סערה בערוצי החדשות: רייטינג, כסף ושערוריות מעסיקים את שוק התקשורת
בין פרשת מסוודה בחדשות 13, שכרו של שרון גל בערוץ 14 ומאבקי הפיצול בחוק השידורים — שוק התקשורת הישראלי חווה שבוע סוער שמערב אינטרסים כלכליים, משפטיים וציבוריים
ענף התקשורת הישראלי מצוי בימים אלה בעיצומה של סערה מתמשכת, שמשלבת שאלות של כסף גדול, משפט ופוליטיקה. במרכז הזירה עומדת חברת החדשות של ערוץ 13, שנכנסה לתקופת מעבר הנהלה דווקא בעת חשיפתה של פרשת מסוודה — פרשה שעל פי פרסומי "הארץ" עלולה להכתים את החברה. במקביל, ערוץ 14 ממשיך להרחיב את כוחו הכלכלי עם חוזים יקרים למגישים בכירים, ובכנסת מתגלגלת רפורמת השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי, שפוצלה במליאה כדי להשלים חלק ממנה בטרם פיזור. שלושת הצירים האלה מציירים תמונה של ענף שמתכווץ מבחינת הכנסותיו הקלאסיות, אך נסחר בשוק של השפעה פוליטית שמחיריה רק עולים.
חדשות 13 בין שתי מנכ"ליות: הצירוף הרגיש של מעבר ופרשה
חברת החדשות של ערוץ 13 נמצאת בתקופת מעבר מהותית: המנכ"לית טלי בן עובדיה מסיימת את תפקידה לאחר הבחירות, בעוד המנכ"ל הנכנס, איתי דנקנר, נדרש לתקופת צינון של ארבעה חודשים בטרם יוכל להיכנס לתפקיד. על פי דיווחי דה מרקר, העיתונאים בחברה חוששים כי השילוב בין היעדר הנהגה קבועה לבין פרשת מסוודה יפגע באמון הציבור וביציבות הארגונית של החברה. בהנהלת החברה, על פי ההערכות, ייערכו בירורים עם סולימאן מסוודה שצפוי לנחות בישראל בסוף השבוע, בשל קשריו העסקיים עם בכירים בחברת החדשות.
החששות בשטח אינם מופשטים: ערוץ 13 נלחם בשנים האחרונות על הישרדות כלכלית בשוק שבו הפרסום נודד לדיגיטל, והרייטינג שלו עדיין נמדד מול המעוזים של חדשות 12. דווקא בימים אלה רשמה הרשת הישג מקומי כש"דה וויס אולסטארס" נצמדה ל-7.5% רייטינג ועקפה את מהדורת כאן 11, שעמדה על 7.3%, אך זהו הישג צנוע ביחס לפערים המובנים במהדורות החדשות המרכזיות. על רקע זה, כל פגיעה באמון הציבור — גם אם היא עוברת דרך פרשה שאינה נוגעת ישירות לתפוקה העיתונאית — עלולה להתייקר במונחי מדרוג והכנסות פרסום.
עמית סגל והמוזיקה של האינטרסים
הפרשה אינה מתנהלת בחלל ריק: סולימאן מסוודה פועל בחברה בהשקעותיו של עמית סגל, איש העסקים שמקורבו אף נפגש לאחרונה עם אסף רפפורט בניסיון לגייסו לחדשות 13, כפי שחשפה דה מרקר. המפגש בין הון פרטי, תקשורת ושיקולים פוליטיים הוא הסיפור הכלכלי האמיתי מאחורי הכותרות. עיתונאים בחברה מעריכים כי הבירורים הפנימיים יקבעו האם יידרשו שינויים בהתנהלות הארגונית, וכי השאלה אינה רק עיתונאית אלא עסקית — מי ישלם את המחיר של פגיעה במותג בשוק שבו המותג הוא הנכס העיקרי.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
תומכי רפורמת השידורים טוענים כי השוק הישראלי ריכוזי מדי, ששליטת כמה גורמים פרטיים בשידורי החדשות אינה בריאה, וכי הפיצול של החוק מאפשר בחינה מקצועית של כל חלק בנפרד. לשיטתם, ביטול מגבלות בעלות זרה ופתיחת השוק למתחרים יגדילו את הגיוון התקשורתי.
