הפיתוח של תשתיות אינטרנט מהיר בישראל עבר בשנים האחרונות מהפכה חסרת תקדים. הכנסת טכנולוגיות סיבים אופטיים בעומק העידן הדיגיטלי, השקת רכיבים מתקדמים כמו G-PON ורשתות 5G חיזקו את העמידות של מערכת התקשורת הלאומית. אולם עדיין נותרות פערים משמעותיים בין המרכז לפריפריה, בין הערים הגדולות ליישובים קטנים, ומול אתגרים רגולטוריים ופיננסיים שמשפיעים על הגדרת העתיד הדיגיטלי של ישראל.

פריסה והישגים בהטמעת סיבים אופטיים

נכון לאוגוסט 2025, כ-55% מהמשקי בית בישראל מחוברים לסיבים אופטיים מהדור החדש בעל רוחבי פס של עד 1 ג'יגה-ביט לשנייה. בפריסה אזורית, מרכז הארץ מוביל עם כ-72% כיסוי, בעוד שבפריפריה הצפונית והדרומית הכיסוי עומד על 38% בלבד. חברות התשתית – בזק, הוט ופרטנר – משקיעות במצטבר כ-2.4 מיליארד ש"ח בשנה להרחבת הסיבים באזורים שכבר מחוברים לרשת התקשורת הבסיסית.

התוכנית הלאומית להנחת סיבים אופטיים מעריכה כי עם המשך קצב האימוץ הנוכחי, 85% ממשקי הבית יהיו מחוברים עד סוף 2027, אולם ללא מענקי מדינה לפיתוח פריפריאלי תכנית זו עלולה להיתקע. בשנת 2024 הועבר תקציב של כ-300 מיליון ש"ח תמורת סבסוד הנחת סיבים באזורים מנותקים, אך המימון לא הספיק לסיים פרויקטים ב-45 יישובים קטנים.

רשתות 5G והאצת מהירות הסלולר

במקביל לפריסת הסיבים, חברות הסלולר פיתחו רשתות דור חמישי (5G) שבהן משולבות תחנות בסיס בעלות ארכיטקטורה פתוחה ואפשרויות שיתוף תת-אנטנות (Network Slicing). נכון לסוף 2025 שידרו 5G במרוכז ב-85% מאזורי הביקוש בערים הגדולות וב-60% ביישובים גדולים בפריפריה. פריסת רשת 5G דורשת הקמה של תשתית חשמל זמינה ועיבוי ציודי קצה – מה שהוביל לצמיחת שוק ספקי ציוד אלחוטי ופתרונות IoT.

ההשקעה הכוללת של מפעילות הסלולר בפריסת 5G משוערת בכ-4.7 מיליארד ש"ח בשנים 2021-2025. התשתית מיועדת לא רק לשיפור חוויית המשתמש הקצה אלא גם בקרב תעשיות כמו רפואה מרחוק, פיתוח ערים חכמות ועיבוד מידע כבד בענן.

פערים דיגיטליים ואתגרים רגולטוריים

למרות ההתקדמות, קיימים פערים דיגיטליים בין האזורים:

• יישובי יהודה ושומרון נתקלים בבעיות בחיבור לחשמל ולקו סיבים ראשי.
• היתרי בנייה לפריסת אנטנות סלולריות נתקלות בהתנגדות מקומית.
• רגולציה סביב תעריפי שימוש סיטונאי בסיבים מעכבת את כניסת מתחרים חדשים וחוסמת תחרות במחירים.

משרד התקשורת פועל להורדת תעריפי התחזוקה הקרקעיים, אך ההבדל בין מחיר סיטונאי מ-30 ש"ח לבין 40 ש"ח למשתמש סופי בישראל לבין המחירים האירופיים במקומות הבכירים (כ-20-25 ש"ח) מחייב התערבות ממשלתית רחבה יותר.

הצלחות והשפעה כלכלית

הרחבת התשתית הביאה להתפתחות מואצת של העסקים בענפי ההיי-טק והסטרטאפים. בניית מרכזי מידע (Data Centers) בפריפריה צפון-דרומית השקעה של חברות בינלאומיות הסתכמה בכ-1.2 מיליארד ש"ח בשנים 2022-2025, והפעילות שם נושאת תשואה של 15%-18% שנתי. בנוסף, פרויקטים של עיר חכמה בבאר שבע וברמת גן מציגים קישוריות סיבים לא רק למשקי בית אלא גם לחיישנים עירוניים, מצלמות אבטחה ומערכות תאורת רחוב חכמות.

בדיקה כלכלית של משרד הכלכלה מוערכת שכל השקעה של 1% בתשתיות דיגיטליות מניבה הגדלה של 0.3% בתוצר המקומי הגולמי בטווח של חמש שנים, וזאת בזכות שיפור בפריון העבודה, חיסכון בעלויות תקשורת ושיתופי פעולה מהירים יותר בין עסקים.

מבט לעתיד

לקראת סוף העשור הנוכחי צפויה ההשקה הרשמית של רשת דור 6 (6G) בהיקפים מוגבלים, מה שידרוש תשתית סיבים נוספת לאלפי אנטנות קטנות (Small Cells) בערים מרכזיות. כדי לעמוד באתגרים, נדרש מודל חדש של שיתוף תשתיות בין מפעילים והקלות רגולטוריות בפריסת ציוד, לצד מענקי מדינה להתמודדות עם הפערים הפריפריאליים.

המפתח להצלחה הוא שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה, רשויות מקומיות וחברות התקשורת, כך שהפרויקטים יוכלו להתבצע בקצב מהיר, ברמה טכנולוגית גבוהה ובמחירים נגישים לכלל האוכלוסייה. מעתה ועד 2030, השקעה עקבית ותיאום חזית אחדותית הם תנאי הכרחי להפיכת ישראל לחברה דיגיטלית אמיתית, תחרותית ובטוחה.