מתחת לפני השטח: המשבר הכלכלי של מלחמת המפרץ והלם המחירים המתקרב

המדדים בבורסת תל אביב רשמו ירידות חדות ומשמעותיות ביומי המסחר האחרונים, כאשר מדדי המניות המובילים נפלו באחוזים בודדים ומדד הביטוח אף צלל בלמעלה מחמישה אחוזים, בצל המשך העימות המזוין מול איראן והחששות הגוברים מפני הסלמה אזורית רחבה יותר. מנתוני המסחר עולה כי לאחר תקופה ארוכה של עליות נאות שבה רשמו חלק מהמדדים תשואות שנתיות מרשימות בתוך רבעון אחד, השוק נכנס לתיקון טבעי שהואץ באופן דרמטי על ידי הפקקות חדשות במצרי הורמוז והאיומות האיראניות על אספקת הנפט העולמית. האווירה ברחבה הושפעה גם מהודעות דלמיות ממדינות ה-G7 על שחרור נפט ממאגרי החירום, מהלך שנועד להרגיע את השווקים אך למעשה תרם לתחושת החרום ולהבנה כי המעצמות המערביות מתכוננות למצב חירום אנרגטי ממושך. גורמים בקהילי העסקים ובמערכת הפיננסית מעריכים כי התנודתיות הגבוהה צפויה להימשך כל עוד לא ברורה התמונה האסטרטגית בזירה, כאשר המשקיעים מעדיפים לצאת מעמדות סיכון ולעבור לנכסים בטוחים יותר כמו זהב או מט"ח, מה שמכביד על המסחר הסדיר ומוריד את המחירים של חברות בעלות חשיפה גבוהה לצריכה הפרטית ולייצוא.

הבהלה בשוק האנרגיה העולמי והשלכותיה על המשק המקומי

מחיר הנפט העולמי חצה את הסף הפסיכולוגי של 100 דולר לחבית ואף נסק בחלק משעות המסחר לכ-115 דולר, מה שמהווה זינוק של למעלה מ-25 אחוזים מאז תחילת המבצע הצבאי והחזרה לרמות שלא נראו מאז אמצע שנת 2022. ההתפתחות החמורה ביותר היא האיום הישיר על תנועת האוניות במצרי הורמוז, שדרכו עוברת חלק ניכר מאספקת הנפט העולמית, כאשר איראן מנסה לחסום את הנתיב הימי הקריטי ככלי לחץ כלכלי ומדיני נגד המערב ובעלי בריתו. שר האנרגיה של קטאר אף הזהיר בראיונות כי אם המתיחות תימשך, מחיר הנפט עלול להגיע ל-150 דולר לחבית, מצב שישליך את הכלכלה העולמית למיתון עמוק ויגביר משמעותית את הלחצים האינפלציוניים על ממשלות ובנקים מרכזיים. לישראל, שהינה יצואנית גז ויבואנית נפט, המצב טומן בחובו סכנה כפולה: מחד גיסא, עלייה במחירי האנרגיה תגרום להתייקרות מיידית במחירי החשמל והתחבורה, ומאידך גיסא, האי-ודאות העולמית עלולה להאט את קצב הצמיחה הכלכלית ולפגוע בביקוש לטכנולוגיות ישראליות ורכש ביטחוני. הבנקים הגדולים במשק כבר עדכנו את החזיות האינפלציה שלהם למעלה, בצפי לכך שבנק ישראל ייאלץ לשמור על הריבית במקום או אף להעלותה בעתיד הקרוב, צעד שיכביד על הלוואות המשכנתא והאשראי לעסקים, בדיוק כשהמשק זקוק לתמריץ הפוך.

