חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2515 +0.10% (0.00)
יורו-שקל: 3.5733 +0.33% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,747.4700 -1.90% (-1,233.33)
לירה שטרלינג-שקל: 4.3007 +0.66% (0.03)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.54% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8780 +0.54% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1914 +0.47% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2765 +0.53% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7882 +0.50% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4141 +0.39% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8139 +0.63% (0.01)
כתר שוודי-שקל: 0.3171 +0.41% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5606 +0.68% (0.00)

מחסום ההתחדשות העירונית נפרץ בפרדס חנה: שני מתחמים הופלו בתוך ימים ועוד שניים בפתח

בקרב על ההתחדשות העירונית: רשויות מקומיות חוזרות למשחק, ועדות תכנון מאשרות פרויקטים שנתקעו לשנים

אתר כלכלה · 7 באוקטובר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה
מחסום ההתחדשות העירונית נפרץ בפרדס חנה: שני מתחמים הופלו בתוך ימים ועוד שניים בפתח
הריסת מתחם הצפירה בפרדס חנה: ציון דרך בהתחדשות העירונית במגזר העירוני (אילוסטרציה)

מחסום ארוך שנים בהתחדשות העירונית בפרדס חנה כרכור נפרץ השבוע, כאשר שני מתחמים של מבני שיכון ישנים נהרסו בתוך ימים ספורים בדרך להקמת פרויקט חדש, ושני מתחמים נוספים צפויים להימשך בהמשך. דיווח כלכליסט מצביע על תנופה שמתרחשת לאחר יותר מעשור של תכנונים ועיכובים, שבהם לא נבנה בפרדס חנה כרכור אף פרויקט התחדשות עירונית. הרשויות המקומיות יחד עם המדינה הקימו מנהלת להתחדשות עירונית, והתרומה לעליית המחירים ולביקושים באזור הייתה מורגשת – רוב המתחמים הפוטנציאליים כבר סגורים עם יזמים.

הריסת מתחם הצפירה: ציון דרך בהתחדשות העירונית במגזר העירוני

צילומים של הריסת מתחם הצפירה בפרדס חנה מתעדים את המפנה. אחרי יותר מעשור של תכנונים ועיכובים, בתוך שבוע ייהרסו שני מתחמים של מבני שיכון ישנים בדרך להקמת פרויקט חדש. התהליך מתאפשר הודות לשיתוף פעולה בין הרשות המקומית לבין מנהלת ההתחדשות העירונית שהוקמה במשותף עם המדינה, מהלך שהאיץ את הליכי התכנון והאישורים. השאלה הנשארת פתוחה היא האם מדובר בתופעה מקומית או בתחילתה של מגמה ארצית שתגיע גם לערים במרכז ובפריפריה.

מעבר להיבט התכנוני, ההתחדשות העירונית במגזר העירוני מתמודדת עם אתגרים כלכליים מורכבים. מחירי הדירות יורדים במקביל לעליית עלויות הבנייה, וכפי שפורסם בביזפורטל, הפינוי־בינוי הופך לעסק הרבה יותר מסוכן עבור יזמים. במקרה של פרדס חנה, התרומה לעליית המחירים ולביקושים באזור הייתה מורגשת, ורוב המתחמים הפוטנציאליים כבר סגורים עם יזמים שהציגו תוכניות עסקיות. עם זאת, הריסת מבני מגורים ותיקים מהווה גם אתגר חברתי, שכן מדובר בתהליך המשפיע ישירות על חיי תושבים ותיקים ומחייב ליווי סוציאלי ומשפטי מסועף.

ועדות תכנון מאשרות תוכניות בנייה
ועדות התכנון מאשרות תוכניות שנתקעו לשנים, במגזר העירוני ובערים נוספות ברחבי הארץ

ערים נוספות מחזירות את הקלות הבנייה לסדר היום

אחרי הפרסום בגלובס על החלטת עיריית תל אביב־יפו לקדם תוכנית להחזרת ההקלות בנדל"ן למגורים, גם בערים נוספות, בהן ראשון לציון ויבנה, מקדמים החלטות דומות. המהלך נועד להאיץ את שוק הדיור ולעודד יזמים לבנות בערים שבהן תהליכי האישור היו איטיים. עם זאת, נשאלת השאלה האם ההליך ישפר את המצב או יסרבל אותו, שכן עדכון תבע ואישור ועדות עשויים להימשך חודשים ואף שנים, ולא כל רשות מקומית מציעה את אותם תנאים ליזמים ולבעלי קרקעות.

trending_up שינוי מגמה: המגזר העירוני נכנס למשחק

השפעה משמעותית שצריך להכיר ולהבין את המשמעות שלה.

