חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2548 +0.22% (0.01)
יורו-שקל: 3.5663 +0.03% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,299.7600 -0.68% (-442.12)
לירה שטרלינג-שקל: 4.3011 +0.26% (0.01)
ין יפני-שקל: 0.0204 +0.54% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8783 +0.43% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1887 +0.08% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2767 +0.26% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7877 +0.32% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4150 +0.36% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8129 +0.15% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3166 +0.16% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5621 +0.34% (0.00)

בין יציאות שיא לתיירים חסרים: הפער שכובש את ענף התיירות הישראלי

שיא יציאות ישראלים לחו"ל מול תיירות נכנסת שנסחפה: הנתונים שמציגים תמונת פיצול בענף והמהלכים שנדרשים כדי להשיב את הביקוש לישראל

אתר כלכלה · 5 בנובמבר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה
בין יציאות שיא לתיירים חסרים: הפער שכובש את ענף התיירות הישראלי
נתב"ג בעומס שיא: כ-1.4 מיליון ישראלים יצאו מהארץ בחודש אחד, שיא שלא נרשם מאז לפני המלחמה (אילוסטרציה)

שוק התיירות הישראלי מציג בחודשים האחרונים תמונה של פיצול חד בין שני עולמות: יציאות ישראלים לחו"ל מגיעות לשיאים שטרם נרשמו אפילו בתקופה שלפני המלחמה, ואילו התיירות הנכנסת ממשיכה לדהור בשפל שמעמיס על המלונאות, המסעדנות ומשקי ההשקעות בענף. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-1.4 מיליון ישראלים יצאו מהארץ בחודש אחד, נתון שעוקף את רישום אוגוסט שלפני המלחמה, ומתחילת השנה נרשמו יותר מ-6 מיליון יציאות מהארץ. במקביל, מספר המבקרים בישראל נותר נמוך משמעותית לעומת התקופה שקדמה למלחמה, והפער בין שני הקצוות מעצב מחדש את הכלכלה של ענף שלם.

שיא יציאות לחו"ל: 1.4 מיליון ישראלים בחודש

הנתון המרכזי שמטריד את המנועים הכלכליים בענף הוא היקף היציאות מהארץ. כ-1.4 מיליון ישראלים יצאו מהארץ בחודש אוגוסט האחרון, מספר שעוקף את הנתון שנרשם באוגוסט שלפני המלחמה, והופך את החודש הזה לשיא בפעילות היוצאת מנתב"ג. בחודש יולי נרשם נתון חזק דומה של כ-1.3 מיליון יציאות, החזק ביותר מתחילת המלחמה, ומתחילת השנה נצברו יותר מ-6 מיליון יציאות. מדובר בתנועה מאסיבית של אנשים וכסף, שמגלמת בתוכה גם את הצורך הפסיכולוגי בהפסקה אחרי שנתיים של סבבי לחימה, וגם את השיפור בהיצע הטיסות והמחירים שחברות התעופה מציעות לנוסע הישראלי.

ההוצאות של הנוסע הישראלי בחו"ל מהוות מדד נוסף לעוצמת התופעה. נתוני ארנק המט"ח הדיגיטלי LAYA מראים כי ההוצאה הממוצעת עומדת על כ-4,069 שקל לנוסע, וכי היעד שבו הישראלים הוציאו הכי הרבה הוא יפן, בפער משמעותי מכל יעד אחר. תאילנד הפכה ליעד מבוקש במיוחד בקרב משפחות ישראליות, ומפרסמים בענף מדווחים על מקרים שבהם משפחות ממשימות קרנות השתלמות כדי לממן חופשה כוללת. איטליה מתחרה על תשומת הלב עם טיסות ישירות מנתב"ג ל-11 ערים, וקפריסין נהנית מזינוק מתמשך בזכות המרחק הקצר והיחלשות היורו שהופכת את היעד לזול יחסית.

