בפועל מדובר בצעד כלכלי כבד משקל בהיקפו. ראשי המשרדים מתמודדים עם תשתיות פגועות, מחסור בכוח אדם וביקושים גוברים, והקיצוץ החדש רק מעמיק את המשבר. גם יועמ"ש האוצר הביע התנגדות מוקדמת למהלך, וטען כי קיימות חלופות טובות יותר למימון הצרכים הביטחוניים, אך המלצותיו לא נתקבלו.

במקביל לקיצוץ, הממשלה אישרה גם הפחתה של 244 מיליון שקל מתקציב שיקום העוטף והצפון – הודעה שעוררה סערה ציבורית ופוליטית מידית, בעיצומה של מערכת הבחירות. תושבי הצפון והעוטף, שנפגעו קשה מהמלחמה, מצאו עצמם מתמודדים עם קיצוצים בזמן שתקציבי הביטחון מוגדלים משמעותית. ההחלטה נתפסת אצל רבים כעדות נוספת לחוסר האיזון בין צרכים ביטחוניים דחופים לבין הצרכים האזרחיים של אוכלוסיות מוחלשות.

השפעה על האזרח: מי ישלם את המחיר בפועל

ההשפעה של הקיצוץ תורגש בעיקר על ידי האזרח הישראלי. בתי החולים, בתי הספר, שירותי הרווחה ומערכות התחבורה הציבורית יהיו חשופים לחסרים תקציביים שעלולים להתבטא בהאטת פרויקטים, קיצוצים בשירותים והגבלות בשירותים הניתנים לציבור. במערכת הבריאות, שכבר כעת מתמודדת עם עומסים קשים ומחסור בכוח אדם, הקיצוץ עלול להחריף את הפערים בין מרכז לפריפריה ולהאריך זמני המתנה לטיפולים. במערכת החינוך, תוכניות העשרה וסיוע לתלמידים עם קשיים עלולות להיפגע באופן משמעותי.

במקביל, ההחלטה מגיעה בסמוך לפרסום נתונים כלכליים מטרידים נוספים. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי מחירי המזון בישראל זינקו בכמעט 20% בארבע השנים האחרונות – סל של 80 מוצרים התייקר ב-19.6% בחנויות השכונתיות וב-19% באונליין. הנתונים הללו מגיעים על רקע פערים חברתיים מדאיגים: ההכנסה הכספית הנטו של משק בית בעשירון העליון עמדה ב-2024 על כ-49.5 אלף שקל בחודש, לעומת כ-7,300 שקל בלבד בעשירון התחתון – פער של עד פי שבעה בהכנסות.

הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות

הקיצוץ מתרחש על רקע מערכת בחירות פעילה, שבה המצעים הכלכליים של המפלגות מציעים הבטחות רחבות. בנט הבטיח בביזפורטל להוריד את מחירי הדיור בעד 30%, לפיד מתחייב להוריד את יוקר המחייה ב-30% בתוך 3 שנים, וליברמן טוען שכל העלאות המסים אינן נדרשות. יוסי שפיגל הגדיר זאת בכלכליסט כ"הבטחות בלי כיסוי: הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות". המשמעות היא שהמהלכים הכלכליים הנוכחיים נערכים במקביל להבטחות שנויות במחלוקת, שההתאמה ביניהן ובין המציאות התקציבית מוטלת בספק.

במקביל: מדד שלילי ומחירי דיור במגמת ירידה היסטורית

בזמן שהממשלה מאשרת קיצוצים, המשק רושם נתונים כלכליים מעורבים. המדד לחודש ספטמבר היה שלילי וירד ב-0.5%, אך האינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז ל-1.6%, מעט חדה יותר מצפי הכלכלנים. מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.6%, ומדד מחירי הדיור ירד ב-1.8% בהשוואה שנתית – נתון המסמן את מגמת הירידה הארוכה בעשור האחרון. ההדר חורש כתבה בהמרקר כי המחירים במגמת ירידה נמשכת, הריבית עשויה עוד לרדת, וייתכן שגם המס על המשקיעים בשוק יופחת. אך במקביל, הניהול הממשלתי הכושל, לטענתה, לא מבשר טובות לענף הדיור.

בשוק ההון, לעומת זאת, המשיכו מניות הביטוח לזנק, כשאיילון עלתה 4.1% ומנורה 3.7%, ומדד ת"א 35 עלה 1.6%. קרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% – הגבוהה בין מדינות ה-OECD. הדיסוננס בין התחזיות הכלכליות האופטימיות לבין הקיצוצים התקציביים והפערים החברתיים הולכים ומעמיקים מציב אתגר קשה למקבלי ההחלטות, ובמיוחד בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים יחד.

