קרב על רשת 13: דרהי, רגולציה והמהפכה השקטה בשוק התקשורת הישראלי

המפנה ברשת 13: מדוע בלווטניק בחר בדרהי ולא בהייטקיסטים

ההחלטה של איל ההון לן בלווטניק לדחות את הצעת קבוצת ההייטקיסטים ולבחור בפטריק דרהי כקונה לרשת 13 מסמנת נקודת מפנה בשוק התקשורת הישראלי. דרהי, המחזיק בבעלות על קבוצת אלטיס שלט על הוט ועל פרטנר באמצעות חברת סלקום, יכול להציע מחיר משלם גבוה יותר בזכות הסינרגיות האפשריות בין הגופים השונים שבשליטתו. ההייטקיסטים, מנגד, הציעו מודל שונה שהדגיש חדשנות טכנולוגית ושינוי במודל העסקי של הערוץ, אך נתקלו בחוסר נכונות מצד בלווטניק להמתין לגיוס ההון הנדרש. מקורות מעורבים במשא ומתן ציינו כי דרהי הצליח לשכנע את בלווטניק ביכולתו להשלים את העסקה במהירות וללא תלות בגופים מימוניים חיצוניים. הבחירה בדרהי עוררה גל תגובות חריף בקרב גורמים רגולטוריים, עיתונאים וחברי כנסת, שהביעו חשש מפני ריכוזיות חריגה בשוק התקשורת הישראלי.

רשות התחרות מתעוררת: התהיות שעולות מהעסקה

רשות התחרות הודיעה באופן רשמי כי עסקת רכישת רשת 13 טרם הוגשה לבדיקתה, אך בה בעת הביעה תהיות משמעותיות לגבי השלכותיה האפשריות על התחרות בשוק. החשש המרכזי של הרשות נובע מהעובדה שדרהי שולט כבר בהוט, שהיא המתחרה הישירה של רשת 13 בשוק הטלוויזיה בכבלים ובלוויין, ובאופן עקיף בפרטנר באמצעות סלקום. רכישת רשת 13 תעניק לדרהי שליטה בשני ערוצי טלוויזיה מסחריים מרכזיים, דבר שעלול לפגוע בתחרות ולהוביל לעלייה במחירים לצרכן. ברקע הדברים עומד החוק הישראלי שנועד למנוע בדיוק מצבים של ריכוזיות יתר בשוק התקשורת, חוק שקבע בעבר תקדימים בפסילת עסקאות דומות. גורמים מקצועיים ברשות הביעו דאגה מיוחדת מהאפשרות שהעסקה תאושר בדרכים עוקפות, באמצעות שינויים חקיקתיים שיונעו על ידי שר התקשורת שלמה קרעי.

המסר שקיבל דרהי והתרגיל הרגולטורי הנדרש

מקורות המקורבים לעסקה מספרים כי דרהי קיבל מסרים מעודדים מהסביבה הפוליטית לפני שהגיש את הצעתו הסופית, מסרים שרמזו על כך שהחקיקה החדשה בתחום השידורים תיצור סביבה רגולטורית נוחה יותר לעסקאות רכישה. על מנת להשלים את העסקה, יידרש דרהי לבצע תרגיל מורכב שכולל הפרדה מבנית בין רשת 13 לבין הוט, או לחילופין לקבל פטור מהדרישה הזו מהרשות. האפשרות השנייה נראית סבירה יותר בזירה הפוליטית הנוכחית, שכן חוק השידורים של קרעי כולל הסדרים שמקלים על רכישות מקבצות של אמצעי תקשורת. המשמעות הכלכלית של התרגיל הזה רחבה: אם דרהי יצליח לאחד את רשת 13 עם הוט מבלי להידרש להפרדה מבנית, ייווצר גוף תקשורתי מונופוליסטי שישלוט בחלק ניכר משוק הטלוויזיה הישראלי. מומחים לתחרות העריכו כי הצלחת העסקה תלויה במידה רבה ביכולתו של דרהי לגייס תמיכה פוליטית מספקת, בעוד המתנגדים לעסקה מכינים עתירות לבג"ץ שיבקשו לחסום את המהלך.

ועד העובדים יוצא למלחמה: "עסקה בלתי חוקית"

ועד עובדי רשת 13 הגדיר את העסקה כבלתי חוקית והודיע כי יילחם נגדה בכל האמצעים העומדים לרשותו, כולל פנייה לערכאות משפטיות והפעלת עיצומים אפשריים. נציגי הוועד מסרו כי הם חוששים מפיטורים המוניים בעקבות סנרגיות שייושמו בין רשת 13 לבין הוט, וכי הקו המערכתי של הערוץ ישתנה באופן דרמטי תחת בעלות חדשה. העובדים הביעו חשש כי דרהי, שבעבר רכש כלי תקשורת במדינות אחרות ויישם בהם קיצוצים משמעותיים, יעשה דבר דומה בישראל. ברקע הדברים עומדות דוגמאות היסטוריות מתחום התקשורת הבינלאומית, שבהן רכישת ערוצי טלוויזיה על ידי תאגידים גדולים הובילה לפגיעה משמעותית באיכות התוכן ובתעסוקת העיתונאים. הוועד גם הזכיר כי בעבר, כאשר טייקון ממונף רכש כלי תקשורת בישראל, התוצאה הייתה שלילית הן עבור העובדים והן עבור הציבור הרחב. המאבק של ועד העובדים מצטרף להתנגדות של ארגון העיתונאים ושל מועצת העיתונות, שהזהירו כי העסקה תפגע בעצמאות העיתונאית ובחופש הביטוי בישראל.

