משבר התשתיות בישראל: בין קריסת קבלנים למיליארדים שממתינים על הנייר
הזינוק בעלויות המימון, מחסור במהנדסים ופערי תכנון מאיימים להפוך את תוכניות הענק לקלפי בחירות — ובשטח הקבלנים נאבקים על הישרדותם
ענף התשתיות הישראלי חי בשבועות האחרונים תחת תחושה של פרדוקס חריף: מצד אחד, הממשלה מזרימה תקציבי ענק לפרויקטים של כבישים, מסילות רכבת, מתקני התפלה ומתחמי אנרגיה מתחדשת. מצד שני, עשרות קבלני ביצוע קורסים, מוצאים עצמם בהסדרי נושים, ומאיימים לעצור פרויקטים שכבר יצאו לדרך. המתח הזה בין ההבטחה הגדולה למציאות הקשה בשטח הוא אחד הסיפורים הכלכליים החמים ביותר בימים אלה, והוא מעלה שאלות קריטיות על עתיד הפיתוח בישראל.
## המשבר המבני: ריבית, שוטף פלוס 85 וקריסת קבלנים
הדו"חות הכספיים של ענקיות הבנייה חושפים תמונה מורכבת. דניה סיבוס, אחת מחברות התשתיות הגדולות במשק, סיכמה את 2025 עם הפסד גולמי של 3.6 מיליון שקל במגזר התשתיות בלבד, בעיקר בשל עלייה בתשומות ובמבנה תשלומים נדחה שמכפיל את עלויות המימון. לדניה סיבוס זו מכה קלה, אך לחברות קטנות יותר מדובר במכת מחץ שמובילה לסגירה. בעשור האחרון נעלמו כשלושים אחוז מהחברות בענף, והמגמה רק מתעצמת. חברת אהרונסי הנדסה ותשתיות, הפועלת מאז 1988 בעבודות עפר ותשתיות במפעלים ובמרכזי מסחר, קיבלה לאחרונה צו עיכוב הליכים זמני מבית המשפט, לאחר שצברה חובות של 33 מיליון שקל. במקביל, קבלן תשתיות מהצפון בבעלות מהדי אבו מוך, שמבצע פרויקטים גדולים כמו הרכבת הקלה וכביש עוקף עפולה, קיבל הגנה מפני נושים לאחר שצבר חובות של יותר מחצי מיליארד שקל.
### מנגנון התשלום שמייבש את הקבלנים
הבעיה המרכזית נעוצה במנגנון תשלום המכונה 'שוטף פלוס 85', שבו המדינה משלמת לקבלנים רק 85 ימים לאחר סיום העבודה בפועל. בשילוב הריבית הגבוהה של בנק ישראל, שמכבידה על עלויות המימון של הקבלנים, התוצאה היא שרווחיות הענף נשחקת לאחוזים בודדים. חלק מהחברות מנהלות מאבקי הישרדות, אחרות פונות להסדרי נושים, ולא מעט פשוט נסגרות. גורמים בענף מתריעים כי ללא שינוי מבני במנגנון התשלום או בריבית, הגל הבא של קריסות הוא בלתי נמנע, והוא עלול להשבית פרויקטים לאומיים קריטיים.
lightbulb טיפ מהמומחה
בעת הערכת חברת תשתיות, בדקו לא רק את צבר ההזמנות אלא גם את מבנה ההון העצמי ואת יחס המינוף. חברות עם גב פיננסי חזק כמו שפיר, שיכון ובינוי ואלקטרה שורדות את המשבר — ואילו חברות קטנות נופלות. שימו לב גם לפיזור הפרויקטים מול לקוחות ממשלתיים, וליכולת הנזילות השוטפת של החברה.
## המגזר העסקי מראה שריר: שפיר, שיכון ובינוי ואלקטרה מציגות תוצאות חזקות
לצד הקריסות של החברות הקטנות, השחקניות הגדולות בענף מציגות תוצאות כספיות מרשימות שמדגימות את הפער הגדל בין החזקים לחלשים. שפיר הנדסה פרסמה את דוחות הרבעון השני עם עלייה של כעשרים ואחד אחוז בהכנסות לכ־1.7 מיליארד שקל, בעיקר בזכות התקדמות פרויקט הרכבת הקלה ובמיוחד הקו הסגול בתל אביב. החברה אף הודיעה על מינוי יוגב גרדוס, לשעבר הממונה על התקציבים במשרד האוצר, לתפקיד ראש חטיבת הכספים והפיתוח העסקי — מהלך שמדגיש את כוונת החברה להמשיך ולהתרחב. שיכון ובינוי, למרות ירידה של עשרות אחוזים ברווח התפעולי עקב שחיקת הדולר וירידה במסירת דירות באירופה, דיווחה על זינוק של 70% ברווח הנקי ל־241 מיליון שקל הודות להטבת מס משמעותית, וצבר ההזמנות הקבלני שלה רשם שיא של 18.5 מיליארד שקל. אלקטרה מצידה סיכמה רבעון עם הכנסות של 4 מיליארד שקל וקפיצה של 60% ברווח הנקי ל־109 מיליון שקל, כאשר הצמיחה נתמכה בעלייה חדה במגזרי התשתיות, הנדל"ן והזכיינות בישראל, וברקע זכייה במגה פרויקטים והכנסת תש"י כשותפה בתחבורה.
