חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2548 +0.22% (0.01)
יורו-שקל: 3.5663 +0.03% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,299.7600 -0.68% (-442.12)
לירה שטרלינג-שקל: 4.3011 +0.26% (0.01)
ין יפני-שקל: 0.0204 +0.54% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8783 +0.43% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1887 +0.08% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2767 +0.26% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7877 +0.32% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4150 +0.36% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8129 +0.15% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3166 +0.16% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5621 +0.34% (0.00)

יום הבחירות בשיאו: מבול הספאם מהמפלגות, קרב הרייטינג בין הערוצים והכסף שזורם לתעשיית התקשורת

בעוד הישראלים מגיעים לקלפיות בשיעור הצבעה גבוה מאז 1973, חברות התקשורת מפיקות את המקסימום מהיום: מיליוני מסרוני תעמולה, שידורי בחירות עתירי תקציבים ומדגמים שמפלגים את הציבור

אתר כלכלה · 27 באוקטובר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה
יום הבחירות בשיאו: מבול הספאם מהמפלגות, קרב הרייטינג בין הערוצים והכסף שזורם לתעשיית התקשורת
שיעור ההצבעה הגבוה מאז 1973: ישראלים נוהרים לקלפיות ביום הבחירות (אילוסטרציה)

יום הבחירות האחרון הפך בשעות הבוקר לאחד הימים העמוסים ביותר שידע ענף התקשורת הישראלי בשנים האחרונות. על פי נתונים שפרסם כלכליסט בשעה 13:18, שיעור ההצבעה נכון לשעה 12:00 בצהריים עמד על 31.5% – השיעור הגבוה ביותר שנרשם במדינת ישראל מאז הבחירות של 1973. הנתון המפתיע משקף מעורבות אזרחית חריגה, אך הוא גם נושא בחובו השלכות כלכליות מרחיקות לכת עבור ענף התקשורת, שמפיק את המקסימום מהביקוש העצום לתוכן פוליטי בשעות אלו. הערוצים נערכו ליום זה חודשים מראש, עם עשרות עמדות שידור בכל הארץ ובמטות המפלגות, וההשקעות בהפקות מגיעות לשיא.

מבול הספאם: המפלגות מפציצות במסרונים

אחד הנושאים המדוברים ביותר בשעות הבוקר היה מבול מסרוני התעמולה שמציפים את הטלפונים הניידים של הישראלים. על פי דיווח של כלכליסט בשעה 13:22, כמה מפלגות בולטות בפעילותן בשליחת הודעות לבוחרים, תוך שימוש אגרסיבי במאגרי טלפונים שנאספו לאורך מערכת הבחירות. המסרונים, הנשלחים בשעות לא קבועות ולעיתים ברצף, הפכו לסמן היכר של מערכת הבחירות הדיגיטלית – וגם לאחד התחומים היקרים ביותר מבחינת תקציבי המטות.

התופעה מעלה שאלות קשות לגבי גבולות התעמולה הדיגיטלית בישראל. מאגרי הטלפונים שבהם משתמשות המפלגות נאספים לעיתים בדרכים שאינן שקופות לציבור – מטפסי הרשמה לאתרים פוליטיים, רכישות מאגרים מסחריים והחלפות בין מטות. עבור הצרכן, המשמעות היא אובדן שליטה מלא על המידע האישי שלו, ועבור ענף התקשורת – הכנסות ניכרות מהיקפי השליחה העצומים. חברות התקשורת והסלולר מספקות את התשתית לשליחת המסרונים, ונהנות מהיקפי עסקאות גבוהים במיוחד בתקופות בחירות.

המחיר הכלכלי של התעמולה הדיגיטלית

מעבר למטרד לבוחר הפרטי, מבול המסרונים משקף שינוי עמוק בחלוקת תקציבי הבחירות בישראל. אם בעבר הופנה חלק הארי של התקציב לשלטי חוצות ולפרסום בטלוויזיה, הרי שכיום ניכרת עלייה חדה בהשקעה בערוצים דיגיטליים – מסרונים ישירים, פרסום ממומן ברשתות החברתיות וקמפיינים ממוקדים. המעבר מזרים כסף לשחקנים חדשים בשוק הפרסום, ומציב את חברות התקשורת והסלולר בעמדה מרכזית בשרשרת הערך של התעמולה הפוליטית.

quiz האם ידעת ש…

שיעור ההצבעה שנרשם עד השעה 12:00 ביום הבחירות האחרון – 31.5% – הוא הגבוה ביותר מאז הבחירות של 1973. הנתון משקף מעורבות ציבורית חריגה, ומשמעותו הכלכלית משמעותית: ככל ששיעור ההצבעה גבוה יותר, כך גדלים היקפי השידורים, הפרסום והצריכה הקמעונאית ביום החופש.

