קץ עידן הסיוע האמריקאי: החור בתקציב הביטחון שמטלטל את כלכלת ישראל
ההצהרה של הנשיא טראמפ על הקדמת הפסקת הסיוע הביטחוני לישראל הפתיעה את משרד האוצר ועוררה דיון עמוק על התקציב, יחס החוב ועתיד היחסים הכלכליים עם וושינגטון
ההצהרה של נשיא ארה"ב על הקדמת הפסקת הסיוע הביטחוני לישראל, במקום ההסכם הקיים שמתוכנן עד שנת 2028, זעזעה את מסדרונות משרד האוצר ועמדה תוך יממה בלבד במרכז הדיון הכלכלי הישראלי. גורמים במשרד האוצר דיווחו כי נתקבלו בהפתעה מההצהרה, שכן ההסכם השלישי בין המדינות קובע תקבולים ביטחוניים בהיקף של 3.8 מיליארד דולר בשנה, וכעת המשרד נדרש לחפש מקורות חלופיים בהיקף של מיליארדים כדי למלא את החור שייווצר בתקציב הביטחון. נתניהו, בהתייחסותו הראשונה למהלך, ניסה לעטוף אותו במילים מחמיאות והדגיש כי המעבר מסיוע לשותפות משקף את חוזק היחסים בין המדינות, אולם בשוק ההון ובאוצר המסרים אחרים לחלוטין.
חור בן מיליארדים בתקציב הביטחון
ההסכם הביטחוני בין ישראל לארה"ב מספק לישראל תקבולים שנתיים בשווי 3.8 מיליארד דולר, כאשר רובם מנוצלים לרכישת אמצעי לחימה מתעשיות אמריקאיות וחלקם מיועד לפיתוח מערכות הגנה משותפות. ביטול הסיוע או הקדמת הפסקתו מחייבים את המדינה לגייס מקורות פנימיים בסדרי גודל של עשרות מיליארדי שקלים לאורך שנים, במקביל להוצאות ביטחון שכבר תופחות משמעותית בעקבות מחזור הלחימה במזרח התיכון. פרשנים כלכליים מדגישים כי הצירוף של הוצאות ביטחון מדובבות ואובדן הסיוע עלול להעמיק את הגירעון התקציבי באופן משמעותי מעבר ליעדים המוצהרים. המשמעות המעשית היא שהממשלה תצטרך לבחור בין העלאת מיסים, קיצוץ בתקציבים אזרחיים או הגדלת הלוואות – כל אחת מהדרכים בעלת מחיר כלכלי ופוליטי כבד.
באוצר מעריכים כי לשנה הבאה יידרשו מקורות נוספים בהיקף של כ-40 מיליארד שקל גם ללא המהלך האמריקאי, והמהלך רק מחריף את הפער. מנהל רשות המסים ציין לאחרונה בכנס כי ממאבק בהון השחור ניתן להביא לקופת המדינה כ-8 מיליארד שקל בשנה, אולם היקף זה מכסה רק חלק קטן מהחור המצטבר. בתוך כך עולות הצעות שנויות במחלוקת, ובהן רעיון למסות שכירות מהשקל הראשון תמורת הטבות נלוות, מהלך שעדיין לא הובהר במלואו לציבור.
lightbulb טיפ מהמומחה
כלכלנים בכירים מדגישים כי המהלך האמריקאי משנה באופן מהותי את מסלול החוב של ישראל. במקום תקבולים דולריים בטוחים, המדינה תידרש ללוות בשוק המקומי והבינלאומי בריביות גבוהות יותר, מה שיזרים עלויות מימון נוספות לתקציב ויפחית את משאבי המדינה להשקעות אזרחיות.
