זינוק חד במחירי המזון: סל הקניות של הישראלים מתנפח בעוד עשרות אחוזים
מחקר חדש מגלה כי סל של 80 מוצרי יסוד התייקר בכ-20% בארבע שנים, ואילו עלות הייצור עלתה בשני אחוזים בלבד; שופרסל מובילה את ההתייקרות, רמי לוי משמר את הסל הזול ביותר
התייקרות מטורפת במדפי המזון בישראל: מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מגלה כי סל של 80 מוצרי יסוד התייקר בכ-19.6% בחנויות השכונתיות וב-19% באונליין בארבע השנים האחרונות, מאז ספטמבר 2022. הנתון חושף פער ניכר בין התייקרות המדף לבין עליית עלות הייצור, שעמדה על שני אחוזים בלבד באותה תקופה. הממצאים מעלים שאלות חדות לגבי מדיניות הממשלה בתחום המזון, מוקדי הכוח בענף והיעדר התמודדות רגולטורית מהירה.
במחקר נבדקו מחירי מוצרי יסוד בסופרמרקטים ובחנויות השכונתיות בכל רחבי הארץ, כולל בערוצי המכירה האונליין. החוקרים השוו בין המחירים בתחילת 2022 לבין המחירים הנוכחיים, וגילו כי חלק ניכר מהמוצרים חוו התייקרות שנמשכה גם בתקופות שבהן ירדו מחירי חומרי הגלם בעולם. לדברי החוקרים, הדבר מצביע על כך שמדובר בתופעה מבנית ולא זמנית, הנובעת מריכוזיות גבוהה בענף ומהיעדר תחרות אפקטיבית בין הרשתות הגדולות.
המספרים הגדולים: אילו מוצרים זינקו הכי חד
מהמחקר עולה כי מוצרים שהיו פעם חלק בלתי נפרד מהסל המשפחתי בישראל עברו שינוי מחירים דרמטי. שוקולד פרה התייקר בכ-78%, קפה נמס זינק ב-26.1% ובורקס גבינה עלה בכ-47.5%. לדברי החוקרים, מדובר במוצרים שנחשבו בעבר לזולים ולנגישים לכל משפחה, והיום נהיה קשה יותר ויותר להרשות אותם לעצמם. הנתונים מעוררים דיון ציבורי נרחב על הדרך שבה ענקיות המזון קובעות מחירים, והאם המשק הישראלי מצויד בכלים מספקים לפקח על תהליכי התמחור בענף.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
חוקרים אחדים בענף המזון טוענים כי ההשוואה בין עליית מחירי הצרכן לבין עליית עלות הייצור אינה מספקת את התמונה המלאה. עלויות הלוגיסטיקה, האריזה, המשכורות והאנרגיה התייקרו מאוד בשנים האחרונות, והן אינן נכללות במדד עלות הייצור הגולמי. עם זאת, גם לדבריהם, יש צורך בפיקוח ציבורי הדוק יותר על מוקדי הכוח בשוק הקמעונאי.
במקביל, המחקר חושף פער בולט בין רשתות הסופרמרקט השונות. לפי הנתונים, שופרסל מובילה את שיעורי ההתייקרות בין הרשתות הגדולות, ואילו רמי לוי ממשיכה להציע את הסל הזול ביותר לצרכן הישראלי. בתקופה הנבדקת, עלה סל הקניות בשופרסל אונליין ב-247 שקלים, בעוד שבתקופה הקודמת עלה בשקל אחד בלבד. הפער הזה מדגיש כי לא כל הרשתות פועלות באותה שיטת תמחור, וכי יש מקום להתערבות רגולטורית נקודתית בענף.
