חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2542 +0.20% (0.01)
יורו-שקל: 3.5657 +0.01% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,413.5900 -0.87% (-567.66)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2997 +0.22% (0.01)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.40% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8756 +0.36% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1902 +0.15% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2765 +0.25% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7874 +0.30% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4149 +0.35% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8126 +0.10% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3165 +0.13% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5593 -0.16% (0.00)

רונן בר תובע את נתניהו ב-3 מיליון שקל: התריות השב"כ מ-2023 חוזרות לזירה המשפטית

ראש השב"כ לשעבר מגיש תביעת דיבה נגד ראש הממשלה בטענה שהתריע שוב ושוב על מתקפת חמאס — ובמקביל מתקדם לקריאה שלישית חוק שיחריג עסקים קטנים מתביעות ייצוגיות

אתר כלכלה · 18 באוקטובר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה
רונן בר תובע את נתניהו ב-3 מיליון שקל: התריות השב"כ מ-2023 חוזרות לזירה המשפטית
תביעת הדיבה של ראש השב"כ לשעבר נגד ראש הממשלה מציתה דיון משפטי ציבורי חדש (אילוסטרציה)

התריות שקדמו למלחמה חוזרות לאולם המשפט: רונן בר תובע את נתניהו ב-3 מיליון שקל

ראש השב"כ לשעבר רונן בר הגיש בימים האחרונים תביעת לשון הרע בהיקף 3 מיליון שקל נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובכך פתח עימות משפטי חדש בין שני האישים שעמדו במוקד תחקיר אירועי ה-7 באוקטובר. בבסיס התביעה, כך דווח בגלובס, עומדת טענתו של בר כי השב"כ התריע שוב ושוב במהלך 2023 מפני מתקפה אפשרית של חמאס, ואף הגיש המלצות קונקרטיות לסיכולה. לטענתו, ההאשמות שהטיח ראש הממשלה כלפיו בפומבי — לפיהן הוא אחראי לכישלון המודיעיני והמבצעי — אינן משקפות את המציאות ופגעו בשמו הטוב, במוניטין שצבר בעשרות שנות שירות ובסיכוייו לתפקידים בכירים בעתיד.

התביעה מתווספת לזירה משפטית עמוסה במיוחד, שבה מתנהלים במקביל משפטו הפלילי של ראש הממשלה, חקירות פליליות נגד נבחרי ציבור ושורת הליכים אזרחיים בעלי השלכות כלכליות ישירות. בשונה מההליך הפלילי, תביעת דיבה מתמקדת בפגיעה במוניטין ובנזק הכספי הנגרם כתוצאה ממנו, ולכן עומדים במרכזה שאלות של הוכחת זדון, תום לב וסיווג הדברים כעובדתיים או כביטוי דעה. עבור בכיר לשעבר בשירות הציבורי, סכום של 3 מיליון שקל אינו סמלי בלבד — הוא משקף את אומדן הנזק לפרנסה ולמוניטין של איש שנחשב בשוק הביטחוני והעסקי לנכס מוכר.

lightbulb טיפ מהמומחה

עסקים קטנים נדרשים לבחון מיידית את מבנה התיעוד שלהם מול לקוחות — תיעוד עסקאות וטענות צרכן בצורה שוטפת מקטין חשיפה גם בתביעות פרטיות. מומלץ לבחון עם עו"ד את מדיניות ההתנהלות מול צרכנים, במיוחד לאור השינויים בהליכי התובענות הייצוגיות והחרגות החדשות מהחוק.

מה צריך להוכיח בתביעת דיבה נגד נבחר ציבור

המבחן המרכזי: עובדה או דעה

ההליך שפתח בר ייבחן על פי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, הקובע כי פרסום שעלול להשפיל, להשמיץ או לגרום לאדם להיתפס בעיני הציבור באור שלילי מהווה לשון הרע, אלא אם חלה עליו אחת מהגנות החוק. בתיקים הנוגעים לדברים שנאמרו על ידי נבחרי ציבור, עומדת למשיב בדרך כלל הגנת אמת בפרסום או הגנת תום לב, וכן הגנת חופש הביטוי הפוליטי. אלא שהגנות אלה מתקשות כאשר מדובר בטענות עובדתיות ספציפיות — למשל, מי קיבל דיווחים מודיעיניים, מתי ומה הגיב להם. דווקא העובדה שבר עומד מאחורי התביעה, אדם שהחזיק בידיו מסמכים מסווגים, עשויה להטות את הכף בשאלת האמת בפרסום.

