המהפכה בשוק הטלוויזיה: דרהי רוכש את רשת 13 ורשות התחרות נכנסת לתמונה

בלווטניק בחר בדרהי: סוף המירוץ על רשת 13

איש העסקים לן בלווטניק החליט לדחות את הצעת קבוצת ההייטקיסטים ולבחור בפטריק דרהי כרוכש של רשת 13, במהלך שמסיים תקופה ארוכה של ספקולציות לגבי עתיד הערוץ המסחרי. ההצעה של דרהי, שנחשבת לבעלת יתרון משמעותי בזכות ניסיונו הרב בשוק התקשורת הבינלאומי, גברה על זו של הקבוצה הישראלית שכללה אנשי עסקים מתחום הטכנולוגיה. בלווטניק, שרכש את השליטה ברשת מידי איש העסקים יואב צפריר בשנת 2019, מחפש דרך לצאת מההשקעה כבר זמן רב. ערוץ 13 נקלע לקשיים כלכליים מתמשכים, וההערכות בשוק הן שבלווטניק ציפה להצעה שתשקף את האפשרות לצאת מהעסקה בתנאים סבירים. עם זאת, ישנם גורמים בשוק המעריכים שההיגיון מאחורי הבחירה בדרהי נובע לא רק משיקולים כלכליים אלא גם מהבנה של מפת הקשרים הפוליטיים הרלוונטיים להשלמת העסקה. נשיא וויקס הביע עניין בהצטרפות לקבוצת ההייטקיסטים, אך בסופו של דבר המהלך לא יצא לפועל והדגש עבר למשא ומתן הישיר עם דרהי.

המכשול הרגולטורי: רשות התחרות מתעוררת

רשות התחרות פרסמה הודעה רשמית לפיה העסקה לרכישת רשת 13 טרם הוגשה לבדיקתה, אך היא מעלה תהיות משמעותיות לגבי השלכותיה על שוק התקשורת הישראלי. ההתנגדות המרכזית של הרשות נסובה סביב העובדה שדרהי שולט כבר בערוץ 14, ורכישת ערוץ 13 תעניק לו שליטה בשני ערוצי החדשות המסחריים המרכזיים בישראל. בישראל קיים חוק שנועד בדיוק למנוע עסקות מסוג זה, והשאלה הפתוחה היא האם המנגנונים הקיימים יצליחו לעמוד במבחן המציאות החדשה. ועד עובדי רשת 13 הגדיר את העסקה כבלתי חוקית, וקרא לרשויות הפיקוח להתערב באופן נחרץ. המתנגדים לעסקה מצביעים על כך שמדובר במצב חסר תקדים בשוק הישראלי, שבו אדם אחד יוכל לקבוע את סדר היום התקשורתי דרך שני ערוצים שהיו אמורים להתחרות זה בזה. ההיסטוריה מלמדת שבמקרים שבהם טייקון ממונף רכש כלי תקשורת מרכזי, התוצאות היו שליליות גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת חופש העיתונות. השאלה האם משהו יעצור את דרהי מרכישת רשת נותרת פתוחה, אך הסימנים מצביעים על קרב רגולטורי ארוך ומורכב.

החשש מריכוזיות יתר בשוק הפרסום

מעבר לשאלה של חופש העיתונות וגיוון תוכני, קיים חשש כלכלי ישיר הנוגע לשוק הפרסום בישראל. שליטה בשני ערוצי חדשות מסחריים מעניקה לבעלים כוח מיקוח משמעותי מול מפרסמים, סוכנויות הפרסום וחברות התקשורת. ההיסטוריה של שוק הטלוויזיה הישראלי מראה שבכל פעם שרמת התחרות ירדה, המפרסמים היו אלו ששילמו את המחיר בצורה של עלויות גבוהות יותר ללא אפשרות אמיתית להשוואה. חברות הפרסום והמדיה נדרשות כבר לפרסם בערוצים שונים גם אם אינן מעוניינות בכך, והמצב עלול להחמיר אם שני הערוצים יהיו תחת גג אחד. ההשפעה הכלכלית מגיעה גם לצרכן הסופי, שכן עלויות הפרסום בסופו של דבר מועברות למחירי המוצרים והשירותים. רשות התחרות נדרשת לבחון לא רק את ההיבט הישיר של השליטה בערוצים אלא גם את השפעתה העקיפה על כל שרשרת הערך של שוק הפרסום והתקשורת בישראל.