המתח בין הצרכים הביטחוניים לצרכים האזרחיים

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

ממשלת ישראל אישרה הבוקר (ראשון) קיצוץ רוחבי נרחב בתקציב המדינה בגובה 2.6 מיליארד שקל, שנועד לממן רכש ביטחוני דחוף. הקיצוץ יופעל על משרדי החינוך, הבריאות, הרווחה והתחבורה, לאחר שבשבוע שעבר כבר קוצץ מיליארד שקלים מתקציב המגזר הערבי לצורך מימון רכישת 12 מסוקי אפאצ'י בכמיליארד דולר. ההחלטה המשמעותית התקבלה בישיבת הממשלה, בסמוך לעדכון של בכירים במערכת הביטחון על ההסלמה בגזרות השונות, והיא נועדה לפנות מקורות מימון לצרכים ביטחוניים בלי לגעת בכספים הקואליציוניים – צעד שמעורר זעם גובר בקרב בכירי המשרדים האזרחיים.

בצמרת משרדי הממשלה האזרחיים, שכבר נאנקים תחת קשיים תקציביים, תואר המהלך כפגיעה קשה בתחומים שהציבור תלוי בהם יום-יום. גורמים המעורים בפרטים אמרו לוואלה כי ככל הנראה מדובר בסוגיה טכנית שיימצא מקור תקציבי שיאזן את הקיצוץ, אך בפועל מדובר בצעד כלכלי כבד משקל בהיקפו. ראשי המשרדים מתמודדים עם תשתיות פגועות, מחסור בכוח אדם וביקושים גוברים, והקיצוץ החדש רק מעמיק את המשבר. גם יועמ"ש האוצר הביע התנגדות מוקדמת למהלך, וטען כי קיימות חלופות טובות יותר למימון הצרכים הביטחוניים, אך המלצותיו לא נתקבלו.

במקביל לקיצוץ, הממשלה אישרה גם הפחתה של 244 מיליון שקל מתקציב שיקום העוטף והצפון – הודעה שעוררה סערה ציבורית ופוליטית מידית, בעיצומה של מערכת הבחירות. תושבי הצפון והעוטף, שנפגעו קשה מהמלחמה, מצאו עצמם מתמודדים עם קיצוצים בזמן שתקציבי הביטחון מוגדלים משמעותית. ההחלטה נתפסת אצל רבים כעדות נוספת לחוסר האיזון בין צרכים ביטחוניים דחופים לבין הצרכים האזרחיים של אוכלוסיות מוחלשות.

השפעה על האזרח: מי ישלם את המחיר בפועל

ההשפעה של הקיצוץ תורגש בעיקר על ידי האזרח הישראלי. בתי החולים, בתי הספר, שירותי הרווחה ומערכות התחבורה הציבורית יהיו חשופים לחסרים תקציביים שעלולים להתבטא בהאטת פרויקטים, קיצוצים בשירותים והגבלות בשירותים הניתנים לציבור. במערכת הבריאות, שכבר כעת מתמודדת עם עומסים קשים ומחסור בכוח אדם, הקיצוץ עלול להחריף את הפערים בין מרכז לפריפריה ולהאריך זמני המתנה לטיפולים. במערכת החינוך, תוכניות העשרה וסיוע לתלמידים עם קשיים עלולות להיפגע באופן משמעותי.

במקביל, ההחלטה מגיעה בסמוך לפרסום נתונים כלכליים מטרידים נוספים. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי מחירי המזון בישראל זינקו בכמעט 20% בארבע השנים האחרונות – סל של 80 מוצרים התייקר ב-19.6% בחנויות השכונתיות וב-19% באונליין. הנתונים הללו מגיעים על רקע פערים חברתיים מדאיגים: ההכנסה הכספית הנטו של משק בית בעשירון העליון עמדה ב-2024 על כ-49.5 אלף שקל בחודש, לעומת כ-7,300 שקל בלבד בעשירון התחתון – פער של עד פי שבעה בהכנסות.

הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות

הקיצוץ מתרחש על רקע מערכת בחירות פעילה, שבה המצעים הכלכליים של המפלגות מציעים הבטחות רחבות. בנט הבטיח בביזפורטל להוריד את מחירי הדיור בעד 30%, לפיד מתחייב להוריד את יוקר המחייה ב-30% בתוך 3 שנים, וליברמן טוען שכל העלאות המסים אינן נדרשות. יוסי שפיגל הגדיר זאת בכלכליסט כ"הבטחות בלי כיסוי: הפופוליזם הכלכלי במערכת הבחירות". המשמעות היא שהמהלכים הכלכליים הנוכחיים נערכים במקביל להבטחות שנויות במחלוקת, שההתאמה ביניהן ובין המציאות התקציבית מוטלת בספק.

