חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2522 +0.12% (0.00)
יורו-שקל: 3.5704 +0.24% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,689.8500 -2.02% (-1,311.09)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2988 +0.62% (0.03)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.44% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8736 +0.43% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1904 +0.43% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2753 +0.47% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7868 +0.42% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4141 +0.38% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8131 +0.53% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3169 +0.35% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5606 +0.68% (0.00)

ריבית אג"ח העשור בארה"ב מגיעה ל-5.34%: השוק האמריקאי בטלטלה – והשקל במרכז העניין

דו"ח תעסוקה חלש שפורסם בסוף השבוע הזניק את וול סטריט והוריד את התשואות – אך הציפייה להורדת ריבית התערערה, הדולר מתחזק בעולם ונחלש דווקא מול השקל

אתר כלכלה · 4 באוקטובר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה
ריבית אג"ח העשור בארה"ב מגיעה ל-5.34%: השוק האמריקאי בטלטלה – והשקל במרכז העניין
תשואות אג"ח הממשלה האמריקאיות מטפסות לשיאים של למעלה משני עשורים, ומעצבות מחדש את סביבת ההשקעות העולמית (אילוסטרציה)

השווקים הפיננסיים חוזרים השבוע לפעילות מלאה עם מטען כבד של טלטלות מאחוריהם. שוק החוב האמריקאי, המשמש עוגן לתמחור כל הנכסים הפיננסיים בעולם, סימן בימים האחרונים רף חדש: תשואת אג"ח הממשלה לעשור הגיעה בשיא ל-5.34%, רמה שלא נרשמה מאז 2002, לפני שנסוגה מעט ונסחרה סביב 5.2% בסיום השבוע. תשואת האג"ח לשנתיים, הרגישה ביותר לציפיות הריבית של הפד, טיפסה אף היא לשיא של 17 שנה ברמה של 5.34% לפני שייצבה את עצמה. מדובר במהלך שמערער את הפרדיגמה ששלטה בשווקים מאז המשבר של 2008 – הרעיון של כסף זול תמידי.

את הנעילה החיובית בוול סטריט בסוף השבוע, שהגיעה לאחר ימי מסחר עצבניים, חייבים דווקא לנתון מקרו-כלכלי חלש. דו"ח התעסוקה של ספטמבר הראה כי נוספו במשק האמריקאי 29 אלף משרות בלבד, לעומת צפי של כ-90 אלף, וכי נתון אוגוסט החזק תוקן כלפי מטה. הקירור של שוק העבודה פורש בעיני המשקיעים כראיה ראשונה לכך שמדיניות הריבית המגביהה של הבנק המרכזי מתחילה להניב פירות בצד האינפלציוני – והמדדים הגיבו בעליות. הנאסד"ק התחזק ב-1.2%, טסלה זינקה ב-5% לאחר נתוני מסירות חזקים, ואינבידיה הוסיפה 1.3%.

המשוואה המסוכסכת בין תשואות לריבית

אלא שבדיוק כאן נמצאת הסתירה שמעסיקה את השוק. למרות הדו"ח החלש, ההסתברות להורדת ריבית בישיבה הקרובה של הפד צנחה מ-65% ל-22% בלבד, וגורמים בשוק מעריכים כי החלטת ההורדה עשויה להידחות לישיבה האחרונה של השנה בדצמבר. ההיגיון מאחורי המהלך המפתיע נעוץ בעובדה שעליית התשואות אינה נובעת עוד רק מציפיות הריבית, אלא מגורם שני שהולך ומתגבר – פרמיית סיכון עולה על החוב האמריקאי עצמו. החוב הפדרלי הגיע ל-100% מהתוצר המקומי הגולמי לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה, היצע איגרות החוב החדשות הולך וגדל, ובנקים מרכזיים זרים מפחיתים בהדרגה את אחזקותיהם. אנליסט בוול סטריט שבחן 16 תקופות דומות בחמישים השנים האחרונות מצא כי בכל פעם נרשמה בשלב מסוים שבירה של משהו במערכת הפיננסית – נתון שמזכיר לשוק שהתשואות הגבוהות אינן חינמיות.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

בעוד השוק מתמקד בחשש מתשואות שיא, יש הרואים בכך הזדמנות: תשואה של מעל 5% על נייר ממשלתי אמריקאי מבטיחה מהווה מנגנון הגנה מפני תיקון בשוק המניות. אנליסטים בוול סטריט מציינים כי ב-16 תקופות דומות בחמישים השנים האחרונות נרשמו תנודות חדות, אך לא בכולן הסתיימו במיתון, וכי רמות התשואה הנוכחיות מתגמלות משקיעים סבלניים בניירות סולידיים.