### ג'נריישן קפיטל: הקרן שמכפילה נכסים
במקביל לחברות הביצוע, גם קרנות התשתיות מציגות ביצועים חזקים. קרן התשתיות ג'נריישן דיווחה על רווח נקי של 543 מיליון שקל בשנה האחרונה, לעומת 90 מיליון שקל בלבד בשנה הקודמת — קפיצה של פי שישה. הקרן, שכבר רשמה עלייה של 110% בתזרימים מהשקעות וזינוק של 480% ברווח לפני מס ברבעון האחרון, הצהירה כי היא מתכננת להכפיל את הנכסים שברשותה עד 2030 והעלתה באופן משמעותי את התחזית לתזרים המזומנים. חברת התחבורה בון תור שבשליטת הקרן קפצה לשווי של 1.55 מיליארד שקל, וג'נריישן הכריזה על דיבידנד רבעוני שישי ברציפות בהיקף 25 מיליון שקל, לצד המשך קידום המהלך לרכישת שיכון ובינוי אנרגיה. קיסטון, קרן תשתיות נוספת, העלתה ב־50% את יעד ההון העצמי שלה ל־2030 ל־6 מיליארד שקל, והודיעה כי הנפקת אגד מתוכננת לשנת 2027.
## החזרה לבורסה: מנרב ואוליצקי מצטרפות לגל ההנפקות
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
הממשלה מצהירה על הזרמת מיליארדים לתשתיות, אך בפועל מנגנון 'שוטף פלוס 85' הופך את ההשקעה הזאת לחרב פיפיות. הקבלנים מממנים מכיסם פערי תזרים עצומים, נושאים בריבית בנק ישראל הגבוהה — וכשהם קורסים, דווקא המדינה ממשיכה להאשים אותם באיחורים שנגרמו מהמלחמה. זה כשל מבני שדורש רפורמה דחופה.
במקביל לתוצאות החזקות של החברות הגדולות, שוק ההון רואה גל של הנפקות חוזרות בתחום התשתיות. חברת מנרב, שנמחקה מהבורסה לפני חמש שנים, השלימה הנפקה לפי שווי של 1.56 מיליארד שקל וגייסה 360 מיליון שקל. בין השאר, הראל ביטוח, מיטב ומור צפויים להצטרף לרשימת בעלי העניין בחברה. מנרב סיימה את 2025 עם רווח תפעולי של 69 מיליון שקל לעומת הפסד תפעולי של 28 מיליון שקל בשנה הקודמת, וצבר ההזמנות גדל ב־188 מיליון שקל להיקף של 5.7 מיליארד שקל. גם קבוצת אוליצקי, 23 שנה אחרי שנמחקה מהמסחר, צפויה לנסות לגייס 200 מיליון שקל לפי שווי של 800 מיליון שקל בהנפקה ציבורית שמתוכננת למאי, כשבין לקוחותיה נתיבי ישראל, רשות שדות התעופה, משרד הביטחון, נתיבי איילון, רכבת ישראל ורשות הנמלים.
## מיליארדים לתשתיות, אפס תכנון לכוח אדם
אחד האתגרים החמורים ביותר שמעסיקים את הענף הוא המחסור החמור בכוח אדם הנדסי, שמוגדר כיום כ'אתגר לאומי אסטרטגי'. ישראל משקיעה מיליארדים בתשתיות, בדיור ובתחבורה, אך אינה מתכננת את כוח האדם שיידרש כדי להוציא את התוכניות לפועל. בלי הכשרה מסיבית, קליטת עובדים זרים ותכנון ארוך טווח, גם הפרויקטים הגדולים ביותר עלולים להישאר על הנייר. השפעות המלחמה על הענף כוללות עיכובים משמעותיים של פרויקטים חיוניים, מחסור חמור בכוח אדם והיעדר ציוד, אך במקום להכיר באחריותה למצב, המדינה אף מפנה אצבע מאשימה לקבלנים וקונסת אותם בשל האיחורים שנגרמו בעקבות המלחמה. הפסקת האש מהווה כעת הזדמנות לתיקון, אך החלון הזה לא יישאר פתוח לנצח.
