התיירות הנכנסת לישראל עוד נמצאת בתהליך התאוששות: זינוק בירושלים, משבר בכנרת ומספרי שיא ביציאות מהארץ
בעוד הישראלים שוברים שיאי יציאה לחו"ל, ענף התיירות הנכנסת נאבק על חזרתו לנתוני שלפני המלחמה
זינוק של 46% בלינות התיירים בירושלים, אך הפער מ־2019 עדיין עצום
נתוני הלינות בירושלים שפורסמו בימים האחרונים מציירים תמונה מורכבת של ענף התיירות הנכנסת בישראל. מצד אחד, ברבעון השלישי נרשמו בעיר 294 אלף לינות תיירים, זינוק משמעותי של 46% בהשוואה לתקופה המקבילה, אשר עשוי לרמז על תחילתה של התאוששות אמיתית בשוק. מצד שני, ההשוואה לתקופה שלפני משבר הקורונה מגלה פער מטורף: בקיץ של 2019 נרשמו בירושלים 879 אלף לינות תיירים, כך שמדובר בירידה של כ־67% בהיקף הפעילות. המשמעות הכלכלית של הפער הזה מגיעה ישר לחשבונות של בתי המלון, המסעדות, המדריכים והעסקים הקטנים בעיר העתיקה וסביבותיה.
הרשות לפיתוח ירושלים מנסה לגשר על הפער באמצעות שורה של מהלכים מסובסדים, ובהם הנחות במלונות ואירועי תרבות שנועדו להחזיר את הביקושים. עם זאת, הממונה על התיירות בעירייה אינו מסתיר את הקשיים: לדבריו, החסם המרכזי כיום הוא מחסור בטיסות, מחירים גבוהים, אזהרות מסע וביטולים תכופים על רקע המצב הביטחוני. במילים אחרות, גם כאשר ההיצע של חדרי מלון קיים וגם כאשר יש עידוד תמחור, הביקוש הזר נשאר פגיע במיוחד לכל אירוע ביטחוני שמזעיק את מדינות העולם לעדכן את אזהרות המסע שלהן.
התיירות הנכנסת ברמה הארצית: עליות מרשימות באחוזים, מספרים עדיין נמוכים
ירושלים אינה מקרה מבודד. נתוני הלמ"ס הצביעו בחודשים האחרונים על זינוק של כ־29% בכניסת תיירים לישראל ביולי, עם 111 אלף כניסות מבקרים לעומת כ־85 אלף בחודש המקביל שנה קודם לכן. אולם גם אחרי הזינוק הזה, לאורך השנה נרשמה צניחה של 11% בכניסת התיירים לעומת השנה שעברה, והמספרים עדיין רחוקים משמעותית מהנתונים של התקופה שלפני המלחמה. בענף התיירות מסבירים כי נדרשת תוכנית סדורה להשבת הביקוש לישראל, עם שיווק ממוקד מול ארה"ב ואירופה, יעדים מדידים ושקיפות מלאה, במקום הצהרות כלליות.
בתוך כך, עולם העסקים נערך לשינויים מבניים בשוק. גלובס דיווח לאחרונה על כך שחברת התיירות העסקית פרק, שהוקמה על ידי אבי מאיר לאחר אקזיט בן 15 מיליון דולר לבוקינג, הגיעה לשווי של כ־4 מיליארד דולר, בסימן שהשוק הישראלי של ניהול נסיעות עסקיות נשאר מנוע צמיחה פעיל גם בתקופות משבר. במקביל, מנכ"ל החברה הממשלתית לתיירות, אלעד ארנפלד, מוצא את עצמו מנהל גוף שחולש על מיליארדים דווקא בתקופה שבה התיירות הנכנסת מתקשה להמריא, ומושתת על הגוף מהלכים שנועדו להחזיר את ישראל למפת התיירות העולמית.
lightbulb טיפ מהמומחה
מומחים בענף המלונאות ממליצים למתכנני חופשות בארץ לפעול בזהירות בתקופה זו: לבחון מדיניות ביטול גמישה, להעדיף הזמנות עם אפשרות ביטול חינם ולעקוב אחר הנחות ממוקדות שמציעות רשויות תיירות מקומיות, כמו ההנחות במלונות ירושלים, לפני קניית חבילות שאינן ניתנות לשינוי.
אזהרות מסע וחברות תעופה: השרשרת שמונעת מהתייר להגיע
הכתבות העדכניות בכלי התקשורת הכלכליים מציגות את ההשפעה המצטברת של אזהרות המסע על שרשרת הערך של התיירות הנכנסת. כאשר מדינה זרה מטילה אזהרת מסע, חברות תעופה מצמצמות או משהות קווים לישראל, חברות ביטוח מסרבות לבטח מבקרים, וסוכנויות הנסיעות בחו"ל ממליצות ללקוחות לבחור יעדים אחרים. בענף מדגישים כי "נדיר לפגוש קבוצת נוצרים מטיילת בארץ", תיאור שממחיש עד כמה הצטמקו קבוצות הצליינים, שהיו בעבר עמוד התווך של התיירות הנכנסת. גם התחזקות השקל, שאמורה להפוך את ישראל ליעד זול יותר עבור זרים, אינה מצליחה לפצות על החששות הביטחוניים ועל חוסר הסדירות בקווי התעופה.
