שיא יציאות, תיירות נכנסת דועכת והשקעות ענק בחמת גדר: התמונה הכלכלית המלאה של ענף התיירות
בעוד יותר ממיליון ישראלים טסים לחו"ל בחודש והדרכון הישראלי שובר שיאים בדירוג העולמי, התיירות הנכנסת ממשיכה להישאר רחוקה משמעותית מהרמות שלפני המלחמה - וענף המלונאות מנסה למצוא דרכי התאוששות חדשות
שיא יציאות, תיירות נכנסת דועכת והשקעות ענק בחמת גדר: התמונה הכלכלית המלאה של ענף התיירות
ענף התיירות הישראלי נמצא בימים אלה בנקודת מפנה מורכבת, שבה שני כיווני התנועה – הנכנסת והיוצאת – מפגינים התנהגות כלכלית מנוגדת לחלוטין. מצד אחד, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חושפים תופעה שלא נראתה מעולם: בחודש ספטמבר נרשמו כ-1.23 מיליון יציאות של ישראלים לחו"ל, זינוק של כ-17% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מספר זה מצטרף לשיא של כ-1.4 מיליון יציאות שנרשמו באוגוסט, שגם הוא עקף את הנתון של אוגוסט 2023, החודש שלפני פרוץ המלחמה. מאז תחילת השנה נרשמו יותר משישה מיליון יציאות מהארץ, נתון המעיד על ביקוש פנימי חזק במיוחד לטיסות, לחבילות נופש ולשירותי תיירות בחו"ל.
מצד שני, התיירות הנכנסת לישראל ממשיכה להתקשות בהתאוששות. בספטמבר הגיעו לישראל כ-137.2 אלף מבקרים בלבד, ובמצטבר מתחילת השנה נרשמה ירידה של כ-15% במספר המבקרים לעומת השנה שעברה. הפער בין שני הכיוונים יוצר אתגר כלכלי משמעותי עבור ענף המלונאות, חברות התעופה המקומיות והעסקים הנסמכים על זרם התיירים – החל ממסעדות ואטרקציות וכלה בסוכנויות נסיעות ומדריכי טיולים. בעוד שהישראלים משקיעים את כספם בחופשות בחו"ל, הכנסות מטבע החוץ מתיירות נכנסת נשארות נמוכות באופן משמעותי מהרמות שהיו מוכרות לפני המלחמה.
הפער ההולך ומתרחב בין התיירות היוצאת לנכנסת
הנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשבועות האחרונים מציגים תמונה כמעט פרדוקסלית. בעוד שמספר היציאות לחו"ל מגיע לשיאים חסרי תקדים, התיירות הנכנסת נמצאת עדיין במצב של התאוששות חלקית בלבד. ביולי נרשם זינוק של כ-29% בכניסת תיירים לישראל, עם כ-111 אלף כניסות מבקרים לעומת כ-85 אלף בתקופה המקבילה ב-2025, אך מדובר בהתאוששות מבסיס נמוך במיוחד. לאורך השנה כולה מספר הכניסות נמצא בירידה של כ-11% לעומת 2025, וגורמים בענף מדווחים על קשיים מתמשכים בגיוס תיירים מהשווקים המסורתיים.
אחד הגורמים המרכזיים למצב זה הוא מעמדה של ישראל בעולם. גורמים בענף התיירות מסבירים כי קיים קשר ישיר בין התדמית הבינלאומית של ישראל לבין מספר התיירים שמגיעים אליה. קווי תעופה רבים עדיין לא חזרו לפעילות סדירה, חלק מחברות הביטוח מסרבות לבטח מבקרים לישראל, וגם דווקא התחזקות השקל מול מטבעות זרים מקשה על ישראל להתחרות כיעד נופש משתלם. במקביל, התיירות היוצאת נהנית ממנועי צמיחה ברורים: שיפור היצע הטיסות, מודעות גוברת ליעדים חדשים ותחושת רצון של הציבור הישראלי לצאת להפסקה מהמציאות המקומית.
