ציידות השדים של נטפליקס מזניקות את התיירות לקוריאה, בעוד ענף התיירות הישראלי שוקע בחזרה למצב חירום

אפקט נטפליקס: כיצד סרט אחד שינה את מפת התיירות העולמית

הסרט "ציידות השדים של הקיי-פופ" שעלה לפלטפורמת הסטרימינג ביוני 2025 הפך לתופעה גלובלית שחרגה הרבה מעבר לגבולות הבידור הסטנדרטי. הנתונים שפורסמו בכלכליסט מראים כי הסרט, שהפך לנצפה ביותר בהיסטוריה של נטפליקס, הוביל לעלייה חדה של 23.1% במספר התיירים הבינלאומיים שביקרו בסיאול תוך חודש בלבד מעלייתו. מדובר ב-1.36 מיליון תיירים שהגיעו לבירה הדרום-קוריאנית, נתון שמעיד על כוח השפעה חסר תקדים של תוכן דיגיטלי על התנהגות צרכנית בסדר גודל של מיליארדי דולרים. גורמים בתעשיית התיירות הקוריאנית מעריכים כי השפעת הסרט תימשך לפחות עוד שנתיים-שלוש, ותביא להכנסות מוספות של מיליארדים לכלכלה המקומית.

המנגנון שמאחורי תופעת התיירות הויראלית

מנכ"לית חברת תיירות מקומית בקוריאה הסבירה בכלכליסט כי "הסרט מתפקד כחלון ראווה בן 90 דקות לחיי היומיום בקוריאה", תוך שהוא חושף את הצופים לא רק לנופים המרהיבים של סיאול אלא גם לתרבות הקיי-פופ, למטבח המקומי ולחוויות אותנטיות שקשה לשווק באמצעים מסורתיים. האלגוריתמים של נטפליקס מבטיחים חשיפה המונית לקהלים מגוונים ברחבי העולם, וההמלצות המותאמות אישית מייצרות אפקט כדור שלג שמכפיל את ההשפעה בכל יום. התופעה אינה חדשה לחלוטין, שכן סדרות כמו "משחקי הכס" הביאו תיירים לקרואטיה ו"אמילי בפריז" גרמה לעלייה בביקוש לצרפת, אולם היקף ההשפעה של ציידות השדים חסר תקדים במונחים של זמן תגובה ועומק השפעה כלכלית. חברות תעופה ובתי מלון בקוריאה כבר מתאימים את השירותים שלהם לקהל החדש, ומציעים חבילות ספציפיות המבוססות על אתרי הצילום של הסרט.

המציאות הישראלית: מתקוות להתאוששות לחזרה למצב חירום

בעוד שבמזרח הרחוק מתרחשת מהפכה תיירותית מונעת תוכן, הענף הישראלי מתמודד עם מציאות קשה ומורכבת שאינה מראה סימנים של שיפור קרוב. הנתונים שפורסמו בכלכליסט מצביעים על כך שכ-2,500 תיירים עזבו את ישראל בעזרת מבצעי חילוץ מאורגנים, וכ-850 מפונים שוכנו במלונות ברחבי הארץ לאחר שבתיהם נפגעו במלחמה. ענף התיירות, שתלה תקוות כי 2026 תהיה שנת התאוששות לאחר שנות קורונה והמלחמה, חוזר להתמודד עם שמיים סגורים ואי-ודאות משמעותית לגבי העתיד הקרוב. המלונות מתרוקנים מנופשים ומתמלאים במפונים, תמונה מוכרת שחוזרת על עצמה מאז פרוץ המלחמה ומעידה על חוסר יכולת של המערכת להתנתק ממעגל המשבר. גורמים בענף מציינים כי הפעם ההתמודדות קשה יותר בשל היעדר מסגרת סיוע ממשלתית ברורה ובשל האפשרות שהמלחמה תימשך לתקופה בלתי ידועה.

ההשלכות הכלכליות על יעדים שנשענו על התייר הישראלי

המשבר הישראלי אינו מוגבל לגבולות המדינה, ויעדי תיירות ברחבי העולם שהתבססו על התייר הישראלי כמקור הכנסה משמעותי כבר מתחילים לחוש את התוצאות. כפי שדווח בגלובס, בבלוגריה ובמדינות נוספות באירופה נשמעים קולות המזהירים מפני היעלמות התייר הישראלי וקוראים לממשלות לבחון צעדי סיוץ לענף. התאחדות בתי המלון והמסעדות פנתה לממשלה בבקשה להכיר במצוקה ולספק מענה כלכלי, בעוד מתרבים הדיווחים על האטה בהזמנות, ביטולים המוניים וחשש שהעונה הקרובה תהיה חלשה מהרגיל באופן ניכר. התייר הישראלי נחשב בעל כוח קנייה גבוה יחסית, נוטה להשתייך לפלח האמיד יותר, ונהג להוציא סכומים משמעותיים על אירוח, קניות ובילויים. היעדרותו יוצרת חור בהכנסות שקשה למלא באמצעות קהלים חלופיים, במיוחד ביעדים שפיתחו מוצרים ושירותים מותאמים במיוחד לאוכלוסייה הישראלית.