היעדים שמרוויחים מהגל היוצא

מאחורי המספרים עומדת מפה כלכלית של מנצחים ומפסידים. חברות התעופה הזרות ששמרו על פעילות בישראל בתקופות הקשות קוטפות עתה את הפירות: Cyprus Airways למשל הודיעה כי לא שקלה בשום שלב לצמצם את הפעילות לישראל, ומזהה בשוק הישראלי הזדמנות אסטרטגית דווקא בתקופה שבה חברות אחרות נסוגו. במקביל, תאילנד יזמה מהלכים לעודד ישראלים להגיע, אם כי במהלך האחרון היא קיצרה את הפטור מוויזה ל-30 יום בלבד, שינוי שעשוי להשפיע על מבנה הטיולים הארוכים. מנגד, הכסף שזורם החוצה מהמשק אינו חוזר אליו: מדובר בעשרות מיליארדי שקלים בשנה שמועברים לכלכלות היעד, כאשר הענף המקומי שהיה יכול לספוג חלק מהוצאות הפנאי והנופש נותר בשפל.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מאחורי שיא היציאות מהארץ מסתתרת הוצאה כבדה של מטבע חוץ מהמשק, שמטילה עומס על חשבון השוטף של משקי הבית ומחלישה את הענף המקומי. הכסף שישראלים מוציאים ביפן, איטליה ותאילנד היה יכול להזרים הכנסות למלונאות, למסעדנות ולגליל, שנמצאים במשבר. מדובר בהעברת עושר מהמשק המקומי לכלכלות היעד, בעוד התיירות הנכנסת שהייתה מפצה על כך עומדת בפני חוסר תוכנית ברורה להשבתה.

התיירות הנכנסת: הפער שלא נסגר

בצד השני של המאזן עומד המשבר בתיירות הנכנסת. למרות ההתאוששות היחסית בפעילות נתב"ג ובטיסות הנכנסות, מספר התיירים הנכנסים לישראל נותר נמוך באופן משמעותי לעומת התקופה שלפני המלחמה. בחודש יולי נרשם זינוק של כ-29% בכניסת תיירים לישראל, כ-111 אלף כניסות מבקרים לעומת כ-85 אלף בזמן המקביל בשנה שקדמה, אך לאורך השנה נרשמה צניחה של כ-11% בכניסת תיירים לעומת השנה שקדמה לה. ענף המלונאות מרגיש את זה על עורו: סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס הציג תמונה מורכבת שבה מאזן הנטו של מספר לינות הישראלים בבתי המלון חיובי, אך מאזן לינות התיירים נותר שלילי, והסנטימנט בענף המלונאות בארץ נותר שלילי באופן כללי.

הגורמים לשפל מוכרים היטב לשחקנים בענף: קווי תעופה שאינם סדירים, חברות ביטוח שמסרבות לבטח מבקרים בישראל, והקשר הישיר בין מעמדה של ישראל בעולם לבין מספר התיירים שמגיעים אליה. בענף מדגישים כי נדרשת תוכנית סדורה להשבת הביקוש לישראל, תוכנית שיווק ממוקדת מול ארה"ב ואירופה עם יעדים מדידים ושקיפות מלאה, במקום פעולות מפוזרות. ישראל מחפשת כרגע מנועי צמיחה בכל רחבי המשק, ובענף התיירות מבהירים כי הענף מוזנח בהשוואה לפוטנציאל הכלכלי שלו, במיוחד לאור היחס בין ההשקעה הממשלתית בתיירות לבין תרומתה לתוצר.

מאבק מול האוצר על מתווה הפיצויים

הענף מצוי גם במאבק מול משרד האוצר על מתווה הפיצויים, מאבק שהלך והתעצם לאחר שסגירת השמיים במלחמה עצרה כמעט לחלוטין את התיירות הנכנסת והפנים-ארצית. בשיא המשבר שני שלישים מבתי המלון בישראל נסגרו, אלפי עובדים הוצאו לחל"ת, ומשרדי הנסיעות קרסו תחת עומס הביטולים, כשבענף מדווחים על שריפת כל הרווחים שנצברו בשנים הטובות. מנכ"לי סוכנויות תיירות מתארים מציאות של אפס טיולים ואפס הכנסות ללא תמיכה מספקת מהמדינה, ומבהירים כי ללא שינוי מתווה הפיצויים הענף לא ישרוד. חלק מהמאבק הוכרע חלקית, אך רק בעקבות לחץ ארגוני מתמשך ולא כחלק מתפיסה כוללת.