## רציפות סלולרית בכבישים וברכבות: הצעד החדש של משרד התקשורת
במקביל למשבר הקבלני, ישנם צעדים רגולטוריים שמנסים לשפר את חוויית התשתית היומיומית של הצרכן הישראלי. משרד התקשורת מציע לחייב את חברות הסלולר ברציפות קליטה בכבישים ובמסילות הרכבת, כך שבכל מקטע של 20 קילומטר לא יצטברו יותר מ־200 מטר ללא כיסוי. במקביל יוחמר הרף לשיחות חסומות או נופלות מ־2% ל־1% בכל שעה. המהלך הזה צפוי לשפר משמעותית את חוויית הנסיעה בכבישי ישראל וברכבות, ולהפחית את התלונות הרבות של משתמשים על ניתוקים ואובדן קליטה באזורים מרוחקים ובתוואי הרכבת.
## השקעות מוסדיים בתשתיות: הזדמנות שעדיין חסומה ברגולציה
במישור המקרו, רשות המסים יצאה לאחרונה במהלך להרחבת ההשקעות הפטורות ממס בתשתיות ובנדל"ן — צעד בכיוון הנכון, אך שעדיין מותיר אי ודאות רגולטורית שממשיכה להרתיע מוסדיים מהשקעה ישירה באפיקים שנחשבים בעולם לחלק משמעותי מתיקי ההשקעות. בעולם, קרנות תשתיות הפכו לאפיק השקעה דומיננטי המציע שילוב ייחודי של יציבות, תשואה והשפעה על תהליכים שניצבים בליבת הכלכלה העולמית. KKR, אחת הקרנות הגדולות בעולם, שברה לאחרונה שיא של עצמה וגייסה 19.2 מיליארד דולר לקרן תשתיות חדשה שתשקיע בנכסים בעיקר בצפון אמריקה ובמערב אירופה, כשהיא כבר מנהלת נכסי תשתיות בסכום של 120 מיליארד דולר. ההצלחה הזאת מדגישה את הפוטנציאל העצום שטמון בתחום, ואת הפער שעדיין קיים בישראל בין היקף ההשקעות הפוטנציאלי למציאות בשוק.
<!– wp:calcala/dictionary {"title":"מילון מונחים כלכליים רלוונטיים", "icon":"menu_book", "selectedTerms":[{"title":"שוטף פלוס 85","definition":"מנגנון תשלום ממשלתי שבו הקבלן מקבל את התמורה 85 ימים לאחר סיום העבודה בפועל, מה שיוצר פערי תזרים גדולים ומגדיל את עלויות המימון של הקבלנים."}, {"title":"צבר הזמנות (Backlog)","definition":"סך הפרויקטים שחברה זכתה בהם אך טרם ביצעה — מדד חשוב להערכת פוטנציאל ההכנסות העתידי של חברת תשתיות."}, {"title":"עלויות מימון","definition":"הריבית וההוצאות הנלוות שחברה נושאת בשל מימון הפעילות שלה באמצעות חוב בנקאי או הלוואות, שגדלות משמעותית ככל שהריבית במשק עולה.שאלות נפוצות (FAQ)
-
הסיבות המרכזיות הן שילוב של ריבית בנק ישראל הגבוהה שמכבידה על עלויות המימון, מנגנון תשלום 'שוטף פלוס 85' שמשלם לקבלנים באיחור של חודשים ארוכים, עלייה חדה במחירי חומרי הגלם ובעלויות העבודה, ומחסור חמור בכוח אדם מקצועי. השילוב הזה הביא לכך שכ־30% מהחברות בענף נעלמו בעשור האחרון, ושורדות רק חברות גדולות עם גב כלכלי חזק.
-
הריבית הגבוהה מכפילה את עלויות המימון של הקבלנים, מכיוון שהם נדרשים לממן מכיסם את הפער בין תחילת העבודה לבין קבלת התשלום בפועל. במקרים רבים, הריבית מאכלת את הרווח הגולמי הצנוע ממילא של הפרויקטים, ובענפים מסוימים דוחקת את הרווחיות לאחוזים בודדים, מה שמוביל חברות לסגירה או להסדרי נושים.
-
ברבעון השני של השנה דיווחה אלקטרה על זינוק של 60% ברווח הנקי ל־109 מיליון שקל, שיכון ובינוי הציגה צבר הזמנות שיא של 18.5 מיליארד שקל ורווח נקי שזינק ב־70% ל־241 מיליון שקל, שפיר הנדסה רשמה עלייה של 21% בהכנסות לכ־1.7 מיליארד שקל, וקרן התשתיות ג'נריישן דיווחה על רווח נקי של 543 מיליון שקל — פי שישה מהשנה הקודמת.
-
המחסור במהנדסים מוגדר כיום כ'אתגר לאומי אסטרטגי' בענף התשתיות. ללא מספיק מהנדסי ביצוע, מנהלי פרויקטים ומתכננים, גם תקציבי ענק אינם מתורגמים לפרויקטים פעילים בשטח. התוצאה היא עיכובים משמעותיים, ירידה באיכות ועלויות גוברות, ובמקרים קיצוניים חוסר יכולת של המדינה לבצע פרויקטים שכבר אושרו ותוקצבו.
