משבר האנרגיה הגלובלי: האולטימטום של טראמפ, זינוק מחירי הנפט וההשלכות על השווקים

השווקים הפיננסיים העולמיים נכנסו הבוקר למצב של חרדה וחוסר ודאות משמעותי, בעקבות ההסלמה הדרמטית במתח הגיאופוליטי בין ארצות הברית לאיראן. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הגביר את הלחצים על טהרן, תוך הצבת אולטימטום ברור לגבי פתיחת מצר הורמוז, הנתיב הימי האסטרטגי שדרכו עוברת חלק ניכר מאספקת הנפט העולמית. האיום האמריקאי לתקוף תחנות כוח באיראן אם המצר לא ייפתח עד היום בלילה הצית גל של תגובות שליליות בבורסות המובילות בעולם, כאשר המשקיעים ממהרים לנצל רווחים ולברוח מנכסי סיכון. האווירה הכללית בשווקים מתאפיינת בפחד מפני השלכות כלכליות כבדות משקל, כאשר האפשרות של מלחמה גלויה או מצור ימי על נפט מאיימת להחזיר את הזיכרונות הכואבים של משברי האנרגיה של העבר.

הסלמה במפרץ הפרסי וזינוק מחירי הנפט

הליבה של המשבר הנוכחי נעוצה במאבק השליטה על מצר הורמוז, מצר ים צר שדרכו עובר כמחיש מהנפט הגולמי המשונע בעולם. דוברים בטהרן הבהירו כי הם רואים במצר כלי לחץ לגיטימי בתגובה ללחץ האמריקאי ולסנקציות הכלכליות המוטלות עליהם, ואף איימו למסד גביית אגרות מכלי שיט העוברים בו, בדומה למתרחש בתעלות סואץ ופנמה. מהלך כזה, אם יצא אל הפועל, יעלה דרמטית את עלויות ההובלה והביטוח של מכליות הנפט, דבר שיוביל באופן ישיר לעלייה במחירי האנרגיה בתחנות הדלק ברחבי העולם. בתגובה לאיום, ערב הסעודית כבר החלה לנקוט בצעדים לחיזוק עמידותה, ודיווחים מסוימים מצביעים על כך שהיא מזרימה כמויות נפט גדולות דרך צינורות יבשתיים לנמל ינבוע שבים האדום, כדי לעקוף את הצורך להשתמש במצר הורמוז. עם זאת, קיבולת התשתיות החלופיות מוגבלת, וכל פגיעה בתפוקה האיראנית או עיכוב בתנועה הימית צפוי להוביל למחסור מיידי בהיצע ולזינוק במחירים.

השפעות מדרגה שנייה על הכלכלה העולמית

ההשלכות של זינוק מחירי הנפט אינן מסתכמור בעלות מילוי מכונית גבוהה יותר, אלא מאיימות להחיות את האיום האינפלציוני שהחל לשכוך בחודשים האחרונים בכלכלות המערב. עלייה במחירי האנרגיה פועלת כמס על צריכה פרטית ועלויות ייצור, דבר שעלול להאט את צמיחת התוצר המקומי הגולמי ולהקשות על הבנקים המרכזיים בהחלטותיהם לגבי הריבית. נתונים שפורסמו בשעות האחרונות מראים כי שוק האג"ח בארה"ב כבר מתחיל לתמחר סיכון של אינפלציה גבוהה יותר, כאשר התשואות על אגרות המדינה עולות בחדות, תנועה שמשקפת ציפיות לכך שהפדרל ריזרב ייאלץ לשמור על מדיניות ריסון נוקשה יותר לאורך זמן. הבנקים המרכזיים באירופה ובאסיה נמצאים גם הם במצב של נכונות והמתנה, כאשר הפחד המרכזי הוא שהלם אנרגטי יפר את האיזון העדין שהושג בין המאבק באינפלציה לבין תמיכה בצמיחה הכלכלית. מומחים כלכליים מזהירים כי אם מחירי הנפט יישארו ברמות גבוהות לאורך זמן, ניתן יהיה לראות האטה בפעילות התעשייתית ועלייה בשיעור האבטלה, מה שיעביר את הכלכלה העולמית למסלול של סטגפלציה, מצב בו האינפלציה גבוהה מלווה בצמיחה איטית או אפסית.

תגובות חריפות בשווקי ההון הגלובליים

בתגובה ישירה לחדשות מהמזרח התיכון, השווקים הגלובליים הגיבו במכירות כבדות, כאשר המדדים המובילים באירופה ובאסיה רשמו ירידות חדות של עד 4% במסחר הבוקר. הבורסות בלונדון, פרנקפורט ופריז פתחו בירידות משמעותיות, בהובלת ענקיות האנרגיה והתעשייה הכבדה, כאשר המשקיעים מברחים ממניות סיקליות ועוברים לעמדות הגנתיות יותר. גם באסיה התמונה דומה, כאשר הבורסה בסיאול נחתכה בלמעלה מ-6.5%, והמדדים בטוקיו והונג קונג רשמו ירידות ניכרות, בהשפעת החשש להאטה כלכלית עולמית והירידה בביקוש לייצוא. תנודתיות גבוהה נרשמה גם בשוקי המט"ח, כאשר הדולר האמריקאי התחזק באופן ניכר מול מטבעות עיקריים, תופעה המשקפת את הבריחה המסורתית של המשקיעים למקלט בטוח בעיתות משבר. עם זאת, בניגוד לצפוי, מחיר הזהב, שנחשב בדרך כלל למקלט בטוח בתקופות של אי ודאות, צנח בצורה חדה בשיעור של כ-8%, נפילה שמיוחסת לצורך של המשקיעים להשיג מזומנים כדי לכסות הפסדים בשווקים האחרים ולעלייה בתשואות האגרות שמפחיתה את האטרקטיביות של המתכת היקרה.

