מהפך ברשת 13: בלווטניק בוחר בדרהי ומסיים את חלום ההייטקיסטים

שוק התקשורת הישראלי חווה מהפך דרמטי בשעות האחרונות, לאחר שהמיליארדר לן בלווטניק, הבעלים של קבוצת RGE, הודיע על בחירתו בהצעתו של איש העסקים הצרפתי-ישראלי פטריק דרהי לרכישת ערוץ הטלוויזיה "רשת 13". החלטה זו מביאה לסיומה המעשי את המאבק המתוקשר על השליטה בערוץ המסחרי, ומותירה את קבוצת המשקיעים המקומית, כולל ה"הייטקיסטים", מחוץ למשחק. דרהי, השולט בחברת התקשורת HOT ובספקית האינטרנט נטוויז'ן, עתיד להגדיל באופן משמעותי את אחיזתו בשוק התקשורת המקומי, אם העסקה תאושר על ידי הרגולטורים. מהלך זה אינו מתרחש בחלל ריק, אלא על רקע חקיקה אגרסיבית שמקדם שר התקשורת, שלמה קרעי, אשר נועדה בין היתר להסיר חסמים רגולטוריים המונעים ריכוזיות בענף, ובכך להניח את היסודות למבנה שוק חדש ובלתי מוכר בישראל.

ההחלטה של בלווטניק להעדיף את הצעתו של דרהי על פני הקונסורציום המקומי, אשר כלל בתוכו את ד"ר אורי לוין, אבי גילאי ודני בירן, נבעה ככל הנראה משיקולים עסקיים ומשפטיים מורכבים. לאורך התקופה האחרונה, ניהלו שני הצדדים משא ומתן אינטנסיבי מול בלווטניק, כאשר ההייטקיסטים ניסו לגייס הון ולהראות יציבות פיננסית, בעוד דרהי הציע תמורה מידית וכוח כספי עצום. עם זאת, גורמים מקצועיים בשוק מעריכים כי האיום המשפטי שליווה את ההליך, והחשש שהעסקה עם הקונסורציום המקומי תיתקל בקשיים בוועדת הריכוזיות או ברשות ההגבלים העסקיים, הביאו את בלווטניק לבחור בדרך המוכרת יותר של דרהי, למרות המחיר הנמוך יותר שהציעו המקומיים על פי דיווחים שונים. סיום חלום ההייטקיסטים משאיר את שחקניות ההייטק הישראלית מחוץ למעגל בעלי השליטה בתקשורת המסחרית, ומגביר את החשש מפני עברת השליטה באמצעי התקשורת לידי בעלי הון זרים או מונופולים קיימים.

מלחמת הרגולציה: חוק השידורים של קרעי כזרז לעסקאות ענק

העסקה הפוטנציאלית בין דרהי לבלווטניק אינה יכולה להיבחן בנפרד מהזירה הפוליטית והרגולטורית הסוערת בישראל בימים אלו. שר התקשורת, שלמה קרעי, מקדם באופן תוקפני את "חוק השידורים", אשר עורר סערה ציבורית ומשפטית עזה. חוק זה שואף לבטל את חובת ההפרדה המבנית בין ספקי תוכן לספקי תשתית, צעד שיאפשר לבעלי ענקיות התקשורת להחזיק במגוון רחב של פלטפורמות בו זמנית. היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות הביעו בעבר התנגדות חריפה למהלכים מסוג זה, בטענה שהם מהווים פגיעה קשה בחופש העיתונות ובתחרות ההוגנת בשוק, אך נחישותו של קרעי להעביר את החקיקה, לעיתים אף בדרכים שנויות במחלוקת, משנה את כללי המשחק. היעלמות ההפרדה המבנית תפתח את השער בפני דרהי להחזיק ב-HOT, בנטוויז'ן וברשת 13 בו זמנית, מה שיהפוך אותו לשחקן הדומיננטי והחזק ביותר בשוק התקשורת הישראלי, עם יכולת להשפיע על תכנים, תעריפי פרסום והפצת אינטרנט.

המכשול האנטי-טרסט והשליטה ב-HOT

למרות הרוח הרגולטורית הנושבת מכיוונו של שר התקשורת, עדיין קיימים מכשולים משפטיים וכלכליים על דרכה של העסקה. רשות התחרות עודנא צריכה לבחון את ההיבטים של המיזוג הפוטנציאלי, במיוחד לאור העובדה שדרהי כבר שולט בספקית הכבלים והאינטרנט HOT. בעידן שבו צריכת התוכן עוברת מטלוויזיה לאינטרנט, השילוב של בעלות על התשתית הפיזית ועל תוכן הפריים-טיים עלול ליצור מצב של כפייה בלתי הוגנת על מתחרים ועל צרכנים. גורמים בשוק המשפטי מזהירים כי ריכוזיות כזו עלולה להוביל לעלייה במחירים עבור הצרכן הסופי ולפגיעה בגיוון העיתונאי, שכן בעל הערוץ יוכל להעדיף תכנים של עצמו בפלטפורמות התשתית שבבעלותו. עם זאת, הבהירות של קרעי לגבי כוונותיו להרוס את עמודי התווך הרגולטוריים משמשת כאות חיובי למשקיעים זרים, המבינים כי הממשלה הנוכחית רואה בעין יפה צמצום של גופי פיקוח והגדלת כוחם של בעלי הון. מאבק הרשויות בשאלה האם להתערב בעסקה עתיד להיות אבן הבוחן הבאה לעצמאותן של רשויות האכיפה והפיקוח בישראל מול הלחץ הפוליטי המופעל עליהן.