איפה הישראלים מבזבזים הכי הרבה כסף
לא רק מספר היציאות מצביע על שינוי – גם הרכב ההוצאה של הישראלים בחו"ל משתנה. נתוני ארנק המט"ח הדיגיטלי LAYA מראים כי יפן תופסת את המקום הראשון בהוצאה לנוסע, עם כ-4,069 שקל בממוצע לנוסע, פער משמעותי משאר היעדים. היפנים עצמם מדווחים כי הישראלים הם בין התיירים המבלים ביותר במדינה, ושוק היציאה מהארץ מתגוון בהתמדה: מיעדי האול-אינקלוזיב הקלאסיים בטורקיה וביוון ועד יעדים אקזוטיים כמו תאילנד, קפריסין ומאוריציוס. במקביל, חברות תעופה וסוכנויות נסיעות מדווחות על עלייה בביקוש ליעדים רחוקים, שמצריכה הגדלת ההיצע של טיסות סדירות וצ'רטר.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
מאחורי שיא היציאות לחו"ל מסתתרת בעיה כלכלית של ממש: הכסף הישראלי זורם החוצה במקום לתמוך בענף המלונאות והפנאי המקומי, שנפגע קשות מהמלחמה. בנוסף, חוסר האיזון בין תיירות יוצאת לנכנסת מחליש את יתרות מטבע החוץ של המשק ומעמיק את הבידוד הכלכלי של ישראל בעולם.
משפחת תשובה משקיעה 150 מיליון שקל בחמת גדר
בעוד שוק התיירות הנכנסת מתמודד עם אתגרים, השקעות פרטיות גדולות מנסות להפוך את המגמה. האדריכלית גל נאור, בתו של היזם הוותיק יצחק תשובה, רוכשת מארבעה קיבוצים כ-70% מאתר התיירות הוותיק חמת גדר שעל גדות נהר הירדן, בעסקה המוערכת בכ-150 מיליון שקל. האתר, שהיה אחד ממוקדי התיירות הפנים-ארצית הבולטים בישראל במשך עשרות שנים, נפגע קשות בשנות הקורונה ובהמשך בתקופת המלחמה, ומתקשה להתאושש מהפסדים כספיים מצטברים.
התוכנית של נאור כוללת הקמה של כ-170 וילות באתר, הוספת כ-140 יחידות אירוח ושדרוג מקיף של המרחצאות התרפויטיים המפורסמים. כדי להעביר את האתר לרווחיות, התוכנית כוללת גם העלאת מחירים במתחם המרחצאות – מהלך שמטרתו למצב את חמת גדר כיעד יוקרתי יותר ולא כתחנת מעבר במסלולי טיול בצפון. ההשקעה הזו מהווה אינדיקציה לכך ששחקנים פרטיים גדולים עדיין מאמינים בפוטנציאל של תיירות הפנים בישראל, גם כאשר הסביבה הכלכלית והביטחונית מאתגרת.
רשת בראון מבית ישראל קנדה מתרחבת לגרמניה
במקביל להשקעות בתיירות הפנים, רשת המלונאות הישראלית בראון, מבית ישראל קנדה, עושה צעד אסטרטגי משמעותי באירופה. הרשת רוכשת את מלון אקסלסיור בברלין בשותפות עם קיבוץ כפר גלעדי, ובמקביל מצרפת חמישה מלונות פעילים בערים מרכזיות בגרמניה, בעסקה כוללת המוערכת בכ-66 מיליון אירו. המהלך משקף מגמה רחבה של רשתות מלונאות ישראליות שמחפשות צמיחה בחו"ל, בעיקר כאשר השוק המקומי מתקשה להתאושש מהשפעות המלחמה.
ההתרחבות לגרמניה מצטרפת לצעדים דומים של רשתות ישראליות נוספות באירופה, בהן רשת פתאל שמנהלת 328 בתי מלון ב-22 מדינות והכפילה את שוויה מאז ההנפקה, בעיקר בזכות ההתרחבות ביבשת. ההשקעה הגרמנית מהווה בחירה אסטרטגית בשוק עם תיירות עסקית חזקה, יציבות כלכלית וביקוש עונתי מגוון, שמספק למשקיעים הישראלים הזדמנות לפיזור סיכונים מחוץ לזירה המקומית הרגישה.
ההשפעה על שוק המלונאות המקומי
בינואר-יולי נרשמו 10.6 מיליון לינות במלונות התיירות בישראל, לעומת 11.4 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד – ירידה של כ-7%. הירידה נובעת בעיקר מצניחה בלינות של ישראלים, שירדו בכ-9%, בעוד שלינות התיירים דווקא עלו בכ-13%. ביולי נרשמו 395 אלף לינות של תיירים – לעומת 165 אלף ביולי 2025 – נתון שמעיד על התאוששות יחסית בתיירות הנכנסת בחודשי הקיץ, אך כזו שעדיין מתבססת על רמות נמוכות מאוד שלפני המלחמה.
quiz האם ידעת ש…
למרות תדמית הבידוד הבינלאומי של ישראל, הדרכון הישראלי טיפס לדירוג הגבוה ביותר שלו אי פעם במדד הגישה העולמי. כמו כן, יפן מובילה כרגע כיעד היקר ביותר לישראלים עם הוצאה ממוצעת של כ-4,069 שקל לנוסע, לפי נתוני ארנק המט"ח הדיגיטלי LAYA.
