חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2525 +0.15% (0.00)
יורו-שקל: 3.5643 -0.03% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,442.6400 -0.46% (-299.24)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2990 +0.21% (0.01)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.44% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8755 +0.35% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1881 +0.05% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2757 +0.21% (0.00)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7870 +0.28% (0.00)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4148 +0.32% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8124 +0.09% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3165 +0.13% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5619 +0.30% (0.00)

בשר בזינוק של 77%, דגים ב-52%: הצרכן הישראלי יוצא למסע קניות החגים היקר בהיסטוריה – והעגלה החכמה בסופר עושה את זה עוד יותר יקר

נתוני משרד החקלאות חושפים קפיצה דרמטית ברכישות בשר, דגים ופירות לקראת ראש השנה, בעוד מחקר חדש מגלה כי עגלות הקנייה הדיגיטליות מנפחות את הסל ב-32% - ומשק הבית משלם את המחיר

אתר כלכלה · 23 בספטמבר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה
בשר בזינוק של 77%, דגים ב-52%: הצרכן הישראלי יוצא למסע קניות החגים היקר בהיסטוריה – והעגלה החכמה בסופר עושה את זה עוד יותר יקר
זינוק של 77% במכירות בשר בקר בשבוע שלפני ראש השנה ברשתות השיווק (אילוסטרציה)

שבוע הקניות הגדול: הצרכן הישראלי מוציא כמו בחגיגה – ומשלם ביוקר

נתוני אספקה וצריכה שפרסם משרד החקלאות וביטחון המזון ביממה האחרונה חושפים תמונה עונתית מוכרת אך בעוצמה חריגה: בשבוע הקניות שלפני ערב ראש השנה נרשם זינוק של כ-77% ברכישת בשר בקר ברשתות השיווק, זינוק של כ-52% ברכישת דגים, ועלייה של כ-71% בצריכת תפוחים, בהשוואה לשבוע ממוצע. מדובר בקפיצה חדה שמתרכזת כולה בחלון זמן קצר, ומייצרת לחץ אמיתי על מערכות האספקה, על מדפי הרשתות – ועל ארנק הצרכן. אספקת בשר הבקר בישראל עמדה בשנת 2025 על כ-20.2 קילוגרם לנפש, עלייה של כ-7% לעומת השנה הקודמת, בהיקף כולל של כ-201 אלף טונות. משמעות הנתונים היא שהביקוש העונתי נבנה על בסיס צריכה שכבר כיום בשיא, וכל תזוזה נוספת מתורגמת מיד להתייקרות נקודתית בקופה.

התמונה אינה מתמצית בבשר. צריכת העוף בישראל, שהיא מהגבוהות בעולם עם כ-51 קילוגרם לנפש בשנה, עולה בכ-35% לקראת החג לעומת שבוע ממוצע – וזאת מול ממוצע OECD שעומד על 21.9 קילוגרם בלבד. גם הדגים והפירות הסמליים של החג מזנקים: האספקה השנתית של דגים עומדת על כ-9 קילוגרם לנפש, כאשר הדגים המובילים במכירות הם אמנון וסלמון, וכ-94% מהדגים הנצרכים בארץ מיובאים בעיקר כקפואים, בעוד חקלאות המים המקומית מספקת כ-4.8 אלף טונות של דגים טריים בלבד. הישראלי הממוצע צורך כ-12.5 קילוגרם תפוחים בשנה, וכ-90% מהם גדלים בצפון הארץ בגבהים של 600 מטר לפחות מחשש נזקי קור. יבוא התפוחים בשנת 2025 עמד על כ-63 אלף טונות, בעיקר מאיטליה, ארצות הברית וצרפת. גם הרימונים קופצים: יבול עונת 2026 מוערך בכ-40 אלף טונות, והאספקה השנתית עומדת על כ-2.8 קילוגרם לנפש, כאשר בשבוע שלפני ערב החג נמכרים כ-16% מכלל הכמות השנתית.

lightbulb טיפ מהמומחה

חוקרים ממליצים להגיע לסופר עם רשימה כתובה מראש ולהתמקד בה, במיוחד כשמשתמשים בעגלה חכמה. כל המלצה שצצה על המסך נועדה להגדיל את רווחי הרשת, לא לחסוך לכם. קבעו תקציב קבוע לסל החג, השוו את מחיר הקילוגרם ולא את מחיר האריזה, ובצעו רכישת בשר ודגים מוקדם ככל האפשר – כי בשבוע שלפני ערב החג המחירים והמלאי נמצאים בשיא של תנודתיות.

