מהפך בשוק ההון ובנדל״ן: השוק מתעורר מאופוריית המלחמה מול גל הביטולים בעסקאות הדיור

השוק הישראלי, שפתח את מערכת "שאגת הארי" באופוריה גדולה מדי, מתחיל להתמודד עם המציאות הכלכלית הקשה שנוצרה בעקבות המלחמה המתמשכת באיראן. בימים האחרונים אנו עדים לתיקון משמעותי בבורסת תל אביב, כאשר המשקיעים מתחילים להפנים את העלויות האדירות של המערכה הצבאית ואת השפעתה על המאקרו-כלכלי. ניר עובדיה, מנכ"ל כלל ניהול קרנות פנסיה, העריך כי השוק צפוי לרדת ב-3% עד 4%, וככל שהמלחמה תימשך, ההשפעה השלילית על התשואות ועל שווי החברות תהיה דרמטית יותר. מגמה זו מגיעה לאחר חודש פברואר שבו הצטיינו קרנות הפנסיה והגמל, אך התחזיות למרץ אינן מבטיחות, כשהמערכת הפיננסית מתכוננת לחודשים קשים יותר.

מעבר לתנודות בשוק ההון, אחד האינדיקטורים המדאיגים ביותר הוא ההאטה החריפה בשוק הנדל"ן, שהיה בעבר מנוע הצמיחה המרכזי של המשק. דוחות שפורסמו היום חושפים עלייה חדה בשיעור ביטולי עסקאות הדיור, כאשר בחודש האחרון בלבד בוטלו 132 עסקאות נדל"ן מתוך סך העסקאות שבוצעו בשנת 2025. נתון זה מייצג קפיצה של פי שניים בהיקף הביטולים לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה, מה שמעיד על חוסר ודאות עמוק בקרב הציבור הרוכש. המשפחות הישראליות, שנדחקו לפינה עקב עליית מחירי הדיור וההתייקרות במחירי המשכנתא, חוששות כעת להיכנס להתחייבויות פיננסיות כבדות בתקופה של אי-ודאות ביטחונית וכלכלית. ההיסוס הזה מוביל לקיפאון בשוק, כאשר הקונים מחכים לראות אם המחירים ירדו ואילו המוכרים נאחזים בתמחורים הגבוהים, מה שיוצר פער צפוי בין הביקוש להיצע.

במקביל להתכנסות בשוק הנדל"ן, המדדים המקרו-כלכליים מצביעים על כך שהמאבק באינפלציה הרחק מהסתיים, והבנק ישראל עשוי להיאלץ להמתין זמן רב יותר לפני שורת הורדת הריבית. על אף שבתחילת המלחמה חלה ירידה בצריכה ובתחבורה שנתנה אותות של האטה במחירים, נתוני ינואר ופברואר מראים תמונה מורכבת יותר. האינפלציה צפויה לטפס מעט בחודשים הקרובים, בין היתר בשל התייקרות מחירי הנפט בעולם כתוצאה מהמתיחות במפרץ הפרסי והמלחמה באיראן. העלייה במחיר האנרגיה מועברת בסופו של דבר לצרכן הישראלי, הן ישירות בתחנות הדלק והן בעקיפין דרך עליית מחירי התובלה והייצור. תקוות המשק לריבית נמוכה יותר, שהייתה אמורה להקל על נטל המשכנתאות ולעודד צמיחה, מתעדפת לטובת הצורך בייצוב המטבע ובמניעת ספירל אינפלציונית חדשה.

ההשלכות של המצב הביטחוני אינן נשמטות רק לשוקי ההון והנדל"ן, אלא חוללות שינויים מעמיקים בהרגלי הצריכה ובתעסוקה. נתוני שב"א חושפים כי בשבוע הראשון למבצע נרשמה צניחה של כמעט 50% בהוצאות הישראלים באמצעות כרטיסי אשראי, כאשר הציבור נמנע מרכישות מיותרות והתמקד בצריכה בסיסית בלבד. ענפי הפנאי, ההולכה והמסעדנות נפגעו בצורה הקשה ביותר, עם ירידות חדות בהכנסות שנאלצו לסגור סניפים או לפטר עובדים באופן זמני. מנגד, רשתות השיווק הגדולות דיווחו על עלייה קלה במכירות, הודות למעבר של הציבור לבילויים בתוך הבית ולהתכנסות לחדרי הממ"ד. תופעה זו מדגישה את המעבר מכלכלה של בילויים ונסיעות לכלכלה של הישרדות וביטחון, מה שמציב אתגרים קשים בפני עסקים קטנים ובינוניים שאינם חלק ממעגל המזון או הצרכנות הבסיסית.

