30 מיליארד שקל בסכנה: כך תלוי תקציב המדינה בהסכם הקואליציוני הבא
אחרי הבחירות: הפלונטר הפוליטי מעיב על תקציב המשכי, גל ההנפקות בבורסה נמצא בסיכון והשקל נחלש — ובין המנהיגים מתגלגל מאבק על תיקי המפתח הכלכליים

אחרי הבחירות: 30 מיליארד שקל בסכנה, והפוליטיקה מחכה מעבר לפינה
שבוע אחד אחרי שהבחירות לכנסת הסתיימו, שוק ההון הישראלי מוצא את עצמו בעין הסערה של מאזן אימה פוליטי. מערכת התקשורת הכלכלית מזהירה כי כ-30 מיליארד שקל — הכנסות והוצאות עתידיות של המדינה — תלויים בגורל ההסכם הקואליציוני שעדיין נמצא בתהליכי גיבוש. בראש הרשימה עומדות סוגיות הגיוס והתעסוקה החרדית, שלפי החשבון הציבורי האחרון שפורסם בכלכליסט יכולות לעלות למדינה מאות מיליונים בשנה בגיוס בלבד, ואף יותר אם יבוטלו הפטורים מהמס. מנגד, מתגבשת הערכה לתקציב המשכי, שבו תחומי הביטחון צפויים להישמר בעוד המשרדים האזרחיים יספגו את הנזק. הפלונטר הפוליטי עובר לשלב המשא ומתן בין הרשימות, והדיונים על תיקי האוצר, האוצר והתחבורה צפויים לקבוע את המסגרת שבה יפעל המשק בשנתיים הקרובות.
בבורסה בתל אביב נרשמה בימים האחרונים תנודתיות קלה בפתח נובמבר: מדד ת"א 35 נסחר באופק יציב, מדדי הבנקים מטפסים במעט, אך העמיקות במדד הנאסד"ק משקפות את הטלטלה בעולם. מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, שיגר השבוע מכתב פתוח למנהיגי המפלגות וקרא להקמת ממשלה רחבה שתעמוד בראש "משימה לאומית", תוך שהוא מדגיש כי "העתיד הכלכלי אינו יכול להיות בן ערובה למחלוקות פוליטיות". יחד עם זאת, חברת הדירוג מודי'ס ציינה כי הבחירות לא צפויות להשפיע על דירוג האשראי של ישראל, והעלתה את תחזית הצמיחה ל-5% בשנה הקרובה ול-6% ב-2027 — תוך הזהרה כי חלק ניכר מהשיפור נובע משינוי סטטיסטי הקשור לפעילות החרדית.
גל ההנפקות על הכף: מיליארדים שהובטחו — ועתה נדרשות פשרות מחיר
במרכז הסיקור בימים האחרונים עומד גל ההנפקות הצפוי בבורסת תל אביב. דיווח בכלכליסט חשף כי חברות גדולות — מקרפור והולנדיה ועד שמיר אנרגיה וברידג'ווייז — תכננו לגייס בסך הכל מיליארדים רבים, אלא שהטלטלה הפוליטית, החשש מהסלמה מול איראן והזינוק בתשואות האג"ח משנים את כללי המשחק. על פי הדיווח, מעל 3 מיליארד שקל נמצאים בסיכון, והגופים המוסדיים נעשים בררניים ודורשים מבעלי השליטה פשרה על המחיר. בזמן שהחתמים כבר גזרו עמלות של כ-110 מיליון שקל, רוב המשקיעים הקמעונאיים בהנפקות האחרונות מופסדים, ולכן הלחץ על המנפיקות להגיע למחירים סבירים גובר.
lightbulb טיפ מהמומחה
משקיעים בתקופת הפלונטר הפוליטי מתבקשים לשקול מחדש את תמהיל התיק: תשואות האג"ח המדיניות טיפסו ל-5% ומעלה, מה שהופך אותן ליעד אטרקטיבי לחיסכון פנסיוני ולמימון מאוזן. במקביל, חשוב לבחון את מדד הנאסד"ק והתעשיית ה-AI שכבר ספגו תיקון — מומחים ממליצים לחלק את החשיפה לשני הגופים ולהימנע ממכירה בהיסטריה.
הדוגמה הבולטת להתנהגות השוק בימים אלה היא פריון נטוורק, שנמכרה לחברה ההודית Affle ב-420 מיליון דולר, שווי שמהווה פחות ממחצית מהשיא בו החזיקה החברה בעבר. פריון מזנקת בבורסה בכ-30% בעקבות ההסכם, אך הנתונים משקפים את האתגרים שמתמודדות חברות הטכנולוגיה הישראליות בשוק המיזוגים. לצד זאת, האווירה העסקית אינה אחידה: סיילספורס שכרה חמש קומות במגדל ToHa 2 בכ-140 מיליון שקל, חברת הקייטרינג לי-בר נמכרה לקרן סקיי ב-200 מיליון שקל, והרשת כרמלה מתרחבת לרשת חנויות פיזיות בהשקעה של 10 מיליון שקל.
