חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2528 +0.16% (0.01)
יורו-שקל: 3.5644 -0.03% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,442.5700 -0.85% (-553.30)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2976 +0.17% (0.01)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.30% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8737 +0.31% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1887 +0.08% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2751 +0.18% (0.00)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7866 +0.26% (0.00)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4147 +0.28% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8121 +0.04% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3164 +0.09% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5593 -0.16% (0.00)

מלחמת הלשון בבתי המשפט: מתבע נתניהו את התקשורת עד לתביעת הדיבה של רונן בר – הגל שמציף את מערכת המשפט

גל תביעות דיבה חסר תקדים סוחף את ראש הממשלה והשב"כ לשעבר - והציבור הישראלי עומד במרכז הסחרור המשפטי והכלכלי

אתר כלכלה · 2 באוקטובר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה
מלחמת הלשון בבתי המשפט: מתבע נתניהו את התקשורת עד לתביעת הדיבה של רונן בר – הגל שמציף את מערכת המשפט
גל תביעות הדיבה הפוליטיות מציף את בתי המשפט בישראל (אילוסטרציה)

מערכת המשפט הישראלית סופגת בימים אלו גל תביעות דיבה חסר תקדים במרכז הזירה הפוליטית, כשבקצה אחד עומד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהגיש לפי דיווחים ב"הארץ" ובגלובס תביעת דיבה נגד "הארץ", "ידיעות אחרונות" וחדשות 12 וכן נגד עיתונאים בכירים, ובקצה השני עומד ראש השב"כ לשעבר רונן בר, שהודיע כי ינחה את עורכי דינו לתבוע את נתניהו בעקבות ההאשמות שהטיח בו בקשר לליל ה-7 באוקטובר. שתי התביעות, שנזרמו זו אחר זו בתוך יממה, מציבות בפני בתי המשפט שאלות רגישות בדבר גבולות חופש הביטוי, אחריות כלי התקשורת וזכותם שאישים ציבוריים להגן על שמם הטוב.

במקביל, מראה חודש ספטמבר הנוכחי כי הנושא אינו נחלתם הבלעדית של אישים בכירים. בבית המשפט המחוזי הוכרע מקרה שבו אפרת נוימן מסקרת ב-The Marker כיצד התכתבות פרטית בוואטסאפ, שלא פורסמה בפומבי, הסתיימה בתביעה בסך 140 אלף שקל ובפיצוי של 6 אלף שקל. בבית המשפט נקבע כי גם שיחה אישית בקבוצה סגורה עשויה להיחשב פרסום פוגעני לצורכי חוק איסור לשון הרע, מה שמרחיב באופן משמעותי את מעגל החשיפה המשפטית של אזרחים רגילים ולא רק של גופי תקשורת.

התביעה של נתניהו נגד כלי התקשורת: מה מעמיד את העיתונאים על הכוונת

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש ביום שני האחרון תביעת דיבה בסכומים גבוהים נגד "הארץ", "ידיעות אחרונות", חדשות 12 וכן נגד עיתונאים בכירים, בעקבות פרסום שלפיו נשיא איחוד האמירויות הזהיר אותו טרם מתקפת ה-7 באוקטובר. נתניהו תיאר את הפרסום כ"שקר מוחלט" וטען כי מדובר בעלילה שנועדה להשמיצו אישית בזירה הציבורית. התביעה, שהוגשה בבית משפט השלום בתל אביב, מסתמכת לטענת עורכי דינו על חזרתיות בפרסומים כוזבים, על אופי דיבתי ברור ועל נזק תדמיתי ניכר לראש ממשלה בעיצומה של תקופה רגישה מבחינה ביטחונית ופוליטית.

