חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2540 +0.19% (0.01)
יורו-שקל: 3.5650 -0.01% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,387.9400 -0.91% (-593.31)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2997 +0.22% (0.01)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.44% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8760 +0.37% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1896 +0.12% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2762 +0.23% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7869 +0.27% (0.00)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4149 +0.34% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8123 +0.08% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3165 +0.13% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5593 -0.16% (0.00)

שיא של 1.4 מיליון יציאות לחו"ל: הישראלים ממשיכים לטוס והתיירות הנכנסת נשארת מאחור

נתוני הלמ"ס חושפים תמונה מורכבת בענף התיירות: שיא יציאות לחו"ל לצד פער עצום בתיירות הנכנסת, מחירי טיסות שמתחילים לרדת והתעוררות של משבר הים האדום על שוק הקרוזים

אתר כלכלה · 7 באוקטובר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה
שיא של 1.4 מיליון יציאות לחו"ל: הישראלים ממשיכים לטוס והתיירות הנכנסת נשארת מאחור
נתב"ג שובק פעילות: כ-1.4 מיליון ישראלים יצאו לחו"ל באוגוסט, יותר מבתקופה שלפני המלחמה (אילוסטרציה)

הישראלים לא מפסיקים לטוס: שיא חדש של יציאות לחו"ל

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו לאחרונה מציירים תמונה חד-משמעית לגבי תיירות היציאה: כ-1.4 מיליון ישראלים יצאו מהארץ באוגוסט, מספר שעקף את הנתון שנרשם באוגוסט 2023, החודש האחרון שלפני המלחמה. מתחילת השנה נרשמו יותר מ-6 מיליון יציאות מהארץ, ומדובר ברצף חודשים שבו ענף התעופה האזרחית חוזר לפעילות כמעט מלאה. גם ביולי נרשם נתון חזק במיוחד של כ-1.3 מיליון יציאות, שנחשב אז לשיא מתחילת המלחמה – והנתון החדש סוחט אותו תוך חודש אחד בלבד. ההתאוששות מפתיעה במיוחד נוכח ההערכות הצנועות בענף בתחילת השנה, שכללו הוצאות עובדים לחל"ת במלונאות וקריסת משרדי נסיעות בעקבות גלי הביטולים.

הנתונים הפיננסיים של הנוסעים מאשרים את התמונה. נתוני ארנק המט"ח הדיגיטלי LAYA, שאפשרו להציץ להוצאות הישראלים בחו"ל, העלו כי ההוצאה הממוצעת לנוסע עמדה על כ-4,069 שקל, וכי יפן תופסת את המקום הראשון בהוצאות בפער משמעותי מיעדים אחרים. בגלובס דווח כי משפחות ישראליות נוהרות לתאילנד גם במחיר שבירת קרן השתלמות, במקביל לירידת קסמו של הכול כלול בטורקיה. במילים אחרות, הביקוש הישראלי לחו"ל לא רק שב לעצמו – הוא מגוון יעדים, מעמיק הוצאות ומוכיח כי תחושת הדחיפות לצאת מהארץ הפכה לגורם כלכלי קבוע בהתנהגות הצריכה של משקי הבית.

מהיכן בא הכסף: המשמעות הכלכלית של גל היציאות

מנקודת מבט כלכלית, גל היציאות הוא חרב פיפיות. מצד אחד, הוא מאפשר לחברות התעופה הישראליות ולשוק המלונאות ביעדים המרוחקים לחזור להכנסות, ותורם לתחושת נורמליזציה בשוק העבודה ובביטחון הצרכני. מצד שני, מדובר בהוצאה נטו של מטבע חוץ מהמשק – כ-4,000 שקל לנוסע בממוצע כפול מיליוני נוסעים בחודש, הם מאות מיליוני שקלים שזורמים החוצה מדי חודש במקום להתגלגל בעסקים מקומיים. הפער בולט עוד יותר לאור העובדה שהתיירות הנכנסת, שמביאה מטבע חוץ לישראל, נמצאת בשפל מתמשך. בענף המלונאות המקומי מתואר סנטימנט שלילי: מאזן הלינות של ישראלים בבתי המלון בארץ חיובי, אך מאזן הלינות של תיירים נותר שלילי ומכביד על כל שרשרת הערך – מהמלונות ועד המסעדות, המדריכים וההסעות.

lightbulb טיפ מהמומחה

מי שיכול לדחות את החופשה בכמה שבועות עשוי לשלם הרבה פחות: המחירים ברומא יורדים בכ-75%, בבודפשט בכ-70% ובאתונה בכ-65%. גם טיסות לניו יורק צפויות להתייקר פחות בהמשך הסתיו, בשל יותר מושבים ופחות ביקוש. גמישות בתאריכים היא כלי החיסכון המשמעותי ביותר כרגע.

