פער הולך וגדל בין הרשתות: בדיקת סל 80 המוצרים חושפת מי משלם את המחיר של יוקר המחיה
ההתייקרות המצטברת בסל הקניות בארבע השנים האחרונות הייתה גבוהה כמעט פי חמישה מזו שבארבע השנים שקדמו לה — ובין הסניפים השכונתיים למוזלים נרשם פער של כחמישה אחוזים
סל הקניות שהפך למשקולת על חשבון הבית
בדיקה חדשה שפרסמו בימים אלה חוקרי סל 80 מוצרי מזון ברשתות השיווק הגדולות בישראל מצביעה על תופעה שמתגלגלת ישר לחשבון הבנק של משקי הבית: שיעור ההתייקרות של הסל בארבע השנים האחרונות — 2022 עד 2026 — היה גבוה כמעט פי חמישה מזה שנרשם בארבע השנים שקדמו לה. על פי הנתונים, שנאספו בכ-700 חנויות של הרשתות המובילות, הסל שהיה מקובל עד לפני כמה שנים כיחידת מדידה יציבה יחסית לכוח הקנייה, הפך לאינדיקטור לכך שהכיס הישראלי נלחץ משני הכיוונים — הן בשל עליית המחירים והן בשל שינויים בהרגלי הקנייה.
הנתון שהתקבל אינו סתם עוד אחוז באינפלציה. מדובר בתוספת מצטברת משמעותית לסל הבסיסי של כל משק בית, כזו שנוגעת במוצרים שאי אפשר לוותר עליהם — לחם, חלב, ביצים, בשר וירקות. החוקרים שערכו את הבדיקה מציינים במפורש כי שילוב של היעדר טיפול ממשלתי מסודר בתחום ריכוזיות המזון ושל תנאי המלחמה איפשר לחברות להעלות מחירים בקצב שלא נראה כמוהו מזה שנים, תוך שהן נסמכות על הידיעה שהביקוש למוצרי יסוד אינו נעלם — הוא רק מועבר ממקום למקום.
בשופרסל אונליין, שהפכה בשנים האחרונות לזירת הקנייה המרכזית עבור משפחות רבות, עלה הסל הנבדק ב-24% — תוספת של 247 שקל לאותו סל מוצרים בדיוק. זהו נתון שעולה בהרבה על האינפלציה הכללית בתקופה, והוא מלמד על תופעה מעניינת: הנוחות של הקנייה המקוונת משלמת עצמה במחיר. משקי בית שעברו להזמין אונליין בתקופת המלחמה, מתוך רצון לצמצם חשיפה או פשוט מתוך העדפה פרקטית, מוצאים עצמם משלמים על אותן קניות יותר מאשר שכנים שממשיכים להסתובב בין המדפים פיזית.
הפער בין הרשתות: שופרסל מול רמי לוי ויוחננוף
מה המחיר של הנוחות
הבדיקה מציגה תמונה מגוונת מאוד בין הרשתות. בעוד שופרסל אונליין רושמת זינוק של 24%, ברמי לוי וביוחננוף נרשמו עליות מתונות בהרבה, הקרובות יותר לקצב האינפלציה הכללית. הפער הזה אינו מקרי, והוא משקף אסטרטגיות עסקיות שונות לחלוטין. רמי לוי בנתה את המותג שלה על תדמית של מחיר נמוך, ולכן נמנעת מהעלאות חדות שיסכנו את העמדה הזו בשוק תחרותי. שופרסל, שמחזיקה בנתח שוק דומיננטי ומזהה ביקוש גבוה לשירות המקוון, נהנית מכוח שוק שמאפשר לה להעביר חלק גדול יותר מעלויות התפעול אל הלקוח.
quiz האם ידעת ש…
הפער בין ההתייקרות בסניפים השכונתיים לבין זו בחנויות המוזלות מגיע לכמעט 20% לעומת 14.5% על אותו סל מוצרים בדיוק. בפועל, צרכן שמקפיד לקנות בחנות מוזלה עשוי לשלם באופן מצטבר הפרש של מאות שקלים בשנה על אותן קניות בדיוק.
