מאבק התקציב על רקע המלחמה באיראן: בין דרישות הביטחון לכשלונות הקואליציה

המאבק על התקציב: בין דרישות הביטחון למשבר הקואליציוני

הכלכלה הישראלית נמצאת בימים אלו בחוסר ודאות תקציבית חמורה, כאשר המערכה הצבאית מול איראן מכניסה את המשק למצב חירום כלכלי שאין לו תקדים בהיקפו בשנים האחרונות. בדיון שנערך לפני ימים ספורים בהשתתפות ראש הממשלה, העלתה מערכת הביטחון דרישה מזעזעת לתוספת תקציב של כ-65 מיליארד שקלים מעבר לתקציב המקורי שאושר בכנסת. סכום עתק זה, הכולל בסיס תקציבי מוגדל לביטחון וקופת רזרבות מיוחדת, נועד לממן את עלויות הלחימה המוגברות, רכש ביטחוני דחוף והשלכות המבצע המורכב מול איראן, אך הוא מתנגש ישירות עם היכולת התקציבית של המשק ועם המציאות הפוליטית הפנימית. הקואליציה, שאמורה לאשר את שינוי יעד הגירעון והתקציב הדרוש, מצאה עצמה משותקת בעקבות סכסוך פוליטי עז עם המפלגות החרדיות, שהודיעו כי ימנעו מלהצביע בעד העברת כספים לתקציב המלחמה אלא אם יקבלו ערבויות לתקציבים המיועדים למוסדות שלהם. חסימה זו מעמידה בסימן שאלה את יכולתה של הממשלה לנהל את המלחמה באופן תקין ללא מקורות מימון מאושרים, ומותירה את מערכת הביטחון במצב של אי-ודאות לגבי המשך הזרמת התקציבים הדרושים להתנהלות השוטפה של החזיתות השונות.

השיבוש הפוליטי והשלכותיו על הכלכלה

ברקע הדרישות התקציביות העצומות, נחשפה בימים האחרונים תמונה מדאיגה של ניהול כספי פוליטי שעלול לפגוע ביציבות המאקרו-כלכלית לטווח הארוך. שר האוצר, בצעד שעורר סערה ציבורית וביקורת חריפה מצד גורמים כלכליים, הפך את קרן העושר המיועדת להשקעות בתשתיות ובתעשיות עתידיות למקור מימון קואליציוני זמני. צעד זה נועד לממן את התחייבויות הקואליציה ואת הצרכים הדחופים של המגזרים הנתמכים, אך הוא פוגע ישירות ביכולתה של המדינה לחזק את המשק באמצעות השקעות נרחבות שיניבו פירות בעתיד. הביקורת הציבורית מתמקדת לא רק בחוסר התכלות הכלכלי שבשימוש בכספי מס הציבור לצרכים פוליטיים קצרי טווח, אלא גם בפגיעה העקיפה במדד האמון של השווקים הפיננסיים בממשלה. משקיעים ואנליסטים מזהירים כי שימוש בקרן העושר למימון שוטף עלול להוביל לירידה בדירוג האשראי של ישראל ולהעלאה בעלויות המימון של המדינה בשווקים הבינלאומיים, בדיוק ברגע שבו המשק זקוק לגיבוי חיצוני כדי לממן את המאמץ המלחמתי היקר. המשבר הפוליטי סביב התקציב, המשלב סירוב להעביר הצעות חקיקה כלכליות חשובות כגון רפורמות בתכנון ובבנייה או הסדרת מקצועות, משתק לא רק את המנגנון הממשלתי אלא גם יוזם תחושת חוסר ודאות בקרב הציבור הרחב והעסקים, שאינם יכולים לתכנן את צעדיהם העסקיים לאור מדיניות כלכלית בלתי ברורה ומשתנה.

