המהפך בשוק הטלוויזיה: דרהי נכנס לרשת, קרעי מנסח חוק שידורים וארדן חוזר לזירה

דרהי מנצח במירוץ לרשת 13: מה עומד מאחורי החלטת בלווטניק

לנסי בלווטניק, איל ההון הבריטי-ישראלי, הודיע כי בחר בהצעתו של פטריק דרהי לרכישת רשת 13, תוך דחיית המתחרה העיקרית – קבוצת ההייטקיסטים שכללה אנשי עסקים וטכנולוגיה ישראלים. ההחלטה מסמנת נקודת מפנה משמעותית בשוק הטלוויזיה המסחרית הישראלית, שכן דרהי כבר שולט בחברת HOT דרך חברת האם אלטיס הצרפתית. ריכוז הבעלות על שני שחקנים מרכזיים בשוק הכבלים והלוויין מעלה מיד שאלות הגונות לגבי רמת התחרות והשפעתה על הצרכן הישראלי. מקורות המקורבים לעסקה מסרו כי בלווטניק העדיף את הצעתו של דרהי בשל הניסיון הרב של האחרון בשוק התקשורת הישראלי ובשל הוודאות הפיננסית שהציע. עם זאת, בכירים בזירת התקשורת העריכו כי המחיר ששילם דרהי עשוי להיות נמוך באופן משמעותי משווי השוק האמיתי של הערוץ, במיוחד לאור הקשיים הכלכליים של רשת 13. ההתפתחות מעוררת הדים חריפים גם בקרב עובדי הערוץ, שמצאו עצמם מבלי לדעת מי יהיה המעסיק הבא שלהם ובאילו תנאים ימשיכו לעבוד.

המכשול הרגולטורי: רשות התחרות מעלה תהיות

רשות התחרות הודיעה רשמית כי עסקת רכישת רשת 13 טרם הוגשה לבדיקתה, אך היא מעלה תהיות רציניות לגבי השלכותיה על התחרות בשוק. בישראל קיים חוק שנועד בדיוק למנוע עסקות מסוג זה – רכישת גוף תקשורת מרכזי על ידי יזם שכבר מחזיק בנכסים משמעותיים באותו שוק. דרהי, המחזיק ב-HOT הכוללת שירותי טלוויזיה, אינטרנט וסלולר, יידרש להתמודד עם בדיקה קפדנית שתבחן האם העסקה תפגע בצרכן. מומחים לדיני תחרות העריכו כי רשות התחרות עלולה לדרוש מדרהי למכור או להפריד מחלק מנכסיו כתנאי לאישור העסקה, תרחיש שעלול לסבך את המהלך ולהאריך את תהליך האישור בחודשים רבים. ועד עובדי רשת 13 הגדיר את העסקה כבלתי חוקית ומתכנן צעדים משפטיים, בטענה כי ההליך לא נערך בשקיפות וכי זכויות העובדים לא נלקחו בחשבון. המתח הרגולטורי משתקף גם בהערכות שלפיהן שר התקשורת שלמה קרעי ינסה לקדם הליכים רגולטוריים שיאפשרו לדרהי לעקוף חלק מהמכשולים, במסגרת הרפורמה הרחבה שהוא מוביל בשוק השידורים.

הקריאה להתערבות: מי יגן על הצרכן?

מומחי שוק התקשורת מזהירים כי ריכוזיות מוגזמת בידי דרהי עלולה להוביל לעליית מחירים, ירידה באיכות התכנים ופגיעה במגוון העיתונאי. כאשר בעל הון יחיד שולט בשני ערוצי טלוויזיה מתחרים, התמריץ להשקיע בתוכן איכותי ובעיתונות חוקרת פוחת באופן טבעי. המצב מחייב התערבות נחרצת של רשות התחרות, שתאלץ לשקול לא רק את היבטי המחיר אלא גם את ההשפעה על גיוון הדעות וחופש העיתונות בישראל. נציגי גופי הצרכנות הביעו דאגה עמוקה מכך שהמהלך יצור מציאות שבה הצרכן יקבל פחות אפשרויות בחירה וייאלץ להסתפק בתכנים שנקבעים על ידי שחקן יחיד השולט בשוק. הפנייה לרשות התחרות כוללת גם דרישה לבחון את ההשלכות הארוכות טווח של העסקה על עתיד שוק הפרסום הטלוויזיוני ועל יכולתן של חברות פרסום לנהל משא ומתן הוגן מול גוף מונופוליסטי.