הדולר תוקף את העולם – ודווקא נכנע לשקל

התחזקות הדולר ברחבי העולם ממשיכה להיות אחת התופעות הבולטות של השבועות האחרונים. מול סל המטבעות המובילים הדולר עלה ב-0.2%, והוא מתחזק מול היורו, הפאונד והין היפני. בנק מרכזי באוסטרליה העריך בפומבי כי הדולר רגיש יותר כיום לתנועות בתשואות האג"ח האמריקאיות מאשר לציפיות הריבית של הפד עצמן – משפט שמסכם היטב את המעבר בהתנהגות השוק. כל עוד תשואות האג"ח בארה"ב ממשיכות לטפסות, הדולר שואב כוח מכך שהוא מציע למשקיעים החופשיים תשואה כמעט מבוטחת שאין לה מתחרה רציני בשווקים המפותחים.

אולם בשוק המט"ח המקומי מתרחשת בדיוק התנועה ההפוכה. הדולר, שמתחזק בעולם, נחלש באחרונה מול השקל ונסחר בסביבות 3.05 עד 3.08 שקלים. בשיא הגיע שער הדולר לרמה הגבוהה ביותר שלו מאז סוף יולי מול השקל, אך מאז נרשמה נסיגה חזקה נוספת במטבע הישראלי. עמדת המומחים בשוק קושרת את התופעה לנזילות העודפת במשק הישראלי, להכנסות המט"ח הגבוהות של משרד האוצר ולריבית ישראלית שנותרה גבוהה יחסית. בנק ההשקעות הסינגפורי OCBC כתב לאחרונה כי הדולר עשוי להתחזק בטווח הקצר מעבר לרמות שמצדיקות הנתונים, אם סיכוני האינפלציה יתגברו – הערכה שמרמזת כי גם מול השקל הכיוון אינו ודאי.

מה עושה החוסך הישראלי עם הכסף שלו

התנודתיות בשווקים העולמיים מחלחלת ישירות לחיסכון הפנסיוני הישראלי. ספטמבר, שכונה בפי אחד הגופים המובילים "ספטמבר האפור", הניב תשואות אפסיות כמעט בכל מסלולי החיסכון: המסלול הכללי בקופות הגמל ובקרנות ההשתלמות רשם תשואה שלילית ממוצעת של 0.1%, והמסלול המנייתי איבד 0.2%. לעומתם, מסלולי S&P 500 הציגו תשואה חיובית של 2%, בזכות התחזקות הדולר מול השקל באותו חודש. בענף הניהול הפיננסי נרשמה פרדוקסליות נוספת: למרות התשואות האפסיות, תעשיית קרנות הנאמנות גייסה בספטמבר 6.4 מיליארד שקל, והציבור ממשיך להזרים כסף לקרנות הכספיות גם לאחר ירידת הריבית הישראלית. בכירים בענף מעריכים כי מגמת הגיוסים לקרנות הכספיות תימשך, וכי המוסדיים "יושבים על הגדר" בהמתנה להכרעה ברורה יותר משווקי העולם.

quiz האם ידעת ש…

תשואת אג"ח הממשלתי האמריקאי לעשור חצתה בסוף השבוע את רף 5.34% – רמה שלא נרשמה מאז שנת 2002, ובכך נשבר שיא של 17 שנה מאז המשבר הפיננסי העולמי. במקביל, החוב הפדרלי האמריקאי הגיע ל-100% מהתוצר לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה, עובדה שמעמיסה לחץ נוסף על שוק החוב העולמי כולו.

הגילויים של ענקיות הטק מסנים את כללי המשחק

בצד ההשקעות העקיפות, משקיעים ישראלים עוקבים גם אחר ההיגיון הפונדמנטלי שמאחורי התשואות הגבוהות – הימור הבינה המלאכותית. מתחילת השנה הוזרמו לפרויקטים הקשורים ל-AI יותר מחצי טריליון דולר, מתוכם כ-200 מיליארד דולר על ידי חברות ענק בלבד. ההיזמים של ענקיות הטק – אמזון, אלפבית, מטא, מיקרוסופט ואורקל – משנים את כללי המשחק ומושכים כספים שבעבר הלכו לנכסים סולידיים יותר, ובכך מהווים גורם נוסף לעליית תשואות האג"ח. מחקר שפורסם בימים האחרונים בכלי התקשורת הכלכליים מצביע על כך שממשלות מתקשות לגייס הון לפרויקטים ציבוריים בגלל התחרות האדירה על הכספים מצד חברות הטק, תופעה שמדאיגה את שוקי החוב הגלובליים.