במקביל, מתחם הבורסה ברמת גן ממשיך לקבל אישורים למגדלים נוספים לתעסוקה. לפי גלובס, רמת גן מאשרת עוד ועוד מגדלים במתחם, בעוד שבתל אביב יושלמו בקרוב מאות אלפי מ"ר של משרדים. השאלה שנשארת פתוחה היא האם יהיה ביקוש לכל השטחים הללו, וכיצד יעבוד עירוב השימושים באזור שמתפתח בקצב מואץ. גם בירושלים, ברחוב בורוכוב, אושרה תוכנית פינוי־בינוי שבה שלושה בניינים ותיקים עם 46 דירות ושמונה יחידות מסחר יפונו, ובמקומם יוקמו כ־190 דירות בשני בניינים, כך שהחברות המקדמות מכוונות להבשלת הפרויקט לקראת תחילת הקמה בשנה הקרובה.

בית המשפט העליון מחייב מלווה פיננסי לפצות רוכשים

בהחלטה בעלת משמעות רחבה לשוק הדיור, קבע בית המשפט העליון לראשונה כי המלווה הפיננסי נכנס בנעלי היזם שקרס, ועליו לפצות את רוכשי הדירות על איחורים במסירה. עם זאת, הפיצוי לא יחושב מיום קריסת היזם אלא מיום מינוי הכונס, כך שהרוכשים מקבלים הגנה חלקית אך לא מלאה. ההחלטה מהווה תקדים שישפיע על עשרות פרויקטים בהם יזמים נקלעו לקשיים כלכליים, ומשנה את חשיפת המלווים הפיננסיים לסיכוני ההתחדשות העירונית.

במקביל, מתמשכים גם המאבקים סביב היטלי ההשבחה. בית המשפט העליון דחה את בקשת בעלי הקרקעות בכיכר המדינה לערער על הפסיקות הקודמות, בהן נקבע היטל ההשבחה בעקבות תוספת שטחי השירות בפרויקט, בסכום של 45 מיליון שקל. במקביל, בית המשפט המחוזי הפך החלטה של ועדת הערר וקבע כי בעסקת קומבינציה הפטור על ממ"ד חל על הבנייה שמבצע בעל הנכס, בעוד זכויות שמועברות ליזם עשויות להתחייב בהיטל. המשמעות יכולה להגיע למאות אלפי שקלים בפרויקט, ולהשפיע על התמורה לבעלי הדירות ועל הכדאיות ליזם.

הכנסייה היוונית וקק"ל: מחלוקת קרקעות שמציתה אש בירושלים

בפרשת קרקעות הכנסייה היוונית אורתודוקסית בירושלים, ההידרדרות ביחסים בין הצדדים מגיעה לרגע מכריע. לאחר שהודיעה לבג"ץ כי ההסכם שחתמה עם קק"ל בשנות ה־50 להחכרת הקרקעות נועד להתחדש על ידי הקרן, שיגרה הכנסייה היוונית אותודוקסית הבהרה שהופכת את עמדתה, וטענה כי "הסכם החכירה אינו הסכם מתחדש". הפטריארכיה טענה כי אין לה כל פרשנות על תוכן ההסכם והאפשרות להארכתו, מה שעשוי לשנות משמעותית את החלטת בג"ץ בפרשה. בדיון הצפוי בבג"ץ ביום רביעי, שופטי העליון ידונו בעתירה שהגישו בעלי הדירות בקרקעות שמחזיקה חברת אקסטל של המיליארדר גארי ברנט, שקנתה את הזכויות לקרקעות הכנסייה שהפטריארכיה היוונית החכירה לקק"ל.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

ההתלהבות מהחזרת ההקלות בבנייה עשויה להטעות: הליך מורכב של עדכון תבע ואישור ועדות עשוי לסרבל את השוק במקום להאיץ אותו. יזמים ובעלי קרקע מתמודדים עם אי ודאות רגולטורית, ולא כל רשות מקומית מציעה את אותם תנאים. ייתכן כי ההקלות יגבירו את הביקוש בערים מסוימות רק לאחר שנים, ובינתיים הן יוצרות עוד שכבת מורכבות בשוק הדיור.

ההתפתחות בעלת עלות עצומה על עשרות אלפי חוכרים בשכונות ירושלים, שבהן נבנו על הקרקעות הללו בתים רבים. מי שמחזיק בנכסים על קרקעות אלה מתמודד עם אי ודאות משפטית רחבה, שעשויה להשפיע על ערך הנכס ועל אפשרות המכירה שלו. גארי ברנט, שמחזיק בשטחים נרחבים במרכז ירושלים, החל לקדם תוכנית ענק לבנייה בשטחים פנויים ושטחי ציבור, שהוצגה לבכירים בוועדת התכנון המחוזית שעדיין לא גיבשו את עמדתם. הפרשה מדגימה כיצד סכסוך קרקעות היסטורי מגיע לכדי מחסום של עשרות שנים, וכיצד פסיקה שיפוטית יכולה לשנות את מאזן הכוחות בין גופים גדולים לבין אזרחים פרטיים.