ההקשר הרחב: שורת הליכים מקבילים

תביעת בר אינה מתרחשת בחלל ריק. בשבועות האחרונים העיד במשפטו של ראש הממשלה גם היועץ המשפטי לשעבר אביחי מנדלבליט, ביום עדות שני בו טען כי גורמי אכיפה פנו אליו ללא לחץ — דברים שנועדו לסתור טענות שהעלה סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד. במקביל, מתנהל תיק פלילי נגד ורידיס שעדיין לא הוכרע שנתיים לאחר סיום החקירה, ונעצר ראש עיריית כפר סבא רפי סער בחשד לשחיתות ציבורית שבמסגרתה, לפי החשד, הועברו כספי שוחד דרך אשתו. כל אלה מציירים תמונה של מערכת משפט שנמצאת בעומס חריג, כאשר הגורמים המקצועיים שלה נדרשים להכריע בתיקים שההשפעה הכלכלית והחברתית שלהם חורגת בהרבה מגורמי הצדדים.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מנגד, מבקרי החרגת העסקים הקטנים מהליכי תובענה ייצוגית מזהירים כי מדובר בכלי אכיפה אזרחי מרכזי. לטענתם, תביעות ייצוגיות מהוות מנגנון איזון כאשר הרגולטור חסר, והחרגה רחבה עלולה להותיר צרכנים ללא סעד על ליקויים קטנים אך נפוצים, ולהגביר פגיעה בזכויות הצרכן במשק הישראלי.

ההשפעה הכלכלית: מה זה אומר על שוק ההון והציבור

מעבר לדרמה הפוליטית, להתדיינויות אלה יש משמעות כלכלית מוחשית. סוקרים בינלאומיים וסוכנויות דירוג עוקבות אחר יציבות מוסדות המדינה ועצמאות הרשות השופטת כמדד משמעותי לסיכון מדינתי. כאשר בכירי מערכת הביטחון לשעבר והיועצים המשפטיים לשעבר מעידים ותובעים זה את זה, גובר החשש בקרב משקיעים זרים כי ההחלטות הכלכליות בישראל מושפעות ממלחמות פנימיות. בשוק ההון המקומי, לעומת זאת, ההערכות היא שהזעזועים הפוליטיים כבר גלומים במחירי המדדים, ולכן כל התפתחות משפטית חדשה עשויה להשפיע בעיקר על מניות ספציפיות של חברות שבעליהן או מנהליהן מעורבים בהליכים.

במקביל, הליך אזרחי עם השלכות עסקיות עצומות מתקדם בכנסת: הוועדה המשותפת של ועדות החוקה והכלכלה אישרה לקריאה שנייה ושלישית תיקונים משמעותיים לחוק תובענות ייצוגיות, ובמסגרתם נקבע כי עסק שמחזורו קטן מ-9 מיליון שקל יהיה חסין מתביעה ייצוגית. לפי דיווח של גלובס, התיקון עבר לקריאה שלישית וצפוי להיכנס לתוקף בקרוב, והוא עשוי לשנות את כלכלת ההתדיינות של אלפי עסקים קטנים ובינוניים במשק. עבור עורכי דין המתמחים בהליכים ייצוגיים, מדובר במהלך שמצמצם משמעותית את שוק הפעילות; עבור בעלי עסקים, מדובר בהקלה שמפחיתה את עלות הביטוח והסיכון המשפטי.