קרב הרייטינג: מי מוביל בשידורי הבחירות

בערב שקדם ליום הבחירות, התמקדו הערוצים במשדרי הפתיחה של המערכת. על פי נתוני המדרוג שפרסם ביזפורטל, המתחזים של קשת 12 הובילה את הפריים טיים עם 14.4% רייטינג ו-381 אלף צופים, אך הנתון הבולט של הערב הגיע דווקא מהפטריוטים של ערוץ 14, שזינקה ל-9.3% עם 257 אלף צופים – נתון חריג לערוץ שנחשב קטן יחסית. קופה ראשית של רשת 13 רשמה 7.8% ועקפה את דה וויס אולסטארס שהסתפקה ב-6.6%. במהדורות החדשות, חדשות 12 פתחה פער משמעותי עם 13.4% ו-396 אלף צופים.

הנתונים הללו מעניקים הקשר חשוב ליום הבחירות עצמו. על פי דיווח של דה מרקר, חברות החדשות נערכו לשידורי הבחירות עם עשרות עמדות שידור בכל רחבי הארץ ובמטות המפלגות, ופרסום תוצאות המדגמים בשעה 22:00 מהווה שעת מבחן לסוקרי הערוצים. זאת, לאחר שבשבועות שקדמו לבחירות נחשפו פערים חריגים בין הסקרים – כך למשל דיווח דה מרקר על פערים של 18 מנדטים מול 32 לליכוד בין הסקרים השונים. הפערים הללו מייצרים מתח מקצועי בין הערוצים, אך גם עניין ציבורי מוגבר שמתורגם ישירות לרייטינג.

ערוץ 14 מטה הליכוד: עיתונות או תעמולה

אחת התופעות הבולטות במערכת הבחירות הנוכחית היא החלטת הפטריוטים של ערוץ 14 לשדר ביום הבחירות פאנל ישירות ממטה הליכוד. המהלך, שדווח בדה מרקר, מחק למעשה את הגבול בין סיקור עיתונאי לתמיכה פוליטית מוצהרת, וממחיש את המצב המיוחד שבו נמצא ערוץ 14 – כלי תקשורת שמזדהה בגלוי עם מפלגה אחת, ונהנה במקביל מרייטינג הולך וגדל שמאתגר את הערוצים הוותיקים. מבחינה כלכלית, הזינוק ברייטינג מתורגם ישירות להכנסות פרסום ולחיזוק מעמדו של הערוץ במשא ומתן מול מפיצי הטלוויזיה.

הרקע לתופעה זו הוא שורת מהלכים רגולטוריים שעיצבו מחדש את שוק התקשורת הישראלי בחודשים האחרונים. חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי, שהועבר בהליך חקיקה מזורז ומהווה נושא לעתירות בבג"ץ, צפוי לשנות את מפת הערוצים באופן מהותי. במקביל, רשת 13 נמצאת בתהליכי שינוי בעקבות הרכישה של ערוץ 13 בידי דרהי, שעליה דיווח כלכליסט כי חוק התקשורת החדש עלול להלבין את העסקה. כל אלה משפיעים על הדינמיקה התחרותית בשוק, ויום הבחירות מהווה מעין מבחן מצב לכל השחקנים.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מאחורי הזינוק בהוצאות ובצריכת האשראי ביום הבחירות מסתתרת תופעה מדאיגה: מבול המסרונים מהמפלגות מעלה שאלות קשות לגבי הפרטיות של האזרח. מאגרי הטלפונים שבהם משתמשות מטות הבחירות נערכים לעיתים קרובות בדרכים לא שקופות, והצרכן משלם את המחיר באובדן שליטה על המידע האישי שלו.

הצד הכלכלי: זינוק בצריכת האשראי ביום הבחירות

יום הבחירות אינו רק אירוע פוליטי ותקשורתי – הוא גם יום צריכה משמעותי. על פי דיווח של כלכליסט בשעה 13:05, נרשם זינוק בהוצאות באשראי ביום הבחירות, לצד עומס חריג בקניונים ברחבי הארץ. החופשה מהעבודה ביום ההצבעה, המוגדרת כיום שבתון, ממריצה את הצריכה הקמעונאית, את המסעדנות ואת ענפי הבילוי. הצרכנים הישראלים מנצלים את היום הפנוי לקניות ולפעילות פנאי, וההוצאות באמצעות כרטיסי אשראי משקפות זאת באופן חד משמעי.