עורכי הדין של כלי התקשורת הנתבעים צפויים להסתמך על הגנות מפורשות בחוק איסור לשון הרע, ובראשן ההגנה של אמת בפרסום והגנת תום הלב. לטענתם, עצם ההתבססות על מקורות מידע ועל זרימת מידע דיפלומטי נחשבת לבסיס עיתונאי לגיטימי, במיוחד כאשר מדובר בשאלה ציבורית קריטית לגבי אחריות המנהיגות טרם המתקפה. מדובר, לפי גורמים משפטיים, באחת ההתדיינויות המורכבות שנדרשו בתי המשפט להתמודד איתן, מכיוון שהיא מעמידה זה מול זה את האינטרס של איש ציבור להגן על שמו מול הצורך הדמוקרטי לבחון באופן ביקורתי סוגיות מרכזיות של אחריות אישית.

ההשלכות הכלכליות על התקשורת הישראלית

בזירה הכלכלית, התביעה מעלה שאלות קשות לגבי עלות ההגנה המשפטית של כלי התקשורת. היקף ההוצאות המשפטיות הצפוי, העריכה הפנימית והמיפוי מחדש של נהלי עריכה ופרסום, כולם מהווים מטרד תפעולי וכלכלי משמעותי עבור חברות תקשורת שנאבקות כבר עתה בשוק תחרותי ובקשיי רווחיות. בשנים האחרונות נרשמו מספר תביעות דיבה גדולות שהפעילו לחץ משמעותי על מערכות עיתונאיות, כאשר חלקן הסתיימו בפשרות יקרות שלא תמיד התפרסמו ברבים. במקרה הנוכחי, מתחברת התביעה לתהליך רחב יותר של הגברת החשיפה המשפטית של עיתונאים, כאשר אישים ציבוריים מנצלים יותר ויותר את הכלים הקיימים בחוק איסור לשון הרע כדי להיאבק בפרסומים הפוגעים בשמם.

lightbulb טיפ מהמומחה

מומחי משפט ממליצים לגופים תקשורתיים ולאזרחים כאחד לתעד את כל שרשרת הפרסומים, כולל צילומי מסך עם חותמות זמן, שמירת מקורות ותיעוד תהליך העריכה. במקרה של תביעת לשון הרע, יכולת להוכיח בדיקה סבירה של עובדות טרם הפרסום מהווה לעיתים קרובות את ההגנה המרכזית מפני חיוב בפיצויים והוצאות משפט כבדות.

רונן בר יוצא למתקפת נגד משפטית על ראש הממשלה

בזמן שנתניהו מנהל קרב משפטי נגד כלי התקשורת, ראש השב"כ לשעבר רונן בר מתכנן להגיש תביעת דיבה משלו, והפעם כנגד ראש הממשלה עצמו. לפי הדיווחים בגלובס וב-N12, בר הודיע כי ההאשמות שהטיח בו נתניהו בנוגע לליל ה-7 באוקטובר הן שקרים, וכי הוא מתכוון לעמוד על זכויותיו באמצעות ההליך האזרחי. בר דורש כי נתניהו יחזור בו מההאשמות ויתנצל בפומבי, וכי הוא מוכן להילחם על שמו הטוב בכל ערכאה משפטית. מדובר במהלך חסר תקדים במערכת היחסים בין ראש ממשלה מכהן לבין ראש שירות ביטחוני לשעבר, ומומחים מעריכים כי עובדת היותו של בר נושא משרה ציבורית לשעבר מציבה אותו בסטנדרט של עמידה בקריטריונים רחבים לביקורת ציבורית.

שאלת הסיכויים המשפטיים של תביעת בר נדונה בהרחבה בסקירת שאלות ותשובות שפרסם גלובס, שבה נבחנו בין היתר האפשרויות של בית המשפט לקבוע כי מדובר בהערה מותרת בנסיבות, או לחלופין כי נתניהו חרג מזכותו לביקורת הוגנת. תקרת הפיצוי שעלולה להיפסק, בין אם במסגרת תביעה מסדר גודל רגיל ובין אם בהליך מוגבר, תלויה בין היתר בשאלה האם נתניהו פעל בתום לב, האם הפרסום בוצע במסגרת דיון ציבורי לגיטימי ואם ניכר שיש בו זלזול מכוון. מקרה כזה, עם שני צדדים ציבוריים בכירים כל כך, עשוי להפוך לתקדים שינחה את אופן ההתמודדות של פוליטיקאים ושל אנשי ביטחון לשעבר עם מחלוקות ציבוריות בעתיד.

