גארי ברנט מול קק"ל: הקרב המשפטי על 520 הדונם בלב ירושלים מתחמם
הפטריארכיה היוונית הפתיעה בבג"ץ: "לא היה ספק שקק"ל תאריך את החכירה" - עמדה שעשויה להטות את הכף בעימות בין אקסטל לקק"ל
עימות משפטי חריג בהיקפו מתנהל בימים אלה בין קק"ל לחברת אקסטל של המיליארדר גארי ברנט, בסוגיה שמעסיקה את שוק הנדל"ן הישראלי כולו: גורלן של כ-520 דונם קרקע בלב הירוק של ירושלים, ובהן כ-900 דירות מגורים בשכונות רחביה וטלביה, לצד מוסדות כמו בית הכנסת הגדול ומוזיאון ישראל. אקסטל רכשה את הזכויות על הקרקעות בשנת 2023 תמורת כ-750 מיליון שקל, לאחר שהפטריארכיה היוונית העבירה אליה את הזכויות המקוריות שלה. כעת, לקראת הדיון בבג"ץ שהתקיים השבוע, הפטריארכיה עצמה – הצד המקורי בהסכם החכירה משנות ה-50 – הפתיעה כשהצטרפה לעמדת קק"ל והעריכה כי החכירה צפויה להתארך לעשרות שנים.
המהלך של הפטריארכיה היוונית עשוי לשנות משמעותית את פסק הדין הצפוי. עד כה טענה אקסטל כי מבחינתה לא היה כל ספק שקק"ל תהיה מוכנה להאריך את החכירה, וכי ערך הרכישה נשען על הנחה זו. אך עם פרסום עמדת הפטריארכיה, כפי שדווח ב-TheMarker ובכלכליסט, העמדה הדרמטית מתחילה להתהפך: אם סביר שהחכירה תוארך, שווי העסקה של ברנט עלול להצטמצם ואף להתאדות. מדובר בתרחיש שיכול להנחית מכה כספית כבדה על אחד היזמים הבולטים בניו יורק, שבחר להציב את כספו דווקא על קרקעות היסטוריות בירושלים.

עמדת הפטריארכיה הופכת את היוצרות
הפטריארכיה היוונית אורתודוקסית, שהחכירה את הקרקעות לקק"ל עוד בשנות ה-50 לתקופה שאמורה לפוג ב-2051, הודיעה בפני בג"ץ כי "לא היה ספק שקק"ל תאריך את החכירה". ההצהרה הזו מביאה לידי ביטוי את ההערכה של הצד המקורי להסכם כי ההסדר המוסדי בין קק"ל לחוכרים ימשיך להתקיים, בדומה לנעשה בכל רחבי הארץ בקרקעות חכירה אחרות. עובדה זו מציבה את אקסטל בעמדה משפטית מורכבת, שכן הנחת היסוד שעליה נשענה הרכישה נסדקת לנוכח הערכה פומבית של הצד המקורי לחוזה.
quiz האם ידעת ש…
הקרקעות הנתונות במחלוקת מכסות כ-520 דונם בלב ירושלים, שעליהן נמצאות כ-900 דירות, בית הכנסת הגדול ומוזיאון ישראל. הקרקעות הוחכרו לקק"ל על ידי הפטריארכיה היוונית כבר בשנות ה-50, ותקופת החכירה אמורה להסתיים רק בשנת 2051.
מן העבר השני, בקק"ל מסבירים כי הנחת העבודה שלהם היא כי החכירה כן תוארך, בדומה למדיניות המקובלת בקרקעות חכירה ארוכות טווח בישראל. אולם הם מסרבים לחייב את עצמם מראש לתנאי ההארכה, ומתנגדים לכל ניסיון לקבוע בדיעבד את המנגנון המשפטי שיחול על הדיירים בעתיד. מנהלי קק"ל טוענים כי ההחלטה בעניין זה נתונה לשיקול דעתם, וכי אין לכפות עליהם התחייבות עתידית מכוח התערבות שיפוטית. עמדה זו, המתוארת בתקשורת הכלכלית כבלתי מתפשרת, מהווה את הבסיס לסירובם להכריז על תוכניות הארכה מוקדמות.