קרעי נכנס לתמונה: חוק השידורים כמנוף לעסקה

שר התקשורת שלמה קרעי נכנס באופן פעיל לסביבת העסקה, כאשר פרסם הצהרה לפיה יטפל בקשיים הרגולטוריים העומדים בפני רכישת רשת 13. הצהרה זו צריכה להיקרא בהקשר של חוק השידורים המקיף שקרעי מקדם, שכולל שורה ארוכה של שינויים מבניים בשוק התקשורת הישראלי. הצעת החוק, שאורכה מעל מאה עמודים, כוללת מנגנונים שיאפשרו לשר התקשורת להתערב באופן ישיר בהחלטות הרגולטוריות של הרשות השנייה ושל רשות התחרות. היועצת המשפטית לממשלה, אביטל סומפולינסקי, הביעה בעבר התנגדות נחרצת לחלקים מהצעת החוק, וקבעה כי קיים חשש ממשי להשפעה פוליטית ומסחרית על עבודת גופי התקשורת. למרות זאת, קרעי המשיך לקדם את החקיקה, ואף הצליח להעביר אותה לשלבים מתקדמים בוועדות הכנסת. הקשר בין חוק השידורים לעסקת רשת 13 אינו מקרי: ההסדרים החדשים שנכללים בהצעת החוק עלולים להקל באופן משמעותי על אישור עסקאות רכישה של גופי שידור, תוך עקיפת המנגנונים הרגולטוריים הקיימים. מבקרי החקיקה טוענים כי מדובר בחקיקה שמותאמת אישית לאפשר עסקאות ספציפיות, בניגוד לעקרונות של שקיפות ושוויון בפני החוק.

היועמ"שית והתרעות המשפטנים

ההתנגדות של היועצת המשפטית לממשלה לחוק השידורים מקבלת משנה תוקף נוכח התפתחות העסקה סביב רשת 13. סומפולינסקי הזהירה בחוות דעתה כי הצעת החוק כוללת פגמים מהותיים שעלולים לפגוע בתקשורת החופשית בישראל, וקראה להשהות את הדיונים בכנסת עד לתיקון הבעיות. הדאגה המרכזית של הדרג המשפטי נוגעת לאפשרות שהחקיקה החדשה תאפשר לשר התקשורת להתערב באופן ישיר בהחלטות תוכן של גופי השידור, דבר שעלול לפגוע בעצמאות העיתונאית. בנוסף, המשפטנים מזהירים כי הקלות הרגולטוריות שנכללות בחוק עלולות להוביל למצב שבו גוף אחד ישלוט במספר ערוצי טלוויזיה, בספקיות סלולר ובתשתיות כבלים בו-זמנית. מצב כזה יפגע לא רק בתחרות אלא גם ביכולת של הצרכן הישראלי לקבל שירותי תקשורת במחירים סבירים ובאיכות גבוהה. ההתערבות המשפטית צפויה להגיע לבג"ץ, שם כבר הוגשו עתירות נגד חלקים מחוק השידורים, וההתפתחויות סביב עסקת רשת 13 צפויות לחזק את ידיהם של העותרים.

המשמעויות הכלכליות לצרכן הישראלי

מאחורי המאבקים הפוליטיים והרגולטוריים עומדות משמעויות כלכליות ממשיות לצרכן הישראלי. ריכוזיות מוגברת בשוק התקשורת עלולה להוביל לעלייה במחירי מנויי הטלוויזיה והאינטרנט, שכן פחות מתחרים בשוק פירושו פחות לחץ על המחירים. בנוסף, פגיעה בעצמאות העיתונאית של ערוצי החדשות עלולה להוביל לירידה באיכות התכנים המשודרים, דבר שישפיע ישירות על היכולת של הציבור לקבל מידע אמין ומאוזן. חברות הפרסום והשיווק כבר מעידות על חששות בנוגע להשפעת הריכוזיות על שוק הפרסום, שכן פחות ערוצים עצמאיים פירושו פחות אפשרויות לפרסום ממוקד ותחרותי. ההיסטוריה הכלכלית של שוק התקשורת הישראלי מלמדת כי בכל פעם שחלה עלייה בריכוזיות, הצרכן שילם את המחיר בסופו של דבר. המשקיעים בשוק ההון כבר מגיבים להתפתחויות, כאשר מניות החברות הקשורות לתחום התקשורת חוות תנודתיות משמעותית בעקבות הידיעות על עסקת רשת 13 והחקיקה המלווה אותה. ההשפעה על שוק ההון תלויה במידה רבה בתוצאה הסופית של המאבק הרגולטורי, ומשקיעים מנתחים בזהירות כל שלב בהתפתחות העסקה.