מה אומרים הדירוגים על הדרך שבה יתקבל התקציב?
במקביל, מנכ"לים ומשרדים מזהירים מפני תקציב שיתבסס על הסכמות פוליטיות ולא על צרכים מקצועיים. ראש רשות המיסים הזהיר בכנס לשכת יועצי המס כי הוצאות הביטחון עלולות לחייב גזירות נוספות, וכי התקציב הבא עשוי להיות "אכזרי". לפי הדיווחים, סמוטריץ' ארך את הוזלת מס הדלק, אך מחיר הבנזין צפוי לעלות ב-8 אגורות לליטר ומגיע ל-7.85 שקלים בעקבות עליית מחירי הנפט בעולם. גם במשרד התחבורה מתנהל מאבק ציבורי: נחשף כי ליבת העבודה של המשרד נמצאת במיקור חוץ בהיקף של עד 65 מיליון שקל בשנה, ובמקביל המדינה חתמה הסכם בשווי 28 מיליארד שקל עם שש חברות אוטובוסים להארכת זיכיונות — בלי אגד, דן, תנופה ואקסטרה, שנשארו מחוץ להסכם.
השקל, הריבית והסכנה מאיראן: השוק בין תקווה לאזהרה
השקל נחלש בימים אלה מול הדולר ומטפס ל-3.13 שקלים, תוך שהכלכלנים מדגישים כי המפתח להתאוששות המטבע נמצא במערכת הפוליטית. נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון הודיע כי הריבית תישאר על 3.25%, שינוי במגמה לאחר שלוש הורדות רצופות — ובמרבית הדיווחים פורש זאת כעדות לריסון מול התהפכויות האטמוספירה הפוליטית. בו בזמן, רוחות מלחמה במזה"ת שוב מעיבות על השווקים: מתח בין ארה"ב לאיראן, חשש מפני תקיפה ישראלית במרחב, ומכרז ההגנה האווירית השווייצרי בהיקף של כ-7 מיליארד דולר, שבו מתחרה מערכת "ברק MX" של התעשייה האווירית מול המקבילה הצרפתית, מוסיפים לסיכונים הגיאו-פוליטיים. מו"ל גלובס אלונה בר און אמרה כי "הלוואי שכל מקום בישראל היה צומח כמו הקיבוצים", ובכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס שהתקיים בשבוע שעבר הוצגו נתונים מרשימים על קיבוצים שמחזיקים בהון עצמי של מעל 100 מיליון שקל — מה שמדגיש את הפוטנציאל הכלכלי שמתחבא מעבר לסיכונים.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
מנגד, יש הטוענים כי החששות הכלכליים מנופחים: התעשייה הביטחונית, קרפור, פריון וכרמלה ממשיכים לגייס, לגדול ולצמוח, והבורסה נסגרת בעליות. מתחזקת הטענה כי הפלונטר הפוליטי הוא אינו גורם למשבר משמעותי, אלא תקופת מעבר שהשוק הישראלי ידע לספוג גם בעבר.
המשק החרדי: הרחוב לא רוצה להשתנות, אבל החשבון מצטבר
לפי התוצאות בקלפי, מפלגת "הציבור החרדי" לא הצליחה להפוך לכוח משמעותי: היא קיבלה פחות מאחוז אחד מקולות החרדים, ולפי ניתוח של שלמה טייטלבאום בכלכליסט, הרחוב החרדי אינו מעוניין בזהות החדשה שהוצעה לו. יחד עם זאת, מחקר חדש שפורסם חושף פער בלתי נתפש בתשלומי המסים בין החרדים לשאר משקי הבית, ובדיון הציבורי עולה הזהרה של מירב ארלוזורוב בכלכליסט: אם החרדים לא ילמדו וייצאו לעבוד, המחיר שיישא כלל הציבור יהיה כבד בהרבה. בהמשך לכך, ביטוח לאומי עומד לפתוח תיק של אי-החלת חוק עבודת הגיוס, והסוגיה עתידה להתייצב על שולחן הקואליציה. בשוק התחבורה, דווח כי משרד התקשורת צפוי לבטל את ההפרדה המבנית בין בזק ל-yes — מהלך שמקדם מיזוג בענף התקשורת ויכול לשנות את פני התחרות.
