תיירות הפנים נאבקת על חייה בצל גל היציאות לחו"ל: היכן התקציבים והמדיניות של המדינה
בזמן ששיא של 1.4 מיליון יציאות לחו"ל נרשם באוגוסט ומאות אלפי ישראלים חוגגים בתאילנד ובאיטליה, התיירות הנכנסת לישראל עדיין רחוקה מהתאוששות – וענף המלונאות קורא לשינוי מדיניות
גל היציאות לחו"ל ממשיך לשבור שיאים: 1.4 מיליון נוסעים באוגוסט בלבד
ענף התיירות הישראלי חווה בימים אלה תופעה דו־צדדית חריגה: מצד אחד, מספר הישראלים שיוצאים לחו"ל מגיע לשיאים שלא נראו מעולם, ומצד שני, התיירות הנכנסת לישראל נמצאת עדיין בשפל עמוק בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה. על פי נתוני הלמ"ס שפורסמו בגלובס ובדה מרקר, כ-1.4 מיליון ישראלים יצאו מהארץ בחודש אוגוסט – מספר שעקף לראשונה את הנתון שנרשם באוגוסט של 2023, החודש האחרון לפני פרוץ המלחמה. מתחילת השנה נרשמו יותר מ-6 מיליון יציאות מהארץ, קצב שמצביע על חזרה מלאה ואף על החרגה של דפוסי הנסיעה שאפיינו את המשק לפני האירועים הביטחוניים.
בספטמבר, עם כניסת חגי תשרי, המגמה התגלגלה לנתון נוסף שלא נראה כמותו בעבר: 1.23 מיליון יציאות של ישראלים לחו"ל בחודש ספטמבר, שיא חדש לחודש זה. הנתונים מצטיירים כתמונת עולם הפוכה ביחס לציפיות שליוו את תחילת השנה, שכן בזמן שהציבור הישראלי מוציא סכומים ניכרים על חופשות בחו"ל, הכנסות הענף המקומי מתיירות נכנסת ממשיכות להישחק, ומאזן הלינות של תיירים חו"ל בבתי המלון בישראל נותר שלילי לפי סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס.
תאילנד הפכה ליעד המשפחתי החם – על חשבון טורקיה והכול כלול
אחת התופעות הבולטות שנחשפו בימים האחרונים היא התיירות המשפחתית הישראלית לתאילנד. כתבה שפרסם גלובס בשבוע שעבר חשפה כי עשרות אלפי משפחות ישראליות, שנהגו בעבר לפקוד את יעדי הכול כלול בטורקיה, העבירו את החופשות המשפחתיות לתאילנד – מדינה שיזמה מהלכים מכוונים לעודד ישראלים להגיע והפכה ליעד נגיש ומבוקש יותר. בתי המלון התאילנדיים מציעים חבילות כולל כלול ברמה שמתחרה ישירות בחבילות הטורקיות, ומשפחות רבות מגלות כי הפער במחיר הטיסה מתכסה במהירות על ידי עלות הלינה הנמוכה יותר.
אלא שהתופעה ליוותה בימים האחרונים גם למחלוקת ציבורית: נשמעו עדויות על משפחות ששוקלות או אף מממשות כספי קרן השתלמות כדי לממן את החופשה האסיאתית, דבר שעורר דיון רחב על דפוסי הצריכה של הציבור הישראלי. יש לציין כי החל מ-15 בספטמבר, תאילנד מקצרת את תקופת השהייה ללא ויזה מ-60 ל-30 יום לאזרחי 60 מדינות, ובהן ישראל – שינוי שפורסם רשמית ומחייב את כל הנכנסים למדינה, ועשוי להשפיע על חופשות ארוכות טווח של פנסיונרים ועובדים במתכונת "עבודה מרחוק".
quiz האם ידעת ש…
האם ידעת שבחודש יולי האחרון יצאו מהארץ כ-1.3 מיליון ישראלים – הנתון החזק ביותר מתחילת המלחמה – וכבר באוגוסט נשבר שיא חדש של 1.4 מיליון יציאות? במקביל, משפחות ישראליות רבות אף מממנות חופשות אסיאתיות באמצעות מימוש קרנות השתלמות, מה שמעיד על שינוי עמוק בדפוסי הצריכה של הציבור.