הסוגיה שמסבכת את יחס החוב
אחד הניתוחים המרכזיים שפורסמו ביממה האחרונה מצביע על כך שהפסקת הסיוע האמריקאי תסבך מאוד את הדרך להורדת יחס החוב-תוצר של ישראל, שהוא המדד הקריטי ביותר שחברות דירוג האשראי עוקבות אחריו. ישראל נהנתה בשנים עברו מתקבולים דולריים קבועים שסייעו לאזן את תקציב הביטחון, וכעת עתיד ההוצאות הצבאיות להיסחב כולו על גב המיסים וההלוואות המקומיות. יחס החוב של ישראל עמד לפני המלחמה על כ-60% מהתוצר, והוא טיפס מאז בהדרגה, וכל הוספה תקציבית מצביעה על מסלול תחתון ארוך יותר עד ליציבות פיננסית.
מה אומרות חברות הדירוג
בתוך הטלטלה, סוכנות הדירוג S&P בחנה את דירוג האשראי של ישראל והודיעה כי הוא נותר ללא שינוי, הודעה שהתקבלה ברווח נשימה במשרד האוצר. עם זאת, ההחלטה לוותה בהערות אזהרה לגבי המסלול התקציבי, ואנליסטים מצביעים על כך שדירוגים אינם מתבססים על נקודת זמן אחת אלא על מגמות, וכי הידרדרות במסלול החוב עלולה להוביל להורדת דירוג בעתיד הלא רחוק. חברת הדירוג מודיס' ציינה גם כי אי הוודאות הפוליטית בישראל בעקבות הקושי להרכיב ממשלה מהווה גורם סיכון בפני עצמו, שאינו קשור ישירות לסיוע אך מצטרף אליו. נשיא הבורסה לניירות ערך קרא בהודעה חריגה להקמת ממשלה רחבה, ואמר כי העתיד הכלכלי של ישראל אינו יכול להיות בן ערובה למחלוקות פוליטיות.
השוק מגיב: דולר בשיא, בורסה בתנודתיות
השוק הפיננסי הישראלי ספג את המהלך במלואו. שער הדולר מול השקל שבר שיא של למעלה משבעה חודשים כשעלה מעבר ל-3.20 שקלים, כאשר אי הוודאות הפוליטית, פערי הריביות לטובת הפד והחששות התקציביים מזרימים הון למקלטים בטוחים. לאחר יום מסחר אדום במיוחד, שבו מדד ת"א 35 איבד כמעט 3%, הבורסה בתל אביב חזרה ונסגרה בעליות חדות של יותר מ-3%, כשהמגזר הבנקאי ומניית ישראל קנדה מובילים את ההתאוששות. הטלטלה בשווקים הגלובליים בעקבות בחירות האמצע בארה"ב הוסיפה שכבת סיכון נוספת, ונאסד"ק שצנח חדות התאושש רק בחלקה. מומחים למט"ח מעריכים כי השקל עלול להמשיך להיחלש בטווח הקצר, אם כי יש הרואים בזינוק הדולר תיקון זמני של התחזקות השקל בתחילת השנה.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
מנגד, יש המעריכים כי המעבר לשותפות עסקית עם ארה"ב עשוי לחייב את ישראל להידוק המשמעת התקציבית, לצמצם תלות ביטחונית ולעודד פיתוח תעשייה ביטחונית מקומית. התעשיות הביטחוניות, בראשות אלביט, עשויות לצאת מוגברות מהמהלך, אך התקופה שבין לבין תהיה יקרה לקופת המדינה.
הדיון הציבורי סביב הסנקציות והקריפטו
סערה ציבורית נוספת נסקה בעקבות ריאיון של ראש הממשלה שבו נשמעה האפשרות כי עלולות להיות סנקציות כלכליות על ישראל, וכי מטבעות דיגיטליים עשויים לשמש מסלול עוקף. בנק ישראל מיהר להגיב בראשות נגיד המשק בדרגת פרופ' ירון זליכה, וקבע כי מטבעות קריפטו אינם יכולים לשמש מסלול עוקף סנקציות, הערה שזכתה להד רחב בתקשורת הכלכלית. עיתונאים ופרשנים רבים סימנו את ההקבלה לדרום אפריקה בשנות ה-80, שסבלה מקריסה כלכלית בעקבות סנקציות בינלאומיות, והעלו שאלות קשות לגבי מידת ההיערכות של המשק לתרחיש כזה. בפועל, הסיוע האמריקאי מהווה רק חלק קטן מהתוצר, אך השפעתו על אמון השוק, על עלויות הלוואה של המדינה ועל המרכיבים הגיאופוליטיים בתמחור הסיכון הישראלי גדולה בהרבה מגודלו הנקודתי.