על רקע זה, בורסת תל אביב נפתחת לרבעון האחרון של השנה במצב מורכב. המדדים המובילים סיימו את שבוע המסחר המקוצר בירידות – מדד ת"א 35 איבד 0.56% ות"א 125 ירד ב-0.69% – אך במקביל נרשמו נקודות אור מרשימות. פאלו אלטו עשתה היסטוריה כאשר שווי השוק שלה חצה לראשונה את רף טריליון השקלים, בזכות עלייה של כ-170% מאז שהחלה להיסחר בבורסה המקומית בפברואר. מניות התעופה המקומיות זינקו בעקבות אירוע הביטחוני בטיסת פליי דובאי, ואל על וישראייר עלו יותר מ-10% כל אחת. עם זאת, מדד הנדל"ן ומדד הנפט והגז איבדו בין 2% ל-3% מערכם בשבוע אחד, ומדד הבנקים ירד ב-1.12%.

לאן צועדים השווקים מכאן

השאלה שמעסיקה כעת את המשקיעים המוסדיים והפרטיים כאחד היא האם התשואות הגבוהות בארה"ב ימשיכו ללחוץ על מחירי המניות, או שהקירור בשוק העבודה האמריקאי יאפשר לפד להוריד את הריבית ולפרק את הבועה בתשואות. מחירי הנפט הוסיפו נדבך נוסף של אי-ודאות: הנפט מסוג ברנט חתם שבוע נוסף מעל 100 דולר לחבית לאחר נפילה חדה מ-102 דולר, כאשר מדינות ה-G7 הודיעו על שחרור של 100 מיליון חביות ממאגרי העתודה האסטרטגיים – מהלך שהגיב בירידות חדות אך לא פתר את העודף בביקוש העולמי. הנפט מסוג WTI נחלש ל-91.1 דולר לחבית, וברזרבות הנפט של ארה"ב נרשם שפל חדש מאז 1982 – נתון שמעיד על הביקוש האדיר לגורם האנרגיה בשוק הגלובלי.

עבור המשקיע הישראלי, התמונה שנצברת בשבועות האחרונים מורכבת מכמה שכבות: סביבת תשואות גבוהות בעולם שמפחיתה את האטרקטיביות של המניות, דולר שמתנהג באופן אנומלי מול השקל, ומגזר החיסכון הפנסיוני המקומי שממשיך לצבור כספים למרות התשואות האפסיות. ההחלטה של הפד בישיבות הקרובות תקבע, ככל הנראה, את הכיוון הכללי של השווקים בשבועות שלפנינו – וככל שהקירור בשוק העבודה האמריקאי יתגבר, כך יגדל הסיכוי שהריבית תופחת סוף סוף כלפי מטה. בינתיים, המשקיעים מחכים – והתשואות ממשיכות לטפסות.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • העלייה בתשואות משקפת בעיקר חששות מאינפלציה מתמשכת ומגירעון ממשלתי הולך וגדל בארה"ב, במקביל להיצע מוגבר של איגרות חוב חדשות שהאוצר האמריקאי מנפיק. גורמים אלה מכתיבים פרמיה גבוהה יותר למשקיעים, גם כאשר הנתונים המקרו-כלכליים מתחילים להתקרר.

  • עליית תשואות האג"ח בארה"ב יוצרת תשואה מבוטחת גבוהה בשווקים הגלובליים, מה שמפחית את האטרקטיביות של מניות מסוכנות ומשפיע על תשואות קופות הגמל וקרנות ההשתלמות בישראל. בספטמבר המסלול הכללי בקופות הגמל רשם תשואה שלילית ממוצעת של 0.1%, בעוד מסלולי S&P 500 הציגו תשואה חיובית של 2%.

  • מול סל המטבעות המובילים בעולם הדולר מתחזק על רקע ציפיות לריבית גבוהה יותר לאורך זמן. מול השקל, לעומת זאת, הדולר נסחר סביב 3.05-3.08 שקלים לאחר שהחלש באחרונה, בשל נזילות גבוהה במשק הישראלי, הכנסות מט"ח גבוהות וריבית ישראלית שנשארת גבוהה יחסית.

  • לאחר פרסום דו"ח התעסוקה החלש של ספטמבר, שבו נוספו 29 אלף משרות בלבד לעומת צפי של 90 אלף, ההסתברות להורדת ריבית בישיבה הקרובה צנחה מ-65% ל-22% לפי כלי ההערכה בשוק. על פי גורמים בשוק, ההכרעה עשויה להידחות לישיבה האחרונה של השנה בדצמבר.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!