ההימור של ברנט והפוטנציאל התכנוני בירושלים
גארי ברנט, בעל השליטה באקסטל והיזם שמאחורי כמה מהפרויקטים הגדולים במנהטן, לא הסתפק ברכישת הזכויות על הקרקעות הקיימות. לפי פרסום ב-TheMarker, ברנט החל לקדם תוכנית ענק לבנייה בשטחים פנויים ובשטחי ציבור במרכז ירושלים, שכוללת מגדלי מגורים ומסחר. התוכנית הוצגה לבכירים בוועדת התכנון המחוזית, שטרם גיבשו את עמדתם הסופית בעניין. מדובר במהלך שעשוי לשנות את פני האזור, אך גם להצית מתיחות מול התושבים והרשויות המקומיות, שאינם ששים לראות שינוי דרמטי באופיו של אחד המרחבים הירוקים הבודדים שנותרו בלב העיר.
העתירה שהגישו בעלי הדירות בקרקעות שמחזיקה אקסטל נדונה ביום רביעי בבג"ץ, בשבוע החולף. הדיירים, שמחזיקים בחכירה על הקרקעות, מבקשים מבית המשפט לחייב את קק"ל להכריז על כוונתה להאריך את החכירה בטרם עת, כדי להסיר את אי-הוודאות המרחפת מעל עתיד דירותיהם. בליבם של הדיירים עומד החשש כי אם ימתינו עד תום תקופת החכירה, ימצאו את עצמם בעמדת מיקוח נחותה מול קק"ל או מול אקסטל, שתדרוש מהם תמורה כספית עבור הארכת החכירה. מדובר במאבק שיכול לקבוע תקדים משפטי חשוב, לא רק לירושלים אלא לכל בעלי הדירות בקרקעות חכירה ארוכות טווח ברחבי המדינה.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
מבקרי העסקה מעלים את השאלה האם ראוי שנכס מדינתי-ציבורי כמו קרקעות הכנסייה בלב ירושלים ימצא בשליטת יזם זר, שעלול לנצל את כוח המיקוח שלו מול אלפי חוכרים. מנגד, יש הסבורים כי קק"ל פעלה כדין וכי החששות מוגזמים.
מה בין קרקעות הכנסייה לשאר השוק
הפרשה משתלבת בתקופה שבה שוק הנדל"ן הישראלי נמצא בנקודת מפנה. דו"חות בשוק מצביעים על גל של מכירות בהפסד, כאשר מספר הדירות שנמכרות במחיר ריאלי נמוך מזה שבו נקנו קפץ פי ארבעה ב-24 ערים מאז 2022, לפי בדיקה שפרסם TheMarker. במקביל, מתמשכים המאבקים בין יזמים לבנקים, כפי שניכר מבקשת בנק לאומי לכנוס נכסיה של יגל יזמות בחוב של 290 מיליון שקל, חודש לאחר שמרכנתיל עשה זאת בחוב של 180 מיליון שקל. בנק לאומי ציין כי חלה "החמרה ניכרת במצבה הכלכלי הכולל של החברה", וכי קיימת פגיעה ביכולתה לבצע עסקות לצורך שיקום פעילותה.
בהקשר זה, העימות בין קק"ל לאקסטל אינו רק סיפור משפטי מקומי, אלא סמן של תקופה שבה שוק הנדל"ן הישראלי נמצא במבחן אמון. משקיעים ויזמים זרים בוחנים את הפרשה כמקרה בוחן לגבי היציבות המשפטית והתכנונית של ישראל בתחום המקרקעין. התוצאה של ההליך בבג"ץ עשויה להשפיע על עסקאות עתידיות של קרקעות ציבוריות, על תנאי ההארכה של חכירות עירוניות ועל נכונותם של גופים זרים להשקיע בקרקעות ישראליות בטווח הארוך.
