האשראי הצרכני בישראל עובר תקופה של צמיחה חסרת תקדים. סך ההוצאות בכרטיסי אשראי ב-2024 עמד על 517.4 מיליארד ש"ח – עלייה של 11% לעומת 2023. ביולי 2025 נשבר שיא כל הזמנים עם 51.8 מיליארד ש"ח בהוצאות חודשיות. מדובר במגמה שמשקפת גם את רמת החיים הגבוהה וגם את ההסתמכות העמוקה של משקי הבית על אשראי כאמצעי מימון שוטף. אבל האם זה בריא? ומה עושה בנק ישראל כדי למנוע משבר אשראי?​

המספרים המדהימים

הנתונים מספרים סיפור של צמיחה מרשימה. היקף ההוצאות בכרטיסי אשראי זינק ב-20.3% ביולי 2025 לעומת יוני, חודש שהושפע ממבצע "עם כלביא" ואי-ודאות ביטחונית. ממוצע ההוצאה החודשית עומד כיום על כ-43.2 מיליארד שקל, וכשמחלקים זאת על 11.5 מיליון כרטיסי אשראי פעילים, מתקבלת הוצאה ממוצעת של כ-3,750 ש"ח לכל כרטיס.​

סך החוב הצרכני נטו בישראל עמד על כ-250 מיליארד ש"ח בסוף 2024 – גידול של 8% לעומת השנה שעברה. זה כולל הלוואות צרכניות, משכנתאות למטרות לא-מגוריות, וחובות בכרטיסי אשראי. מגמה זו מתעצמת בחודשים האחרונים, וטומנת בחובה סיכונים משמעותיים.​

הגורמים לצמיחה

מספר גורמים מסבירים את הצמיחה המהירה באשראי הצרכני. ריבית נמוכה יחסית – למרות העלאות הריבית בשנים האחרונות, היא עדיין נמוכה בהשוואה היסטורית, מה שמוזיל את עלות האשראי ומעודד לקיחת הלוואות.

תחרות בין הבנקים וחברות האשראי – מקס, כאל וישראכרט מתחרים בחריפות על לקוחות, ומציעים הטבות, קאשבק, נקודות צבירה וכרטיסים פרימיום עם תנאים אטרקטיביים. זה מפתה צרכנים לפתוח יותר כרטיסים ולהגדיל את ההוצאות.​

שיפור באמצעי תשלום דיגיטליים – Apple Pay, Google Pay, Samsung Pay וכלים נוספים הפכו את התשלום בכרטיס אשראי לקל ונוח יותר מאי פעם. ההוצאה הפכה לאוטומטית כמעט, מה שמקל על חריגה מהתקציב.

תרבות הצריכה הישראלית – הישראלים מוציאים הרבה על שירותי אוכל, בילויים, קניות באינטרנט וטיולים לחו"ל. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הוצאות על שירותים עלו ב-5.8% במרץ-מאי 2025, והוצאות על מזון ומשקאות זינקו ב-4.3%.

הסיכונים הנסתרים

מאחורי הנתונים המרשימים מסתתרים סיכונים משמעותיים. מלכודת חוב, חלק ניכר מהמשקים הישראלים מתקשים להחזיר את החובות בזמן, ונכנסים למעגל של אשראי מתגלגל עם ריביות גבוהות שמגיעות לעתים ל-30% ומעלה.​

הלוואות 10-90 (בלון) – אחת המגמות המדאיגות היתה תפיסת הקבלנים של הלוואות בלון (10-90), שבהן רוכשי הדירות משלמים רק 10% הון עצמי והשאר ממומן בהלוואה לטווח קצר. בדצמבר 2024 בנק ישראל הגביל את ההלוואות הללו ל-10% בלבד מסך המשכנתאות החודשיות, צעד שנועד למנוע סיכון מערכתי.​

שוק העבודה לא יציב – למרות שיעור האבטלה הנמוך, חלק מהמשקים עובדים בתעסוקה לא יציבה או בשכר נמוך, ואינם יכולים לעמוד בהחזרי האשראי בתקופות קשות.

ההתערבות של בנק ישראל

בנק ישראל מודע היטב לסיכונים, ופועל במספר מישורים כדי לרסן את הצמיחה הבלתי מבוקרת באשראי. הגבלת מינוף במשכנתאות – בנק ישראל פרסם בחודש מרץ 2025 טיוטת תקנות חדשה שמגבילה את השימוש במשכנתאות "לכל מטרה" ודורשת מהבנקים להקצות יותר הון עצמי לפרויקטים מסוכנים.

