חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2535 +0.18% (0.01)
יורו-שקל: 3.5639 -0.04% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,555.3000 +0.10% (64.99)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2940 +0.09% (0.00)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.35% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8702 +0.22% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1861 -0.04% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2732 +0.10% (0.00)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7848 +0.16% (0.00)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4145 +0.23% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8113 -0.05% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3160 -0.03% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5617 +0.27% (0.00)

זעזוע בשווקים הגלובליים: משבר ההנהלה באנבידיה מערער את כל ענף השבבים ואיתו את תיקי ההשקעות הישראליים

ירידות חדות במניות השבבים באסיה ובוול סטריט, חששות מפני תלות של קרנות נאמנות ישראליות במניית ה-AI המובילה, והשאלה שמעסיקה את השווקים: האם המהפכה הטכנולוגית תיפגע

אתר כלכלה · לפני 2 ימים · schedule 5 דקות קריאה
זעזוע בשווקים הגלובליים: משבר ההנהלה באנבידיה מערער את כל ענף השבבים ואיתו את תיקי ההשקעות הישראליים
השווקים הגלובליים במגמת ירידה בעקבות המשבר באנבידיה: מניות השבבים מובילות את הצניחה. (אילוסטרציה)

רעידת אדמה בשווקים: מניות השבבים מובילות ירידות גלובליות

שבוע המסחר נפתח בסימן חוסר שקט מתמשך סביב אנבידיה, ענקית השבבים שהפכה בשנים האחרונות למנוע הצמיחה המרכזי של מהפכת הבינה המלאכותית ולאחת המשקלות הגדולות במדדי המניות המובילים בעולם. בפתיחת המסחר באסיה נרשמו ירידות חדות במניות השבבים, והמגמה השלילית נמשכה גם בחוזים העתידיים בניו יורק, שנסחרו באדום עם עליות קלות בלבד בבורסות אירופה. בתל אביב הפתיחה הייתה מעורבת, ומניות הטכנולוגיה והשבבים שנסחרות בבורסה המקומית נסחרו במגמת ירידה, כאשר מניית טאואר סמיקונדקטור הישראלית, הרגישה במיוחד לתנודתיות בענף, צנחה בכ-6% בבוקר.

ברקע לזעזוע עומדת הדרמה המנהלית שמתחוללת בתוך אנבידיה עצמה: דיווחים סותרים על עתידו של המנכ"ל המייסד ג'נסן הואנג, פרסומים על התפרצויות זעם ועדויות פנימיות חדשות, וקריאות פומביות להשבתו לתפקיד כאשר חלק מהשוק סבור שהוא ניסה לחזור לעמדת הפיקוד. בכלכליסט אף הגדירו את המצב כבחינה של השאלה האם העזיבה מסכנת את מהפכת ה-AI עצמה, ובדה מרקר נכתב כי "היה אפשר כבר להזהיר את ג'נסן הואנג לפני כשנה" – משפט שמשקף את התחושה הגוברת בשוק כי ההתנהלות הפנימית בחברה נבדקה מחדש.

השפעה ישירה על החוסכים הישראלים

הזעזוע בשוק האמריקאי אינו נשאר בגבולות וול סטריט. הירידות בבורסות העולם כבר הגיעו לחסכונות של משקי הבית בישראל: לפי דיווח שפורסם בכלכליסט, כל קרנות ההשתלמות רשמו תשואות שליליות באוקטובר פרט לאחת, וגם קרנות הנאמנות שעוקבות אחר מדדי אמריקה נפגעו ישירות מהיחלשות המניות הטכנולוגיות. אנבידיה, שמהווה משקל מרכזי בנאסד"ק וב-S&P 500, מושכת אחריה את המדדים כולם, ולכן כל טלטלה בה מתורגמת לתשואות שליליות בתיקי החוסכים – גם כאלה שמעולם לא קנו מניה בחייהם.

בגלובס הועלתה בימים האחרונים השאלה המפורשת מה עושים עם התלות של ישראל באנבידיה, תוך הצעה להביא ארצה עוד ענקיות טכנולוגיה כדי לפזר את הסיכון. בדה מרקר אף פורסם ראיון עם מנכ"ל כלל ביטוח שמזהיר מהנהירה ההמונית של חוסכים ישראלים לקרנות העוקבות אחר S&P 500, בנימוק שהגדלת החשיפה למדד שמרוכז במניות בודדות מגדילה את הסיכון בלי שהחוסכים מבינים זאת במלואה. האזהרות הללו נשמעות עכשיו בצורה חדה במיוחד, כאשר המניה שהפכה לסמל ההשקעה של העשור מטלטלת את השווקים מיום ליום.

lightbulb טיפ מהמומחה

מומחי השקעות ממליצים לבדוק את אחוז החשיפה של קרנות הנאמנות והפנסיה שלכם למניות טכנולוגיה בודדות כמו אנבידיה. תיק מפוזר בין מדדים שונים, גיאוגרפיות וסקטורים מפחית את הרגישות לזעזוע של מניה בודדת, גם כשמדובר בענקית בשווי טריליוני דולר.