מדד הפחד והבריחה לנכסים מקלט

בצל הסערה בשווקים, מדד הפחד בבורסה בתל אביב קפץ לשיאים חדשים, מה שמשקף את רמת החרדה הגבוהה בקרב המשקיעים המוסדיים והפרטיים כאחד. הבריחה ההמונית ממניות הסיכון ומקרנות נאמנות שקועות בשוק ההון הובילה לעלייה חדה בהיקף המסחר ולפערי מחירים גדולים בין מחירי הקנייה למחירי המכירה, מצב המקשה על יציבות השוק. במקביל, נרשמת עלייה משמעותית בביקוש למטבע חוץ, בעיקר דולר אמריקני, כאשר הציבור והעסקים מנסים לגדר את עצמם מפני פיחות אפשרי בשקל או משבר מטבע, מה שמכביד על בנק ישראל בניסיונותיו לייצב את שער החליפין. גורמים מקצועיים מזהירים כי המהלכים הפניקיים של הציבור עלולים להפוך לנבואה המגשימה את עצמה, כאשר היציאה ההמונית מהשקל מחזקת את הדולר ומקשה על הייצוא הישראלי, שכבר סובל מעלויות יוצר גבוהות וקשיי לוגיסטיקה בשל המלחמה. גם שוק האג"ח, שנחשב בדרך כלל למקלט בטוח, חווה תנודתיות, כאשר התשואות על האג"ח הממשלתיות זינקו לאחר שבועות של ירידה, בתגובה לחשש מהיציאה מהתקציב ומהגדלת החוב הלאומי למימון המאמץ המלחמתי.

המהפך במתווה הפיצויים: רעידת האדמה בשוק העבודה

בשעה שהשווקים הפיננסיים היו במהומה, משרד האוצר הכריז על מהלך דרמטי ולא צפוי בנוגע למתווה הפיצויים והחל"ת לעובדים ולהורים בזמן המלחמה. שר האוצר, בישראל סמוטריץ', הודיע על שינוי מהותי בגישה, כאשר מעתה ואילך זכאים הורים לילדים מתחת לגיל 14 לצאת לחל"ת כל עוד מערכת החינוך אינה פועלת, כאשר המדינה תממן את דמי האבטלה ואת הפרמיות לביטוח לאומי באופן מלא. ההחלטה, שהתקבלה לאחר דיונים סוערים ולחץ ציבורי כבד, נועדה להנגיש את הסיוע למשפחות שנאלצו להישאר בבית עם הילדים ולא יכלו לצאת לעבוד, אך היא עוררה סערה נוספת במגזר העסקי. נציגי ארגוני המעסיקים והתאחדות התעשיינים גינו את המהלך בחריפות, ומקורות בשוק הגדירו אותו כ"רעידת אדמה" שתכביד על עסקים קטנים ובינוניים שכבר נמצאים במצוקה קשה ותגביר את הפיטורים במשק. הביקורת מתמקדת בעובדה שבעוד שהמדינה משלמת את דמי האבטלה, העסקים נאלצים להמשיך ולשלם את הפרמיות לביטוח לאומי, מה שיוצר מצב שבו העסיק מעדיף לפטר את העובד כדי לחסוך את העלויות המשותפות.

חששות מפני קריסת עסקים ואבטלה גבוהה

החשש המרכזי במגזר העסקי הוא שהמתווה החדש, בניגוד למתווה "עם כלביא" ממלחמת "חרבות ברזל", לא מספק מענה אמיתי לעסקים עצמם שסובלים מירידה חדה בהכנסות. נתוני הרשות להגנת הצרכן והבנקים מראים כי בשבוע הראשון למבצע הצבאי חלה צניחה של כמעט חמישים אחוז בהיקף העסקאות בכרטיסי אשראי, כאשר הענפים שספגו את המכה הקשה ביותר הם המסעדנות, האופנה והפנאי, שרואים את הציבור הישראלי נסוג לצריכה בסיסית בלבד. בעלי עסקים רבים מתלוננים כי העלויות הקבועות נותרו בעינן, בעוד ההכנסות נעלמו כמעט לחלוטין, והם אינם מסוגלים לשאת בנטל השכר של עובדים שלא מגיעים לעבודה גם אם המדינה מממנת חלק מהשכר דרך דמי האבטלה. ארגוני העסקים מזהירים כי ללא מנגנון פיצויים ישירים ומהירים לעסקים עצמם, לא דרך העובדים, רואים עשרות אחוזים מהעסקים הקטנים בישראל עומדים בפני סכנת סגירה מיידית, מה שיגרור גל פיטורים נוסף ויעמיק את המשבר החברתי והכלכלי. המתיחות בין האוצר לארגוני המעסיקים מגיעה לשיא חדש, ואם לא תמצא פשרה מהירה, ייתכן ונראה שביתות והפגנות במגזר הציבורי והפרטי בדרישה למתן סיוע נרחב יותר.