מגבלות על יחס החזר להכנסה (DTI) – הבנקים מחויבים להגביל את ההלוואות למשקי בית שיחס ההחזר שלהם עולה על 35%-40% מההכנסה הפנויה. לפי הטיוטה החדשה, אדם שהכנסתו הפנויה היא 20,000 ש"ח יוכל להחזיר עד 8,000 ש"ח בחודש על כלל ההלוואות לדיור.​

סקר קציני אשראי – בנק ישראל מפרסם רבעונית סקר שמנתח את מגמות האשראי בכל המגזרים: עסקים, משקי בית, אשראי צרכני ומשכנתאות. הסקר האחרון מחודש יולי 2025 מצביע על גידול בביקוש לאשראי לדיור, גידול מסוים באשראי צרכני, והגמשה בתנאי האשראי.​

מערכת נתוני אשראי דיגיטלית – בנק ישראל מפתח מערכת "כרטיס חכם" (תיק פיננסי אישי) שתאגד בפורמט דיגיטלי את כל המידע על הלוואות הצרכן של כל אזרח. המערכת תכלול משכנתאות, הלוואות בנקאיות, כרטיסי אשראי וחסכונות, ותאפשר למלווים ולצרכנים לקבל מידע מלא ושקוף. המטרה: למנוע הלוואות עודפות או כפולות, ולהקטין את מקרי ההלוואות העודפות בכ-20%.​

כרטיסי האשראי – הזדמנות או מלכודת?

כרטיסי האשראי הם כלי נוח ואפקטיבי, אך דורשים משמעת פיננסית. היתרונות ברורים: נוחות תשלום, הטבות וקאשבק, ביטוח נסיעות בחינם, ומסגרת אשראי נוספת על החשבון הבנקאי. תוכניות ההטבות של 2025 כוללות פינוקים 1+1 למופעים, מסעדות ואטרקציות, והחזר כספי של עד 15% על קניות באינטרנט.​

החסרונות חמורים: ריביות גבוהות מאוד על אשראי מתגלגל (עד 30% ומעלה), עמלות ניהול גבוהות בכרטיסים מסוימים, והנטייה להוציא יותר כשמשלמים בכרטיס במקום במזומן. לפי נתוני 2024, 84% מהלקוחות משווים כרטיסים לפני בחירה (לעומת 61% ב-2023), מה שמעיד על מודעות גוברת אך גם על מורכבות השוק.​

סוגי הכרטיסים והמלכודות

כרטיסי פרימיום (זהב, פלטינה, שחור) – מיועדים ללקוחות עם הכנסה גבוהה. הם כוללים הטבות ייחודיות כמו כניסה לטרקלינים בשדות תעופה וביטוח נסיעות מורחב, אך דמי הניהול גבוהים.

כרטיסי דביט – מחוברים ישירות לחשבון הבנק, החיוב מתבצע מיד, אין מסגרת אשראי. מתאימים למי שרוצה שליטה מלאה בהוצאות.​

כרטיסים נטענים – נטענים מראש בסכום מוגדר, ללא צורך בחשבון בנק. מתאימים לבני נוער ולמי שרוצה להגביל הוצאות.​

כרטיסים מגובי פיקדון (Secured) – דורשים הפקדת סכום כסף כבטוחה, ומעניקים מסגרת אשראי בגובה 70%-90% מהפיקדון. מתאימים לבעלי דירוג אשראי נמוך או לבעלי חשבון מוגבל.​

אסטרטגיות לניהול אשראי נכון

תקציב חודשי קפדני – הגדירו מראש כמה אתם יכולים להוציא בכרטיס אשראי, ועקבו אחר ההוצאות דרך האפליקציה. כלים דיגיטליים מודרניים מאפשרים מעקב בזמן אמת והתראות על חריגה.​

תשלום מלא בכל חודש – אל תיכנסו לאשראי מתגלגל. שלמו את כל היתרה בתאריך החיוב כדי להימנע מריביות גבוהות. אם אתם לא יכולים לשלם מלוא הסכום, אולי הגיע הזמן להפחית הוצאות.

השוואת כרטיסים – לפני בחירת כרטיס חדש, השוו בין דמי הניהול, ההטבות, הריביות ותנאי השימוש. אתרים כמו Money Plan ו-Financa מציעים כלי השוואה מקיפים.

הימנעות מהלוואות מהירות – הלוואות מהירות מאתרי הלוואות P2P נושאות ריביות אסטרונומיות. אם אתם זקוקים להלוואה, פנו לבנק או לגוף מוסדי מוכר.

בדיקת דירוג אשראי – פעם בשנה, בדקו את דירוג האשראי שלכם במערכת נתוני אשראי של בנק ישראל. דירוג טוב יאפשר לכם לקבל תנאים טובים יותר בהלוואות עתידיות.​

העתיד של האשראי הצרכני

המגמה צפויה להימשך. הצריכה בישראל תמשיך לעלות, והתחרות בשוק האשראי תגבר. אך בנק ישראל יהדק את הפיקוח, יטיל מגבלות נוספות, ויקדם שקיפות מלאה. הצרכנים יצטרכו להפוך יותר מודעים, להשוות מחירים, ולנהל את האשראי בצורה אחראית.

טכנולוגיות חדשות כמו בינה מלאכותית, אפליקציות חכמות למעקב הוצאות, ומערכות זיהוי הונאה משופרות יהפכו את השימוש בכרטיסי אשראי לבטוח ויעיל יותר. אך בסופו של דבר, האחריות היא של הצרכן: להבין את הכללים, לשמור על משמעת פיננסית, ולהימנע ממלכודות החוב.​