חוק השידורים של קרעי: המסגרת החדשה שעלולה להלבין

שר התקשורת שלמה קרעי מקדם הצעת חוק מקיפה לאסדרה מחדש של שוק ערוצי הטלוויזיה, והמסגרת הרגולטורית החדשה שבהליכי אישור עלולה לשמש מנגנון שיקל על רכישת ערוץ 13 בידי דרהי. היועצת המשפטית לממשלה, אביטל סומפולינסקי, הזהירה בעבר מפני פגמים מהותיים בהצעת החוק וציינה כי קיים חשש ממשי להשפעה ולמעורבות מסחרית ופוליטית משמעותית בעבודת גופי התקשורת. בייעוץ המשפטי לממשלה אף פורסמה חוות דעת שתיארה את החוק כמקרה קיצוני וחריג המצדיק התערבות של בגין הצדק. עם זאת, קרעי המשיך לקדם את החקיקה, והצעת החוק הגיעה לדיון בוועדת השרים לחקיקה למרות ההתנגדויות. המבקרים טוענים כי החוק מכיל הסדרים המאפשרים התערבות פוליטית בגופי השידור, וכי המטרה האמיתית מאחוריו היא לחסל את מה שמכונה בפי תומכיו מונופול על התודעה. חברת הכנסת תמר דיסטל-אטבריאן מקדמת את הדיונים בהצעת החוק בוועדת התקשורת המיוחדת, וההערכות הן שהחקיקה תנסה לעקוף את המכשולים הרגולטוריים הקיימים.

ההשלכות על שוק התקשורת והצרכן הישראלי

התמונה המתגבשת בשוק התקשורת הישראלי מציבה אתגרים מורכבים בפני הצרכן, הן ברמה הישירה של גיוון תכני החדשות והן ברמה העקיפה של השפעה על עלויות השירותים. כאשר שני ערוצי חדשות מסחריים נמצאים תחת בעלות משותפת, היכולת של הצופה לקבל נקודות מבט מגוונות על אירועים מרכזיים נפגעת באופן מהותי. המצב מורכב עוד יותר לאור העובדה שגם תאגיד השידור הציבורי כאן נמצא תחת לחץ, לאחר שועדת השרים אישרה הצעות לסגירת חטיבת החדשות שלו ולהטלת מגבלות על שוק הפרסום. במקביל, חברות הסלולר והאינטרנט ממשיכות להתמודד עם אתגרי שירות, כפי שעולה מדוח משרד התקשורת שחשף פערים משמעותיים בזמני המענה בין החברות השונות. הצרכן הישראלי מוצא את עצמו במצב שבו אפשרויות הבחירה שלו מצטמצמות הן ברמת תכני החדשות והן ברמת שירותי התקשורת הבסיסיים. ההשלכה הכלכלית הישירה באה לידי ביטוי בעלויות הפרסום שמועברות למוצרים והשירותים, ובחוסר היכולת להשוות בין נקודות מבט שונות בזמן אמת. מועצת העיתונות וארגון העיתונאים הזהירו כי המהלכים האחרונים מהווים סכנה ממשית לתקשורת החופשית בישראל וליכולת של הציבור לקבל מידע אמין ומאוזן.

ארדן ובזק: המערכה הנוספת על הפרדה מבנית

במקביל לסיפור של רשת 13, מתנהלת מערכה נוספת בזירת התקשורת שעלולה להשפיע באופן משמעותי על השוק. שר התקשורת לשעבר גלעד ארדן ישמש כלוביסט של בזק במטרה לבטל את חובת ההפרדה המבנית בין הפעילויות השונות של החברה. בזק מחויבת על פי חוק בהפרדה מבנית בין הפעילויות שלה ובין החברות בזק, yes ופלאפון, וכבר זמן רב היא מנסה לבטל את חובת ההפרדה. גיוסו של ארדן, שכיהן בעבר כשר התקשורת ומכיר היטב את המערכת הרגולטורית, מעיד על המאמץ האינטנסיבי של בזק לשנות את כללי המשחק. ביטול ההפרדה המבנית יאפשר לבזק לפעול בצורה מרוכזת יותר, דבר שעלול להשפיע על רמת התחרות בשוק הסלולר, האינטרנט והטלוויזיה. המהלך מגיע בזמן שבו חברות כמו פרטנר ממשיכות לצמוח, עם עלייה במספר מנויי הסלולר והרחבת הפעילות בשוק הסיבים. השילוב בין ריכוזיות בשוק החדשות ובין אפשרות של ריכוזיות מחודשת בתשתיות התקשורת יוצר תמונה של שוק שנע לכיוון של פחות תחרות ויותר ריכוזיות. הצרכן הישראלי, שכבר משלם מחירים גבוהים יחסית על שירותי תקשורת, עלול למצוא עצמו במצב שבו האפשרויות שלו מצטמצמות עוד יותר.