בראשית שנת 2025, הישראלים חווים משבר אמון חסר תקדים בכלכלה, המתבטא במדד אמון הצרכנים שעומד על מינוס 27% לפי נתוני הלמ"ס. המדד השלילי, הנמוך משמעותית מהממוצע האירופי של מינוס 15%, משקף תחושת חוסר וודאות עמוקה בקרב הציבור הישראלי לגבי מצבם הכלכלי הבינאלי והלאומי. התחושה הקשה ביותר מתמקדת בכוונות הציבור לבצע רכישות גדולות בשנה הקרובה, שירדו לרמה של מינוס 39%, דבר המעיד על גידול בתחושת חוסר הביטחון הכלכלי.
שינוי דרמטי בהרגלי הצריכה – מיוקר למוזל
נתוני תחילת 2025 מראים על ירידה משמעותית של מעל 10% במכירות למ"ר בקניונים וירידה של 9% במכירות רשתות המזון. המגמה המרכזית היא מעבר של 67% מהצרכנים למותגים זולים יותר וקיצוץ בהוצאות שהם מגדירים כלא חיוניות: אכילה בחוץ (38%), בידור מחוץ לבית (37%) ומשלוחי מזון (36%). הצרכן הישראלי הופך להיות זהיר יותר, מחפש מבצעים ומשווה מחירים לפני רכישה, תוך כדי העדפה ברורה לרשתות דיסקאונט ומותגי בית.
המעבר לצרכנות דיגיטלית והתחכמות הצרכן
הקניות באינטרנט בישראל צמחו ב-45% בשנתיים האחרונות, כאשר 85% מהישראלים רכשו מוצרים אונליין השנה, והצרכן הישראלי הממוצע מבצע לא פחות מ-20 רכישות בשנה. מעניין במיוחד שנשים רוכשות יותר מאתרים בחו"ל (81% מהנשים לעומת 72% מהגברים), למרות משלוחים ארוכים. בזירה הבינלאומית, עלי-אקספרס מוביל עם 56% מהצרכנים הישראליים, ואחריו Shein ואמזון. השוק מתאפיין במודעות גבוהה למיסים, כאשר 84% משתדלים להימנע מתשלום מיסים על ידי הגבלת סכום הרכישה.
lightbulb טיפ מהמומחה
לפני כל רכישה מזון, השתמשו באפליקציות השוואת מחירים והצטרפו למועדוני לקוחות של הרשתות השונות. חברות במועדון יכולה לחסוך לכם עד 20% מסל הקניות החודשי, במיוחד בזמני מבצעים ייעודיים לחברי המועדון. כדאי גם לתכנן את הקניות מראש ולהימנע מקניות דחף שמייקרות את הסל הסופי באופן משמעותי.
יוקר המחיה כגורם מניע לשינוי הרגלים
מחירי המזון בישראל זינקו ב-16.3% בשלוש וחצי השנים האחרונות, בעוד שבעולם הם צנחו ב-5.7%. בשבע השנים האחרונות זינקו מחירי הפירות הטריים בישראל ב-53.5%, הירקות התייקרו ב-32%, ומחירי המזון עלו ב-22.8%. סל מוצרי המזון בישראל יקר בממוצע ב-36% ממדינות ה-OECD, ובמוצרי יסוד הפער מגיע ל-73%. המצב מחמיר עם גזירות כלכליות חדשות: העלאת המע"מ מ-17% ל-18%, עלייה של 5.3% בתעריפי הארנונה, וקיצוץ בימי הבראה – מה שמוסיף בין 8,000 ל-12,000 ש"ח בשנה להוצאות משק הבית הממוצע.
התפתחות הצרכנות החכמה והמודעות לזכויות
בתגובה ליוקר המחיה, הישראלים מפתחים הרגלי צרכנות חכמה. 56% מהציבור נוהג להשוות מחירים אונליין לפני קניית מוצרי מזון, ו-54% נוהג להשתמש בקופות עצמיות ברשתות. יותר מ-72% מהציבור הישראלי חברים לפחות במועדון צרכנים אחד, לעומת 43% בשנה קודמת. עם זאת, רק 43% מהציבור מרגישים שהם מודעים לרוב הזכויות המגיעות להם כצרכנים בישראל, ו-38% נוהגים לקרוא את תנאי ההסכמים. צרכנים משתמשים יותר ויותר בכלי בינה מלאכותית לקבלת החלטות קנייה, כאשר 40% מוכנים להשתמש בטכנולוגיות אלו להמלצות על מוצרים ואוטומציה של תהליכי הקנייה.
trending_up שינוי מגמה / השפעה
המעבר לקניות אונליין מחו"ל משנה את מפת התחרות בשוק הישראלי ומאלץ רשתות מקומיות להוזיל מחירים. תופעה זו יוצרת לחץ על יבואנים מקומיים אך מעניקה לצרכנים כוח מיקוח גבוה יותר. בטווח הארוך, מגמה זו עשויה לשפר את התחרותיות במשק ולהוריד את רמת יוקר המחיה, אם הממשלה תפעל להסרת חסמי יבוא ותעודד תחרות אמיתית.
