חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2513 +0.09% (0.00)
יורו-שקל: 3.5719 +0.29% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,663.2800 -1.81% (-1,173.35)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2987 +0.61% (0.03)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.49% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8755 +0.48% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1911 +0.46% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2755 +0.48% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7877 +0.47% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4140 +0.37% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8138 +0.61% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3170 +0.38% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5608 +0.72% (0.00)

חמת גדר במרכז ההשקעה של משפחת תשובה: 150 מיליון שקל על השולחן בזמן שענף התיירות מחפש רגליים

תוכנית השיקום של גל נאור לאתר המרחצאות הוותיק, 170 וילות חדשות והפער הגובר בין תיירות יוצאת שיאית לתיירות נכנסת מתמוטטת

אתר כלכלה · 20 באוקטובר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה
חמת גדר במרכז ההשקעה של משפחת תשובה: 150 מיליון שקל על השולחן בזמן שענף התיירות מחפש רגליים
חמת גדר: אתר המרחצאות ההיסטורי שעומד בפתחו של פרויקט שיקום בהיקף 150 מיליון שקל. (אילוסטרציה)

ענף התיירות הישראלי מצוי בימים אלה בתנועה סוערת בשני כיוונים מנוגדים בו־זמנית. מצד אחד, מתפרסמות תוכניות השקעה פרטיות חסרות תקדים באתרי תיירות ותיקים, כשבראשן עומדת תוכנית השיקום של חמת גדר — האדריכלית גל נאור, בתו של המיליארדר יצחק תשובה, רוכשת כ־70% מהאתר מארבעה קיבוצים ומתכננת להקים בו כ־170 וילות חדשות, בהשקעה המוערכת בכ־150 מיליון שקל. מצד שני, נתוני הלמ"ס הטריים חושפים תמונה מטרידה: כ־1.4 מיליון ישראלים יצאו מהארץ באוגוסט — נתון חסר תקדים לחודש זה — בזמן שהתיירות הנכנסת נותרת קפואה ברמה של כ־111 אלף כניסות תיירים בחודש בלבד. הפער בין שני הכיוונים מתרחב מחודש לחודש, ויוצר מצב שבו הכסף הישראלי זורם החוצה במקביל להיעדר כמעט מוחלט של זרימת מטבע חוץ פנימה.

חמת גדר, שנפגעה קשות בשנות הקורונה ומאז המלחמה התקשתה להתאושש, הפכה בימים האחרונים לסמל של מגמה חדשה: הון פרטי של משפחות עסקיות גדולות נכנס לאתרי תיירות ציבוריים שהמדינה והקיבוצים לא הצליחו להחיות. גל נאור מתכננת להוסיף כ־140 יחידות אירוח חדשות לצד שדרוג מקיף של המרחצאות התרמיים, אך התוכנית כוללת גם מרכיב שמעורר דיון: העלאת מחירים משמעותית באתר, שעד היום שימש בעיקר משפחות ישראליות במחירים נגישים. דווקא בשעה שענף התיירות הפנים־ארצית זקוק לתמרים, ההשקעה החדשה מציבה בפני הצרכן הישראלי מוצר יוקרתי יותר — ויקר יותר.

הון פרטי תופס את מקום המדינה בתיירות הפנים

המהלך בחמת גדר אינו מתנתק מהתפתחויות נרחבות יותר בענף. רק בחודשים האחרונים אושרה החלטת ממשלה להעביר כ־342 מיליון שקל לאילת — החלטה שעוררה ביקורת ציבורית על כך שהיא מציעה אוסף של יוזמות ללא תפיסה כלכלית אחידה, ועוד במקביל הועברו 27 מיליון שקל להקמת מלונות ביהודה ושומרון. אל מול חוסר התנועה התקציבית המסורבלת, השחקנים הפרטיים פועלים בקצב אחר לגמרי. האדריכלית נאור מבהירה כי מטרת התוכנית היא להעביר את האתר משנים של הפסדים לרווחיות, וכי הדרך לשם עוברת דרך הפיכת חמת גדר למתחם נופש יוקרתי בסטנדרט בין־לאומי.

trending_up שינוי מגמה: ההון הפרטי תופס את מקום המדינה בתיירות הפנים

השפעה משמעותית שצריך להכיר ולהבין את המשמעות שלה.