יש גם ממד תחרותי בין-לאומי. בדוחות העולמיים האחרונים נקבע כי התיירות העולמית כבר עברה משלב ההתאוששות לצמיחה, עם כ-1.5 מיליארד תיירים בינלאומיים נרשמו השנה, ו-101 מתוך 110 כלכלות שיפרו את תנאי הפיתוח של הענף. אלא שבמקביל, ב-75% מהמדינות התחרותיות נשחקה בעוד חדרי המלון התייקרו בכ-6% בממוצע. ישראל, שנמצאת בתקופה שבה דווקא ניתן היה לנצל את הביקוש העולמי הגואה, מפספסת את הרכבת: מספר התיירים הנכנסים נמוך משמעותית מהתקופה שלפני המלחמה, ובענף מסבירים כי קיים קשר ישיר בין תדמיתה של ישראל בעולם לבין זרם המבקרים.

התיירים האמריקאים חוזרים – אבל בטפטוף

ישנו אות אחד מעודד בשוק הנכנס: דיווחים בכלי תקשורת בעולם מצביעים על חזרה הדרגתית של תיירים אמריקאים לישראל, אחרי שנתיים קשות בענף. נתוני הלמ"ס מציגים זינוק של כ-29% בכניסת תיירים ביולי – כ-111 אלף כניסות מבקרים לעומת כ-85 אלף בתקופה המקבילה בשנה שעברה. אלא שהצמיחה הזאת מנותקת מהמספרים ההיסטוריים: לאורך השנה נרשמה ירידה של כ-11% בכניסת תיירים בהשוואה שנתית, ובענף מדברים על קיץ נוסף שנחשב לאבוד. בנוסף, נתקלים גורמים בשוק בקושי להשיג כיסוי ביטוחי מחברות זרות למבקרים, ובהיעדר קווי תעופה סדירים מספיק. מדובר בשוק שמתאושש בקצב אסיאתי רגוע בעוד הביקוש היוצא ממריא.

מחירי הטיסות בדרך לירידה: ההיצע חוזר לשוק

בעוד המלחמה בשיאה בתחילת השנה הפכה כרטיסי טיסה למוצר נדיר ויקר, המצב השתנה באופן ניכר. כפי שדווח בביזפורטל, מי שיכול לדחות את החופשה בכמה שבועות עשוי לשלם הרבה פחות: מחירי הטיסות לרומא יורדים בכ-75%, לבודפשט בכ-70% ולאתונה בכ-65%, וגם טיסות לניו יורק צפויות להתמתן בהמשך הסתיו. הסבר הוא פשוט וקלאסי של כלכלת שוק: פחות ביקוש לאחר החופש הגדול, יותר חברות תעופה שחוזרות להפעיל קווים מישראל, ויותר מושבים שמוצעים למכירה. איטליה הפכה ליעד החם של נתב"ג עם טיסות ישירות ל-11 ערים, כאשר מנעד המחירים נפתח החל מ-150 דולר. עבור הצרכן הישראלי, מדובר באחד מהזנים המרגישים ביותר של התאוששות התעופה – פתאום אפשר לטוס לאירופה במחירים שהיו מקובלים לפני שנים.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מאחורי שיא היציאות לחו"ל מסתתר גם סיפור שלילי עבור המשק המקומי: כסף שיוצא החוצה במקום להתגלגל בעסקים ישראליים, מלונות שמאבדים לקוחות מקומיים והכנסות ממטבע חוץ שלא מגיעות. פער בין תיירות יוצאת מנצנצת לתיירות נכנסת מדשדשת מצביע על חוסר תפיסה כלכלית-תיירותית ארוכת טווח במדינה.

תאילנד מקצרת את השהייה: מה זה אומר לישראלים

גם ברמה הרגולטורית מתרחשים שינויים שמשפיעים ישירות על כיסם של מטיילים ישראלים. תאילנד, שהפכה בשנים האחרונות ליעד מבוקש ונגיש יותר עבור ישראלים, מקצרת רשמית את תקופת השהייה ללא ויזה מ-60 ל-30 יום לאזרחי 60 מדינות, ובהן ישראל. השינוי, שייכנס לתוקף ב-15 בספטמבר, מחייב מטיילים שמתכננים שהייה ארוכה לתכנן אחרת – בין אם בהנפקת ויזה מראש ובין אם בקיצור החופשה. המהלך מגיע בתקופה שבה דווקא נרשמת עלייה בביקוש הישראלי לתאילנד, שמשווקת את עצמה באופן אקטיבי כחלופה משתלמת לחבילות הכול כלול בטורקיה. ההערכה בענף היא שההשפעה על הביקוש תהיה מוגבלת, אך ההוצאה הממוצעת עשויה לעלות בשל עלויות ויזה נוספות למטיילים ארוכי טווח.