יפית אטיאס לוי, מנכלית רמי לוי, אמרה באחרונה בריאיון נרחב כי הסופר אינו אשם ביוקר המחיה, וכי לטענתה האחריות מוטלת בעיקר על המדינה — על ריכוזיות בייבוא, על מכסים ופטורים ועל מחסומים רגולטוריים שמייקרים את התשתיות של כל רשת. עמדה זו, שגם אם יש בה רכיב של הגנה תאגידית, משקפת דיון ציבורי שנמצא כעת בשיא: מי אשם בהתייקרות — הרשתות, היצרנים, המדינה, או כולם יחד.
מנגד, צריך להבין גם את התמונה הכלכלית הרחבה שבה פועלות הרשתות. עלויות הלוגיסטיקה, שכר העובדים בסניפים, דלק, חשמל ומלאי — כולן התייקרו בשנים האחרונות בקצב מהיר מהממוצע ההיסטורי. המשבר הביטחוני הוסיף עוד שכבה: יוקר התגייסות עובדים למילואים, שיבושים בשרשרת האספקה, ירידה בתפוקה במשק ועלייה בביקוש למוצרים בסיסיים בתקופות מתח. במציאות כזו, כל שקל של עליית עלות נסחב בסופו של דבר אל המדף — ומשם אל הלקוח.
מה קורה בשטח: הסניף השכונתי מול חנות המוזל
הפער בין פורמטים מגיע לכמעט 20%
אחד הנתונים הכי דרמטיים בבדיקה נוגע לפער בין פורמטים של חנויות באותן רשתות עצמן. בסניפים השכונתיים עלה הסל ב-19.6%, ובחנויות המוזלות — ב-14.5% בלבד. כלומר, הצרכן שמקפיד לקנות בחנות המוזלה של אותה רשת בדיוק משלם פחות משמעותית מהשכן שקונה בסניף הקרוב לבית. הפער הזה, שנראה ברגע אחד כמעט זניח, מצטבר לסכומים גבוהים מאוד בשנה שלמה של קניות שבועיות, במיוחד עבור משפחות מרובות נפש.
מדובר בתופעה שרשתות השיווק מכירות היטב ומנהלות בכוונה: סניפים שכונתיים מציעים נוחות, מיקום וקרבה — ולכן נושאים תג מחיר גבוה יותר. חנויות המוזל, לעומת זאת, בנויות על נפח, אחסון פשוט ומיקומים שוליים יותר, ומאפשרות לרשת לשמור על תדמית מחירים בלי לוותר על מרווחי הרווח בפורמטים היוקרתיים. הבעיה מבחינת הצרכן היא שהפער הזה לא תמיד גלוי, ולא תמיד נוח להתנייד במיוחד כדי להנות ממנו — מה שמעמיק את אי-השוויון הצרכני בין אוכלוסיות שונות.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
לצד הביקורת על הרשתות, כדאי לזכור כי המחסור בכוח אדם, עליית עלויות הלוגיסטיקה והאנרגיה והתייקרות סחורות בשוק העולמי אינן המצאה ישראלית. מנכלית רמי לוי, יפית אטיאס לוי, אמרה באחרונה כי הסופר אינו אשם ביוקר המחיה וכי האחריות המרכזית מוטלת על הריכוזיות ועל מחירי הפטורים והמכסים של המדינה.
הצרכן הישראלי מסתגל — בכוח
מהתגובה להרגלים חדשים
הנתונים מהשטח מראים שהציבור אינו סובל את ההתייקרות בשקט. כבר בשנים קודמות דיווחה חברת המחקר סטורנקסט על ירידה ריאלית בצריכה ברשתות השיווק — ירידה של מעל 3% למרות עלייה במכירות הכספיות — והמגמה הזו נמשכה בשנים האחרונות והתגברה. משקי בית מצמצמים את מספר היחידות שהם קונים, עוברים למותגים פרטיים, צדים מבצעים באפליקציות השונות ומעבירים חלק גדל של הקניות לחנויות המוזל ולערוצים אלטרנטיביים כמו חנויות חיסול וייבוא אישי.
במקביל, נרשמת התעוררות של כלים דיגיטליים וקהילות צרכניות שמסייעות לציבור להתמודד עם המציאות החדשה. אתרי קופונים והשוואת מחירים, קבוצות פייסבוק צרכניות שהצליחו אף להחזיר מוצרים שנעלמו מהמדפים — כמו במקרה של צ'יטוס בוטנים של שטראוס — ואפליקציות שמנטרות מבצעים בזמן אמת, כולן הופכות את הצרכן לשחקן מיומן יותר בשוק. זו תגובה טבעית לתחושה שהשחקנים הגדולים אינם ממהרים לרדת במחירים גם כשהתנאים מאפשרים זאת.