ריכוזיות בענף ותפקיד המדף
החוקרים מציינים כי ההתייקרות בענף המזון אינה נובעת מגידול בעלויות הייצור או ממחסור בחומרי גלם, אלא ממוקדי הכוח שנוצרו לאורך השנים בין יצרניות המזון לבין רשתות הקמעונאות. לפי הנתונים, עלות הייצור עלתה בשני אחוזים בלבד, בעוד מחירי הצרכן זינקו בכמעט 20%. הפער הזה מעלה חשד עמוק לכך שמדובר בתופעה של ניצול מצב בשוק שבו יש ליצרניות הגדולות כוח מיקוח נרחב. בהקשר זה, הציבור הישראלי נתון לתהליכי תמחור שאינם מאוזנים, וכך נוצרת תחושה של פגיעה בכיס הצרכן ללא הצדקה כלכלית ברורה.
לדברי החוקרים, יוקר המחיה אינו גזירת גורל. הממצאים מדגישים כי יש אפשרות להוזיל את עלויות המזון באמצעות שינויים מבניים בענף, חיזוק התחרות בין היצרניות, צמצום חסמי יבוא והגברת שקיפות התמחור בין הרשתות לצרכנים. אולם בפועל, במהלך ארבע השנים האחרונות, הממשלה לא נקפה אצבע בנושא, ולא קודמו רפורמות משמעותיות בענף המזון שיפחיתו את עלויות הקנייה למשקי הבית הישראליים.
quiz האם ידעת ש…
במחקר שבדק 80 מוצרי יסוד בישראל התגלה כי שוקולד פרה התייקר בכ-78% בארבע שנים, קפה נמס זינק ב-26.1% ובורקס גבינה התייקר בכ-47.5%. במקביל, בשופרסל אונליין עלה הסל ב-247 שקלים, בעוד שבתקופה הקודמת עלה בשקל אחד בלבד, מה שמשקף שינוי עמוק בהתנהגות התמחור בענף.
משפחות במצוקה: מי נושא בעול ההתייקרות
הנתונים עוררו דיון נרחב בקרב גורמים כלכליים וצרכניים בישראל, ובמרכזו עומדת שאלת ההשפעה על משקי הבית. המחקר חושף כי ההתייקרות נוגעת בעיקר למוצרים בסיסיים שנצרכים בכל בית, ולכן משפיעה באופן לא פרופורציונלי על משפחות בעלות הכנסה נמוכה. אותן משפחות מוצאות את עצמן משלמות כמעט 20% יותר עבור אותן קניות בדיוק, והדבר משפיע ישירות על כוח הקנייה שלהן ועל יכולתן לחסוך או להתמודד עם הוצאות בלתי צפויות. יו"ר ועדת יוקר המחיה לשעבר אמר בימים האחרונים כי "בישראל אין שוק חופשי, המונופולים מנהלים את המדינה", וציין כי הבנקים הגיעו לרווח של 32 מיליארד שקל בעוד הממשלה מתעסקת בזוטות.
הפוליטיקה של המדף
בחודשים האחרונים, במסגרת הקמפיין לבחירות, העלו מפלגות שונות סוגיות של יוקר מחיה והוזלת עלויות, אולם בפועל, לא נרשמו מהלכים אכפתיים ומרוכזים מצד הממשלה היוצאת. לדברי גורמים כלכליים, ההתייקרות החדה במחירי המזון היא אחת הסוגיות הכי דחופות שעל סדר היום הכלכלי בישראל, והיא תדרוש ממשלת המעבר וממשלות העתיד התמודדות ממוקדת ואגרסיבית יותר. החשש בקרב צרכנים הוא שההתייקרות תמשיך להתרחש גם לאורך החודשים הקרובים, בכל שנות הממשלה הבאה, ללא רפורמה מבנית בענף המזון.
