חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2517 +0.10% (0.00)
יורו-שקל: 3.5723 +0.30% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,829.8000 -1.55% (-1,006.83)
לירה שטרלינג-שקל: 4.3054 +0.77% (0.03)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.64% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8813 +0.63% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1939 +0.59% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2792 +0.65% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7905 +0.63% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4146 +0.51% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8148 +0.74% (0.01)
כתר שוודי-שקל: 0.3175 +0.54% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5611 +0.77% (0.00)

שיא יציאות מהארץ מול תיירות נכנסת שנשארת בתחתית: הפער שמעמיס על כלכלת ישראל

כ-1.4 מיליון ישראלים יצאו לחופשה באוגוסט - שיא שמקביל לתקופה שלפני המלחמה - בעוד הלינות במלונות הארץ יורדות ב-7% והתיירים הנכנסים רחוקים מההתאוששות

אתר כלכלה · 27 בספטמבר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה
שיא יציאות מהארץ מול תיירות נכנסת שנשארת בתחתית: הפער שמעמיס על כלכלת ישראל
שיא יציאות לחו"ל: כ-1.4 מיליון ישראלים טסו לחופשה באוגוסט, לפי נתוני רשות ההגירה (אילוסטרציה)

השיא שמצייר שתי כלכלות מקבילות

נתוני היציאות מהארץ שפורסמו בימים האחרונים בגלובס וב-TheMarker מציירים תמונה ברורה: כ-1.4 מיליון ישראלים יצאו לחופשה מעבר לים בחודש אוגוסט, נתון שעוקף את זה שנרשם באוגוסט 2023 – החודש האחרון לפני המלחמה. מתחילת השנה נרשמו יותר מ-6 מיליון יציאות, קצב שהענף התעופתי והמלונאי בחו"ל לא הכיר בשנתיים הקודמות. במקביל, על צד השני של אותו טרמינל, התיירות הנכנסת לישראל עוד רחוקה מהתאוששות: מספר המבקרים נמוך משמעותית מהתקופה שלפני הלחימה, ומאזן הלינות של תיירים במלונות הארץ נותר שלילי בסקרי המגמות של הלמ"ס. מדובר בשני זרמים שזרים לכיוונים מנוגדים באותה מערכת כלכלית אחת, והפער ביניהם נמדד לא רק במספרים אלא בכיס של הציבור ובהכנסות של ענפים שלמים.

הנתונים הפיננסיים של התנועה היוצאת מדגישים את היקף התופעה. לפי ניתוח של נתוני ארנק המט"ח הדיגיטלי LAYA שפרסם גלובס, המוצא הממוצע לנוסע הגיע לכ-4,069 שקל, כאשר יפן תופסת את המקום הראשון בהוצאה למטייל בפער ניכר משאר היעדים. זרם הכסף הזה מזרים פעילות לחברות תעופה זרות, למלונאות בינלאומית ולפלטפורמות הזמנה גלובליות – ולא לענף התיירות המקומי. חופשת המסתורין, הטרנד שהוזכר ב-Wall Street Journal ודווח בגלובס, שבה נוסעים מהמרים על חבילות נופש במחירי רצפה בלי לדעת לאן יגיעו, הוא סימפטום נוסף לצמא ישראלי לנסיעות זולות וגמישות שהשוק המקומי לא יכול להציע.

מלונאות מקומית: ירידה של 7% בלינות והתאוששות חלקית בלבד

בעוד המזוודות זורמות החוצה, ענף המלונאות הישראלי מדווח על תמונה מורכבת. לפי נתוני הלמ"ס שפורסמו בערוץ 10, 10.6 מיליון לינות נרשמו במלונות התיירות בינואר-יולי, לעומת 11.4 מיליון בתקופה המקבילה – ירידה של 7%. הפירוט מגלה דווקא תמונה דו-צדדית: לינות הישראלים ירדו בכ-9%, אך לינות התיירים דווקא עלו בכ-13%, וביולי נרשמו 395 אלף לינות של תיירים לעומת 165 אלף ביולי שעבר. זהו אות להתאוששות זהירה של התיירות הנכנסת, אך זו עדיין מתנהלת ברמת בסיס נמוכה מאוד – כך שגם זינוק באחוזים אינו משקם את נפח הפעילות שהענף היה רגיל אליו.

quiz האם ידעת ש…

לפי נתוני ארנק המט"ח הדיגיטלי LAYA שדווחו בגלובס, המוצא הממוצע של מטייל ישראלי שיצא לחו"ל בחודש שעבר עמד על כ-4,069 שקל לנוסע, ויפן תופסת את המקום הראשון בהוצאה לנוסע בפער משמעותי משאר היעדים.