במקביל: מדד שלילי ומחירי דיור במגמת ירידה היסטורית

בזמן שהממשלה מאשרת קיצוצים, המשק רושם נתונים כלכליים מעורבים. המדד לחודש ספטמבר היה שלילי וירד ב-0.5%, אך האינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז ל-1.6%, מעט חדה יותר מצפי הכלכלנים. מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.6%, ומדד מחירי הדיור ירד ב-1.8% בהשוואה שנתית – נתון המסמן את מגמת הירידה הארוכה בעשור האחרון. ההדר חורש כתבה בהמרקר כי המחירים במגמת ירידה נמשכת, הריבית עשויה עוד לרדת, וייתכן שגם המס על המשקיעים בשוק יופחת. אך במקביל, הניהול הממשלתי הכושל, לטענתה, לא מבשר טובות לענף הדיור.

בשוק ההון, לעומת זאת, המשיכו מניות הביטוח לזנק, כשאיילון עלתה 4.1% ומנורה 3.7%, ומדד ת"א 35 עלה 1.6%. קרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% – הגבוהה בין מדינות ה-OECD. הדיסוננס בין התחזיות הכלכליות האופטימיות לבין הקיצוצים התקציביים והפערים החברתיים הולכים ומעמיקים מציב אתגר קשה למקבלי ההחלטות, ובמיוחד בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים יחד.

המתח בין הצרכים הביטחוניים לצרכים האזרחיים

ההחלטה על הקיצוץ משקפת את המתח המתמשך בין הצורך בהשקעות ביטחוניות דחופות לבין שמירה על שירותים אזרחיים איכותיים. ההשקעה במסוקי אפאצ'י, במערכות הגנה וברכש צבאי היא חיונית מבחינה ביטחונית, אך ההשפעה על התחומים האזרחיים אינה יכולה להיות מזערית. בכירים במשרדי הממשלה טוענים כי הציבור ישלם את המחיר, הן בהחמרה בשירותים והן בירידה באיכות החיים. השאלה הפתוחה היא האם הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, תוכל לשנות את המצב – או שמא הפערים שנוצרו במהלך הקיצוץ ילוו את המשק שנים רבות.

בשבועות הקרובים צפוי הקיצוץ להתחיל לקבל תוקף מעשי, ומשרדי הממשלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות בשטח. במקביל, מערכת הבחירות תמשיך להתחולל, כאשר ההבטחות הכלכליות של המפלגות נמדדות מול מציאות תקציבית מורכבת שנוצרה בחלקה דווקא בהחלטות הנוכחיות. הציבור הישראלי, שכבר מתמודד עם יוקר מחיה גואה ופערים חברתיים מתרחבים, יידרש להתאים את ציפיותיו למציאות החדשה – לפחות בטווח הקרוב.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • הממשלה אישרה קיצוץ רוחבי של 2.6 מיליארד שקל מתקציבי החינוך, הבריאות, הרווחה והתחבורה, במטרה לממן רכש ביטחוני דחוף. בנוסף, הקיצוץ כולל הפחתה של 244 מיליון שקל מתקציב שיקום העוטף והצפון, צעד שמעורר ביקורת ציבורית וכלכלית נרחבת.

  • באופן ישיר, הקיצוץ אינו נוגע לשוק הדיור, אך ההשפעה הכלכלית הכללית של הקיצוץ, יחד עם המדד השלילי בספטמבר וירידה של 0.6% במחירי הדירות, משנה את הדינמיקה בשוק. חלק מהכלכלנים סוברים שהקיצוץ יחריף את משבר הדיור לאורך זמן, בעוד אחרים מאמינים שמדובר בהזדמנות לרוכשים.

  • במקביל לקיצוצים, קרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5%, הגבוהה ב-OECD. אך ההוצאות הביטחוניות המוגברות, יוקר המחיה שזינק בכ-20% בשנים האחרונות והפערים החברתיים מציבים את המשק בצומת כלכלי-חברתי מורכב ערב הבחירות.

  • שרי המשרדים האזרחיים מתנגדים לקיצוץ משום שהוא פוגע בתחומים חיוניים כמו בריאות, חינוך ורווחה, שכבר כעת מתקשים לעמוד בעומסים. בנוסף, יש החשד שהקיצוץ משמש כלי למימון רכש ביטחוני דחוף תוך שמירה על כספים קואליציוניים, מה שמעורר זעם ציבורי בקרב אזרחים ומומחים.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!