דרהי נכנס לרשת 13 וחוק השידורים מתעמת עם היועמ"שית: הסערה בתקשורת הישראלית

ההחלטה של בלווטניק: דרהי מנצח את קבוצת ההייטקיסטים במירוץ על רשת 13

לן בלווטניק, איל ההון הבריטי-אמריקאי שבבעלותו ערוץ הטלוויזיה המסחרי רשת 13, החליט לדחות את הצעת קבוצת ההייטקיסטים ובחר בהצעתו של פטריק דרהי לרכישת הערוץ. ההחלטה נחשפה ביומיים האחרונים ועוררה גל תגובות חריפות בקרב גופי התקשורת, הרגולטורים ואנשי שוק ההון. דרהי, שכבר מחזיק בשליטה בערוץ 14 דרך חברת RGE, יהפוך לשחקן המרכזי בשוק הטלוויזיה המסחרית הישראלית אם העסקה תאושר. קבוצת ההייטקיסטים, שכללה אנשי טכנולוגיה והון סיכון ישראלים, הציעה חלופה שהדגישה חדשנות טכנולוגית ועצמאות עיתונאית, אך בלווטניק העדיף את ההצעה הכספית של דרהי. המהלך מעלה שאלות קשות לגבי ריכוזיות בשוק התקשורת הישראלי והשפעתו הצפויה על התחרות, מגוון הדעות ואיכות התוכן המוצע לציבור. ההערכות בשוק הן שבלווטניק יצא בהפסד משמעותי מהשקעתו ברשת, אך העסקה עם דרהי מאפשרת לו יציאה מסודרת מהשוק הישראלי.

התנגדות עובדים וחששות רגולטוריים לעסקת דרהי

ועד עובדי רשת 13 פרסם הודעה תקיפה שבה כינה את העסקה "בלתי חוקית" והביע חשש כי המעבר לשליטת דרהי יפגע באופן ישיר בעצמאות המערכת העיתונאית. העובדים מציינים כי דרהי, כבעליה של ערוץ 14, יש לו אינטרס ברור לדכא את התחרות ולמזג את הפעילות החדשותית של שני הערוצים. רשות התחרות הודיעה כי העסקה טרם הוגשה לבדיקתה הרשמית, אך כבר עתה מעלה תהיות רבות לגבי התאמתה לחוק ההגבלים העסקיים. בישראל קיים חוק שנועד בדיוק למנוע עסקות מסוג זה, המאפשרות לבעל ערוץ אחד לרכוש ערוץ מתחרה ובכך לחסל את התחרות בשוק. מומחים משפטיים מעריכים כי רשות התחרות תידרש להתערב ולדרוש תנאים מחמירים, כולל אפשרות של חיוב במכירת אחד הערוצים, כדי למנוע פגיעה בצרכן הישראלי. המשמעות הכלכלית של הריכוזיות אינה מוגבלת לשוק הפרסום בלבד, אלא נוגעת גם למחירי המנויים, איכות התכנים והיכולת של הציבור לקבל מידע מגוון ואמין.

מה יקרה כשבעל ערוץ 14 ישלוט גם ברשת 13

התרחיש שבו דרהי ישלוט בשני הערוצים המסחריים המרכזיים מעורר חששות מהותיים בקרב כלכלנים ואנשי תקשורת. כאשר בעלים אחד מחזיק בשני גופים מתחרים, התמריץ להשקיע בתוכן איכותי ובעיתונות חוקרת פוחת באופן משמעותי. חברות הפרסום ימצאו עצמן בעמדת מיקוח חלשה יותר, מה שעלול להוביל לעלייה במחירי הפרסום וירידה באיכות הסחורה המוצעת למפרסמים. הצרכן הישראלי, שכבר משלם מחירים גבוהים על שירותי טלוויזיה בכבלים ובלוויין, עלול לגלות שהבחירה שלו מצטמצמת לשני ערוצים בבעלות אותו אדם, עם קו מערכתי דומה ותכנים שחוזרים על עצמם. המקרה של רשת בי"ל, שם רכישה של כלי תקשורת על ידי טייקון ממונף הסתיימה בקריסה, משמש אזהרה לכל המעורבים בעסקה הנוכחית. גם אם דרהי יצליח לעבור את מחסום הרגולציה, השאלה היא כמה זמן יוכל לקיים שני ערוצים מתחרים ללא פגיעה באיכות התוכן וברווחיות העסקית.

