מלחמת התקציבים: בין חסימת הורמוז לעסקת וויז הענק, כלכלת ישראל נלחמת בחזית המחירים

המשק הישראלי נמצא בימים אלו בחזית כלכלית כפולה, הן בשל המשך העימות המזוין בחזית האיראנית והן בגלל התפתחויות פנימיות דרמטיות בשוק ההון ובתקציב המדינה. השבוע התאפיין בזינוק חריג במחירי הנפט העולמיים, שחצו את רף מאה הדולרים לחבית, תוך שהם מטילים צל כבד על תחזיות האינפלציה ועל עלויות הייצור והתחבורה בארץ. במקביל, סגירת עסקת הענק של חברת הסייבר וויז (Wiz) עם גוגל, בשווי מוערך של כ-32 מיליארד דולר, יצרה בועה של ציפיות להכנסות מס חד-פעמיות שעשויות לשנות את פני המפה הפיסקלית, אך גם עוררה ויכוחים סוערים לגבי חלוקת הנטל ועתידו של מגזר ההייטק הישראלי. ברקע זה, משרד האוצר ובנק ישראל מצויים בעימות גלוי על אופן ניהול התקציב הלאומי בזמן חירום, כאשר הגירעון המתוכנן מאיים לפרוץ כל רסן והקולות המקצועיים מזהירים מפני השלכות ארוכות טווח על יציבות המשק.

העימות באוצר על רקע המלחמה: בין הגירעון המתנפח לביקורת הממונה

האישור בממשלה של התקציב המעודכן לשנת 2026 חשף ברבותיו סדקה עמוקה בין הצרכים הביטחוניים הדחופים לבין המציאות הכלכלית המתרחקת מיעדי הגירעון. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נאלץ להודיע על עלייה חדה ביעד הגירעון, שצפוי לנחות על כ-5.1% מהתוצר, נתון המשקף את העלויות האדירות של מערכת "שאגת הארי". עלייה זו מלווה בקיצוץ רוחבי של כ-3% בתקציבי המשרדים האזרחיים, צעד שעורר התנגדות עזה בקרב השרים והציבור הרחב. בנק ישראל, בראשותו של הממונה פרופ' אמיר ירון, לא נשאר אדיש להתפתחויות האלו ויצא בהודעה חריפה הקוראת לממשלה להימנע מתוכניות והוצאות שאינן נדרשות למאמץ המלחמתי. הבנק המרכזי מזהיר כי הרחבת הפטורים וההוצאות הקואליציוניות עלולות להביא לפגיעה חמורה בחוסנה של הכלכלה הישראלית, במיוחד בתנאים שבהם השווקים הפיננסיים הבינלאומיים מגיבים ברגישות רבה לחוסר הוודאות הגיאופוליטית ולעליית מחירי האנרגיה.

יריות הבנק ישראל והקריאה לצמצום התקציבים הקואליציוניים

בבסיסו של העימות עומדת הדרישה הברורה של בנק ישראל לנקוט במדיניות פיסקלית אחראית, תוך הפחתת כספים המיועדים לצרכים פוליטיים ולא לביטחון הלאומי. הכלכלנים בבנק מצביעים על כך שהתוספת ההיסטרית לתקציב הביטחון, שמגיעה לכ-31 מיליארד שקלים, מחייבת מקורות מימון ברורים ולא את טשטוש הגבולות בין ההוצאות החיוניות לאלו שניתן לדחותן. הביקורת הציבורית המתגברת על החלטות הממשלה, כגון הרחבת הפטור ממס על ייבוא אישי ותוכניות סיעוד שונות, נתנה לגיטימציה לעמדת הבנק, שמזהיר כי אובדן האמון של השווקים ביכולת הממשלה לנהל תקציב בצורה רציונלית עלול להוביל לעלייה בתשואות האפיק ולירידה בדירוג האשראי של המדינה. המאבק על התקציב אינו רק טכני אלא ערכי, והוא משקף את המתח בין הצורך לשמור על החוסן הכלכלי לבין הלחצים הפוליטיים לקיים את ההסכמים הקואליציוניים גם בימי חירום. בשורה התחתונה, בנק ישראל דורש מהממשלה להקריב את האינטרסים הקצרי-טווח לטובת היציבות הארוכת-טווח, איום שמכריח את המערכת הפוליטית להתייצב מול מציאות כלכלית מורכבת ומשתנה.