ברמה הרגולטורית, התמונה פחות מרשימה. מבקר המדינה פרסם באחרונה דווח חריף על שחיקת מערך הגנת הצרכן: מספר התלונות שהגיעו לרשות להגנת הצרכן הוכפל בתוך שנתיים, אך מספר הליכי האכיפה דווקא צנח, ורק 22% מהעיצומים שהוטלו נגבו בפועל. בתוך כזה סביבה רגולטורית, הצרכן נשאר ברוב המקרים לבד מול רשתות ענק, והתחמושת העיקרית שנותרה לו היא המידע, ההשוואה וההעדפה של כף הרגל — או של הקליק.
מה צפוי בחזית המחירים
אין סימנים ברורים בימים אלה שהקצב של ההתייקרויות ייבלם בעצמו. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר לא אחת על כוונה להילחם בריכוזיות ובמונופולים שמכבידים על יוקר המחיה, אך המהלכים המעשיים — החל מהקלות בייבוא מתחרה ועד לרפורמות בשוק המזון — מתקדמים באיטיות, ותוצאותיהם על מדף הסופר עוד לא ניכרות. בינתיים, הבדיקות התקופתיות של סל המזון ממשיכות לתפקד כסוג של מדחום ציבורי שמכריח את הרשתות להיות נתונות לפיקוח חברתי, גם כשהפיקוח הממשלתי חלש.
לצרכן הישראלי, המסקנה המעשית מהבדיקה היא פשוטה וכואבת: זהות החנות, הפורמט שלה והערוץ שדרכו קונים הפכו לחלק מהותי מהמחיר הסופי. בסביבה שבה הפער בין ערוצי הקנייה מגיע לעשרות אחוזים, ההחלטה אם להזמין אונליין, ללכת לסניף השכונתי או לנסוע לחנות המוזל אינה עוד החלטה פרקטית בלבד — היא החלטה כלכלית ששווה מאות שקלים בשנה לכל משק בית.
menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים
- סל מוצרי מזון:
- אוסף קבוע של מוצרי מזון בסיסיים שמשמש למדידת שינויי מחירים לאורך זמן, להשוואה בין רשתות שיווק ולבחינת כוח הקנייה של משקי הבית.
- התייקרות ריאלית:
- עליית מחירים שחורגת מקצב האינפלציה הכללית, כך שכוח הקנייה של הצרכן נשחק בפועל גם אם שכרו לא השתנה.
- ריכוזיות ענף המזון:
- מצב שבו חלק גדול משוק המזון נשלט בידי מספר מצומצם של יצרנים ויבואנים, מה שמקשה על תחרות ומאפשר להם להעלות מחירים.
- כוח שוק:
- יכולתה של חברה או רשת להשפיע על המחירים בשוק בשל נתח עסקים דומיננטי, במקום לקבל את המחירים כפי שנקבעים בתחרות חופשית.
שאלות נפוצות (FAQ)
-
לפי הבדיקה, בשנים 2022 עד 2026 עלה הסל בשיעור גבוה כמעט פי חמישה מזה שנרשם בשנים 2018 עד 2022. בסניפים השכונתיים נרשמה עלייה של 19.6%, ובחנויות המוזלות 14.5%.
-
בשופרסל אונליין נרשמה ההתייקרות החדה ביותר — 24% בתקופה הנבדקת, תוספת של 247 שקל לסל הממוצע. ברמי לוי וביוחננוף נרשמו עליות מתונות יותר.
-
בין היתר, מומלץ להשוות מחירים בין רשתות ולנצל את פערי המחירים בין הסניפים השכונתיים לחנויות המוזלות, לעקוב אחר מבצעים ולבחון חלופות מוצר, כולל מותגים פרטיים ומוצרים באריזות גדולות.
-
חוקרי הבדיקה ציינו כי היעדר טיפול ממשלתי מסודר, בשילוב עם התנאים שיצרה המלחמה — עלויות לוגיסטיקה, מחסור בכוח עבודה והתארכות שרשרת האספקה — אפשרו לחברות להעלות מחירים מבלי לאבד לקוחות.