סקר המגמות בעסקים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציג תמונה מורכבת ביחס לבתי המלון: מאזן הנטו של מספר לינות הישראלים חיובי, אך מאזן לינות התיירים נותר שלילי. הסנטימנט בענף המלונאות נותר שלילי ברובו, כאשר מנהלי בתי מלון מדווחים על תחרות מחירים עזה, קושי בגיוס עובדים וחוסר ודאות לגבי המשך העונה. במקביל, הסנטימנט הציבורי מושפע גם מהנטייה של הישראלים לבחור בחופשות בחו"ל על פני חופשות בארץ, במיוחד כאשר הפער במחיר בין חופשה בחו"ל לחופשה במלון ישראלי ממשיך להיות מורגש.
הדרכון הישראלי והפרדוקס של הבידוד
בעוד שהכותרות מדברות על בידוד מדיני של ישראל בעולם, דווקא הנתונים מצביעים על מציאות הפוכה בתחום הנסיעות. הדרכון הישראלי טיפס לדירוג הגבוה ביותר שלו אי פעם במדד הגישה העולמי, ומאפשר לאזרחי ישראל להיכנס ללא ויזה למדינות רבות יותר מתמיד. הפרדוקס הזה ממחיש כי הגורמים המגבילים את התיירות הנכנסת אינם קשורים בהכרח להגבלות על ישראלים שרוצים לצאת, אלא לתפיסה הביטחונית והתדמיתית של ישראל כיעד תיירותי בעולם. מנגד, ישראלים ממשיכים לטוס ליעדים רחוקים וקרובים כאחד, ובכך מחזקים את ענפי התעופה והסוכנויות בחו"ל ולאו דווקא את הענף המקומי.
מנועי צמיחה בהישג יד
למרות האתגרים, ישנם סימנים לכך שהענף יכול למצוא דרכי צמיחה חדשות. החלטת אלבניה וישראל לחתום על הסכם תעופה מתקדם צפויה להגביר את הקישוריות בין המדינות ולהרחיב את היצע הטיסות, ולפתוח בפני חברות ישראליות הזדמנויות עסקיות חדשות במדינה. כמו כן, הצלחת יעדים כמו תאילנד וקפריסין במשיכת ישראלים ממחישה כי שוק היציאה מהארץ מגוון ומוכן להתרחב, בתנאי שיהיה היצע טיסות רחב ומחירים אטרקטיביים.
הכלכלה הישראלית מחפשת כיום מנועי צמיחה חלופיים, וענף התיירות נמצא במרכז הדיון הציבורי והתקשורתי. שחקנים בענף מדגישים כי התיירות יכולה להוות מנוע צמיחה משמעותי עבור המשק, בכפוף להשקעות בתשתיות, שיפור התדמית הבינלאומית של ישראל ושיקום קווי התעופה. ההשקעות הפרטיות בחמת גדר, בגרמניה וביעדים נוספים, מהוות אינדיקציה לכך שהשוק עדיין מאמין בפוטנציאל הכלכלי של הענף, אך גם מצביעות על כך שהדרך להתאוששות מלאה עדיין ארוכה ודורשת שיתוף פעולה בין המגזר הפרטי לממשלה.
שאלות נפוצות (FAQ)
-
לפי נתוני הלמ"ס, בספטמבר נרשמו כ-1.23 מיליון יציאות ישראלים לחו"ל, זינוק של כ-17% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ומספר שלא נראה כמותו בחודש ספטמבר מעולם. באוגוסט נרשמו כ-1.4 מיליון יציאות, מעל רמות שלפני המלחמה.
-
התיירות הנכנסת עדיין רחוקה מהתאוששות מלאה. בספטמבר הגיעו לישראל כ-137.2 אלף מבקרים, אך במצטבר מתחילת השנה נרשמה ירידה של כ-15% במספר המבקרים לעומת השנה שעברה, והנתון נמוך משמעותית מהרמות שלפני המלחמה.
-
האדריכלית גל נאור, בתו של יצחק תשובה, רוכשת כ-70% מאתר חמת גדר הוותיק מארבעה קיבוצים. התוכנית כוללת השקעה של כ-150 מיליון שקל, הקמת 170 וילות, הוספת 140 יחידות אירוח ושדרוג המרחצאות, במטרה להחזיר את האתר לרווחיות.
-
בינואר-יולי נרשמו 10.6 מיליון לינות במלונות התיירות, ירידה של כ-7% לעומת התקופה המקבילה. לינות הישראלים ירדו בכ-9% בעוד לינות התיירים עלו בכ-13%, וביולי נרשמו 395 אלף לינות של תיירים לעומת 165 אלף ביולי 2025.