אקזיט העל: המהלך ההיסטורי של מייסדי וויז ותשלומי המס בדולרים

בעוד המגזר הציבורי מתקוטט תחת משא נטל המלחמה, המגזר הפרטי, ובראשו תעשיית ההייטק, מספק סיפור חיובי חסר תקדים שעשוי לשמש משוכה קריטית למשק. חברת הסייבר וויז הודיעה על סגירת עסקת המכירה לענקית גוגל, במסגרתה ישלמו מייסדי החברה מס חריג בשווי מוערך של כ-10 מיליארד שקלים לקופת המדינה. מה שמיוחד בעסקה זו אינו רק הסכום האדיר, אלא ההחלטה האסטרטגית של המייסדים לשלם את המס בדולרים ולא בשקלים, מהלך שנועד למנוע זעזוע בשוק המט"ח ולחזק את יתרות מטבע החוץ של ישראל. ההחלטה על תשלום בדולרים התקבלה בתיאום עם רשות המיסים ובנק ישראל, והיא משקפת את המודעות הגבוהה לרגישות של המשק הישראלי בתקופה זו, בה הדולר מתחזק מול השקל והאינפלציה מאיימת לחזור. המיסוי הגבוה על האקזיט, שעומד על כמחצית מסכום העסקה, מהווה נשימת רווחה תקציבית עבור האוצר, המתקשה למצוא מקורות מימון להוצאות המלחמה התופחות.

כיצד 10 מיליארד השקלים מוויז מאזנים את הגירעון

הזרמת המיליארדים מהמס על אקזיט וויז מאפשרת לממשלה להפחית את הצורך בגיוס חיצוני יקר ולהימנע מקיצוצים נוספים וכואבים בתקציבים החברתיים. הכספים מיועדים לשמש בעיקר למימון התוספת לתקציב הביטחון, ובכך הם יוצרים מעין מעגל סגור שבו ההצלחה הטכנולוגית של המגזר הפרטי מממנת את המאמץ הביטחוני הלאומי. עם זאת, ישנם כלכלנים המזהירים כי הסתמכות על הכנסות חד-פעמיות מאקזיטים היא מדיניות מסוכנת שעלולה ליצור עיוותים במשק ולהסיט את הדגש מהצורך ברפורמות מבניות אמיתיות. על אף האופוריה הראשונית שעוררה העסקה, היא מעלה שאלות משמעותיות לגבי המשך דרכו של מגזר ההייטק הישראלי, כאשר חברות צמיחה מובילות נבלעות על ידי ענקיות טכנולוגיה זרות. האתגר שעומד כעת בפני הממשלה הוא לנצל את ההכנסות הללו להשקעות בתשתיות וחינוך, ולא רק לכיסוי גירעונות שוטפים, כדי להבטיח שהיתרון היחסי של ישראל יישמר גם לאחר שהאפקט הכספי של העסקה יתפוגג.

מתווה הסיוע לעסקים: טלטלה במגזר העסקי תחת אש

בצל ההפגזות וחוסר הוודאות הביטחוני, משרד האוצר חשף את מתווה הסיוע המעודכן לעסקים שנפגעו מהמלחמה, מתווה שנועד להחליף את המנגנונים שפעלו במלחמות קודמות. המתווה החדש מציע מענקים לעסקים שנפגעו בלפחות 25% מהמחזור, כאשר התקרה לזכאות עומדת על מחזור של עד 400 מיליון שקלים. זאת, לאחר שהתברר כי עסקים גדולים יותר לא יכללו במסגרת הסיוע המרכזית, מה שעורר זעם בקרב ארגוני המעסיקים. בנוסף למענקים הישירים, המתווה כולל מנגנון למימון הוצאות שכר לעובדים שנשלחו לחל"ת, בניסיון לשמור על הכשירות המקצועית ולמנע פיטורים המוניים. עם זאת, עסקים רבים, במיוחד בפריפריה ובאזורי העימות הצפוני, מתלוננים כי התהליכים הבירוקרטיים מסובכים מדי וכי הסיוע המוצע אינו מכסה את ההפסדים האמיתיים שנגרמו כתוצאה מהשבתת העסקים ומהירידה הדרמטית בכמות הלקוחות.