העגלה החכמה: הטכנולוגיה שמבטיחה נוחות – וגובה בהוצאה של 32% יותר

מה מסתתר מאחורי המסך

בזמן שהציבור ממלא עגלות לקראת החג, מחקר חדש שפורסם בשעות האחרונות מספק לצרכן הישראלי סיבה נוספת לחשדנות כלפי חוויית הקנייה הדיגיטלית בסופר. חוקרים מבית הספר לעסקים בייס בלונדון (Bayes Business School) עקבו אחר יותר מ-12 אלף ביקורים ברשת סופרמרקטים גרמנית, ומצאו כי לקוחות שהשתמשו בעגלות הקנייה החכמות – המצוידות במסך טאבלט אינטראקטיבי שמנווט, ממליץ ומאפשר תשלום ישיר – הוציאו בממוצע 32% יותר כסף מאלו שהסתפקו בעגלה רגילה. המשתמשים בעגלות הדיגיטליות לא רק שילמו יותר, אלא גם מילאו את העגלה ב-25% יותר מוצרים ובילו 23% יותר זמן בתוך החנות, במיוחד בשעות אחר הצהריים ובסופי השבוע. ההשלכה לסביבה הישראלית, שבה רשתות בוחנות פיילוטים של קופות אוטונומיות ועגלות חכמות, ברורה: הכלי שמוצג כשירות לנוחות הלקוח פועל בפועל כמכונת שיווק משוכללת.

עם זאת, החוקרים חשפו גם תופעה מעניינת בקרב 'משתמשי העל' – אלו שביצעו יותר מ-20 אינטראקציות עם המסך במהלך הקנייה. לקוחות אלו אמנם קנו יותר פריטים ושהו זמן רב יותר בחנות, אך סך ההוצאה הכספית שלהם לא עלה. ייתכן שהשימוש האינטנסיבי במסך סייע להם לאתר מבצעים, להשוות מחירים ולבצע קניות חכמות יותר, או שפשוט נסחפו למשחק של לחיצות על המסך במקום לרכוש מוצרים יקרים. לרשתות הקמעונאיות המסקנה מהמחקר מפורשת אף היא: החוקרים אף מציעים להן לפתות צרכנים להשתמש בעגלות באמצעות נקודות מועדון או פרסים, מה שמחדד כי התשתית הטכנולוגית נבנית קודם כל לטובת המוכר – ולא לטובת חשבון הבנק של הקונה.

quiz האם ידעת ש…

צריכת העוף בישראל עומדת על כ-51 קילוגרם לנפש בשנה, לעומת ממוצע OECD של 21.9 קילוגרם בלבד – פי שניים ויותר מהעולם המפותח. בענף העוף המקומי פועלים כיום כ-590 מגדלים, ובשבוע שלפני ראש השנה צריכת העוף ברשתות השיווק מטפסת בכ-35% בהשוואה לשבוע ממוצע.

ההקשר הכלכלי: היפוך מגמה שברירי במחירי המזון

הזינוק העונתי מגיע דווקא ברגע מעניין עבור הצרכן הישראלי. נתונים שהתפרסמו בימים האחרונים מצביעים על ירידה קלה, ראשונה מזה שלוש שנים, במחירי המזון, אחרי גל עליות חד מ-2022. עם זאת, גורמים בשוק ההון מזהירים כי העליות הגלובליות עלולות לחלחל בחודשים הקרובים למחירים המקומיים, וכי עיתוי החגים עשוי לטשטש את התמונה האמיתית של המדד. מהצד השני של המתרס, ארגוני צרכנים מדגישים כי כאשר המחירים עלו הוסבר שמדובר בגורמים זמניים – ולכן כאשר התנאים משתנים, יש לדרוש גם ירידה. בפועל, סל הקניות של החגים נבחן בעין ביקורתית דווקא בשבוע הזה, שבו הצרכן נחשף למחירי שיא במוצרים החגיגיים.

מה קורה בגזרת היין המקומי – ומה זה אומר לשולחן החג

אחד הסיפורים הפחות רועשים אך המשמעותיים בנתוני החקלאות הוא שוק היין. הישראלי הממוצע צורך כ-6 ליטרים של יין בשנה, נתון נמוך משמעותית בהשוואה למדינות אירופה, אך בישראל נטועים כ-70 אלף דונמים של ענבי יין והייצור המקומי מגיע לכ-50 מיליון בקבוקי יין וכ-11 מיליון בקבוקי תירוש בשנה. כ-65% מהכרמים בארץ מגדלים זני ענבים אדומים, ובהם קברנה סוביניון, קריניאן ומרלו. הנתון המטריד עבור היצרנים: יצוא היין הישראלי הגיע לשיא של כ-65 מיליון דולר בשנת 2024, אך ב-2025 צנח בכ-10% לכ-59 מיליון דולר, בין היתר בשל העלאת מכסים על יצוא לארצות הברית, שנותרה בכל זאת יעד ליותר מ-70% מסך היצוא. עבור הצרכן המקומי, משמעות הדבר עשויה להיות היפוך כיוון: ייננים שמתקשים לייצא עשויים להציף את השוק הפנימי בהיצע – ולהעניק הזדמנות נדירה לרכוש יינות במחירים תחרותיים בדיוק בשבוע הביקושים השיא.