ערוץ 14 מתרחב: כמה עולה להחזיר את שרון גל
בצד השני של המפה הפוליטית-תקשורתית נמצא ערוץ 14, שבימים אלה חוזר להפעיל את שרון גל — המגיש שתבע את הערוץ בעבר בסכום של 1.9 מיליון שקל. החוזה החדש בין הצדדים לא נחשף, אולם כתב התביעה ההיסטורי חשף תוספת של כ-38 אלף שקל בחודש לשכרו של גל וזינוק משמעותי בתקציב התוכנית שלו. בביזפורטל מציינים כי ההערכות סביב שכר המגישים הבכירים בערוץ ממחישות כיצד ערוץ שנחשב בעבר "קטן" הפך לגורם בעל יכולת כלכלית לגייס כוכבים ולהתחרות בפריים טיים.
הצמיחה של ערוץ 14 ניכרת גם במדדי המדרוג: "הפטריוטים" התחזקה ל-10.5% בפתיחת העונה מול 16.7% ל"ארץ נהדרת", ובימים מסוימים אף עקפה את "דה וויס" של רשת 13. גם מהדורת החדשות של הערוץ מתקרבת לרף של 8% במהדורה המרכזית — נתון שהיה בלתי נתפס לפני שנים. על רקע זה נטען בעתירה שהוגשה לבג"ץ כי יש לחקור פלילית את הערוץ ומגישיו על הפרות צנזורה במלחמה, וכי יש לאסור עליו לראיין מועמדים מהליכוד עד הבחירות — עתירות המלמדות על המתח בין הצלחתו המסחרית לטענות נגד התנהלותו העיתונאית.
הכלכלה של השפעה: פרסום ממשלתי ותקציבים
לא הכל נמדד בשכר מגישים. בחודשים האחרונים אישרה הממשלה מהלכים להעברת תקציבי פרסום לערוצים קטנים, בהם ערוץ 14, וההכנסות השנתיות של הערוץ חצו את רף ה-80 מיליון שקל בזכות הקלות רגולטוריות שהוענקו לו. בשוק הפרסום מעריכים כי שילוב של תקציבים ממשלתיים, רייטינג הולך ועולה ושיוך פוליטי נוח יצר עבור הערוץ מנוע צמיחה שכל ערוץ מסחרי היה מאווה. מנגד, עבור המפרסמים הגדולים עדיין שאלה של לגיטימציה — לא כל קמפיין מסחרי נוח להיקשר לערוץ שמזוהה באופן בולט עם צד פוליטי אחד.
הכנסת עושה סדר: פיצול חוק השידורים ומה בינתיים
בזירה הרגולטורית, מליאת הכנסת אישרה את פיצול רפורמת השידורים של השר קרעי כדי לאפשר חקיקה של חלקים ממנה לפני פיזור הכנסת, כפי שדיווח גלובס. הרפורמה, שנועדה לאסדר מחדש את שוק ערוצי הטלוויזיה, נתקלה בהתנגדות חריפה של הייעוץ המשפטי לממשלה, שקבע כי מדובר במקרה "קיצוני וחריג" המצדיק התערבות בג"ץ, וקראה להשהות את הדיונים. מסמך של המשנה ליועמ"שית גיל לימון הזהיר כי "ישנו חשש ממשי להשפעה ולמעורבות מסחרית ופוליטית משמעותית בעבודת גופי התקשורת". גם ועדת התקשורת בראשות ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן נכנסה לסחרור של שלושה ימי דיונים רצופים, סימן לדחיפות הפוליטית של המהלך.
quiz האם ידעת ש…
עלות ממוצעת של חוזה מגיש פריים בכיר בטלוויזיה הישראלית עשויה להגיע למיליוני שקלים בשנה, כפי שמלמדת תוספת ה-38 אלף שקל בחודש שנחשפה בכתב התביעה של ערוץ 14 נגד שרון גל — סכום ששקול כמעט לתקציב השנתי של תוכנית רדיו מקומית.
ההשלכות הכלכליות של הרפורמה נרחבות: היא כוללת בין היתר הקלות שעלולות להלבין את הרכישה של ערוץ 13 בידי דרהי פרטנר, כפי שכתב עומר כביר בכלכליסט, ומנגנונים חדשים להקצאת רישיונות שידור שעלולים לפתוח את השוק לשחקנים חדשים — או, לפי המבקרים, לשכפל מודל של ערוצי תעמולה בשליטת בעלי הון. בכלכליסט נכתב כי "פלטפורמת השידורים של השר סוללת את הדרך לריבוי ערוצי 14". השוק נערך לתרחישים שבהם גופי החדשות הוותיקים ימצאו את עצמם מתחרים על רישיונות ועל תקציבי פרסום מול גופים חדשים שאינם מחויבים למבחנים עיתונאיים מסורתיים.