האפקט האיראני: מהפנים לחוץ ומהחוץ לפנים

נתוני מדד הפניקס גמא שפורסמו בגלובס חושפים תמונה מורכבת של התנהגות צרכנית ישראלית בתחום התיירות בעקבות המתיחות עם איראן. מחד גיסא, נרשמה עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות, מגמה שמעידה על רצון של ישראלים לנפוש אך חוסר נכונות להסתכן בטיסות בינלאומיות בתקופה של אי-ודאות ביטחונית. מאידך גיסא, נתוני המדד מצביעים על ירידה כוללת בענף התיירות, כולל ירידות חדות בתחום הטיסות וביטולים מאסיביים של חברות תעופה זרות. הסדקים באמון הצרכני באים לידי ביטוי לא רק בהיקף ההזמנות אלא גם באופי ההזמנות עצמן, כשישראלים נוטים להזמין ברגע האחרון ולהימנע מהתחייבויות ארוכות טווח. חברות התעופה הישראליות נהנות מהעדפת הצרכנים לטוס עם חברות מקומיות גם במחירים גבוהים יותר, אך גם הן מתמודדות עם ירידה בעומסי הנוסעים ועם עלויות תפעול מוגברות בשל הצורך בנתיבי טיסה חלופיים. התופעה מעידה על שינוי מבני עמוק בהרגלי הנסיעה של הישראלים, שעלול להימשך גם לאחר שהמתיחות הביטחונית תירגע.

מלונות רשת הנופש כמקלט לא רצוי

החלטת רשת קלאב מד לאפשר לאורחים ישראלים שטיסתם ארצה בוטלה להישאר במתחמי הנופש עד שתימצא להם טיסה חלופית משקפת את המציאות המורכבת שבה נתקלים גם הישראלים שיצאו לחו"ל וגם התיירים שנקלעו לישראל. המשמעות היא הארכת שהות בריזורטים ברמת חמישה כוכבים במתכונת הכול כלול, מצב שמייצר עלויות כספיות משמעותיות גם לרשתות המלונות וגם לחברות הביטוח. בישראל עצמה, המלונות שאמורים לשמש מקלט לתיירים שנתקעו בארץ בגלל המלחמה נתקלים בקשיים לוגיסטיים ותפעוליים, שכן המערכת לא תוכננה לטפל במצב שבו התיירים הופכים למפונים זמניים. ההוצאות הנוספות שנגרמות לרשתות המלונות, החל מעלויות מזון וכלה באבידות הכנסות מחדרים שלא נמכרים לתיירים חדשים, מצטברות לסכומים של מיליוני שקלים בחודש ומאיימות על הישרדותן של חלק מהרשתות הקטנות יותר. המצב מחייב התערבות ממשלתית מסודרת שתספק מענה לא רק למפונים הישראלים אלא גם לתיירים הזרים שנקלעו לארץ בתקופה קשה.

הפער הגובר בין תיירות עולמית לישראלית

הנתונים העולמיים מצביעים על פריחה בתעשיית התיירות הבינלאומית, כשיותר מ-1.5 מיליארד אנשים צפויים לטוס במהלך השנה למדינות שונות, נתון שמעיד על התאוששות מלאה ממשבר הקורונה ואף על צמיחה מעבר לרמות שלפני המגפה. אירופה שומרת על מעמדה כיעד הפופולרי ביותר, אך מדינות כמו מצרים, בהוטן, אתיופיה, ברזיל וסיישל נשמעות בעורפה עם עליות מרשימות במספר המבקרים. מול תמונת עולם של צמיחה ושגשוג, המציאות הישראלית בולטת בניגודיות חריפה, כשהענף ממשיך להתדרדר ולא מצליח לפרוץ את מעגל המשבר שבו הוא נתון. הפער בין התיירות העולמית לישראלית לא קיים רק בהיקפים הכמותיים אלא גם באיכות התיירים, שכן ישראל מאבדת את התיירים האירופאים והאמריקאים בעלי ההוצאות הגבוהות ונותרת עם פלח מצומצם יותר של מבקרים שהגיעו מסיבות פחות תיירותיות. ההתאוששות שנרשמה בחודשים שקדמו להסלמה האחרונה, שכללה הכפלת מספר לינות התיירים הזרים במלונות ל-347 אלף לינות בחודש, נמחקה כמעט לחלוטין והענף חוזר לנקודת ההתחלה. גורמים בענף מזהירים כי כל סבב לחימה נוסף יקשה עוד יותר על השיקום, שכן התדמית של ישראל כיעד בטוח נפגעת בכל פעם מחדש ודורשת השקעה גדולה יותר לשיקומה.