הזינוק בצריכה מקבל משמעות נוספת על רקע ההקשר הכלכלי הרחב של מערכת הבחירות. מערכות בחירות מזרימות כספים למשק בכמה ערוצים – תקציבי המימון הציבורי של המפלגות, הוצאות פרסום פרטיות, והכנסות לענפי השירותים שנהנים מהעומס ביום ההצבעה. עבור הקמעונאים והקניונים, יום הבחירות הוא הזדמנות מסחרית שהם נערכים אליה מראש, עם מבצעים ומהלכי שיווק מיוחדים. עבור שוק ההון, נתוני הצריכה ביום הבחירות מהווים אינדיקטור מקומי לחוסן הצרכני, בטרם יפורסמו תוצאות הבחירות והשפעתן הפוטנציאלית על השוק.

הפערים בסקרים: מבחן האמינות של תעשיית המדגמים

על רקע פרסום המדגמים בשעה 22:00 בערב הבחירות, מתייצבת תעשיית הסקרים בפני מבחן אמינות משמעותי. הפערים החריגים בין הסקרים שפורסמו בשבועות האחרונים – פערים של 18 מנדטים מול 32 לליכוד בין סוקרים שונים – עוררו דיון ציבורי נרחב על תקינות המדגמים בישראל. עבור הערוצים, המדגמים הם מוצר כלכלי שלם: הם מייצרים כותרות, רייטינג ותשומת לב ציבורית במשך חודשים, והפרסום שלהם בליל הבחירות הוא שיא העונה המקצועית של סוקרי הערוצים. פערים גדולים בין המדגמים לתוצאות האמת עלולים לפגוע באמון הציבור בערוצים עצמם, ובטווח הארוך – ביכולת שלהם למכור פרסום סביב תכני סקרים.

בשעות הערב, כאשר הקלפיות ייסגרו והמדגמים יפורסמו, יתברר אם יום הבחירות הזה ייזכר גם כיום שיא מבחינת צריכת התוכן. הנתונים מהבוקר – שיא ההצבעה מאז 1973, מבול המסרונים, הזינוק באשראי והעומס בקניונים – מצביעים על יום חריג במיוחד בכל המדדים. עבור ענף התקשורת, שנתון בחודשים האחרונים בסערות רגולטוריות, מהלכי התאגדות ושינויים בעלות, יום זה מהווה הזדמנות להדגמת כוח ולהכנסות חד-פעמיות משמעותיות – ובמקביל מבחן אמת שיכריע אילו כלי תקשורת יצאו ממנו מחוזקים בעיני הציבור והמפרסמים כאחד.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

רייטינג:
מדד המדרוג המודד את אחוז הצופים שצפו בתוכנית טלוויזיה מתוך כלל משקי הבית בעלי מקלט. הנתון משמש בסיס לתמחור זמני פרסום ומשפיע ישירות על הכנסות הערוצים.
מימון ציבורי של מפלגות:
תקציב המשולם למפלגות מכספי ציבור לפי מספר המנדטים שקיבלו בבחירות הקודמות, ומשמש בין היתר למימון מערכות הבחירות והתעמולה.
מדגם סוקרים:
סקר שנערך ביום הבחירות בקרב דגימה של מצביעים ביציאה מהקלפי, המפורסם עם סגירתן ומספק אינדיקציה ראשונית לתוצאות הבחירות.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • נכון לשעה 12:00 בצהריים, שיעור ההצבעה עמד על 31.5% - הגבוה ביותר שנרשם בישראל מאז הבחירות של 1973. הנתון מעיד על מעורבות אזרחית גבוהה במיוחד, ומשפיע גם על היקף השידורים והמדגמים שמפיקים הערוצים בשעות הערב.

  • על פי דיווח של כלכליסט בשעות הבוקר של יום הבחירות, מספר מפלגות הפציצו ביממה האחרונה מסרוני ספאם לטלפונים הניידים של האזרחים, במסגרת מאמץ הצבעה אחרון שהפך לאחד התחומים הממומנים ביותר של מערכת הבחירות הדיגיטלית.

  • על פי נתוני המדרוג, חדשות 12 פתחה פער משמעותי עם 13.4% רייטינג ו-396 אלף צופים בערב שקדם לבחירות. בפריים טיים הובילה המתחזים עם 14.4% ו-381 אלף צופים, והפטריוטים של ערוץ 14 זינקה ל-9.3% עם 257 אלף צופים.

  • על פי דיווח של כלכליסט, נרשם זינוק בהוצאות באשראי ביום הבחירות, לצד עומס חריג בקניונים ברחבי הארץ. החופשה מהעבודה ביום הבחירות ממריצה את הצריכה, ומייצרת הכנסות נוספות לענפי המסחר והקמעונאות.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!