מה עושים עם החור בתקציב
באוצר שוקלים שורה של צעדים לסגירת הפער, כאשר האפשרויות המובילות הן הגדלת הנפקות אג"ח המדינה בישראל ובחו"ל, קיצוץ מוקדם בסעיפים אזרחיים והגדלת היקפי המס במגזרים שנחשבים עד היום למוגנים. יש הזוהרים במהלך הזדמנות לקיצוץ משמעותי בהטבות הכלכליות למגזר החרדי, ופרשנים כלכליים מעריכים כי ממשלת שינוי שתיבנה בהשתתפות החרדים תתקשה לבצע מהלך כזה, מה שעלול להוביל למשבר קואליציוני כבר בחודשים הראשונים. מקור פוטנציאלי נוסף הוא הגברת הגבייה מההון השחור ומעברייני המס, שמספרם מוערך בכ-100 אלף איש ותיקיהם מסתובבים במשק ללא הסדרה. הדרך בה המדינה תבחר לסגור את החור תשפיע ישירות על כיסו של כל אזרח, בין אם באמצעות מיסוי גבוה יותר, שירותים ציבוריים מצומצמים או ריבית גבוהה יותר בעקבות חוסר יציבות תקציבית.
בתעשיות הביטחוניות, בינתיים, המהלך מעורר התרגשות מרוסנת. אלביט והתעשייה האווירית צופות בהתרחבות ניכרת של נתח השוק הביטחוני המקומי אם הרכישות מהתעשייה האמריקאית יצטמצמו, אולם גם כאן התמונה מורכבת, שכן רכישות מקומיות דורשות השקעות נרחבות בקווי ייצור, בכוח אדם הנדסי ובשרשראות אספקה שאינן נבנות בין לילה. גורמים בתעשייה ציינו כי המעבר עשוי להגדיל את היכולת לייצור עצמאי אך גם לחייב מימון ממשלתי בשנים המעבר, שוב במחיר גירעון גבוה יותר. כל הצדדים מסכימים כי תקופת המעבר, בין היום ועד למימוש ההכרעות התקציביות, היא הרגישה ביותר עבור הכלכלה הישראלית.
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
ישראל תידרש לגייס מקורות נוספים בהיקף של מיליארדי דולרים בשנה למימון הרכש הביטחוני, מה שעלול להעמיק את הגירעון, להעלות את יחס החוב-תוצר וליצור לחץ להעלאת מיסים או קיצוצים בתקציבים אזרחיים.
-
S&P בחנה את דירוג האשראי של ישראל והותירה אותו ללא שינוי, אך פרשנים מזהירים כי הוצאות ביטחון תופחות בשילוב אובדן הסיוע עלולות לסבך את הדרך להורדת יחס החוב ולהגדיל את הסיכון להורדת דירוג בעתיד.
-
נתניהו התייחס למהלך ואמר כי המעבר מסיוע לשותפות משקף את חוזק היחסים בין המדינות, אולם במשרד האוצר נרשמה הפתעה חריגה מההצהרה בשל ההסכם הקיים בין המדינות שקבע את הסיוע עד שנת 2028.
-
כן. אי הוודאות הפוליטית והכלכלית בעקבות תוצאות הבחירות בארה"ב וההצהרה על הסיוע הובילו להתחזקות הדולר מול השקל לרמה הגבוהה ביותר מזלמעלה מחצי שנה, כאשר השער עבר את רף 3.20 שקלים.