מסחר אנמי בתל אביב והשקל בנסיגה

הבורסה לניירות ערך בתל אביב נפתחה את השבוע במגמה מעורבת, כאשר הכותרת החיובית הייתה מקומית בעיקרה: מניית פז מזנקה בכ-6% לאחר שהחברה דיווחה על זינוק של 31% ברווח התפעולי, אולם מניות השבבים והטכנולוגיה משכו את המדדים כלפי מטה. מדד ת"א 35 נסחר בירידה קלה, מדד הנדל"ן למעשה קיזז את העליות שנרשמו בפתיחה לאחר פרסום נתוני האינפלציה, והמסחר במניות הבנקים התנהל בעוצמה מוגבלת בצל פרסום דוחות הרבעון החדשים.

גם שוק המטבע חוץ סיפק איתותים על עצבנות גוברת: השקל נסוג בפתיחת השבוע ושער הדולר עמד מעל 3.22 שקלים, בניגוד למגמת ההתחזקות שליוותה את המטבע המקומי בשבועות הקודמים. אנליסטים מסבירים כי בתקופות של חוסר ודאות בשווקים הגלובליים נוטה הדולר להתחזק מול מטבעות שוליים, והשקל אינו יוצא מן הכלל. עבור הצרכן הישראלי, דולר חזק פירושו יבוא יקר יותר – מכוניות, אלקטרוניקה ומוצרי חשמל – בדיוק כאשר מדד אוקטובר הפתיע וירד ב-0.1% והאינפלציה השנתית צנחה ל-1.1%, הנמוכה מזה 5.5 שנים.

האם המהפכה הטכנולוגית בסכנה?

תלות של טריליונים באדם אחד

בכלכליסט פורסם ניתוח נרחב בשם "אנבידיה נבנתה סביב אדם אחד – עכשיו היא תצטרך להשתנות", שבו נטען כי החברה שהפכה למנוע הצמיחה העיקרי של הכלכלה הדיגיטלית העולמית מתמודדת עם שאלת קיום מנהלתית: עד כמה שווי של טריליוני דולרים יכול להיות תלוי באישיות אחת ובנוכחותה הציבורית. בגלובס התפרסם ראיון עם בכיר לשעבר בחברה שעבד בה שבע שנים וכבר קיבל פנייה להחליף את הואנג, ובדה מרקר נשמעה טענה כי מנהלי השווקים נתנו למערכת היחסים האישית בראש החברה להימשך זמן רב מדי. המשמעות עבור המשקיעים היא שפרמיית הסיכון המוטמעת במניה עולה.

במקביל, חברות אחרות בענף הבינה המלאכותית מוצאות את עצמן במלכוד שתואר בדה מרקר: חברות הייטק שנמצאות בתהליכי התנתקות מהתלות בענקיות ה-AI מגלות כי המהלך "מתפוצץ להן בפנים", כלשון הניתוח, משום שההסתמכות על התשתית של אנבידיה ושאר הענקיות עמוקה הרבה יותר משהעריכו. הריכוזיות בשרשרת האספקה של השבבים והמרכיבים העליונים הופכת כל זעזוע בראש הפירמידה לבעיה של הכלכלה כולה, מהשוק הישראלי ועד מפעלי ההרכבה במזרח אסיה.

quiz האם ידעת ש…

אנבידיה נחשבת לאחד ממקורות ההכנסה העיקריים לחברות מערכות המידע ברחבי העולם, ואומדנים שפורסמו בגלובס מעריכים כי פעילותה שווה עד 15 מיליארד דולר בהכנסות ממסים למדינות שונות – נתון שממחיש עד כמה הכלכלה העולמית תלויה במנוע ה-AI.