יש גם סימנים להיפוך המגמה. כלי תקשורת בעולם דיווחו לאחרונה כי תיירים אמריקאים מתחילים לחזור לישראל אחרי שנתיים קשות בענף, וסקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מראה כי מאזן הלינות של ישראלים בבתי המלון בארץ כבר חיובי. אולם מאזן לינות התיירים נותר שלילי, כך שהתמונה הכלכלית המלאה עדיין מוטה לרעה בכל הנוגע להכנסות ממטבע חוץ, שהן אחד היתרונות הגדולים של ענף התיירות למשק הישראלי.
הכנרת: 800 אלף מבקרים פחות, ביטולים במיליונים והשקעות במיליארדים
בעוד שירושלים נרשם עידוד להתאוששות, אגם הכנרת ממשיך לספוג מכה אחר מכה. פרויקט מיוחד של גלובס שליווה סיור באזור חשף תמונה של תקווה וייאוש במקביל: כ־800 אלף מבקרים פחות בחופים, ביטולי הזמנות בשווי מיליוני שקלים ועסקים ששוקלים לסגור את השערים. מפעילי התיירות באגם הלאומי מפרטים את רשימת המכות שהנחיתו עליהם את השוק: הקורונה, המלחמה, הסבבים מול איראן שהביאו לסגירת המרחב האווירי ולביטולים המוניים, ולאחרונה גם התפרצות האמבה, שגרמה לנזק סביבתי ותדמיתי לחופים.
מה שמבדיל את הכנרת הוא הפער המפתיע בין המשבר הפעיל לבין גל ההשקעות שמתרחש במקביל. מלונות חדשים נבנים בהשקעות ענק לאורך החופים, ומסעדות מקומיות מצליחות למשוך קהל למרות התנאים. תופעה בולטת במיוחד היא ההתרחבות של אישים מהשוק הפיננסי והנדל"ני באזור: גל נאור, בתו של האדריכל יצחק תשובה, רוכשת כ־70% מאתר התיירות הוותיק חמת גדר מארבעה קיבוצים, במהלך שמוערך בעשרות מיליוני שקלים. התוכנית כוללת הקמת 170 וילות באתר, הוספת 140 יחידות אירוח, שדרוג המרחצאות, וגם העלאת מחירים במשאב הטבע, במטרה להעביר את האתר לרווחיות אחרי שנים של הפסדים בעקבות הקורונה והמלחמה.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
בעוד הממשלה מעבירה מאות מיליוני שקלים לעידוד התיירות, כולל הקצאות לאילת ולמלונות ביהודה ושומרון, מבקרים כלכליים טוענים כי מדובר באוסף יוזמות ללא תפיסה אסטרטגית. הגורם המכריע לתייר הזר הוא לא סבסוד אלא אזהרות המסע, קווי תעופה סדירים ושקיפות שיווקית מול שווקי ארה"ב ואירופה.
הימור על העתיד בשוק שספק אם יתאושש בקרוב
ההשקעות בכנרת מעלות שאלה כלכלית חדה: כיצד משקיעים בנכסים בשווי מאות מיליוני שקלים באזור שבו הביקוש מתפרק בכל סבב ביטחוני? התשובה של המשקיעים היא שהפער בין המחירים הנוכחיים של הנכסים לבין הפוטנציאל ארוך הטווח של האזור יוצר הזדמנות רכישה. עם זאת, עובדה שחלק מהעסקים הקיימים שוקלים סגירה מצביעה על כך שההימור אינו חף מסיכון, וכי הענף זקוק לא רק להון פרטי אלא גם ליציבות ביטחונית שאין לאף אחד יכולת להבטיח.
שיא ביציאות מהארץ: הישראלים מטיילים יותר מאי פעם, ומוציאים בגדול
בזמן שהתיירות הנכנסת מתקשה, התיירות היוצאת מגיעה לשיאים. על פי הלמ"ס, כ־1.4 מיליון ישראלים יצאו מהארץ בחודש אוגוסט, מספר שעקף את הנתון שנרשם באוגוסט שלפני המלחמה, ומתחילת השנה נרשמו יותר מ־6 מיליון יציאות מהארץ. גם בספטמבר נרשם מספר שלא נראה מעולם בחודש זה: 1.23 מיליון יציאות ישראלים לחו"ל. הנתונים האלה מלמדים על שוק שנמצא בפריחה, עם ביקוש מקומי חזק שמפצה חלקית על ההפסדים בתיירות הנכנסת, לפחות מבחינת חברות התעופה והמפעילים שפונים לשוק המקומי.