הגישה הזו משתלבת עם מה שקורה בשוק המלונאות הבין־לאומי שבו פעילים יזמים ישראלים. דוד פתאל, שפתל את רשת המלונות שלו ל־328 בתי מלון ב־22 מדינות, הכפיל את שווי החברה מאז ההנפקה בזכות התרחבות באירופה — הוכחה נוספת שהכסף הישראלי בתיירות פועל היטב, אך בעיקר מחוץ לגבולות הארץ. גם אבי מאיר, שביצע אקזיט לבוקינג ב־15 מיליון דולר והקים את חברת התיירות העסקית פרק שהגיעה לשווי של כ־4 מיליארד דולר, ממחיש כי האקוסיסטם הישראלי בתחום התיירות מייצר יוניקורנים — אך הפעילות המסחררת מתרחשת בברצלונה, בלונדון ובניו יורק, ולא בטבריה ולא בים המלח.

קיבוצים יוצאים מהתמונה, משפחות עסקיות נכנסות

מכירת השליטה בחמת גדר על ידי ארבעת הקיבוצים המחזיקים מסמנת שינוי של ממש במבנה הבעלות על אתרי התיירות הוותיקים בפריפריה. הקיבוצים, שהתקשו לשאת בעלויות התפעול לאחר שנים של ירידה בביקוש, מעדיפים לממש את חלקם במזומן. מנגד, משפחת תשובה מגיעה עם יכולת מימון כמעט בלתי מוגבלת, ניסיון נדל"ני עצום ואורך נשימה ארוך. עבור המשק המקומי זה חדשות טובות מבחינת תשתיות ותעסוקה ברמת הגולן, אך היא גם מסמנת שהתיירות המשפחתית הזולה, שאפיינה את האתר עשרות שנים, עומדת בפני שינוי פנים.

שיא שיאים ביציאות לחו"ל: 1.4 מיליון ישראלים בחודש

בזמן שההשקעות זורמות לאתרי התיירות בארץ, הצרכן הישראלי מצביע ברגליים — וטס החוצה בקצב שיא. נתוני הלמ"ס מגלים כי באוגוסט נרשמו כ־1.4 מיליון יציאות מהארץ, מספר שעקף אפילו את אוגוסט שלפני המלחמה, וכי מתחילת השנה נרשמו יותר מ־6 מיליון יציאות. גם ביולי נרשם שיא של 1.3 מיליון יציאות — הנתון החזק ביותר מתחילת המלחמה. מדובר בהתאוששות דרמטית של התיירות היוצאת, שנשענת על שיקום קווי הטיסה, על אופטימיות צרכנית בקרב מעמד הביניים ועל חיזוק השקל מול מטבעות החוץ, שהופך חופשות בחו"ל למשתלמות יותר מאי פעם.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מאחורי השמחה על שיאי היציאה לחו"ל מסתתרת בעיה כלכלית של ממש: ההוצאות של ישראלים בחו"ל מהוות דלדול ישיר של מטבע חוץ מהמשק, בזמן שהתיירות הנכנסת — שאמורה לאזן את המאזן — נותרת קפואה. כל שקל שמוצא משפחה ישראלית בתאילנד או ביפן הוא שקל שלא הוצא על בית מלון באילת, בצפון או בירושלים, שם הענף מתאושש בקושי.

נתוני ארנק המט"ח הדיגיטלי LAYA מספקים תמונה חדה של היכן הכסף הישראלי מוצא את דרכו. יפן תופסת את המקום הראשון בהוצאות בפער משמעותי מכל יעד אחר, כשההוצאה הממוצעת מגיעה לכדי 4,069 שקל לנוסע ביעדים המובילים. תאילנד, שיזמה מהלכים לעידוד ישראלים להגיע — ובהם גם קיצור תקופת השהייה ללא ויזה — הפכה ליעד המבוקש של משפחות ישראליות שבעבר העדיפו את חבילות הכולל־כלול בטורקיה, ובשוק נשמעות עדויות על ישראלים שנאלצים למשוך כספים מקרן השתלמות כדי לממן את החופשה. קפריסין רשמה זינוק של 39% בנוסעים ישראלים, ואיטליה הפכה ליעד החם של נתב"ג עם טיסות ישירות ל־11 ערים, החל מ־150 דולר לכרטיס.

ההכפלה בהוצאות המט"ח של משקי הבית

המשמעות הכלכלית של הגל הזה חורגת מעבר לתחום התיירות עצמו. ההוצאות של ישראלים בחו"ל מהוות גירעון בחשבון השירותים של ישראל מול העולם, ומפעילות לחץ על יתרות מטבע החוץ של המשק. ככל שהשקל מתחזק, הצרכן מרגיש שהחופשה הזרה זולה יותר — מה שמזין עוד ביקוש לטיסות, ומנגד מקשה על התיירות הנכנסת להתחרות, שכן ישראל הופכת יקרה יותר עבור המבקר מחו"ל. זהו מנגנון מעגלי שקשה לשבור: שקל חזק מעודד יציאה ומרתיע כניסה, והתוצאה היא דווקא פגיעה בענפים מקומיים — מלונאות, מסעדנות ואטרקציות — שכבר ספגו מכות כבדות בשנתיים האחרונות.