הצד השני: גם יריבות מרוויחות

עם זאת, לא כל השוק מפחד. בדה מרקר פורסם ניתוח לפיו סין אולי פיתתה את הואנג, אבל חברות אחרות הן המרוויחות העיקריות מההיחלשות של אנבידיה – כאשר מתחרות בתחום המוליכים למחצה וספקיות תשתית חלופיות נהנות מזרימת כספים של משקיעים המחפשים חלופות. בכלכליסט אף צוטטה חברת מחקר לפיה מניית אפל הפכה לאחרונה למקלט בטוח עבור משקיעים שמבקשים לצמצם חשיפה ל-AI, נתון שממחיש כיצד הסנטימנט העולמי מתפצל: במקום לצאת מהשוק, משקיעים רבים מעבירים כסף בין סקטורים.

מה בדרך לשבוע המסחר הקרוב

השווקים ימשיכו לעקוב בימים הקרובים אחר התפתחויות בתוך אנבידיה, אך גם אחר נתונים מקרו-כלכליים שמגיעים על רקע חוסר הוודאות: התייחסויות לסנקציות אפשריות על ישראל שכבר הרתיעו חלק מקרנות הגידור בחו"ל מהשקעה במקומי, דוחות הרבעון של הבנקים הישראליים שמגיעים בימים אלה – בנק הפועלים דיווח על רווח של 2.36 מיליארד שקל ברבעון עם דיבידנד של 1.18 מיליארד שקל – והמשך נפילת הביטקוין, שהתרסק לסביבות 62 אלף דולר ונסחר בירידה גם בפתיחת השבוע, כאינדיקטור לתיאבון הסיכון הגלובלי.

עבור המשקיע הישראלי הממוצע, המסר העולה מהשבוע הנוכחי הוא שהגבול בין "השוק שלנו" ל"שוק העולם" הולך ונמחק. חסכונות לטווח ארוך, קרנות גמל ופנסיה נחשפים באופן אוטומטי לתנודות בנאסד"ק, ואירוע מנהלתי בחברה אחת בקליפורניה יכול להשפיע על תלוש הפנסיה של עובד ברחובות או על מחיר המקרר בקניון השכונתי. השאלה שנשארת פתוחה היא לא רק מי יעמוד בראש אנבידיה, אלא כמה זמן השווקים יסבלו חוסר ודאות בישות שהפכה לעמוד התווך של הכלכלה הדיגיטלית העולמית.

עד אז, כל אישור, דחייה או דיווח מהתקשורת העסקית האמריקאית עשוי להזיז את המדדים בכמה אחוזים בבוקר אחד – כפי שכבר קרה בפתיחת השבוע באסיה. משקיעים מנוסים ממליצים לא לקבל החלטות על בסיס כותרות בוקר, אלא לבדוק את מבנה התיק ואת מידת הריכוזיות במניות טכנולוגיה בודדות. זו, ולא התגלגלות הדרמה בקליפורניה, הקובעת בסופו של יום את מידת הנזק שייגרם – או ההזדמנות שתיווצר – לכל חוסך.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • אנבידיה מהווה את אחת המשקלות הגדולות ביותר במדד נאסד"ק ובמדד S&P 500, והיא נחשבת לסנטימנט של כל ענף הבינה המלאכותית. כאשר המניה זזה, מדדים שלמים זזים איתה, וגם המשקיעים הפרטיים בישראל חשופים דרך קרנות הנאמנות, קרנות ההשתלמות וקופות הגמל שמחזיקות במדדים אלה.

  • חלק ניכר מקרנות הנאמנות הישראליות שעוקבות אחר מדדי אמריקה והטכנולוגיה מחזיקות במניית אנבידיה בשיעור משקלי של כמה אחוזים. גם קרנות פנסיה וגמל נחשפות למניה דרך מדדי עולם. כך, ירידה חדה באנבידיה מתורגמת ישירות לתשואות שליליות בתיקי החוסכים בישראל, כפי שהתרחש באוקטובר האחרון.

  • אין תשובה אחידה, וההחלטה תלויה באופק ההשקעה ובמידת הפיזור בתיק. אנליסטים מדגישים שהיסטורית מכירה לאחר ירידות חדה שנבעו מאירוע חד-פעמי יצרה לעיתים החמצה. עם זאת, מי שחשופה גדולה מרוכזת במניה אחת או בסקטור טכנולוגיה אחד עשוי לשקול פיזור מחדש של התיק, בהתייעצות עם יועץ השקעות.

  • הקשר הוא בעיקר במטבע ובתזרימי ההון. כאשר השווקים העולמיים נחלשים והמשקיעים נמנעים מנכסים מסוכנים, הדולר מתחזק גלובלית - וכך קרה גם מול השקל, שנסוג מעל 3.22 שקלים לדולר בפתיחת השבוע. שער חליפין חזק עשוי להוסיף לחץ אינפלציוני מיובא, בניגוד למגמת ההתמתנות שהציג מדד אוקטובר.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!