התאוששות החלקית באה לידי ביטוי גם בנתוני כניסת התיירים: ביולי נרשמו כ-111 אלף כניסות מבקרים לישראל, זינוק של כ-29% לעומת כ-85 אלף בחודש המקביל, כך דווח בכלכליסט. עם זאת, על ציר השנה המלא עדיין נרשמת ירידה של כ-11% בכניסת תיירים. בענף מסבירים שמדובר בפונקציה ישירה של התדמית הבינלאומית, של אי-סדירות בקווי תעופה ושל קושי של חברות ביטוח זרות לבטח מבקרים לישראל. התחזקות השקל, שבתאוריה אמורה להפוך את הביקור לזול יותר עבור תייר, לא הצליחה לפצות על הגורמים האלה.

המתווה הממשלתי והשאלה של הכסף הציבורי

הממשלה אישרה בחודשים האחרונים חבילות סיוע שנועדו להחזיק את הענף על המים: 43 מיליון שקל למארגני התיירות הנכנסת, 35 מיליון שקל לשימור עובדים חיוניים בהובלת השר חיים כץ, והעברות של מאות מיליוני שקלים לאילת. אך בכלי הכלכלה נשמעת גם ביקורת על אופי הסיוע: טור פרשני שהתפרסם בכלכליסט תיאר את חבילת אילת – 342 מיליון שקל – כאוסף של יוזמות ללא תפיסה כלכלית כוללת, עם סתירות פנימיות ובהיעדר אסטרטגיה מגובשת לעתיד העיר. בהיעדר מדיניות שמחברת בין תמריצי ביקוש, שיווק בחו"ל ותדמית ביטחונית-מדינית, הכסף הציבורי מסתכם בחבישת פלסטר על פער מבני.

מה קורה בחו"ל: המגמות שמעצבות את ארנק המטייל

התנועה היוצאת הישראלית מתרחשת בשוק גלובלי שעובר שינויים מהירים. בארה"ב דווח בגלובס על ירידה של 11.8% בכניסת תיירים מעבר לים באוגוסט, כאשר מערב אירופה צנחה ב-14.8% – ירידה שמיוחסת בין היתר לתחושת התדרדרות ביחס לתיירים ולמדיניות הגבולות האמריקאית. בריטניה מנהלת דיון ציבורי סוער סביב היתר לראשי ערים באנגליה לגבות מס תיירות על לינה ללא תקרה ארצית; בענף המלונאות הבריטי מזהירים שמס של 5% עלול לגרוע 2.2 מיליארד ליש"ט מהתוצר ולמחוק 33 אלף משרות, בעוד הניסיון במנצ'סטר מציג מודל שכבר הניב 10.5 מיליון ליש"ט בשלוש שנים בלי פגיעה מובהקת בתפוסה. עבור המטייל הישראלי שמתכנן חופשה בלונדון, זהו שינוי שיכניס 120 ליש"ט נוספות למחיר הכולל.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מאחורי שיא היציאות מסתתרת גם שאלה מקרו-כלכלית: הוצאות הציבור בחו"ל מייצרות גירעון בחשבון השוטף ומנתקות הכנסות מענף מלונאות מקומי שמעסיק עשרות אלפי עובדים. ייתכן שהזולות היחסיות של טיסות ואירוח בחו"ל הופכות את החופשה המקומית למוצר יוקרה, והמדינה אינה מגיבה בכלי מדיניות מיסויי או שיווקי מתואמים.

בחזית הטכנולוגית, בוקינג הולדינגס מפעילה חמישה ניסויי בינה מלאכותית במקביל, בהם העוזר הדיגיטלי Penny של Priceline וכלי חדש של Agoda, כך דווח בגלובס. התוצאות הראשונות מצביעות על שיעורי המרה גבוהים יותר, אך השאלה הגדולה שמעסיקה את הענף היא מי ישלוט בקשר עם הנוסע בעידן סוכני ה-AI – הפלטפורמה או המותגים עצמם. גם בשוק המניות ניכרת הרגישות: "האמזון של הנסיעות" צנחה 22% ביום מסחר אחד למרות הכנסות של 232.8 מיליון דולר וזינוק של 35%, בשל הפסד תפעולי מתרחב – תזכורת לכך ששוק ההון מתמחר את התיירות לפי רווחיות ולא לפי נפח ביקוש בלבד.