חוק השידורים של קרעי נתקל בחומת היועמ"שית

במקביל לסערה סביב עסקת רשת 13, מתנהל מאבק משפטי וציבורי סוער סביב הצעת חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, פרסמה חוות דעת חריפה שבה הגדירה את החוק כ"קיצוני וחריג" וקראה לקיים דיון דחוף בבג"ץ בעניינו. לפי עמדת היועמ"שית, ההצעה כוללת הסדרים המאפשרים התערבות פוליטית ישירה בגופי השידור, כולל מעורבות ממשלתית במינויים למועצת תאגיד השידור הציבורי ובקביעת מדיניות התוכן. החוק, שאורכו מעל מאה עמודים, מציע מנגנונים שיאפשרו לממשלה להשפיע על הרייטינג של חדשות התאגיד ולהגביל את יכולתם של גופי השידור לפרסם תכנים ביקורתיים. הקריאה להשהות את הדיונים בכנסת על החוק מגיעה בזמן שבו ועדת התקשורת המיוחדת של חבר הכנסת טלי גוטליב ממשיכה לדון בהצעות במקביל לעבודת ועדת הכלכלה, מהלך שעורר ביקורת גם על רקע המצב הביטחוני.

ההשלכות על תאגיד "כאן" וגלי צה"ל

חוק השידורים של קרעי אינו מוגבל לערוצים המסחריים בלבד, אלא כולל הוראות שפוגעות ישירות בתאגיד השידור הציבורי "כאן" ובתחנת הרדיו גלי צה"ל. ההצעה כוללת מנגנונים לסגירת חטיבת החדשות של התאגיד או לפחות להגבלת פעילותה באופן שימנע ממנה לפרסם תכנים ביקורתיים כלפי הממשלה. במקביל, המאבק סביב סגירת גלי צה"ל, ששר הביטחון ישראל כץ החליט עליה, מגיע לנקודת מפנה משפטית לאחר שבג"ץ איתת כי ההליך אינו תקין ויידרש ייבוש על מלא. ההתנגדות לסגירת גלי צה"ל מגיעה ממגוון רחב של גורמים, כולל מפקדי התחנה לשעבר, עיתונאים ואנשי צבר בכירים, המזהירים מפני פגיעה דרמטית בחופש העיתונות וביכולת של הציבור לקבל מידע אמין בזמן מלחמה. השילוב בין המאבק על גלי צה"ל לבין חוק השידורים יוצר תמונה מטרידה של מתקפה משולבת על התקשורת החופשית בישראל, כאשר הכלים המשמשים למטרה זו כוללים חקיקה, מינויים פוליטיים ולחצים כלכליים.

גלעד ארדן מוביל את המאבק לביטול הפרדת בזק

ברקע הסערה סביב שוק התקשורת, נחשף כי שר התקשורת לשעבר גלעד ארדן משמש כלוביסט של חברת בזק במאבק לביטול חובת ההפרדה המבנית. בזק, שעל פי חוק מחויבת להפריד בין פעילות התשתיות שלה לבין הפעילות השירותית של חברות הבת פלאפון ו-yes, פועלת זה זמן רב לביטול החובה. מינויו של ארדן, שכיהן כשר התקשורת והיה אמור לפקח על החברה, מעורר שאלות אתיות ומשפטיות חמורות לגבי הגבול בין שירות הציבור לפעילות פרטית לאחר הפרישה. ביטול ההפרדה המבנית יעניק לבזק יתרון משמעותי בשוק, מה שעלול להוביל לעלייה במחירי השירותים לצרכן ולפגיעה בתחרות בענף. המהלך משלים את התמונה הכללית של שוק תקשורת ישראלי שנמצא תחת לחצים רגולטוריים ופוליטיים חריגים, כאשר האינטרסים המסחריים של בעלי הון וחברות ענק מקבלים עדיפות על פני האינטרס הציבורי. הצרכן הישראלי, שנאלץ להתמודד עם מחירי תקשורת מהגבוהים בעולם, עלול להיפגע שוב אם המהלכים הנוכחיים יצליחו.