חוק השידורים של קרעי: היועמ"שית מזהירה מפני פגיעה בדמוקרטיה

במקביל לסאגת רכישת רשת 13, ממשיך חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי לעורר סערה ציבורית ומשפטית. היועמ"שית גלית אביטל סומפולינסקי פרסמה חוות דעת חריפה שבה קבעה כי מדובר במקרה קיצוני וחריג המצדיק התערבות של בג"ץ. לשיטתה, הצעת החוק כוללת הסדרים המאפשרים התערבות פוליטית ישירה בגופי השידור, תוך פגיעה מהותית בעצמאות העיתונות. אחד הסעיפים השנויים ביותר במחלוקת הוא ההוראה המאפשרת לממשלה למנות ישירות את חברי מועצת תאגיד השידור הציבורי, בניגוד למודל המקובל בעולם שבו מועצות אלו פועלות באופן עצמאי מהשלטון. קרעי מצידו הגיב בחריפות לפרסומים, באומרו כי עידן השליטה של הפקידות והיועמ"שים נגמר וכי הרפורמה נועדה להביא לגיוון אמיתי בשוק התקשורת. עם זאת, גורמים מקצועיים במשרד התקשורת עצמו הביעו חששות לגבי ההשלכות המשפטיות של החקיקה והעריכו כי בית המשפט העליון ייאלץ להתערב. ועדת הכנסת קבעה בינתיים כי הצעת החוק תועבר מוועדת הכלכלה לוועדת הכספים, מהלך שמבקרי החוק רואים בו ניסיון להעביר את הדיון לפורום אוהד יותר.

המאבק על גלי צה"ל ותאגיד כאן: נקודת האל חזרה

חוק השידורים של קרעי אינו עוסק רק בשוק המסחרי אלא גם בגופי השידור הציבוריים. סעיפים בהצעת החוק מאפשרים לממשלה להגביל את פעילות חטיבת החדשות של תאגיד כאן ולהטיל מגבלות על שוק הפרסום באופן שישפיע ישירות על יכולתם של גופים אלו לתפקד. במקביל, המאבק סביב סגירת גלי צה"ל נמשך בבג"ץ, כאשר השופטים הביעו ספקות לגבי תקינות ההליך שהוביל להחלטה על סגירת התחנה. בדיון האחרון בבג"ץ נמסר כי תחיל הליך של ייבוש על מלא, שמשמעותו בחינה מעמיקה של כל ההיבטים המשפטיים והמנהלתיים של ההחלטה. ארגון העיתונאים ומועצת העיתונות הזהירו כי מדובר בניסיון מכוון להחליש את העיתונות החופשית בישראל ולהכפיף את גופי השידור לאינטרסים פוליטיים. המפגינים נגד סגירת גלי צה"ל, ובהם עיתונאים בכירים כמו אילנה דיין וכרמלה מנשה, הדגישו כי התחנה מספקת שירות ציבורי ייחודי שאין לו תחליף, במיוחד בתקופות של מתיחות ביטחונית וחירום לאומי.

ארדן חוזר לזירה: משר התקשורת לשעבר כלוביסט של בזק

ברקע ההתרחשויות הדרמטיות בשוק הטלוויזיה, מתגלה גם סיפורו של גלעד ארדן, שר התקשורת לשעבר, שנבחר לשמש כלוביסט של בזק במאבקה לביטול חובת ההפרדה המבנית. בזק מחויבת על פי חוק בהפרדה מבנית בין הפעילויות השונות שלה – בזק, yes ופלאפון – וזאת כדי למנוע ניצול לרעה של כוח מונופוליסטי. מינויו של ארדן, שבתפקידו כשר התקשורת היה אמור לפקח על בזק ולהגן על האינטרס הציבורי, מעלה שאלות משמעותיות לגבי המסלול המקצועי של פוליטיקאים לאחר סיום כהונתם. מומחים לאתיקה ציבורית ציינו כי המעבר מתפקיד רגולטורי לתפקיד לוביסטי באותו תחום פוגע באמון הציבור במוסדות השלטון ומחזק את התחושה של ניגוד עניינים מבני. בזק מצידה מנהלת מאבק ממושך וממומן לביטול ההפרדה המבנית, בטענה שהחוק פוגע ביכולת שלה להתחרות בשוק התקשורת המשתנה. המהלך של ארדן מגיע בעיתוי רגיש במיוחד, כאשר שוק התקשורת הישראלי נתון בעיצומו של תהליך שינוי מבני עמוק שעלול לשנות לחלוטין את כללי המשחק. הצירוף של רכישת רשת 13 על ידי דרהי, חקיקת חוק השידורים של קרעי ומאבקה של בזק לביטול ההפרדה המבנית יוצר תמונה מורכבת שבה האינטרס הציבורי נדחק לשוליים לטובת אינטרסים של בעלי הון ושחקנים פוליטיים.