מה מותיר התיק בידי הציבור והמשקיעים

המסר לשוק: עצמאות שיפוטית ואכיפה

ככל שההליכים המשפטיים מתגלגלים במקביל — החל מתביעות דיבה של בכירי מערכת הביטחון, דרך פסיקה תקדימית של בג"ץ בנושאים כלכליים כמו ניתוק ביטוח לאומי ממעורבות במינויים לוועדות רפואיות, ועד לחקיקה בעלת השפעה ישירה על עסקים — מתבהרת תמונה שבה מערכת המשפט נותרת הגורם המכריע בשאלות כלכליות וחברתיות מרכזיות. בג"ץ, למשל, קבע בימים אלה כי תוספת של 100 מיליון שקל לחינוך החרדי תחולק רק למוסדות המלמדים ליבה, החלטה שמשפיעה ישירות על תקציב המדינה ועל התנהלות המשרדים. אותות אלה מצביעים על כך שלמרות הלחצים, הפורומים השיפוטיים והמשפטיים ממשיכים לתפקד ולהכריע בסוגיות שבליבן עומד ערך כלכלי ממשי.

עבור הציבור הרחב והמשקיעים, המסר העיקרי של השבוע הוא שתיקים משפטיים כבר אינם עניין של משפחות הצדדים בלבד אלא גורם בעל השפעה ישירה על מדדי מחירים, על תקציבים ציבוריים ועל אמון הציבור במוסדות. תביעת הדיבה של רונן בר עשויה להוביל, במקרה הטוב, לחשיפת מסמכים ותיעוד פנימי מתקופה קריטית, ובמקרה הפחות טוב — להתדיינות ארוכה שתימשך שנים. בשני המקרים, מדובר בהליך שמזכיר לשוק הכלכלי הישראלי כי אי-ודאות פוליטית ומשפטית היא לא רק כותרת עיתונאית, אלא גורם שמשקלו מחושב בכל החלטת השקעה רצינית.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

תביעת דיבה:
הליך אזרחי המוגש בגין פרסום לשון הרע שפגע במוניטין של אדם, ובו נדרש התובע להוכיח פרסום, זיהוי ונזק ממשי.
תובענה ייצוגית:
הליך משפטי שבו תובע יחיד מייצג קבוצת ניזוקים, ונועד לאכוף זכויות צרכן או עובדים בעלות נמוכה יחסית לפרט.
פגיעה במוניטין:
נזק לשם הטוב של אדם או חברה, העלול להתבטא בהפסד כספי, אובדן לקוחות או פגיעה בסיכויי תעסוקה והשקעה.
חוק איסור לשון הרע:
החקיקה הישראלית המגדירה מהו פרסום משפיל, מתי חלות הגנות על המפרסם ואילו סעדים ניתן להעניק לנפגע.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • רונן בר הגיש תביעת דיבה בהיקף 3 מיליון שקל נגד ראש הממשלה. בבסיס התביעה עומדת טענתו כי השב"כ התריע שוב ושוב במהלך 2023 מפני מתקפה אפשרית של חמאס ואף הגיש המלצות קונקרטיות לסיכולה, וכי ההאשמות הציבוריות נגדו פגעו בשמו הטוב.

  • התיק מורכב כי הדברים נאמרו במסגרת תפקיד ציבורי, מה שמקשה על הוכחת זדון. בנוסף, על התובע להוכיח פרסום, זיהוי, פגיעה ממשית בשם הטוב ואמת או שקר של הדברים, ובית המשפט נדרש לאזן בין חופש הביטוי הפוליטי לבין הגנת המוניטין של אישים.

  • ועדה משותפת של ועדות החוקה והכלכלה אישרה לקריאה שנייה ושלישית תיקונים לפיהם עסק שמחזורו קטן מ-9 מיליון שקל יהיה חסין מתביעה ייצוגית. המהלך, שאושר גם לקריאה שלישית, נועד להקל על עסקים קטנים, אך קובעי מדיניות בענף המשפט מזהירים מפני פגיעה בכלי האכיפה האזרחית.

  • גל של תיקים משפטיים רגישים, כמו זה של בר וכן החלטות בג"ץ בנושאים כלכליים, משפיע על אמון המשקיעים ועל דירוג האשראי. במקביל, החרגת עסקים קטנים מתביעות ייצוגיות עשויה לשנות את עלות התחרות והאכיפה הצרכנית במשק.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!