המשמעות לחוכרים ולשוק המקומי
עבור תושבי רחביה, טלביה ושכונות נוספות על הקרקעות המדוברות, ההכרעה הצפויה בבג"ץ יכולה לקבוע את עתידם הכלכלי. אם תיקבע כי קק"ל חייבת להכריז מוקדם על הארכת החכירה, תיחסם האפשרות של אקסטל לנצל את הזכויות שרכשה כדי לתבוע תמורה מהחוכרים. אם להפך, החלטה שתאפשר לקק"ל להשאיר את ההכרעה לעתיד, עשויה להותיר אלפי משפחות במצב של אי-ודאות משפטית מתמשכת. מעבר לכך, שווי הנדל"ן בשכונות היוקרתיות של ירושלים רגיש במיוחד לכל שינוי משפטי, והשוק המקומי עוקב אחר התפתחויות בדריכות.
בצד הפרשה המשפטית, הרשויות נדרשות גם להתמודד עם סוגיות תכנוניות רחבות יותר. ועדות תכנון רבות ברחבי הארץ מתמודדות עם עומסי עבודה, ואילו מדיניות הדיור הלאומית נתונת במגמות של עליית מחירים בשוק השכירות והתמודדות עם פרויקטי התחדשות עירונית. בתוך ההקשר הזה, הקרב בין קק"ל לאקסטל מציב אתגר לא רק לבית המשפט, אלא גם למקבלי ההחלטות בתחום הדיור והתכנון, שנדרשים להבין כיצד ניתן לאזן בין זכויות יזמים לזכויות דיירים ובין עניין ציבורי לאינטרס פרטי.
המשך ההליך בבג"ץ ייערך בחודשים הקרובים, ומומחים מעריכים כי ההכרעה עשויה להתקבל בתוך שנה. עד אז, שוק הנדל"ן הישראלי ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות, כאשר על הפרק עומדים עתידן של כ-900 דירות בירושלים, עתידה של עסקה בשווי 750 מיליון שקל ושאלות עקרוניות על היחסים בין גופים ציבוריים ליזמים זרים בשוק המקרקעין.
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
אקסטל רכשה ב-2023 תמורת כ-750 מיליון שקל את הבעלות על כ-520 דונם בשכונות רחביה וטלביה בירושלים, ובכלל זה הזכות להחליט האם להאריך את חכירת הדירות בתום תקופתה. קק"ל טוענת כי סביר שהחכירה תוארך, בעוד בעלי הדירות חוששים לתשלום עבור הארכה.
-
הפטריארכיה, שהחכירה את הקרקעות לקק"ל בשנות ה-50, הודיעה לבג"ץ כי לא היה ספק שהחכירה תוארך. כעת, כאשר היא תומכת בעמדת קק"ל, נחלשת טענת אקסטל לפיה אין ספק שקק"ל תהיה מוכנה להאריך את החכירה - ובכך מוטל צל על שווי העסקה של ברנט.
-
דיירי הקרקעות מחזיקים בחכירה שאמורה לפוג ב-2051. אם תוכניות ההארכה של קק"ל יוסרו, הם עשויים להידרש לשלם בעתיד עבור הארכת החכירה, ולכן הגישו עתירה לבג"ץ שתחייב את קק"ל להאריך את החכירה בתנאים קבועים.
-
ברנט מקדם תוכנית ענק לבניית מגדלי מגורים ומסחר בשטחים פנויים ובשטחי ציבור במרכז ירושלים. התוכנית מוצגת לוועדת התכנון המחוזית, אשר טרם גיבשה עמדתה, ועשויה להשפיע על אופיו של אחד האזורים היוקרתיים בעיר.