התגובה החריפה בשווקים הפיננסיים ובשוק האנרגיה

המתיחות הביטחונית והאי-ודאות התקציבית הותירו את חותמן הברור על שווקי ההון בישראל וברחבי העולם, כאשר הבורסה בתל אביב חוותה ימים של תנודתיות חסרת תקדים. בעוד שבתחילת המבצע נרשמה אופוריה זמנית שהובילה לעליות במדדים המובילים, ההתפתחויות האחרונות בזירה והאיומים על אספקת האנרגיה הביאו לתיקון חד בשווי החברות. מדד הביטוח, הרגיש ביותר למצב הביטחוני, צנח בכ-3.5% עד 3.8% בנעילות האחרונות, כאשר המשקיעים מחסלים את מחירי המניות בעקבות החשש מפגיעות ישירות ברכוש ומהעלויות הכבדות הצפויות לחברות הביטוח בשל תשלומי פיצויים נרחבים לנפגעי הטילים והרקטות. לעומת זאת, מניות בתחום הטכנולוגיה והביטחון, כגון טאואר סמיקונדקטורס, חוו זינוק דרמטי של למעלה מ-14%, בהתאם לציפיות השוק לגידול בביקוש למערכות הגנה אוויריות וטכנולוגיות לחימה מתקדמות. תמונת המצב הזו מנוגדת באופן חד למגמות בשוקי החו"ל, כאשר מדדי המניות האמריקאים, כמו הנאסד"ק, רשמו עליות של כ-1.3% לאורו של דוחות תאגידים חיוביים וציפיות ליציבות כלכלית יחסית בארצות הברית, מה שמדגיש את הפרמיה הסיסטית הגבוהה ששוק ההון הישראלי משלם על הסיכון הגיאופוליטי הייחודי אליו נחשף המשק המקומי.

המשבר בשוק האנרגיה העולמי והשלכותיו המקומיות

אחד הגורמים המשפיעים ביותר על האווירה הכלכלית בימים אלו הוא המשבר בשוק האנרגיה העולמי, שהוחרף בעקבות המלחמה והאיומים על נתיבי השיט במצרי הורמוז. מחירי הנפט הגולמיים, שנסקו לכדי 115 דולר לחבית בשיאם, מהווים איום ישיר על יציבות המחירים בישראל ועל שיעור האינפלציה, אף על פי שבימים האחרונים נרשמה ירידה מסוימת (כ-3%) במחירי הנפט הגולמיים (WTI). תנודתיות זו במחירי האנרגיה מכניסה את בנק ישראל למצב של חוסר ודאות לגבי מדיניות הריבית בהמשך, שכן עלייה במחירי האנרגיה עלולה לדחוף את האינפלציה כלפי מעלה, מה שיחייב את הבנק לשקול העלאות ריבית נוספות על רקע זינוק במדד המחירים לצרכן שעלה ב-0.2% בפברואר והגיע לשיעור שנתי של 2%. ההתפתחויות בזירה האנרגטית משפיעות ישירות גם על עלויות הייצור וההובלה במשק, מה שעלול להוביל להידוק במדיניות המוניטרית בדיוק הרגע שבו המשק זקוק לתמריצים כלכליים כדי להתאושש מהנזק הישיר של המלחמה. עסקים רבים כבר מדווחים על עלייה בעלויות הייצור והתפעולה בשל מחירי הדלק הגבוהים יותר, מה שמכביד על יכולתם לשמור על היציבות התעסוקתית ולהעניק העלאות שכר לעובדים, וזאת בנוסף לאבטלה העונתית ולצמצום הפעילות בענפים רגישים כמו התיירות והמסעדנות שספגו מהלומות קשות עקב המצב הביטחוני.