מעורבות הבנקים: רווחים מול אחריות חברתית

בצל המשבר, מערכת הבנקאות הישראלית מוצאת את עצמה בפרדוקסל מוזר. מחד, הבנקים מדווחים על רווחי עתק ושיאים היסטוריים, כפי שניתן היה ללמוד מדוחות הרבעון האחרונים של בנק הפועלים, שהציג רווח נקי של כמעט 10 מיליארד שקלים. רווחים אלו נובעים בין היתר מהעלאות הריבית, שאיפשרו לבנקים להרויח יותר על הפער בין הריבית שהם משלמים למפקידים לזו שהם גובים מלווים. מאידך, הבנקים נדרשים על ידי הרגולטור והדעת הקהל לקחת חלק נכבד במאמץ הלאומי להקלת נטל המלחמה על האזרחים. בתגובה ללחץ הציבורי ולהנחיות בנק ישראל, בנק הפועלים הודיע השבוע על חלוקת מענק חד-פעמי של 500 שקלים לכ-100 אלף משפחות, כחלק ממתווה הסיוע הממשלתי.

מהלך זה של בנק הפועלים הוא חלק מתמונה רחבה יותר של מעורבות הבנקים במשבר, אך הוא עורר ביקורת ציבורית נוקבת. ארגוני העובדים והציבור הרחב מצביעים על הפער הבלתי נסבל בין הרווחים העצומים של הבנקים לבין הקושי הכלכלי של הלקוחות. המענק של 500 שקל, למרות שהוא תרומה סמלית חשובה עבור משפחות מתקשות, נראה זעיר לעומת הרווחים המיליארדיים של הבנקים. ביקורת זו מצטרפת לדרישות להאריך את תקופת הפטור ממס על רכישות בחו"ל ולהקל על תנאי המשכנתא, אך הבנקים נוטים להימנע מצעדים שעלולים לפגוע ברווחיות שלהם באופן ישיר. המתח בין האינטרס העסקי של הבנקים לבין האחריות החברתית המצופה מהם ממשיך ללוות את השיח הציבורי, ומהווה נקודת חיכוך מרכזית ביחסים שבין המגזר הפיננסי לציבור הרחב בזמן חירום.

המדינה כולה מתכנסת: מהפך בתחבורה ובתעסוקה

ההשפעה של המלחמה על השוק הישראלי אינה מוגבלת לתחומים הפיננסיים טהורים, אלא משתקפת בשינויים מהותיים בהרגלי התחבורה ובשוק העבודה. עם כניסת ההקלות לתוקף בימים האחרונים, היה צפוי לראות חזרה מסיבית לתפעולה של משק כמעט מלא, אך הנתונים בפועל מראים תמונה אחרת. אחוז התנועה בכבישי ישראל עדיין נמוך במידה ניכרת בהשוואה לתקופות רגילות, מה שמעיד על כך שחלק ניכר מהעובדים עדיין בחופשה, עובדים במתכונת מרחוק או נמנעים מנסיעות לא הכרחיות בשל החשש מאירועי ירי ומהצורך להישאר קרובים למרחבים מוגנים. חברות התחבורה הציבורית והפרטיות מדווחות על ירידה בהיקף הנסיעות, במיוחד בשעות הערב ובסופי השבוע, בעוד שמחירות הדלק המאיימים מכניסים גורם נוסף של יקר ואי-ודאות לכל יציאה מהבית.

בשוק העבודה עצמו, התמונה מורכבת אף יותר. אם בימים הראשונים של המלחמה חלק ניכר מהמשק עבר למתכונת חירום והעסקים הסגורים פנו להלוואות ומענקים, הרי כעת, כשהזירה הביטחונית רחוקה מהגבולות, ההתמודדות היא בעיקר באינפלציה, בשערי החליפין ובשינויים בהיקף הפעילות. עסקים רבים, במיוחד בתחום ההייטק והשירותים, החלו בתהליכי קיצוץ וייעול על מנת להתאים את עצמם למציאות החדשה של עלויות מימון גבוהות יותר וביקוש משתנה. דוחות מעולם ההשקעות מצביעים על כך שקרנות הון סיכון ומשקיעים מוסדיים נוטים יותר ויותר לשמור על הונם ולהימנע מהשקעות סיכוניות, מה שמקשה על חברות סטארט-אפ לגייס הון. השילוב של ביטחון תעסוקתי נמוך, עלויות אנרגיה גבוהות וקושי בגיוס מימון יוצר סביבה עסקית קשה, שבה רק החזקים והמתאימים ביותר יצליחו לשרוד ולשגשג בטווח הארוך.