השקעות ענק למרות המשבר: הכנרת, חמת גדר והיזמים

בניגוד לתמונת המשבר בענף המלונאות הקיים, עולם ההשקעות בתיירות ממשיך לנוע בקצב מרשים. פרויקט מיוחד שפורסם לאחרונה מתעד את המציאות המורכבת בכנרת: כ-800 אלף מבקרים פחות בחופים, ביטולי הזמנות בשווי מיליוני שקלים ועסקים ששוקלים לסגור, לצד מלונות חדשים שנבנים בהשקעות ענק ומסעדות שמצליחות למשוך קהל. גם חמת גדר חוזרת למרכז הבמה: האדריכלית גל נאור, בתו של יצחק תשובה, רוכשת כ-70% מאתר התיירות הוותיק מארבעה קיבוצים, בתוכנית שכוללת הקמת 170 וילות, הוספת 140 יחידות אירוח והשקעה של כ-150 מיליון שקל במרחצאות, יחד עם מהלך של העלאת מחירים במשאב הטבע.

quiz האם ידעת ש…

ההוצאה הממוצעת של ישראלי בחופשה חו"ל עומדת על כ-4,069 שקל לנוסע, והיעד שבו הישראלים בזבזו הכי הרבה הוא יפן, בפער משמעותי מכל יעד אחר. עוד מעניין: חברת פרק, שנוסדה על בסיס אקזיט של 15 מיליון דולר לבוקינג, הגיעה לשווי של כ-4 מיליארד דולר בזכות תיירות עסקית, ומהווה דוגמה לכך שהכסף הגדול בתיירות עובר גם דרך הטכנולוגיה ולא רק דרך המטוסים והמלונות.

גם עולם הטכנולוגיה של התיירות מציג דינמיקה של הון. חברת התיירות העסקית פרק, שנוסדה על ידי אבי מאיר על בסיס אקזיט של 15 מיליון דולר לבוקינג, הגיעה לשווי של כ-4 מיליארד דולר, ובכך ממחישה שההון זורם לענף דווקא דרך הפלטפורמות הדיגיטליות. במקביל, חברות האשראי מרחיבות את פעילותן בתחום התיירות ומציעות פלטפורמות שמרכזות הזמנת טיסות, מלונות ושירותים משלימים, מהלך שמשנה את אופן שבו הנוסע הישראלי מתכנן ומשלם עבור חופשות. מנגד, רשתות המלונאות המסורתיות נדרשות להתאים את עצמן לשינוי הזה באופן הצריכה והתשלום.

הצד הממשלתי: מיליארדים לתשתיות, תוכניות לאילת והחברה הממשלתית לתיירות

הצד הציבורי של הענף ממשיך להיות מושפע מהחלטות תקציביות משמעותיות. החברה הממשלתית לתיירות, שבראשה עומד אלעד ארנפלד, חולשת על מיליארדים בהשקעות בתשתיות תיירות, ובפועל היא אחד הגורמים המרכזיים שקובעים את עתיד הענף בטווח הבינוני. במקביל, הממשלה מעבירה תקציבים לתיירות בהתנחלויות ולאילת: החלטת הממשלה להעביר כ-342 מיליון שקל לאילת כוללת עשרות סעיפים, אך בענף ובתקשורת הכלכלית נשמעת ביקורת כי מדובר באוסף יוזמות ללא תפיסה כלכלית כוללת וללא אסטרטגיה ברורה לעתיד העיר. בתוך כך, ישיבות ממשלה העבירו גם 27 מיליון שקל לקידום והקמת מלונות ביהודה ושומרון, מהלך שמעורר דיון ציבורי וכלכלי.

במקביל, השינוי בשוק התעופה המקומי ממשיך להתעצב: אל על פרסמה לאחרונה דוחות כספיים ונסחרה בשוק ההון בתנודתיות, כאשר הביקוש הפנימי לטיסות חו"ל מזניק את מחירי הכרטיסים ואת הכנסות החברות המפעילות קווים מישראל. הפער בין ענף התעופה היוצאת, שנהנה מביקוש שיא, לבין התיירות הנכנסת שנמצאת בשפל, מייצר מצב שבו אותם נתיבי אוויר משרתים שתי כלכלות שונות בתכלית: אחת שמזרימה כסף החוצה ואחת שמחכה להזרמת כסף פנימה. מדובר באחד הפערים המרכזיים שיעצבו את עתיד הענף בשנים הקרובות, והוא דורש מענה מדיניות מתואם בין משרד התיירות, האוצר, משרד התחבורה והחברה הממשלתית לתיירות.