משבר בשוק הנדל"ן: בין ביטולי עסקאות לביקוש ממוגן

שוק הנדל"ן הישראלי, שכבר היה נתון בתהליך של תיקון מחירים מתון לפני פרוץ המלחמה, נכנס לימים אלו למצב של תרדמה ושינוי עמוק בהעדפות הציבור. נתונים שפורסמו על ידי גורמים באוצר מצביעים על עלייה חדה במספר ביטולי עסקאות רכישת דירות, כאשר בחודש האחרון בלבד בוטלו 132 עסקאות, מספר המהווה כפליים מהממוצע החודשי שדווח בטרם המלחמה. העובדה שלמעלה מ-50% מהעסקאות שנחתמו לאחווה עומדות כעת בסימן שאלה מעידה על חשש עמוק אצל קונים פוטנציאליים שאינם מוכנים לקחת את הסיכון הכלכלי שבכריכת נכס גדול בזמן חירום לאומי. קונים רבים בוחרים להמתין ולראות את כיוון הרוחות לפני שהם מתחייבים להלוואות משכנתא עתידיות, וזאת לאור החשש מאבטלה, מירידה פוטנציאלית בשכר ומהידלדלות בחיסכונות המשפחתיים שנגרמת עקב העלייה בהוצאות השוטפות על ביטחון והוצאות מחיה בסיסיות. מגמת הביטולים פוגעת קשות גם בקבלנים ובמוכרי דירות פרטיים, שמתקשים לתזרום מזומנים ולהמשיך בפרויקטים קיימים, מה שעלול להוביל לעיכובים במסירות דירות ולחריפה במשבר הדיור עצמו בטווח הארוך.

הפרדיגמה החדשה: ביקוש לממ"ד כתנאי חיובי

במקביל לקיפאון בשוק הדיור הכללי, מתגבשת בימים אלו מגמה ייחודית וחריגה של ביקוש מוגבר לדירות הכוללות מרחב מוגן (ממ"ד). לפי נתונים שנאספו מאתרי נדל"ן מרכזיים, נרשמה עלייה של יותר מ-133% בחיפושים אחר דירות עם ממ"ד מתחילת חודש פברואר, וזאת בניגוד לביקוש לדירות ללא ממ"ד שנותר יציב או אף ירד. השינוי הזה בהעדפות הציבור משקף את הטראומה הלאומית ואת הצורך המוחשי להרגיש מוגן בבית, והוא מוביל להיווצרות שני שווקים נפרדים בתוך שוק הנדל"ן הישראלי. דירות המצוידות בממ"ד נמכרות כיום בפרמיות מחיר גבוהות בהרבה, ולעיתים אף מייצגות את הרוב המכריע של העסקאות שנסגרות בפועל, בעוד שדירות ללא ממ"ד נותרות במלאי ומתקשות למצוא קונים. יותר מכך, הביקוש העצום לממ"דים מתפשט גם לשוק השכירות, כאשר דיירים מוכנים לשלם שכר דירה גבוה במידה ניכרת תמורת דירה המציעה מרחב מוגן, מה שמוביל לעלייה בשכר הדירה בפריפריה המותקפת ולהעלאת עלויות המחיה באזורים שכבר סובלים ממצוקה כלכלית. מגמה זו מחזקת את האי-שוויון החברתי, שכן משפחות אמידות יכולות להרשות לעצמן לרכוש דירה מוגנת בעוד שמשפחות מהמעמד הביניים והנמוך נאלצות להסתפק בדירות ללא הגנה מספקת או לשאת בעלויות שכירות בלתי נסבלות רק כדי להבטיח את ביטחונן הפיזי.

המשבר הכלכלי הנוכחי, הנגרם על ידי המלחמה והסכסוכים הפוליטיים סביב התקציב, מציב בפני הממשלה אתגרים כבירים הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. מצד אחד, יש צורך דחוף למצוא מקורות מימון למאמץ המלחמתי ולשקם את השווקים שנפגעו, ומצד שני, יש להימנע מצעדים שיחריפו את המיתון הכלכלי ויעמיקו את הפערים החברתיים. ההחלטות שתתקבלנה בימים הקרובים בנוגע לתקציב המדינה, למדיניות הריבית ולתמיכה בענפים המוכים יהיו מכריעות בקביעת המהלך של המשק הישראלי בשנה הקרובה וביכולתו להתאושש מהמכה הקשה שספג. האיזון העדין בין צרכי הביטחון לבין הכלכלה האזרחית יהיה למבחן האמת של המנהיגות הכלכלית והפוליטית בישראל, כאשר הציבור הישראלי, שסופג מהלומות קשות, מצפה לתשובות ברורות ולתוכנית ריאלית להתמודדות עם המציאות החדשה שנוצרה בעקבות המלחמה.