מה המשמעות של סעיף 14א בחוק איסור לשון הרע

כדי להבין את ההקשר המשפטי של שני המקרים, יש להתייחס לסעיף 14א לחוק איסור לשון הרע, שנוסף בשנים האחרונות ומאפשר לבית המשפט לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק עד 100 אלף שקל בגין כל פרסום פוגעני. הסעיף נתפס על ידי חלק מהפרשנים ככלי אכיפה מחמיר שמקשה על עיתונאים ואזרחים כאחד לפרסם ביקורת חדה, שכן הוא מקל על תובעים לקבל פיצוי כספי גם כאשר לא הוכח נזק מוחשי. עורכי דין המתמחים בדיני תקשורת מדווחים כי היקף התביעות בענייני לשון הרע עלה באופן משמעותי מאז תיקון החוק, וכי תביעות מגובות בפיצויים מוגדלים הפכו לכלי סטנדרטי בידי אישים ציבוריים, חברות ויזמים, כולל בזירה הפוליטית הישראלית.

התכתבות פרטית בוואטסאפ כבסיס לתביעת לשון הרע

בעוד הזרקורים פונים לזירה הפוליטית, פסק דין שנחשף בימים אלו ב-The Marker מזכיר לציבור הרחב כי חוק איסור לשון הרע אינו מתייחס רק לפרסומים פומביים. במקרה שנידון בבית המשפט המחוזי, אישה טענה כי בהתכתבות פרטית בוואטסאפ הושמץ שמה, ותבעה פיצוי בסך 140 אלף שקל. בית המשפט קבע כי ההתכתבות מהווה פרסום במובן החוקי, והחייב את הנתבעת בפיצוי של 6 אלף שקל, סכום נמוך בהשוואה לתביעה אך משמעותי מבחינה משפטית. ההכרעה ממחישה כי גם אדם שלא פרסם פוסט ברשת חברתית, לא העלה סטורי ולא הפיץ דברים בקבוצה ציבורית, עשוי למצוא את עצמו נתבע בגין התבטאות פרטית בהתכתבות אישית.

עורכי דין המלווים תביעות לשון הרע מציינים כי פסק הדין משליך על אופן השימוש היומיומי של אזרחים בכלי תקשורת דיגיטליים, וכי יש להקפיד בהתבטאויות על אנשים אחרים גם בקבוצות וואטסאפ מצומצמות. עלות הגנה משפטית בתביעה כזו עשויה להגיע לעשרות אלפי שקלים ואף יותר, ובכך עולה ההוצאה לעיתים על גובה הפיצוי שנפסק בפועל. מעבר לעלות הכספית, קיים מרכיב של סיכון תדמיתי, שכן הליכים משפטיים בנושא לשון הרע מתפרסמים לעיתים קרובות בכלי התקשורת, ובכך מקבלים אפקט הפוך מזה שהנתבע ייעד לעצמו.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מנגד, מתנגדי סעיף 14א טוענים כי הוא מעניק יתרון מובנה לבעלי משאבים ולאישים ציבוריים שיודעים לנצל את מכונת ההליכים כדי לרסן ביקורת לגיטימית. לטענתם, ההוצאות המשפטיות בעניינים אלה מגיעות לעיתים למאות אלפי שקלים, גם כשהגנה מצליחה, ולכן מסמכי הגנה עצמם הופכים לענישה כלכלית.