כמה באמת מוציאים הישראלים בחו"ל
נתוני ארנק המט"ח הדיגיטלי LAYA, שפורסמו בגלובס, מאפשרים הצצה לא רק ביעדים שאליהם נסעו הישראלים אלא גם בהיקף ההוצאה בכל אחד מהם. על פי הנתונים, יפן תופסת את המקום הראשון בפער משמעותי מהיעדים האחרים, עם הוצאה ממוצעת של כ-4,069 שקל לנוסע. הדבר תואם לדיווחים שהתפרסמו בדה מרקר לפיהם "הישראלים מגיעים ליפן ומרגישים שהכל זול ומשתלם" – תחושה שנובעת מהיחלשות הין בשנתיים האחרונות מול הדולר והשקל. הנתונים מצביעים על כך שהצרכן הישראלי אינו רק טס יותר, אלא גם מוציא יותר בכל חופשה – תופעה שמגדילה את הגירעון בחשבון השוטף של המשק בסחר בשירותי תיירות.
התיירות הנכנסת נשארת מאחור: זינוק של 29% שלא מספיק
בזמן שהיציאות לחו"ל שוברות שיאים, התמונה של התיירות הנכנסת מורכבת בהרבה. על פי נתוני הלמ"ס, בחודש יולי נרשמו 111 אלף כניסות מבקרים לישראל, לעומת כ-85 אלף כניסות בתקופה המקבילה בשנה שעברה – זינוק של כ-29% בהשוואה שנתית. אולם הנתון החיובי הזה צריך להיקרא בזהירות: לאורך השנה כולה נרשמת ירידה של 11% בכניסת תיירים לעומת 2025, ומספר המבקרים בישראל נותר נמוך באופן משמעותי מהרמות שלפני המלחמה. בענף מסבירים כי קווי התעופה עדיין לא סדירים, חלק מחברות הביטוח מסרבות לבטח מבקרים לישראל, וגם התחזקות השקל מקשה על ישראל להתחרות כיעד זול.
בדיווחים שהתפרסמו בחודשים האחרונים צוין כי "נדיר לפגוש קבוצת נוצרים מטיילת בארץ", וכי הענף מתכונן לעוד קיץ אבוד. עם זאת, בשבועות האחרונים החלו להתפרסם בעולם ידיעות על תיירים אמריקאים שמתחילים לחזור לישראל, כפי שדווח בגלובס בעקבות כתבות בעיתונות הבינלאומית. זהו סימן ראשוני להתאוששות אפשרית בשוק האמריקאי, שנחשב לשוק המניב ביותר מבחינת הוצאה לתייר, אך הוא עדיין רחוק מהיקפים שיאזנו את ההפסדים שצבר הענף מאז פרוץ המלחמה.
ענף המלונאות בין תקווה לאכזבה
סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מציג תמונה מורכבת ביחס לבתי המלון בישראל: מאזן הנטו של מספר לינות הישראלים חיובי – כלומר, יותר מלונות מדווחים על עלייה מאשר על ירידה בלינות של ישראלים – אך מאזן לינות התיירים נותר שלילי. משמעות הדבר היא כי הענף נשען כמעט כולו על התיירות הפנימית, שעדיין לא מפצה על היעדר התייר הזר. מאחורי הנתונים עומד גם הצד האנושי: אלפי עובדים הוצאו לחל"ת בתקופות השיא של המלחמה, שני שלישים מהמלונות נסגרו זמנית, ומשרדי התיירות קרסו תחת עומס הביטולים. חלק מהמלונות עודנו ממתינים לפיצויים ממשלתיים על אירוח מפונים, בעוד הממשלה מקצה תקציבים נקודתיים – כמו 250 מיליון שקל למלונות למפונים או 27 מיליון שקל לקידום מלונאות ביהודה ושומרון – בלי שהתגבשה תפיסה כוללת להתאוששות הענף.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
מנקודת מבט כלכלית, גל היציאות לחו"ל אינו בהכרח בשורה טובה למשק הישראלי. מדובר בדליפה של מאות מיליוני שקלים של הוצאה פרטית לחו"ל במקום בילוי מקומי, בתקופה שבה ענף המלונאות והפנאי בארץ מדווחים על סנטימנט שלילי. מדינה שמחפשת מנועי צמיחה, כפי שכתב כלכליסט, לא יכולה להתעלם מכך שהתיירות הנכנסת מייצרת מטבע חוץ ומקומות עבודה – והיא דווקא מתכווצת.
גם בקרב אנשי המקצוע בענף נשמעת ביקורת על חוסר אסטרטגיה. כפי שכתב כלכליסט לאחרונה, "ישראל מחפשת מנועי צמיחה – ושוכחת את התיירות", וההחלטות התקציביות שהתקבלו, בהן גם הקצאה של 342 מיליון שקל לאילת, ספגו ביקורת על כך שהן מציעות אוסף של יוזמות וסתירות פנימיות במקום תפיסה כלכלית אחידה לעתיד העיר ולענף כולו.