משבר הים האדום ממשיך לפגוע בקרוזים ובתיירות האזורית

במקביל, משבר הביטחון בים האדום ממשיך להכות בענף השייט ובתיירות האזורית. חברות קרוזים בינלאומיות מבטלות עונות שלמות במזרח התיכון ומעבירות אוניות ליעדים בטוחים יותר באירופה ובקריביים. ירדן רשמה ירידה של 5.3% בהכנסות מתיירות, ותעלת סואץ עדיין רחוקה מרמות הפעילות שלפני המשבר. ההסלמה באזור באב אל-מנדב ומחירי הנפט הגבוהים מייקרים את עלויות הטיסות, המלונות והחופשות בכל האזור – מצב שמקשה על התאוששות התיירות האזורית בטווח הקרוב. עבור ישראלים, פירוש הדבר הוא היעדר כמעט מוחלט של היצע קרוזים מהים הסגול ומנמלי האזור, ומחירים גבוהים יותר לחופשות ים בינלאומיות שמתומחרות על בסיס סיכון ביטוחי ודלק יקר.

פער דיגיטלי: מידע פיננסי הופך לכלי צרכני

שינוי נוסף שראוי להדגיש הוא החשיפה הגוברת של נתוני צריכה אישיים של מטיילים. נתוני ארנק המט"ח הדיגיטלי של LAYA אפשרו לראשונה לצלול לא רק ליעדים שאליהם נסעו ישראלים אלא גם להוצאות בכל יעד – ויפן, כאמור, בפער משמעותי. עבור הענף, מדובר במהפכה מידעית: חברות תעופה, מלונות ומשרדי נסיעות יכולים למפות את העדפות הצריכה של המטייל הישראלי ברזולוציה גבוהה, ולתמחר בהתאם. גם לצרכן עצמו יש יתרון – ידיעה שביפן או ברומא אפשר לשלם פחות או יותר בהתאם לעונה ולהיצע, יכולה להפוך את ההזמנה להחלטה מושכלת יותר.

לאור התמונה המתוארת, ענף התיירות הישראלי מצוי בנקודת מפתח: תיירות יוצאת שמנצנצת, תיירות נכנסת שמתמודדת עם שפל ותיירות אזורית שנפגעת ממלחמות צד. השאלה הכלכלית המרכזית בחודשים הקרובים היא האם חזרתן של חברות תעופה זרות והמשך ההתרחבות של חברות ישראליות יוזילו את המחירים מספיק כדי לשמר את גל הנסיעות – והאם המדינה תנקוט בצעדים אקטיביים להחזרת תיירים נכנסים, או שתמשיך להסתמך על נוסעי החוץ בלבד. נכון לעכשיו, הכדור נמצא בעיקר במגרש של השוק הפרטי – והוא משחק טוב בצד היוצא.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-1.4 מיליון ישראלים יצאו מהארץ באוגוסט, מספר העולה על נתון אוגוסט 2023 - התקופה שלפני המלחמה. מתחילת השנה נרשמו יותר מ-6 מיליון יציאות מהארץ, וזהו הנתון החזק ביותר שנמדד מאז פרוץ המלחמה.

  • הירידה נובעת משילוב של ירידה בביקוש בתקופה שלאחר החופש הגדול, חזרה של חברות תעופה זרות לפעול מישראל והגדלה של היצע המושבים. ברומא המחירים יורדים בכ-75%, בבודפשט בכ-70% ובאתונה בכ-65%, וגם בניו יורק צפויה התמתנות.

  • התיירות הנכנסת רחוקה מהתאוששות מלאה: ביולי נרשמו כ-111 אלף כניסות מבקרים, זינוק של כ-29% בהשוואה שנתית אך עדיין צניחה של כ-11% בכניסת תיירים לאורך השנה לעומת 2025, ופער משמעותי מול התקופה שלפני המלחמה. גם חברות ביטוח זרות מסרבות בחלק מהמקרים לבטח מבקרים.

  • חברות קרוזים בינלאומיות מבטלות עונות שלמות במזרח התיכון ומעבירות אוניות לאירופה ולקריביים. ירדן רשמה ירידה של 5.3% בהכנסות מתיירות, ותעלת סואץ רחוקה מרמות הפעילות שלפני המשבר, מה שמייקר גם טיסות וחופשות באזור.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!