יעדים מתחרים על הישראלי

הישראלים הפכו קהל מבוקש בשווקים רבים. תאילנד, שיזמה מהלכים לעודד ישראלים להגיע, הפכה ליעד משפחתי מרכזי – ודווח בגלובס על נהירה של משפחות ישראליות שעוקרות לשם תקופות ארוכות, במקרים אף תוך שבירת קרן השתלמות. יחד עם זאת, המדינה קיצרה מה-15 בספטמבר את תקופת השהייה ללא ויזה מ-60 ל-30 יום לאזרחי 60 מדינות, בהן ישראל – שינוי רגולטורי שיכפה על מטיילים ארוכי טווח לחשב מחדש. גם איטליה הפכה ליעד החם של נתב"ג עם טיסות ישירות ל-11 ערים החל מ-150 דולר, כך דווח בגלובס, כשחברות התעופה מרחיבות היצע לקראת עונת החגים. הצפיפות הזאת בהיצע מסבירה חלק מהפער: חופשה באירופה או באסיה יוצאת במחירים שהמלונאות המקומית, עם עלויות תפעול, כוח אדם ומקרקעין גבוהות, מתקשה להתחרות בהן.

מה עושים עם הפער: הצעדים העומדים על השולחן

בענף מנסים להתמודד בכמה מישורים במקביל. רשת בראון מבית ישראל קנדה ממשיכה להתרחב – היא רכשה שישה מלונות בגרמניה בעסקה של כ-66 מיליון אירו ומקימה מלון יוקרה ראשון בנתב"ג, המהלך שמעיד על אמון ארוך טווח בשוק הישראלי דווקא בתקופה של שפל. בוועדת הכספים של הכנסת נדון נושא תיאום המחירים של פלטפורמות האירוח כמו בוקינג מול המלונות המקומיים, בטענה שהפלטפורמות מחייבות בתי מלון שלא להציע תנאים טובים יותר מהמוצג בפלטפורמה – סוגיה שמשפיעה ישירות על המחיר שהצרכן הישראלי משלם גם בארץ וגם בחו"ל. במקביל, שוק ההוצאה המקומית מציג עדינות: מדד הקניות של הפניקס גמא שדווח בגלובס הצביע על התמתנות בענף התיירות והנסיעות לקראת שנת הלימודים, לאחר נסיקה חדה בתקופת החופש הגדול.

המשמעות הכלכלית הרחבה של התמונה הזאת היא דו-ערכית. מצד אחד, הצרכן הישראלי נהנה משוק תעופה תחרותי וממחירי חופשה אטרקטיביים בחו"ל, והנתון של 1.4 מיליון יוצאים בחודש הוא עדות לעוצמת הכוח הקנייה של משקי הבית. מצד שני, הכסף שיוצא החוצה אינו חוזר בדמות הכנסות ממטבע חוץ, המשרות בענף המלונאות – שעמדו על כ-42 אלף בממוצע חודשי, לפי נתוני הלמ"ס – נותרות תחת לחץ, ועסקים רבים בפריפריה התיירותית, ובעיקר באילת, סובלים מהיעדר ביקוש. השאלה שעומדת מול מקבלי ההחלטות היא אם ניתן לשחזר את הביקוש המקומי והנכנס באמצעות תמריץ כלכלי בלבד, או שההתאוששות תלויה בגורם שאינו בשליטת משרד התיירות – החזרה של ישראל למפה הבינלאומית התקינה.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • לפי נתונים שפורסמו בגלובס וב-TheMarker, כ-1.4 מיליון ישראלים יצאו מהארץ בחודש אוגוסט - נתון שעוקף את הרישום מאוגוסט 2023, החודש האחרון לפני פרוץ המלחמה. מתחילת השנה נרשמו יותר מ-6 מיליון יציאות מהארץ.

  • לפי נתוני הלמ"ס שפורסמו בערוץ 10, 10.6 מיליון לינות נרשמו במלונות התיירות בינואר-יולי, ירידה של 7% לעומת התקופה המקבילה. לינות הישראלים ירדו בכ-9%, בשעה שלינות התיירים המעטים דווקא עלו בכ-13%.

  • בחודש יולי נרשם זינוק של כ-29% בכניסת תיירים - כ-111 אלף כניסות מול 85 אלף בשנה שעברה - אך על ציר השנה עדיין נרשמת ירידה של כ-11%, והיקף התיירים רחוק מהרמות שלפני המלחמה.

  • כן. תאילנד קיצרה מה-15 בספטמבר את תקופת השהייה ללא ויזה מ-60 ל-30 יום לאזרחי 60 מדינות, בהן ישראל. במקביל, ממשלת בריטניה פותחת אפשרות לרשויות באנגליה לגבות מס תיירות על לינה ללא תקרה ארצית, מהלך שעשוי להעלות את עלות החופשות ביעד מרכזי.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!