גם ההוצאות של הישראלים בחו"ל מציגות תמונה מרשימה. נתוני ארנק המט"ח הדיגיטלי LAYA שפורסמו בגלובס הצביעו על הוצאה ממוצעת של 4,069 שקל לנוסע, כאשר יפן תופסת את המקום הראשון בהוצאות בפער משמעותי מהיעדים האחרים. המעבר של משפחות ישראליות מיעדי הכול כלול בטורקיה לתאילנד, שיזמה מהלכים מיוחדים לעידוד ישראלים, הפך את היעד האסייתי לפופולרי במיוחד, ויש המדווחים על משפחות ששוברות קרן השתלמות כדי לממן חופשה. איטליה אף הפכה ליעד החם של נתב"ג עם טיסות ישירות ל־11 ערים, בתחום מחירים שהחל מ־150 דולר לכרטיס.
הכסף זורם החוצה: העלות המאזנית של הפער
מנקודת מבט מאזנית, הפער בין תיירות יוצאת פורחת לתיירות נכנסת קורסת מייצר גירעון הולך וגדל בחשבון השירותים של ישראל. כאשר מיליוני ישראלים מוציאים בחו"ל אלפי שקלים בנפש, ואילו מספר התיירים שמגיעים למדינה נמוך בעשרות אחוזים מהתקופה שלפני המלחמה, המשמעות היא זליגה של מטבע חוץ מהמשק בקצב של מיליארדי שקלים בשנה. בענף ובמשרדי הממשלה מודעים היטב לכך, ולכן הדרישה לתוכנית שיווק ממוקדת עם יעדים מדידים מקבלת בשבועות האחרונים תאוצה ציבורית וכלכלית.
הממשלה, התקציבים והשאלה של האסטרטגיה
התמונה התקציבית של התיירות בישראל מורכבת לא פחות מהתמונה השוקית. הממשלה אישרה לאחרונה העברות תקציביות של 27 מיליון שקל לקידום והקמת מלונות ביהודה ושומרון ו־18 מיליון שקל לבתי הדין הרבניים, וכן חבילה של 342 מיליון שקל לאילת, שעוררה ביקורת ציבורית על כך שהיא מציעה אוסף של יוזמות ללא תפיסה כלכלית כוללת. בעיתונות הכלכלית נטען כי ישראל מחפשת מנועי צמיחה ושוכחת את התיירות, למרות שמדובר בענף שמכניס מטבע חוץ, מעסיק עשרות אלפי עובדים ומהווה מנוע צמיחה זול יחסית להפעלה. הסוגיה שנמצאת על הפרק כעת היא לא כמה כסף מזרימים לענף, אלא האם הכסף מושקע במקומות הנכונים ובשיטה הנכונה.
בינתיים, הענף עצמו ממשיך להתנהל בתנאים של חוסר ודאות. מאזן הלינות של ישראלים בבתי המלון הוא חיובי, אך הסנטימנט בענף המלונאות בארץ נותר שלילי לפי סקרי הלמ"ס, והפער בין ההתאוששות של שוק הנופש המקומי לבין ההתאוששות האיטית של התיירות הנכנסת הוא המשתנה המרכזי שיקבע את רווחיות בתי המלון, את תזרימי המזומנים של הסוכנויות ואת היציבות התעסוקתית בענף בחודשים הקרובים. ההתאוששות של ירושלים, ההשקעות בכנרת ושיאי היציאות לחו"ל מציירים יחד תמונה של ענף שנמצא בנקודת מפנה, אך עדיין רחוק מהיציבות שאפיינה אותו לפני המשברים.
שאלות נפוצות (FAQ)
-
על פי הנתונים שפורסמו, ברבעון השלישי נרשמו בירושלים 294 אלף לינות תיירים, זינוק של 46% בהשוואה לתקופה המקבילה. ברשות לפיתוח ירושלים מייחסים זאת להנחות במלונות ולאירועי תרבות שנועדו לעודד ביקוש, אך מדגישים כי הפער מול תקופת שלפני הקורונה עדיין עצום.
-
לפי הממונה על התיירות בירושלים, החסמים המרכזיים הם מחסור בטיסות סדירות, מחירים גבוהים, אזהרות מסע של מדינות זרות וביטולים תכופים על רקע המצב הביטחוני. בענף מוסיפים כי חלק מחברות הביטוח מסרבות לבטח מבקרים לישראל.
-
הכנרת מתמודדת עם כ־800 אלף מבקרים פחות בחופים וביטולי הזמנות בשווי מיליוני שקלים, בעקבות הקורונה, המלחמה, הסבבים מול איראן וההתפרצות האחרונה של האמבה. חלק מהעסקים שוקלים לסגור, אך במקביל מלונות חדשים נבנים בהשקעות ענק.
-
כן. לפי נתוני הלמ"ס, כ־1.4 מיליון ישראלים יצאו מהארץ בחודש אוגוסט, מספר שעקף את הנתון מאוגוסט שלפני המלחמה, ומתחילת השנה נרשמו יותר מ־6 מיליון יציאות מהארץ.