בנקים נגד יזמים: חובות של מאות מיליונים מגיעים לכינוס נכסים

במקביל לתנופה בהתחדשות העירונית, שוק הנדל"ן רואה גם קריסות של חברות בנייה. חברת הבנייה נטע ליפשיץ מבקשת חדלות פרעון בחובות של 108 מיליון שקל, ומדווחת על חוב של 43 מיליון שקל לבנק הפועלים, 44 מיליון שקל לספקים וקבלני משנה ו־29 מיליון שקל לבעליה. בנק לאומי הצטרף לבקשת כינוס נכסים ליגל יזמות בחוב של 290 מיליון שקל, חודש לאחר שמרכנתיל ביקש כינוס נכסים לחברה בגין חוב בסך 180 מיליון שקל. לאומי מציין כי "חלה החמרה ניכרת במצבה הכלכלי הכולל של החברה" וקיימת "פגיעה ביכולתה לבצע עסקות לצורך שיקום פעילותה".

הקריסות הללו מגיעות בשעה שבה מחירי הדירות יורדים בשוק החופשי, וכפי שחשף דה מרקר, כמעט 100 נכסים ועשרות מיליונים התאדו במשבר בקבוצת השקעות הנדל"ן החרדית בבריטניה, שם גייס ברוך וולדרסקי 68.5 מיליון ליש"ט ממאות חרדים מישראל. בעקבות הידרדרותה לסף חדלות פירעון, הקימו המשקיעים "ועד הצלה" עם בית דין רבני, והבדיקה הראשונית "חשפה תמונה מטרידה של עשרות נכסים שהתהליכים הפיננסיים סביבם לא התבצעו כשורה". ההתפתחויות הללו מציבות סימן שאלה רציני מול ההתחדשות העירונית שמתפתחת במקביל, שכן הן מראות שגם בתקופה שבה הביקוש לדיור גבוה, יזמים רבים מתקשים לעמוד בהתחייבויותיהם הפיננסיות.

המשך ההתפתחויות: מהגרלות מגרשים ועד חסימת מאגרי מידע

בחזית נוספת של שוק הדיור, רשות מקרקעי ישראל השלימה קידוחים ברוב המגרשים בגוש הגדול בשדה דב, והיא ממתינה לתוצאות המעבדה שיקבעו את היקף הזיהום והשלכותיו. רמ"י צופה לקבל את התוצאות בתוך עד 30 יום, ולאחר השלמת הבדיקות ניתן יהיה לקדם את הגרלת המגרשים לכ־1,700 בעלי הזכויות בגוש הגדול. במקביל, מדווח בגלובס כי כמעט 600 אלף יחידות דיור נכללו בהסכמי הגג מאז החלטת הממשלה ב־2013, אך רק כ־44% מהן שווקו בפועל, נתון שמעיד על פער משמעותי בין הכוונות התכנוניות לביצוע.

בחזית השקיפות, מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' אמר כי החסימה הזמנית של מאגר עסקאות הנדל"ן הציבורי נועדה להתמודד עם "עומס כבד שעלול להשבית חלק ממערכות הרשות", וכי ברשות שוקלים שינוי מדיניות המחייב התערבות בחקיקה. בגלובס נטען כי ברשות מנופפים בצורך "להגן על מערכותינו מפני מתקפות AI", אך באקדמיה ובמכוני מחקר מזהירים מפגיעה קריטית בהנגשת מידע לציבור. המשמעות היא שצרכני הדיור, שעד לאחרונה יכלו לגשת לנתוני עסקאות בקלות, מתמודדים כעת עם הגבלות שמקשות עליהם לבחון מחירי שוק לפני עסקה.

", }

שאלות נפוצות (FAQ)

  • בתוך שבוע הופלו שני מתחמי מבני שיכון ישנים בדרך להקמת פרויקט חדש, ושני מתחמים נוספים צפויים להימשך בהמשך. הרשויות המקומיות יחד עם המדינה הקימו מנהלת להתחדשות עירונית שמלווה את הפרויקטים.

  • אחרי פרסום החלטת עיריית תל אביב־יפו להחזיר הקלות בנדלן למגורים, ערים נוספות כמו ראשון לציון ויבנה מקדמות החלטות דומות. המטרה להאיץ את שוק הדיור ולעודד יזמים לבנות, אם כי יש הטוענים כי ההליך עשוי להסרבל אותו.

  • בית המשפט העליון קבע לראשונה כי המלווה הפיננסי נכנס בנעלי היזם שקרס, וחייב אותו לפצות את רוכשי הדירות על איחורים במסירה מיום מינוי הכונס, ולא מיום קריסת היזם.

  • השילוב של ירידת מחירי הדירות ועליית עלויות הבנייה הופך את ההתחדשות העירונית לעסקה מסוכנת יותר עבור יזמים. עם זאת, פרויקטים במגזר העירוני, שבהם הרשויות פועלות לצד המדינה, מקבלים תנופה חדשה.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!