התנתקות הטכנולוגיה מהמדדים הרחבים

על אף הירידות הכלליות החדות, ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה תופעה מעניינת של התנתקות חלקית בין ענקיות הטכנולוגיה לבין המדד הרחב של S&P 500 בוול סטריט. בזמן שמניות מסורתיות ותעשייתיות ספגו מכה קשה עקב החשש מעליית מחירי האנרגיה, חלק ממניות הטכנולוגיה הגדולות הציגו עמידות יחסית, ואף עליות קלות במקרים מסוימים. תופעה זו מצביעה על כך שהמשקיעים עדיין רואים ערך יסודי ארוך טווח בחברות הטכנולוגיה, שהרווחיות שלהן פחות תלויה במחירי הנפט ורגישות פחות לאינפלציית עלויות, לפחות בשלב זה. אנליסטים מציינים כי הנכונות של השוק לתמוך במניות טכנולוגיה גם בימים של משבר רחב עשויה להוות סימן לאופטימיות יחסית לגבי יכולת המשק האמריקאי להתמודד עם הזעזועים הנוכחיים. עם זאת, אם המתח הגיאופוליטי יימשך ויביא לירידה משמעותית בצמיחה העולמית, גם הטכנולוגיה עלולה להיכנס למהפך תיקון, שכן ביקוש למוצרים דיגיטליים ושירותים עשוי להיפגע אם הצרכנים ייאלצו לצמצם את ההוצאות הבלתי-הכרחיות.

השלכות ישירות על המשק הישראלי

המשק הישראלי, אשר מנותק במידה מסוימת פיזית מזירות הלחימה אך מחובר באופן הדוק לשווקים הפיננסיים הגלובליים, ספג הבוקר מכה ישירה וכואבת. בורסת תל אביב פתחה בירידות חדות, כאשר מדד ת"א 35 איבד כ-2% מערכו ומדד ת"א 125 נחלש בשיעור דומה, בהתאם למגמות השליליות באירופה ובארצות הברית. המניות הדואליות, הנסחרות גם בתל אביב וגם בוול סטריט, הובילו את הירידות, ובראשן חברות הטכנולוגיה הגדולות וחברות הביומד שצללו בעשרות אחוזים בשעות המסחר הראשונות. מדדי הבנקים והביטוח גם כן נסוגו בצורה בולטת, כאשר מדד ת"א בנקים איבד כ-0.9% ומדד הביטוח ירד בכ-2.6%, בשל החשש מפני הידרדרות במצב הביטחוני והכלכלי. ההשפעה המשמעותית ביותר על הצרכן הישראלי מתבטאת בעלייה הצפויה במחירי הדלק, כאשר באוצר כבר שוקלים צעדים חריפים למניעת מעבר מחיר הליטר מעבר ל-8 שקלים, רף שעלול להביא לזעזוע נוסף במדד המחירים לצרכן. החשש המרכזי במשרד האוצר הוא שעלייה במחירי האנרגיה תצטרף להידרדרות התחרותיות במשק ולצמצומי התקציב, ותוביל להאטה כלכלית משמעותית ברבעונים הקרובים.

התחרות האווירית והמשבר בתעופה המסחרית

תחום נוסף במשק הישראלי שסופג מכה קשה בעקבות המצב הביטחוני והכלכלי הוא ענף התעופה המסחרית, המתמודד עם אתגרים חסרי תקדים. חברת ארקיע הודיעה הבוקר על העברת מרבית פעילותה לנמלי התעופה בעקבה ובטאבה, צעד המצביע על "סגירה בפועל של השמיים" מעל ישראל לחברות זעירות. ניהול החברה החליט על המהלך לאור הצורך לשמור על רצף תפעולי והכנסות, לאחר שהפעילות מנתב"ג צומצמה באופן דרמטי בשל המצב הביטחוני וההנחיות המחמירות של רשות התעופה. גם אל על, חברת הדגל, נמצאת במגעים עם משרד התחבורה ורשות שדות התעופה בדרישה להרחיב את הפעילות בשדה התעופה רמון, כחלופה לנתב"ג שהפך ללא כדאי כלכלית עבור טיסות רבות. הצורך להפעיל גשרים אוויריים ארוכים יותר ולשלם עבורם, בשילוב עם ירידה בביקוש התיירותי, מכביד על החברות ומאיים על יציבותן הפיננסית. המשבר בתעופה המסחרית הוא לא רק סיפור של החברות עצמן, אלא גם גורם משמעותי להידרדרות הכלכלית הרחבה יותר, שכן הוא פוגע ביכולת של אנשי עסקים לנוע, מפחית את הכנסות התיירות ומגביר את העלויות הלוגיסטיות של המשק.