נכון להיום, לא הוקמה ועדה מסודרת לבחינת מדיניות המזון בישראל, והרשויות האמונות על התחום ממשיכות להיות מחולקות בין משרד הכלכלה, משרד האוצר ורשות ההגבלים העסקיים. חוקרים בתחום קוראים לממשלה הבאה להקים מסגרת ממלכתית אחת לפיקוח על תהליכי התמחור בענף המזון, ולקדם רפורמות שיאפשרו לצרכנים לקבל מידע שקוף יותר על מקור המחירים שהם משלמים. עד להקמת מסגרת כזו, הציבור הישראלי ימשיך לשלם את המחיר בקופה, לפי המחקר.
הדרך קדימה: פתרונות אפשריים להוזלת המדף
בקרב כלכלנים ואנשי מקצוע עולות מספר הצעות להתמודדות עם התייקרות המזון בישראל. בין השאר, נשמעות קריאות להקלת יבוא מקביל, הוזלת עלויות חומרי גלם באמצעות הפחתת מכסים וצמצום חסמים רגולטוריים, חיזוק הקמעונאות המקוונת והפיכת המדדים לציבוריים ונגישים יותר לצרכנים. על פי המחקר, חלק מהפער בין הרשתות נובע מפערי שקיפות וכיצד הן מציגות את המחירים לצרכן. בעקבות הנתונים, עמותות צרכנות שונות קוראות לממשלה להטיל רגולציה מחייבת על פרסום מחירי היצרן ועל הצגת מדדים ברורים במדף, כדי לאפשר לצרכנים לבצע השוואות מושכלות.
במקביל, חלק מהכלכלנים מדגישים כי יש צורך בחיזוק התחרות בשוק הקמעונאות, באמצעות הקלות לרשתות חדשות, עידוד הקמת חנויות מוזלות בשכונות מוחלשות ופיתוח מדיניות שתעודד יצרניות קטנות להיכנס לענף. לדבריהם, מדיניות כזו יכולה לצמצם את מוקדי הכוח שנוצרו לאורך השנים ולהחזיר תחרות אמיתית לשוק. החוקרים מוסיפים כי ללא טיפול במוקדי הכוח, ההתייקרות עוד עשויה להחריף בשנים הקרובות, וכי הציבור ימשיך לשאת בעלות של כמעט חמישית מסל הקניות שלו בלי הצדקה כלכלית אמיתית.
menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים
- סל הקניות:
- אוסף מוצרי יסוד שמחיריהם נבדקים באופן קבוע כדי למדוד את שינויי המחירים הממוצעים לצרכן במשק.
- ריכוזיות בענף:
- מידת השליטה של מספר מצומצם של חברות בשוק מסוים, מה שעלול לצמצם את התחרות ולהעלות מחירים.
- כוח קנייה:
- היכולת של משק בית לרכוש סחורות ושירותים בהתאם להכנסתו הריאלית, המושפעת מאינפלציה ומשינויי מחירים.
- יבוא מקביל:
- יבוא מוצרים דרך יבואנים שאינם הסוכן הרשמי, במטרה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים בשוק הקמעונאי.
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
מחקר חדש מאוניברסיטת תל אביב מצא כי סל של 80 מוצרי יסוד התייקר בכ-19.6% בחנויות השכונתיות וב-19% באונליין בארבע השנים שמאז ספטמבר 2022.
-
לפי המחקר, שופרסל מובילה את שיעורי ההתייקרות, בעוד רמי לוי משמר את הסל הזול ביותר לצרכן הישראלי בהשוואה בין הרשתות הגדולות.
-
עלות הייצור עלתה בשני אחוזים בלבד בתקופה זו, וכך עולה מהמחקר. החוקרים טוענים כי חברות המזון ניצלו את ירידת תשומת הלב הציבורית בתקופת המלחמה והבחירות כדי להעלות את המחירים מעבר להתייקרות התשומות.
-
החוקרים ציינו כי החברות מנצלות את העובדה שיוקר המחיה נדחק מסדר היום הציבורי והפוליטי, וכי בלי טיפול במוקדי הכוח בענף המזון הציבור ימשיך לשלם את המחיר בקופה.