התיירות הנכנסת: זינוק באחוזים, צניחה בפועל

נתוני התיירות הנכנסת מציירים תמונה דו־גונית. ביולי נרשמו 111 אלף כניסות מבקרים לישראל, זינוק של כ־29% בהשוואה לשנה שעברה — אך מתחילת השנה דווקא נרשמת ירידה של כ־11% בכניסת תיירים בהשוואה לתקופה המקבילה. סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מציג מאזן לינות שלילי של תיירים בבתי המלון, בעוד מאזן הלינות של ישראלים חיובי. בענף עצמו מסבירים כי קיים קשר ישיר בין מעמדה של ישראל בתודעה העולמית לבין מספר התיירים שמגיעים, וכי קווי תעופה טרם שבו לסדירות מלאה, חלק מחברות הביטוח מסרבות לבטח מבקרים בישראל, וההתחזקות של השקל הופכת את הביקור ליקר יותר. דיווחים אחרונים מעידים על תיאורים של "קבוצות נוצרים נדירות" באתרי התיירות, כשגם התיירים האמריקאים — הפלח המרכזי בתיירות הנכנסת — רק מתחילים לשוב בהדרגה.

המשמעות עבור כלכלת ישראל חמורה במיוחד דווקא בשל הפוטנציאל המוזנח. ענף התיירות נתפס במשרד הכלכלה ובמשרד התיירות כמנוע צמיחה אפשרי, אך פרשנים כלכליים מציינים כי המדינה בפועל מתעלמת ממנו בעת גיבוש תוכניות הצמיחה. בענף עצמו נשמעת הערכה קשה: "לא נשרוד בלי שינוי מתווה הפיצויים", נאמר במכתבים לאוצר לאחר שסגירת השמיים במלחמה עצרה כמעט לחלוטין את התיירות, שני שלישים מהמלונות נאלצו להיסגר, אלפי עובדים הוצאו לחל"ת וסוכנויות הנסיעות קרסו תחת עומס הביטולים. בתוך כך, הפער בין תיירות יוצאת שמניבה הכנסות עצומות לחברות זרות לבין תיירות נכנסת שנמצאת בשפל יוצר אי־סימטריה שלמה במאזן התשלומים.

הכרטיס האדום של התקציב

ההשקעה של קבוצת תשובה בחמת גדר עשויה אם כן לשמש גם כמבחן: האם הון פרטי יכול להחליף את תפקיד המדינה בתיירות הפנים? התשובה אינה פשוטה. מצד אחד, השקעה של 150 מיליון שקל, הקמת וילות ושדרוג תשתיות ייצרו מקומות עבודה בפריפריה וימשכו קהל עשיר יותר. מצד שני, העלאת המחירים עלולה להרחיק את הקהל המשפחתי שהיה לב ליבה של התיירות הפנים־ארצית, ולהעמיק את התלות של ענף הפנים בקהל שמוציא יותר — קהל שדווקא טס החוצה בשיאים היסטוריים. בין ההשקעות הפרטיות שמגיחות, הנתונים שממשיכים להצביע החוצה והתיירים שלא חוזרים — הכרטיס המשולש של ענף התיירות הישראלי ממשיך להניב תשובות סותרות.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • התוכנית, שמובילה האדריכלית גל נאור, בתו של יצחק תשובה, כוללת רכישת כ-70% מהאתר מארבעה קיבוצים, הקמת כ-170 וילות אירוח בהיקף השקעה של כ-150 מיליון שקל, ושדרוג מקיף של המרחצאות — לצד העלאת מחירים באתר.

  • על פי נתוני הלמ"ס, נרשמו באוגוסט כ-1.4 מיליון יציאות של ישראלים מהארץ — נתון חסר תקדים לחודש זה, שאף עקף את היקף היציאות באוגוסט שלפני המלחמה. מתחילת השנה נרשמו יותר מ-6 מיליון יציאות.

  • התיירות הנכנסת נמצאת עדיין בפיגור משמעותי. אמנם ביולי נרשם זינוק של כ-29% בכניסת תיירים לעומת השנה שעברה, אך מתחילת השנה נרשמת ירידה של כ-11% בכניסת תיירים, ומאזן הלינות של תיירים בבתי המלון נותר שלילי.

  • על פי נתוני ארנק המט"ח הדיגיטלי LAYA, יפן תופסת את המקום הראשון בהוצאות הנוסעים הישראלים בפער משמעותי מהיעדים האחרים, עם הוצאה ממוצעת שיכולה להגיע עד לכ-4,069 שקל לנוסע ביעדים המובילים.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!