המאבק על החזרה ללימודים: קיש מול משרד האוצר

אחד הוויכוחים הסוערים ביותר בשבועות האחרונים התנהל סביב נושא החינוך, כאשר שר החינוך, יואב קיש, דורש לחדש את הלימודים במערכת החינוך בכל מחיר. משרד האוצר, מנגד, מסרב לממן את ההוצאות הנובעות מלמידה מרחוק ודורש מהמורים לצאת לימי חופשה ללא תשלום אם הם אינם מגיעים לבתי הספר. העימות הזה מדגיש את הקשיים הכלכליים שבהם נתונה המערכת, הנדרשת לתפקד כסמל להמשכיות השגרה אך חסרה את התקציב הדרוש להפעלתה בתנאי חירום. הורים רבים מביעים תסכול עמוק מהמצב, בטענה שהמדינה מקריבה את ילדיהם על מזבח החיסכון התקציבי, בעוד שאנשי חינוך מזהירים כי הפגיעה בימי הלימודים תשלם מחיר כבד בטווח הארוך בצורת פערים לימודיים ונזק פסיכולוגי לתלמידים. המאבק בין המשרדים משקף את הדילמה המרכזית של הממשלה: כיצד לשמור על התפקוד הכלכלי והחברתי במקביל לניהול מדיניות צנע בזמן מלחמה, כאשר כל החלטה בתחום זה נושאת בחובה משמעות עמוקה על מיליוני משפחות בישראל.

שוק הנדל"ן בצל הטילים: הביקוש המסיבי לדירות ממוגנות ועליית המחירים

שוק הנדל"ן הישראלי, שכבר היה במגמת ירידה מתונה לפני פרוץ המלחמה, חווה תפנית דרמטית בהעדפות הקונים. נתונים עדכניים מצביעים על עלייה של למעלה מ-133% בחיפושים אחר דירות עם מרחב מוגן (ממ"ד) מתחילת המערכה, מגמה שהפכה את הממ"ד לסעיף הכי חשוב ברכישת דירה. הביקוש המוגבר הוביל לזינוק במחירי הדירות הממוגנות, כאשר הפער בינן לבין דירות ללא ממ"ד מגיע לעיתים ל-28%. יועצי נדל"ן מדווחים כי קונים, במיוחד אלו המחפשים דירה באזורי עדיפות לאומה או בפריפריה, אינם מוכנים להתפשר על דירה ללא ממ"ד, גם אם המחיר גבוה במעט. השינוי בהתנהגות זה משפיע גם על שוק השכירות, כאשר דיירים מוכנים לשלם תוספת משמעותית עבור דירה הכוללת חדר ממ"ד, בהתחשב בכך שמדובר בצורך ביטחוני קיומי ולא רק בנוחות. מגמה זו מביאה להעלאת הערך של בניינים שעברו חיזוק והוספת ממ"דים, ויוצרת פער גדל והולך בין שכונות מבוססות לבין שכונות חדשות יותר שטרם עברו את התהליך המסורתי.

ההשפעה הגלובלית: זינוק מחירי הנפט והחשש מאינפלציה חדשה

המלחמה באזור לא משפיעה רק על הכלכלה המקומית אלא גולשת לשווקים הפיננסיים הבינלאומיים, כאשר מחיר הנפט הגיע לרמות שלא נראו מאז 2022, ומתקרב ל-115 דולר לחבית. ההתקפות על תשתיות האנרגיה והאיום על מצרי הורמוז גורמים לחששות כבדים בקרב משקיעים ברחבי העולל לגבי אספקה יציבה של אנרגיה. עליית מחירי הנפט משפיעה ישירות על מדד היוקש המחירים בישראל ועל עלויות התחבורה והייצור, מה שעלול להחזיר את האינפלציה למסלול עלייה לאחר תקופה של יציבות יחסית. בנק ישראל עוקב מקרוב אחר ההתפתחויות הללו, והעלייה במחירי האנרגיה עלולה להכריע את ההחלטות בנוגע לריבית המדיניות בחודשים הקרובים. הצרכן הישראלי כבר מרגיש את ההשפעה בתחנות הדלק, כאשר מחירי הבנזין והסולר עלו באופן משמעותי, ויש חשש שהעלייה תגלוש למוצרים נוספים בעתיד הקרוב. התלות של ישראל ביבוא נפט הופכת אותה לפגיעה במיוחד לתנודות אלו, והממשלה נאלצת לשקול צעדים להגנת הציבור, כגון הפחתת מיסים על דלקים, צעד שיש בו כדי להוריד הכנסות חשובות לקופת המדינה בדיוק ברגע שבו ההוצאות הביטחוניות משתוללות.