השפעת הגל המשפטי על שוק התקשורת ועל האזרח

הגל הנוכחי של תביעות הדיבה בזירה הפוליטית, הציבורית והאישית, מעלה שאלות לגבי ההשפעה הכוללת על שוק התקשורת ועל אופן פעולתם של עיתונאים בישראל. מחד, יש הסבורים כי ההגברת החשיפה המשפטית של כלי התקשורת תוביל להקפדה יתרה על עובדות ועל עריכה, ובכך תשפר את אמינות הפרסומים. מאידך, מתריעים גורמים מקצועיים כי החשש מפני הליכים משפטיים יקרים עלול לגרום לעיתונאים להימנע מכתבות חשובות בנושאים ציבוריים רגישים, במיוחד כאשר מדובר באישים רבי עוצמה. היתרון הכלכלי של גופים ממוסדים עלול להעמיק פערים בין גופי תקשורת גדולים וקטנים, ולהגביר את ריכוזיות השוק בתחום.

מנקודת מבט כלכלית, ניתן להבין כי הגל המשפטי הנוכחי עשוי להוביל לעלייה בעלויות הביטוח המקצועי של כלי התקשורת, להגברת הביקוש לייעוץ משפטי בתחום דיני התקשורת, ולהגברת התקציבים שמוקצים לפעילות משפטית בקרב חברות תקשורת, גופים ציבוריים ואף עסקים פרטיים. בתקופה שבה התדיינויות בנושאי לשון הרע הופכות לכלי תדיר בזירה הציבורית, ניכר כי הציבור הישראלי נחשף יותר ויותר לשאלות מסובכות בדבר גבולות חופש הביטוי, עלות ההגנה על השם הטוב ואופן שמירת איזון בין ביקורת לגיטימית לפרסומים פוגעניים.

הגבול בין ביקורת ציבורית לפגיעה בשם הטוב

אחת השאלות המרכזיות שעתידות להיבחן במשפטים הנוכחיים, היא עד כמה רשאי איש ציבור בכיר להיאבק בפרסומים הפוגעים בו, מבלי לפגוע ביכולת של הציבור לקבל מידע על פעולותיו. מערכת המשפט נדרשת לאזן בין שני אינטרסים בסיסיים: חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת, מול זכותו של אדם כלשהו להגן על שמו הטוב. בפסיקה הישראלית נקבע כי אישיות ציבורית חשופה לביקורת רחבה יותר מאשר אזרח פרטי, אך ביקורת זו נדרשת להיות מבוססת, אמיתית ובעלת אופי שאינו פוגעני יתר על המידה. סוגיה זו עתידה להיות מרכזית בכל אחד מההליכים המתנהלים כעת, הן בתביעת נתניהו נגד כלי התקשורת והן בתביעתו המתוכננת של בר נגד נתניהו.

במקביל, יש להדגיש כי הדיון הציבורי סביב הסוגיות הללו משליך גם על תחום הרגולציה של תקשורת ועל המצע המשפטי שבו פועלים גופי חדשות בישראל. סוגיות כמו הגבלת הפרסום הפוגעני, הסדרת תפקידם של עורכים ואחריות אישית של כותבים, הופכות לרלוונטיות יותר מאשר פעם. בעוד הממשלה מקדמת במקביל חקיקה הנוגעת לשידורים ולתאגיד, הגוף המשפטי נדרש להתמודד עם השאלות הסבוכות של אחריות אישית, פגיעה בשם טוב והגנות משפטיות, ולהכריע הכרעות שישפיעו על פני התקשורת הישראלית בשנים שלאחר מכן.