קריאה למרד צרכנים ותמיכה בעסקים קטנים
בעקבות ההתייקרויות המתמשכות, נשמעות קריאות למרד צרכנים ומעבר לקנייה ממפעלים קטנים ועסקים עצמאיים. "הגיע הזמן שהצרכן הישראלי יפסיק להיות פראייר", אומרת צמרת אביבי, סגנית נשיא לשכת העצמאים. המסר ברור: רכישה ישירה מחקלאים ומפעלים קטנים, העברת כספים לעסקים המקומיים במקום לרשתות הגדולות, ועונש כלכלי למותגים המנצלים את המצב להעלאות מחירים בלתי מידתיות. מגזר העסקים הקטנים והבינוניים מהווה למעלה מ-90% מהעסקים במשק ותורם יותר מ-50% מהתוצר המקומי הגולמי.
menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים
- מדד אמון הצרכנים:
- מדד סטטיסטי המודד את רמת האופטימיות או הפסימיות של צרכנים ביחס למצבם הכלכלי האישי והמצב הכלכלי הכללי. מדד חיובי מעיד על ביטחון כלכלי, ומדד שלילי מעיד על חוסר ביטחון.
- רשתות דיסקאונט:
- חנויות קמעונאות המציעות מוצרים במחירים נמוכים יותר מהממוצע, תוך התמקדות בהפחתת עלויות תפעול ושיווק, והעברת החיסכון ללקוח.
- מותגי בית:
- מוצרים הנושאים את שמה של רשת השיווק עצמה ולא של יצרן חיצוני. בדרך כלל מוצעים במחירים נמוכים יותר ממותגים מוכרים.
- צרכנות חכמה:
- גישה צרכנית מושכלת המבוססת על השוואת מחירים, חיפוש מבצעים, ניצול מועדוני לקוחות וקבלת החלטות קנייה מושכלות המבוססות על מידע ולא על דחפים.
- OECD:
- ארגון בינלאומי של 38 מדינות מפותחות המשמש כבסיס להשוואה כלכלית בנושאים כמו רמת חיים, יוקר מחיה ומדיניות כלכלית.
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
מדד אמון הצרכנים בישראל עומד על מינוס 27% עקב חוסר ודאות כלכלית, יוקר המחיה הגובר, גזירות כלכליות כמו העלאת המע"מ והארנונה, וחששות מהמצב הביטחוני. הישראלים חוששים במיוחד מביצוע רכישות גדולות, כפי שמעיד מדד הכוונה לרכישות גדולות שעומד על מינוס 39%.
-
מומלץ לעבור למותגי בית ורשתות דיסקאונט, להשוות מחירים באמצעות אפליקציות ייעודיות, להצטרף למועדוני לקוחות, לקנות במבצעים, להימנע מקניות דחף ולתכנן מראש את הקניות. כדאי גם לשקול רכישת מוצרים מסוימים מאתרים בינלאומיים כמו עלי-אקספרס כשמדובר בפערי מחיר משמעותיים.
-
בהחלט, במיוחד עבור מוצרי ביגוד, אלקטרוניקה וטיפוח. 85% מהישראלים קונים אונליין, כאשר 56% קונים מעלי-אקספרס. כדי להימנע ממיסים, 84% מהצרכנים מגבילים את סכום הרכישה מתחת לסף המס. חשוב לשים לב למשלוח ארוך יותר ולתכנן מראש את הרכישות.
-
צרכנות חכמה מתבססת על קבלת החלטות מושכלת תוך שימוש בכלים דיגיטליים להשוואת מחירים, ניצול מבצעים, הצטרפות למועדוני לקוחות וקריאת ביקורות לפני קנייה. לעומת זאת, צרכנות רגילה מתבססת על רכישות דחף ונאמנות למותגים מוכרים. צרכנות חכמה יכולה לחסוך עד 30% מההוצאות החודשיות.