המאבק על סל החגים: רשתות מחשבות מחדש, צרכנים חמושים במידע

ענף קמעונות המזון בישראל נמצא בימים אלה תחת זרקור כפול. מחד, נרשמת התעוררות עסקית חסרת תקדים: עסקות רכישה של רשתות במאות מיליוני שקלים, מכרזים בהם מתמודדות הצעות של רבע מיליארד שקל, והנפקות מתוכננות של שחקניות מרכזיות בבורסה. מאידך, הצרכן הישראלי הפך להיות הרבה יותר מסתם קונה – הוא בלש של מחירים, שמשווה, מצלם מדפים וחושף פערים ברשתות חברתיות בזמן אמת. התוצאה היא שרשתות נאלצות לתמרץ בין רצון לשמר רווחיות לבין פחד מחשיפה ציבורית של פערי מחירים, במיוחד בשבוע שבו הביקוש גבוה והסבלנות בקופה נמוכה.

עבור משק הבית הישראלי, המסקנה מהנתונים של היממה האחרונה היא פרקטית: הזינוק בצריכה אינו גזירת גורל כלכלית. רכישה מוקדמת של בשר ודגים, העדפת דגים קפואים מקומיים על פני יבוא טרי מתויג, בחירת תפוחים ישראליים בעונת השיא שלהם והיזהרות מול ההצעות המפתות של המסך בעגלה החכמה – כל אלה יכולים להוריד מאות שקלים מהסל החגיגי. במקביל, הממשלה והרגולטורים נדרשים להתמודד עם השאלה הקשה יותר: אם טכנולוגיה שנועדה לשרת את הצרכן דווקא מנפחת את חשבונו, ואם מחירי המזון מגלים רגישות כה חדה לעונתיות – הרי שהמנגנונים המגנים על הצרכן זקוקים לעדכון מהיר יותר מקצב השינוי במדפים.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

אינפלציית מזון:
עלייה מתמשכת במחירי מוצרי המזון, שמחושבת בתוך מדד המחירים לצרכן ומשפיעה ישירות על כושר הקנייה של משקי הבית.
DTC – מכירה ישירה לצרכן:
מודל עסקי שבו יצרן מוכר ישירות לצרכן ללא מתווכים, בדרך כלל באונליין, ובכך מצמצם פערי תיווך ומחיר.
עגלת קנייה חכמה:
עגלת סופרמרקט המצוידת במסך דיגיטלי אינטראקטיבי המנווט בין מעברים, מציע המלצות מותאמות ומאפשר תשלום ישיר מהעגלה.
מדד המחירים לצרכן:
מדד סטטיסטי העוקב אחר השינוי במחירי סל מוצרים ושירותים שנצרכים על ידי משקי בית, ומשמש בסיס למדידת אינפלציה.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • סל החגים הולך ומתייקר בעיקר בגלל הזינוק בכמויות: 77% יותר בשר בקר, 52% יותר דגים ו-71% יותר תפוחים בשבוע שלפני החג לעומת שבוע רגיל. משק בית שמארח נוסף משלם מאות שקלים נוספים, וככל שהרשת ממוקמת באזור עשיר יותר כך הפער מורגש ביתר שאת.

  • לא בהכרח. מחקר של בית הספר לעסקים בייס בלונדון, שעקב אחר יותר מ-12 אלף ביקורים ברשת גרמנית, מצא כי משתמשים בעגלות החכמות הוציאו 32% יותר, קנו 25% יותר מוצרים ושהו 23% יותר זמן בחנות. רק 'משתמשי העל' האינטנסיביים הצליחו לאזן את ההוצאה.

  • חקלאות המים המקומית מייצרת כ-4.8 אלף טונות של דגים טריים בלבד בשנה, בעוד הביקוש הארצי גבוה בהרבה. לכן הרוב המוחלט של הצריכה - בעיקר אמנון וסלמון - מגיע כדגים קפואים מיבוא, דבר שהופך את המחירים לרגישים לשערי החליפין ולעלויות השינוע הבינלאומיות.

  • הישראלי הממוצע צורך כ-6 ליטרים של יין בשנה, נתון נמוך משמעותית מהממוצע האירופי. יצוא היין הישראלי הגיע לשיא של כ-65 מיליון דולר ב-2024, אך צנח בכ-10% ל-59 מיליון דולר, בין היתר בשל העלאת מכסים בארצות הברית, שנותרה יעד ליותר מ-70% מהיצוא.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!