45 מיליון שקל לתיירות בהתנחלויות: הקצאות תקציביות בזמן שענף המלונאות מתכונן לקיץ נוסף ללא תיירים

הקצאות תקציביות שנויות במחלוקת בזמן משבר

לסדר היום של ישיבת הממשלה ביום ראשון האחרון נוספו העברות תקציביות של 27 מיליון שקל לקידום והקמת מלונות ביהודה ושומרון ועוד 18 מיליון שקל לבתי הדין הרבניים, כך עולה מפרסומים רשמיים. ההחלטה מגיעה בעיתוי רגיש במיוחד לנוכח הנתונים הקשים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי מצבו של ענף המלונאות הישראלי, שממשיך לשקוע עקב היעדר תיירים נכנסים וסגירת שמיים חוזרת ונשנית. בענף התיירות עצמו נשמעים קולות חריפים המבקרים את העדיפויות התקציביות, בטענה שכספים אלו היו יכולים לשמש לחיזוק התשתיות הקיימות או לסיוע ישיר לעסקים שנקלעו לקשיים כלכליים חמורים. מקבלי ההחלטות בממשלה טוענים מנגד כי מדובר בחזון ארוך טווח לפיתוח תשתיות תיירותיות שישרתו את המדינה גם לאחר שהמשבר הנוכחי יחלוף, אך הביקורת מתמקדת בעיתוי ובחוסר התיאום עם הצרכים הדחופים של הענף.

נתוני הלמ"ס חושפים מציאות קשה במלונות

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על תמונה עגומה במיוחד בענף המלונאות הישראלי, כאשר הכנסות המלונות צנחו לכ-2 מיליארד שקל ברבעון הראשון בלבד – ירידה של כ-17% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. תפוסת החדרים הסתכמה ב-39% בלבד, מספר המעיד על כך שיותר משישים אחוז מהחדרים במלונות ישראל עמדו ריקים בממוצע לאורך כל הרבעון. ההשפעות של מבצע "שאגת הארי" ניכרות היטב בנתונים, כאשר בחודש מרץ בלבד נרשמה פגיעה קשה במיוחד בתנועת התיירים ובתפוסת החדרים. ערים מרכזיות כמו אילת, תל אביב וירושלים ממשיכות להוביל את ענף המלונאות מבחינת היקף הפעילות, אך גם בהן נרשמים מספרים נמוכים באופן משמעותי מהרמות שאפיינו את הענף לפני פרוץ המלחמה. גורמים בענף מציינים כי התמונה האמיתית אף קשה יותר ממה שמשתקף בנתונים הרשמיים, מאחר וחלק ניכר מהתפוסה נובע מאירוח מפונים ולא מתיירות אמיתית.

השפעות מבצע שאגת הארי על התנועה התיירותית

מבצע "שאגת הארי" שהתנהל בחודש מרץ גרם לסגירת המרחב האווירי של ישראל ולביטול טיסות מרובה, מה שהוביל לירידה דרמטית בכניסת תיירים וליציאה מסיבית של תיירים שכבר שהו בארץ. חברות התעופה הישראליות ביטלו את לוח הטיסות לחלוטין, ואלפי ישראלים ששהו מחוץ לישראל נתקעו ונאלצו להמתין לטיסות חילוץ שאורגנו בחופזה. במקביל, כ-2,500 תיירים זרים ששהו בישראל עזבו במהירות, ובמלונות התמלאו כ-850 מפונים שביתם נפגע במלחמה. המצב החוזר של שמיים סגורים גרם לענף התיירות, שתלה תקוות שהשנה תהיה שנת התאוששות, לחזור ולהתמודד עם אי-ודאות מוחלטת לגבי העתיד הקרוב.