העלויות בחו"ל עולות – אבל הישראלים לא מוותרים
המהלך הישראלי מתרחש על רקע עולמי שבו החופשות הופכות יקרות יותר. סקירה שפרסם גלובס לציון יום התיירות העולמי הצביעה על כך שב-75% מהמדינות התחרותיות במחיר נשחקה, חדרי המלון בעולם התייקרו בכ-6%, וההשקעות בתשתיות מתקשות להדביק את הביקוש. עם 1.5 מיליארד תיירים בינלאומיים בשנה החולפת ו-101 מתוך 110 כלכלות ששיפרו את התנאים לפיתוח הענף, התחרות על התייר הישראלי נעשתה חדה יותר. גם באירופה, שצפויה לצמוח ב-3.1% בשנה הקרובה – מעל הקצב העולמי של 2.5% – הוצאות התיירים צפויות לעלות ב-5.8%, מה שמרמז שהישראלים שטסים ליבשת ישלמו יותר בכל חופשה.
על רקע זה בולטת ההתרחבות המסחררת בטיסות מנתב"ג לאיטליה. כפי שדווח בגלובס, איטליה הפכה ליעד החם של נתב"ג עם טיסות ישירות ל-11 ערים, כאשר חברות התעופה מרחיבות את הפעילות לקראת עונת החגים, והמחירים נעים החל מ-150 דולר לטיסה בסיסית. גם קפריסין ממשיכה להתחזק: בזכות הטיסה הקצרה, היחלשות היורו וההיצע המוגדל, נרשם זינוק של 39% בטיסות לקפריסין בשנה החולפת, ומנכ"ל Cyprus Airways מסר לכלכליסט כי השוק הישראלי מזוהה עבור החברה כהזדמנות אסטרטגית דווקא בתקופה שבה חברות אחרות נסוגו.
המשמעות המקרו-כלכלית של הפער
מנקודת מבט מאקרו-כלכלית, הפער בין התיירות היוצאת לנכנסת מייצר אפקט כפול: מחד, הוצאות הישראלים בחו"ל מתנקזות לכלכלות זרות ומגדילות את הגירעון בחשבון השוטף בסעיף השירותים; מאידך, היעדר התייר הזר פוגע בהכנסות ממט"ח, בתעסוקה בפריפריה ובענפים נלווים כמו מסעדנות, תחבורה ומדריכי טיולים. בתקופה שבה המשק הישראלי מחפש מנועי צמיחה חלופיים לצד ענף ההייטק, הענף שיכול היה לתרום תרומה מהירה יחסית – תיירות נכנסת – נותר מוזנח מבחינת מדיניות. חברות מלונאות ותעופה ישראליות הנסחרות בבורסה לניירות ערך משקפות את הפער הזה, כאשר המשקיעים מתמחרים התאוששות איטית יותר בתיירות הנכנסת לעומת צמיחה מהירה בצד היוצא.
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
על פי נתוני הלמ"ס שפורסמו בגלובס ובדה מרקר, כ-1.4 מיליון ישראלים יצאו מהארץ באוגוסט - מספר שיא שאף עקף את הנתון שנרשם באוגוסט שלפני פרוץ המלחמה, ומתחילת השנה נרשמו יותר מ-6 מיליון יציאות מהארץ.
-
התיירות הנכנסת עדיין רחוקה מהתאוששות מלאה. אמנם ביולי נרשם זינוק של כ-29% בכניסות תיירים בהשוואה שנתית (111 אלף כניסות), אך לאורך השנה נרשמת ירידה של 11% בכניסת תיירים לעומת השנה הקודמת, וסקרי המגמות של הלמ"ס מציגים מאזן לינות תיירים שלילי בבתי המלון.
-
לפי נתוני ארנק המט"ח הדיגיטלי LAYA שפורסמו בגלובס, יפן תופסת את המקום הראשון בהוצאות לנוסע בפער משמעותי, עם הוצאה ממוצעת של כ-4,069 שקל לנוסע ביעדים המובילים. גם איטליה הפכה ליעד חם מנתב"ג עם טיסות ישירות ל-11 ערים, ותאילנד הפכה ליעד משפחתי מבוקש.
-
כן. החל מ-15 בספטמבר תאילנד מקצרת את תקופת השהייה ללא ויזה מ-60 ל-30 יום לאזרחי 60 מדינות, ובהן ישראל. השינוי פורסם רשמית ומחייב את כל הישראלים שנכנסים למדינה ממועד זה.