מה יקבע את ההתאוששות

ההתאוששות של התיירות הנכנסת תלויה בגורמים מרובים שחלקם מעבר לשליטה של הענף: יציבות ביטחונית, תדמית בינלאומית, שיקום קווי התעופה הסדירים וזמינות הביטוח לתיירים. עם זאת, ישנם מנופים שנמצאים בידי המדינה והענף עצמו: קמפיינים ממוקדים בשווקים המרכזיים של ארה"ב ואירופה, המשך ההשקעות בתשתיות מלונאיות, והקמת יעדי תיירות חדשים שיאפשרו לספוג יותר מבקרים. הנתון החיובי האחרון על זינוק של 29% בכניסת תיירים ביולי מראה כי יש פוטנציאל, אך עדיין מדובר בהתאוששות חלקית מתוך שפל עמוק. בענף מצפים לכך שהשר האחראי יציג תוכנית שיווק מבוססת יעדים, וכי האוצר ישנה את מתווה הפיצויים כך שהענף יוכל לשרוד את התקופה שעד להשלמת ההתאוששות.

בינתיים, הנוסע הישראלי ממשיך להיות הגורם הדומיננטי בשוק. סקרים עדכניים מראים כי ההוצאות בענף התיירות והנסיעות מזנקות בתקופות החופשות, ונתוני כרטיסי האשראי מצביעים על נסיקה חדה בהוצאות על פעילויות משפחתיות ובהוצאות ביעדי חוץ. המשמעות הכלכלית היא שהענף המקומי מסתמך יותר ויותר על התיירות הפנימית, אך גם היא אינה יכולה לפצות על היעדר התיירים הנכנסים, שמביאים עמם הכנסות במטבע חוץ ותעסוקה בפריפריה. הפער בין הזרמים, יוצא ונכנס, יישאר המדד המרכזי שבאמצעותו ייבחנו הענף והמדיניות בחודשים הקרובים.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • לפי נתוני הלמ"ס, כ-1.4 מיליון ישראלים יצאו מהארץ בחודש שעבר, נתון שעוקף את הרישום בחודש המקביל שלפני המלחמה. מתחילת השנה נרשמו יותר מ-6 מיליון יציאות מהארץ, והוצאה ממוצעת של כ-4,069 שקל לנוסע ביעדים המובילים, בהתבסס על נתוני ארנק המט"ח הדיגיטלי LAYA.

  • נתוני ההוצאות מצביעים על יפן כיעד המוביל בהוצאות הישראלים בפער משמעותי משאר היעדים. במקביל, איטליה הפכה ליעד החם של נתב"ג עם טיסות ישירות ל-11 ערים, ותאילנד ממשיכה למשוך משפחות ישראליות רבות, חלקן אף נוקטות במימוש קרן השתלמות לצורך מימון החופשה.

  • התיירות הנכנסת עדיין רחוקה מהתאוששות: מספר המבקרים בישראל נמוך משמעותית לעומת התקופה שלפני המלחמה, ובחודש יולי נרשם זינוק של כ-29% בכניסת תיירים אך צניחה של כ-11% בכניסת תיירים לאורך השנה. סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס הציג כי מאזן לינות התיירים במלונות נותר שלילי.

  • פרסומים כלכליים מצביעים על הצורך בתוכנית סדורה להשבת הביקוש לישראל, כולל תוכנית שיווק ממוקדת מול ארה"ב ואירופה עם יעדים מדידים ושקיפות מלאה. בנוסף, קיימת דרישה לשינוי מתווה הפיצויים בענף, שכן חברות תיירות ומלונאים מדווחים כי לא ישרדו ללא שינוי, לאחר שני שלישים מהמלונות נסגרו בתקופת המלחמה.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!