חזית נוספת: התקפה מתמדת על השידור הציבורי והמסחרי

ההתפתחויות ברשת 13 מתרחשות במקביל למתקפה רחבה על גופי תקשורת אחרים בישראל, שאינם מזוהים עם הקו השלטוני. בימים האחרונים התעוררה סערה סביב החלטת שר הביטחון, ישראל כ"ץ, להקים ועדה שתבחן את סגירת תחנת הרדיו "גלי צה"ל". מהלך זה, המוצג כהיערכות למציאות החדשה, מתפרש על ידי רבים בשוחרי תקשורת ובגופים משפטיים כניסיון להשתיק קול ביקורתי מרכזי, הנהנה מאמינות ציבורית גבוהה במיוחד בימי מלחמה. ועדת הביקורת של הכנסת קיימה דיונים דחופים בעניין, בהם נשמעו עדויות חריפות על הפגיעה בדמוקרטיה הישראלית במידה והתחנה תיסגר. מפקד התחנה לשעבר ועובדים נוכחיים הזהירו כי מדובר בצעד שנועד לשרת אינטרסים פוליטיים צרים ולא את האינטרס הלאומי, וכי האפקטיביות של התחנה בשטח, במתן שירות לחיילים ולאזרחים, אין לה תחליף. המאבק על גלי צה"ל מצטרף להתקפות על תאגיד השידור הישראלי "כאן" ועל עיתון "הארץ", במה שמתואר על ידי מבקרי הממשלה כמהלך מתואם לכיוון שליטה בתודעה הציבורית והחלשת כלי תקשורת עצמאיים.

הקשת הרחבה של המאבק כוללת גם את המתקפה על העיתונות הכתובה ושינויים בהיקף הפרסום הממשלתי. המלצות ועדות שונות להעביר את תקציבי הפרסום הממשלתי לערוצים "ידידותיים" יותר, או להקים פלטפורמות פרסום ממשלתיות עצמאיות, מאיימות על הבסיס הכלכלי הרעוע של העיתונות המסורתית. כאשר לאור ההצעות לחוק השידורים, אשר כוללות גם הוראות להקלות בעלויות הפרסום עבור ערוצים קטנים יותר (בהם נמנה ערוץ 14 המזוהה עם הימין), נוצרת תמונה של ניסיון לנצל את הכלים הכלכליים כדי לשנות את מאזן הכוחות בשטח. משרד התקשורת והממשלה מנסים להציג את המהלכים הללו כ"הגדלת הגיוון" ו"שבירת מונופולים", אך המציאות בשטח מראה כי המגמה היא הפוכה: ריכוז של הון וכוח פוליטי בידיים מועטות, תוך פגיעה בעצמאות המערכת המסחרית שכבר כיום סובלת ממשברים תקציביים וירידה בהכנסות הפרסום.

המשמעות הכלכלית לריכוזיות בשוק הפרסום והתוכן

מבחינה כלכלית טהורה, הריכוזיות הגדולה בשוק התקשורת הישראלי עלולה להוביל לירידה באיכות התוכן ולפגיעה בצרכן. כאשר שחקן דומיננטי אחד שולט גם בתשתית וגם בתוכן, הוא יכול לנהל מדיניות של "חסימת מתחרים" על ידי העלאת מחירי השידור של ערוצים אחרים בפלטפורמה שלו, או להטות את הכף במכרזי הפרסום. מפרסמים גדולים, הנאלצים להגיע לקהל יעד רחב, ימצאו את עצמם תלויים יותר ויותר בקבוצת המדיה הגדולה, מה שיאפשר לה להכתיב תעריפים גבוהים יותר ולצמצם את התחרות. כלכלנים מזהירים כי שוק כזה, המנוהל כמונופול או אוליגופול חזק, נוטה להזניח סיקור נושאים הקרובים ללב הציבור אך אינם רווחיים מסחרית, ולהתמקד בתוכן זול ומרכזי שמבטיח רייטינג מהיר. בנוסף, הכוח הפוליטי הנלווה לבעלות על כלי תקשורת גדול עלול להשפיע על תוכן החדשות, כפי שעולה מהביקורות על הליך אישור חוק השידורים. הציבור הישראלי, שכבר חושש על עתיד הדמוקרטיה בארץ, עשוי למצוא את עצמו עם מגוון קטן יותר של דעות ונקודות מבט, כאשר התחרות האמיתית תוחלף בתחרות מבוימת בין ערוצים הנשלטים על ידי אותם בעלי אינטרסים.

הימים הקרובים יהיו קריטיים בקביעת פניו של שוק התקשורת הישראלי לשנים הבאות. השאלה המרכזית היא האם המוסדות הדמוקרטיים ורשויות הפיקוח יעמדו בפני הלחצים הפוליטיים והכלכליים, או שמא ימשיכו במגמה של פירוק מכשירי הגנה רגולטוריים. עסקת רשת 13 היא רק עוד סימפטום לשינוי העמוק שחל במערכת היחסים בין העסקים, המדיה והשלטון בישראל. אם דרהי יצליח להשלים את הרכישה וקרעי ינצח בקרב החקיקה, הישראלים יתעורר למציאות בה מספר קטן של מיליארדרים ושרים מחזיקים במפתחות השיח הציבורי. לעומת זאת, אם המתנגדים לריכוזיות יצליחו לעכב את המהלכים בבג"ץ ובוועדות הכנסת, ייתכן שעדיין ניתן יהיה לשמר את שרידי התחרות והעצמאות בשוק הסוער והרגיש הזה. המשקיפים מנבאים עונת ערעורים ארוכה ומאבקים משפטיים, בעוד שהציבור המשכיל נותר ער לסכנות הטמונות במיזוג כוח והון בלתי פוסק.