342 מיליון שקל לאילת ללא אסטרטגיה ברורה

במקביל להקצאות לתיירות בהתנחלויות, ממשיכה להתנהל ביקורת חריפה נגד החלטת הממשלה להעביר 342 מיליון שקל לעיר אילת, הכוללת עשרות סעיפים שונים. מבקרים מציינים כי במקום להציג תפיסה כלכלית כוללת ומגובשת לעתיד העיר, מדובר באוסף של יוזמות מפוזרות הכוללות סתירות פנימיות רבות. השאלה המרכזית שעולה מהביקורת היא האם מישהו באמת חשב על עתיד העיר באופן מקיף, או שמדובר בהקצאות חד-פעמיות שלא יובילו לשינוי משמעותי במצבה הכלכלי של אילת. גורמים בענף התיירות מזהירים כי חלוקת כספים ללא תכנון אסטרטגי עלולה להוביל לבזבוז משאבים ציבוריים מבלי להשיג את היעדים המיוחלים, במיוחד כאשר הענף כולו סובל ממחסור חמור בתיירים ובהכנסות.

המאבק על הפיצויים בענף

ענף התיירות נמצא במאבק מתמשך מול האוצר על מתווה הפיצויים, לאחר שסגירת השמיים במלחמה עצרה כמעט לחלוטין את התיירות הנכנסת והפנים-ארצית. שני שלישים מהמלונות נסגרו, אלפי עובדים הוצאו לחל"ת ומשרדי הנסיעות קרסו מעומס הביטולים. אסף בן ארי, מנכ"ל סוכנות התיירות "בין הרים", תיאר את המצב במילים חריפות כאשר אמר כי הענף "שורף את כל הרווחים של 2023, בלי תמיכה מספקת מהמדינה". גורמים בענף מבהירים כי ללא שינוי מתווה הפיצויים, עסקים רבים לא ישרדו את המשבר הנוכחי, וההשלכות יורגשו בענף לאורך זמן רב גם לאחר שהמצב הביטחוני ישתפר. המאבק על הפיצויים מתנהל במקביל לדיונים על הקצאות תקציביות חדשות, מה שיוצר תחושת חוסר צדק בקרב בעלי העסקים בענף.

הקמפיין בארה"ב ללא טיסות ישירות

משרד התיירות השיק קמפיין שיווק בהיקף של 20 מיליון שקל בארה"ב, הכולל ערב גאלה יוקרתי בניו יורק, בעיתוי שמעלה תהיות רבות. הבעיה המרכזית היא שחברות התעופה האמריקאיות אינן מפעילות טיסות ישירות לישראל, וההיצע למבקרים מארצות הברית נמוך במיוחד. משרד התיירות בתגובה לביקורת ציין כי "שיווק אינו מייצר תוצאות מיידיות", אך גורמים בענף מטילים ספק ביעילות של השקעה כה גדולה בשיווק כאשר התשתית הבסיסית של קווי תעופה חסרה. המצב מסבך את המאמצים להחזיר את התיירים האמריקאים, שהיוו בעבר פלח שוק משמעותי בתיירות הנכנסת לישראל, ומעלה שאלות לגבי התיאום בין משרד התיירות לחברות התעופה ולגורמי הביטחון האחראים על פתיחת השמיים.

תגובת יעדי התיירות בעולם להיעלמות הישראלי

במדינות שבהן התייר הישראלי הפך בשנים האחרונות למקור הכנסה משמעותי כבר מתחילים לחשוש מהיעלמותו. בבולגריה, למשל, התאחדות בתי המלונות והמסעדות קראה לממשלה לבחון צעדי סיוע כלכליים בעקבות ירידה חדה בהזמנות וביטולים רבים מצד ישראלים. מתרבים הדיווחים על האטה משמעותית בהזמנות, על ביטולים ועל חשש שהעונה הקרובה תהיה חלשה מהרגיל. ההשפעה אינה מוגבלת ליעדים המסורתיים בלבד, אלא מתפשטת גם לשווקים חדשים יותר שפיתחו תלות בתייר הישראלי, כמו מדינות מזרח אירופה והים התיכון. גורמים בענף מסבירים כי יש קשר ישיר בין מעמדה של ישראל בעולם ובין מספר התיירים המגיעים אליה, וכי חלק מהחברות מסרבות לבטח מבקרים המגיעים לישראל בשל הסיכונים הביטחוניים.