הצרכן הישראלי בין הפטיש לסדן: יוקר המחיה וחששות העתיד

ברקע הזעזועים בשוק ההון והמאבק על מתווה הפיצויים, הצרכן הישראלי הפשוט מוצא את עצמו תחת לחץ כלכלי הולך וגובר. העלייה במחירי הנפט בעולם אינה נשארת רק בכותרות העיתונים אלא מורגשת בבירור בתחנות הדלק, כאשר ההערכות הן כי מחיר הבנזין יעלה באפריל הקרוב בצורה חדה, מה שיעלה את עלות הנסיעה היומיומית וישפיע ישירות על מחירי המוצרים בסופרמרקטים בשל עלויות השינוע. לצד יוקר הדלק, הציבור מתמודד גם עם יוקר המחיה הקיים, שלא נעלם גם בימי המלחמה, כאשר רשתות השיווק ממשיכות להעלות מחירים בסחורות בסיסיות תחת המטרייה של המצב הביטחוני. נתוני התוצר המקומי לרבעון האחרון, שפורסמו לפני תחילת המבצע, הראו צמיחה צנועה אך חיובית, אך כלכלנים מעריכים כי הרבעון הנוכחי יציג ירידה חדה בצריכה הפרטית ובהשקעות, מה שיקפיא את הצמיחה וידחוף את המשק למיתון. הבנקים המסחריים כבר החלו להציב אזהרות בפני לקוחותיהם לגבי היעדר תשלומים וקושי בהחזר הלוואות, וחלה עלייה בפניות לסיוע בניהול חוב משפחתי, סימן ברור לכך שמשקי הבית נכנסים לאזור האדום הפיננסי.

תקוות להתאוששות לעומת הפחד מהמשך האינפלציה

למרות התמונה הקודרת, יש במשק גם קולות אופטימיים שמנסים להצביע על היכולת ההתאוששות של הכלכלה הישראלית, שהוכיחה עמידות במשברים קודמים. אנליסטים מציינים כי הגירעון התקציבי בחודש פברואר אכן הצטמצם ל-4.7% לאחר עלייה מפתיעה בהכנסות המס, מה שמעיד על בריאות יסודית של המשק ועל יכולת הממשלה לממן את ההוצאות הביטחוניות לפחות בשלב הראשוני. עם זאת, הסתמכות על נתון חד-פעמי נחשבת למסוכנת, שכן ההוצאות הביטחוניות צפויות לגדול באופן משמעותי בחודשים הקרובים, וההכנסות ממיסים עשויות לרדת כתוצאה מהירידה בפעילות העסקית. בנק ישראל נמצא בפרדוקס קשה: מחד, הוא צריך להתמודד עם אינפלציה עולמית גבוהה ועם ירידה בשקל, ומאידך, הוא צריך לתמוך בפעילות העסקית בזמן מלחמה על ידי הורדת הריבית. ההחלטה שלא לשנות את הריבית בישיבה האחרונה משקפת את ההססנות הזו, אך רוב הפרשנים מעריכים שאם האינפלציה תמשיך לטפס, הבנק ייאלץ להעלות את הריבית במועד מאוחר יותר השנה, מה שירחיק את האפשרות לזוגות צעירים לרכוש דירה ויכביד על החזר המשכנתאות.