בזק וההפרדה המבנית: הצד התשתיתי של הענף
במקביל, עולם התשתיות של התקשורת עצמו נמצא בתנועה: בזק העלתה את תחזית הרווח הנקי ההשוואתי שלה ל-1.15-1.2 מיליארד שקל, כפי שחשף כלכליסט, זאת בעודה פועלת באינטנסיביות לביטול ההפרדה המבנית שמחייבת אותה להפריד בין פעילותה לבין פלאפון, yes וחברות הבת. גלעד ארדן, שר התקשורת לשעבר, הצטרף כלוביסט של החברה לצורך קידום המהלך, על פי דה מרקר. גם סלקום פרסמה תוצאות חזקות עם רווח נקי שטיפס ב-44% ל-92 מיליון שקל — הגבוה ברבעון מאז 2015 — ופרטנר צברה 16 אלף מנויי סלולר חדשים ברבעון, שיא מאז 2022. כלומר, בזמן שתעשיית התוכן נאבקת על ההשפעה, התשתיות שמתחתיה מרוויחות בשקט יחסי.
התוצאה המצטברת היא ענף שנמצא בשתי מלחמות מקבילות: מלחמת מדרוג ופרסום בין הערוצים, ומלחמה רגולטורית ומשפטית על עתיד מבנה השוק. העיתונאים מארגנים התארגנויות — הוועד המנהל של ארגון העיתונאים פתח בהליכי הדחה נגד יו"רו חיים הר-זהב, ובעבר התריעו בכירי התקשורת בכנס חירום כי הרפורמה מאיימת "גם על ערוץ 14". אך הכוחות הכלכליים והפוליטיים שפועלים בענף נראים חזקים מתמיד, והשבועות הקרובים — עם הירידה של מסוודה לארץ, כניסתו של דנקנר לתפקיד והמשך ההליכים בבג"ץ — צפויים לקבוע אם מבנה התקשורת הישראלית של עשור הקרוב נקבע כבר עתה.
menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים
- הפרדה מבנית:
- חובה רגולטורית המחייבת חברת תקשורת להפריד מבחינה משפטית וארגונית בין פעילות התשתית שלה לבין חברות הבת הפועלות מול הצרכן, במטרה למנוע עיוות תחרות.
- רייטינג:
- מדד אחוזי הצפייה המודד את חלקן היחסי של תוכניות בקרב הצופים, ומשמש בסיס לתמחור פרסומות ולהערכת הכנסות פוטנציאליות של ערוצים.
- EBITDA:
- רווח תפעולי לפני ניכוי פחת, הפחתות והוצאות מימון ומס — מדד נפוץ להערכת רווחיות תפעולית של חברות תקשורת ותשתית.
- חוק השידורים:
- רפורמה חקיקתית ביזמת שר התקשורת המבקשת לאסדר מחדש את שוק הטלוויזיה בישראל, לרבות הסדרת רישיונות, מבחני בעלות והתנהלות גופי החדשות.
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
סולימאן מסוודה, מנכ"ל חברה בהשקעותיו של עמית סגל, צפוי לנחות בישראל ולהיחקר על עסקיו, והפרשה תכתים לכאורה את חדשות 13 בשל קשריו עם בכירי החברה. הדבר מגיע בתקופה רגישה של מעבר הנהלה, כשהמנכ"לית טלי בן עובדיה מסיימת תפקידה ואיתי דנקנר נכנס לתפקיד לאחר צינון של ארבעה חודשים.
-
שרון גל חוזר לערוץ 14, החוזה החדש לא נחשף רשמית, אולם כתב התביעה הקודם של הערוץ נגדו חשף תוספת של כ-38 אלף שקל בחודש וזינוק משמעותי בתקציב התוכנית. החוזה נמצא בליבו של דיון ציבורי על שכר המגישים הבכירים בערוץ.
-
הרפורמה נועדה לאסדר מחדש את שוק ערוצי הטלוויזיה, וכללת בין היתר הקלות ברכישת ערוץ 13 בידי דרהי פרטנר ומנגנונים שהמבקרים טוענים כי יפגעו בעיתונות העצמאית. המליאה אישרה את פיצול החוק כדי להספיק לחוקק חלקים ממנו לפני פיזור הכנסת, והיועמ"שית תקפה את החוק ואף קראה לדיון דחוף בבג"ץ.
-
חדשות 12 ממשיכה להוביל בפער גדול עם 13%-14.8% במהדורות המרכזיות, בעוד "ארץ נהדרת" פתחה עונה עם 16.7% ופער מה"פטריוטים" של ערוץ 14 שהגיעה ל-10.5%. בערוץ 13 נרשמו שיפורים מקומיים כש"דה וויס" נצמדה ל-7.5% ועקפה את כאן 11 ברייטינג.