צרכנות, קריפטו ונדל"ן: מה הציבור רואה ביום שאחרי
בשורת הצרכן, תוצאות הבחירות לא הפריעו להרגלי הקנייה: ביום הבחירות נרשמו רכישות של 1.752 מיליארד שקל ברשתות, וחברות הריהיט והקייטרינג נהנות מעונת החתונות. אך מנוי מפעל הפיס מתייקר ל-70 שקל בחודש, הקמח והביצים מתייקרים, ורשת העוף KFC בישראל — שמפעילה 13 סניפים — ביקשה הקפאת הליכים בחובות של כ-50 מיליון שקל, בעקבות ירידה בהכנסות בעקבות המלחמה. רשתות האופנה הזרות חוזרות להציב חומות: זארה סוגרת סניפים בארץ ומעלה דמי משלוח, ומותג האופנה הגרמני Vicinity הטיל דמי משלוח מנופחים לישראל. בשוק הנדל"ן, ערי הלוויין עולות, ראול מרקס עורך שידורים על ההתקררות במרחב המגורים החדש, והמטרו נכנס לבורסה לפי הערכות ל-177 מיליארד שקל, אך פער מימון של עשרות מיליארדים מציב סימן שאלה. בשוק הקריפטו, העולם כולו עוקב אחרי שוד ה-6.3 מיליארד דולר בבורסת בינאנס, שהוביל להקפאת משיכות ולצניחה בביטקוין — אירוע שמציב אתגר לכלל הציבור המשקיע בישראל.
בשוק ההון המקומי, מטא פיתחה רובוט הומנואידי לשימוש ביתי בשיתוף חברה סינית, אלביט חתמה עם משרד הביטחון על הסכם ב-600 מיליון שקל למתקן אימונים לחיל התותחנים, והתעשייה האווירית ניצחה את איירבוס בעסקה של 905 מיליון דולר בהודו. ניתן לראות כי מפת תמונת המשק הישראלי היא תמונה מורכבת: מחד, צמיחה חזקה בטכנולוגיה ובביטחון, עסקאות מיזוג משמעותיות ותחומי צמיחה בקיבוצים; מאידך, חוסר ודאות פוליטית, אינפלציה מקומית, התייקרות בשוק הדלק ואתגרים חברתיים-כלכליים עמוקים שכולם מוצבים בפתח קובעי המדיניות.
שבעה אנשים יקבעו כמה תשלמו על המים
בזמן שהציבור מתמקד בתיקי המשפט ובהרכב הממשלה, בעורף ממשיכות החלטות מהותיות שישפיעו על הכיס הישראלי בשנים הקרובות. שבעה אנשים יקבעו כמה תשלמו על המים, מחיר החשמל והעלויות לציבור — והפוליטיקה מחכה להם מעבר לפינה. המו"מ הקואליציוני צפוי להשפיע גם על הגופים הרגולטוריים, על המדיניות המוניטרית ועל יכולת ההכרעה של הרגולטורים בשוק התחבורה, התקשורת והאנרגיה. עד שהממשלה תוקם, שוק ההון, הצרכנים והעסקים מוצאים את עצמם בתחום אפור, שבו הכלכלה ממשיכה לפעול, אך ההחלטות הגדולות ממשיכות להיגרר.
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
לפי הערכות שפורסמו, כ-30 מיליארד שקל של הכנסות והוצאות המדינה תלויים בהרכב הקואליציה — בעיקר תקציבי גיוס החרדים, הסדרי ההטבות והמהלכים בתחומי התשתיות. בהיעדר ממשלה, מתגבשת הערכה לתקציב המשכי, שממילא מוגבל ביוזמות.
-
חברות כמו קרפור, הולנדיה, שמיר אנרגיה וברידג'ווייז תכננו הנפקות בהיקף של מיליארדים. הטלטלה הפוליטית והזינוק בתשואות האג"ח גורמים לגופים המוסדיים להיות בררניים, ולדברי הדיווח בכלכליסט, לדרוש מבעלי השליטה הנפקות במחירים נמוכים יותר — כך שיותר מ-3 מיליארד שקל עומדים בסיכון.
-
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון הודיע כי הריבית נותרה על 3.25%, ושינוי במגמה לאחר שלוש ירידות רצופות. המטבע נחלש מול הדולר ל-3.13 שקלים בהמשך, והכלכלנים חוזרים על שהמפתח לשער החליפין נמצא במערכת הפוליטית.
-
חברת הדירוג מודי'ס ציינה שהבחירות לא צפויות להשפיע על דירוג האשראי של ישראל, אך היא העלתה תחזית צמיחה ל-5% בשנה הקרובה ול-6% ב-2027, תוך הזהרה מסיכונים פוליטיים לממשלה הבאה.