מה צופן העתיד המשפטי להליכים אלו

שני ההליכים המרכזיים, תביעתו של נתניהו נגד כלי התקשורת ותביעתו הצפויה של רונן בר, צפויים להימשך חודשים ארוכים ולכלול שלבי התייצבות, גילוי מסמכים, עדויות עדים ועוד. במקביל, קיימת אפשרות של פשרה מוקדמת, שכן עלויות ההליכים גבוהות והסיכונים המשפטיים משמעותיים לשני הצדדים. עורכי דין העוסקים בתחום לשון הרע מציינים כי מקרים בסדר גודל כזה נמשכים לעיתים קרובות שנים, במיוחד כאשר מעורבים אישים ציבוריים בכירים, כלי תקשורת מובילים ונושאים בעלי רגישות ביטחונית ופוליטית. ההכרעות שיתקבלו עשויות לעצב מחדש את דרכי הפעולה של עיתונאים, של פוליטיקאים ושל אנשי ציבור בזירה הציבורית הישראלית.

מן העבר השני, ממשיכות ההכרעות בתחום לשון הרע בחיי היום-יום של האזרח הישראלי, כפי שממחיש פסק הדין בעניין הוואטסאפ הפרטי. בין אם מדובר באיש ציבור בכיר או באזרח מן השורה, המסגרת המשפטית של חוק איסור לשון הרע משפיעה על האופן שבו אנשים מתקשרים, מפרסמים ומתבטאים. בעוד שהזירה הציבורית עמוסה בהליכים משפטיים דרמטיים, הציבור הרחב מזוהה עם המשמעויות המעשיות של חוק זה בחיי היומיום, כאשר עלות של התבטאות פוגענית עשויה להגיע לאלפי ולעיתים למאות אלפי שקלים, לצד נזק תדמיתי שקשה לתקן. ייעוץ משפטי מקצועי בתחום דיני התקשורת והפרסום הופך לדרישה בסיסית יותר מאשר פעם, בקרב אנשי מקצוע, אנשי עסקים וגופים ציבוריים.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

לשון הרע:
פרסום שעלול להשפיל, לגרום לאדם להיראות מגוחך או להרע את שמו הטוב, המהווה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע
סעיף 14א:
סעיף המאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי של עד 100 אלף שקל ללא הוכחת נזק בגין כל פרסום פוגעני, אם קיים יסוד לשכנע כי שולמו פיצויים בגין מרבית הנזק
הגנת תום הלב:
הגנה משפטית המאפשרת לנתבע להיפטר מאחריות אם הוכיח כי פרסם בתום לב וללא כוונה לפגוע, תוך בדיקה סבירה של העובדות
תביעה ייצוגית:
הליך משפטי שבו אדם או קבוצה תובעים בשם קבוצה רחבה של ניזוקים, המשמש גם כלי אכיפה בתחום הצרכנות והפיננסים

שאלות נפוצות (FAQ)

  • לפי דיווחים ב"הארץ" ובגלובס, ראש הממשלה הגיש תביעת דיבה נגד "הארץ", "ידיעות אחרונות" וחדשות 12 וכן נגד עיתונאים בכירים, בעקבות פרסום שלפיו נשיא איחוד האמירויות הזהיר אותו טרם המתקפה. נתניהו כינה את הפרסום "שקר מוחלט".

  • ראש השב"כ לשעבר הודיע כי ההאשמות שהטיח בו נתניהו בנוגע לליל ה-7 באוקטובר הן שקרים, וכי ינחה את עורכי דינו להגיש נגדו תביעת דיבה. מומחים נחלקו בגלובס לגבי סיכויי התביעה ותקרת הפיצוי האפשרית.

  • כן. פסק דין שנתפרסם החודש בבית המשפט המחוזי ממחיש כי אף התכתבות פרטית בוואטסאפ המשמיצה אדם אחר עשויה להוביל לתביעה - במקרה המסוקר נתבעו 140 אלף שקל ונפסקו 6 אלף שקל פיצוי, אך העיקרון המשפטי נקבע.

  • זהו סעיף שנוסף לחוק ומאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק עד 100 אלף שקל בגין כל פרסום פוגעני, אם קיים יסוד לשכנע כי שולמו פיצויים בגין מרבית הנזק. הסעיף יוצר מצב שבו הוצאות ההגנה עשויות לעלות על עצם החשיפה לפיצוי.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!