חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2513 +0.09% (0.00)
יורו-שקל: 3.5719 +0.29% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,663.2800 -1.81% (-1,173.35)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2987 +0.61% (0.03)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.49% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8755 +0.48% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1911 +0.46% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2755 +0.48% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7877 +0.47% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4140 +0.37% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8138 +0.61% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3170 +0.38% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5608 +0.72% (0.00)

הריטייל מדיה תופס את מרכז הבמה: מיזוג A2Z-דיה וההימור של הקמעונאים על עתיד הפרסום

עגלות חכמות, שטחי פרסום דיגיטליים ומכרזי מדיה בהיקף של מאות מיליוני שקלים: ענף הפרסום בישראל נכנס לתקופה של שינוי מבני

אתר כלכלה · 8 באוקטובר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה
הריטייל מדיה תופס את מרכז הבמה: מיזוג A2Z-דיה וההימור של הקמעונאים על עתיד הפרסום
עגלות קנייה חכמות ושטחי פרסום דיגיטליים הופכים את הסופרמרקט לזירת פרסום מבוקשת (אילוסטרציה)

הקמעונאים הופכים למפעילי מדיה: מיזוג חדש משרטט את פני הפרסום הבאים

ענף השיווק והפרסום בישראל נמצא השבוע בסבב התארגנות מחודש, לאחר ששתי ידיעות שפורסמו בגלובס ובכלכליסט משרטטות יחד תמונה של שוק שמשנה את כללי המשחק שלו. מחד, חברת A2Z Cust2Mate הודיעה על רכישת חברת הדיה תמורת כ-15 מיליון דולר, במהלך שמשלב עגלות קנייה חכמות עם שטחי פרסום פיזיים ודיגיטליים בנקודות המכירה. מאידך, התברר כי ענקית הקוסמטיקה לוריאל הכריעה את אחד המכרזים הגדולים בענף, כאשר מקאן תל אביב תמשיך לנהל את תקציב הפרסום שלה המוערך בכ-100 מיליון שקל בשנה, ויוניברסל מקאן תוביל את רכש המדיה. שני האירועים, שכל אחד מהם בפני עצמו נשמע טכני, יחד מצביעים על תזוזה עמוקה במרכז הכובד של התעשייה.

המיזוג בענף הריטייל מדיה מעיד על כך שהקמעונאים כבר לא רואים את עצמם רק כמוכרי מוצרים, אלא כבעלי נכס מדיה רב ערך: תשומת הלב של הצרכן ברגע שבו הוא מקבל את החלטת הקנייה. טכנולוגיית העגלות החכמות של Cust2Mate, המצוידות במסכים וביכולות זיהוי מוצרים, מאפשרת להציג פרסומות ממוקדות לקונה תוך כדי סיבוב בסופרמרקט, ואילו לחברת דיה ניסיון מוכח בהפעלת שטחי פרסום ברשתות השיווק. השילוב יוצר שחקן אנכי שמציע למפרסם מסע פרסום שלם משער החנות ועד לעגלה עצמה, מודל שעד כה היה שמור בעיקר לענקיות הדיגיטל הגלובליות.

מכרז לוריאל: מאה מיליון שקל שמייצבים את סוכנויות הפרסום

בצד המפרסמים, ההכרעה במכרז של לוריאל משקפת תחרות עזה על אחת מנקודות התמיכה הכלכליות היציבות ביותר בתעשייה המקומית. תקציב בהיקף של כ-100 מיליון שקל בשנה, המפוזר על פני 22 מותגים תחת קורת גג אחת, מהווה עוגן הכנסות משמעותי עבור הסוכנות הזוכה ועבור כל שרשרת הספקים סביבה – מחברות הפקה ועד פלטפורמות המדיה. העובדה שמקאן תל אביב שמרה על החשבון, כך שהודיעה בגלובס, מעידה על מגמה שבה לקוחות גדולים מעדיפים המשכיות ורצף אסטרטגי על פני מהלכי בזק של החלפת ספקים, אך דווקא פיצול בין יחידות – כאשר רכש המדיה עובר ליוניברסל מקאן – מרמז על רצון לייעל את ההוצאה בכל פעימה.

עבור שוק הסוכנויות הישראלי, שנמצא בשנים האחרונות תחת לחץ מתמיד מצד פלטפורמות עצמאיות וצוותי מדיה ביתיים של המותגים, מכרז בסדר גודל כזה הוא תזכורת לכך שהבקיאות בניהול תקציבים מורכבים עדיין שווה הרבה כסף. קבוצה שמנהלת עשרות מותגים בו-זמנית נדרשת לג'ונגלירט בין קהלי יעד שונים, ערוצים שונים ותקציבים שונים, תוך שמירה על קוהרנטיות של המותג-אם. זו בדיוק הסיבה שמכרזים כאלה נמשכים חודשים, כוללים בדיקות עומק של יכולות הדאטה והמדידה של הסוכנויות, ומסתיימים בהחלטות שמשפיעות על הריווחיות של שוק הפרסום כולו לאורך שנים.

trending_up שינוי מגמה: הפרסום עובר לתוך החנות

השפעה משמעותית שצריך להכיר ולהבין את המשמעות שלה.

הכלכלה של ריטייל מדיה: למה הרשתות מתלהבות

המנוע שמזרים כסף אל הזירה החדשה הזו פשוט יחסית: שולי הרווח על מכירת פרסום גבוהים באופן משמעותי משולי הרווח על מכירת מוצרים בקמעונאות מזון, שם המרווחים נמדדים לעתים באחוזים בודדים. כאשר רשת מצליחה למכור ליצרן מקום על מסך של עגלה חכמה, באנר באפליקציה או מדף דיגיטלי ממוקד, היא מייצרת הכנסה עם מבנה עלות כמעט קבוע. זו הסיבה שרשתות ברחבי העולם, ובהן וולמארט ואמזון, הפכו את זרוע המדיה שלהן לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, וזו הסיבה שהשחקנים המקומיים ממהרים להצטייד בטכנולוגיה ובשטחים שיאפשרו להם להציע חבילה דומה בישראל.

הדאטה היא החלק השני של המשוואה. רשת קמעונאית יודעת מה הלקוח קונה, באיזו תדירות, באיזה מחיר ובאיזה סניף, ויכולה להציע למפרסם יכולת מיקוד שערוצי הפרסום המסורתיים יתקשו להתחרות בה. עגלה חכמה שמזהה שהקונה עבר ליד מדף מוצרי התינוקות יכולה להציג באותו רגע פרסומת של מותג מטרנות, וכך לחבר בין נוכחות פיזית לפרסום דיגיטלי מדויק. עבור המפרסמים, שמודדים כל שקל של תקציב, מדובר בהבטחה שקשה להתעלם ממנה – והרשתות, מצידן, מבינות שהמידע הזה שווה כסף רב גם מחוץ לקופות המכירה.

מהם המחסומים בדרך?

בד בבד, הדרך להפיכת הריטייל מדיה לערוץ מרכזי בישראל אינה חפה ממכשולים. ראשית, קיימת שאלת קנה המידה: שוק הצריכה הישראלי מרוכז במספר מצומצם של רשתות גדולות, וכל רשת מחזיקה בפני עצמה חלק יחסי מהנתונים, מה שמקשה על מפרסם לבנות קמפיין ארצי אחיד. שנית, ישנה סוגיית הרגולציה והפרטיות, שכן שימוש בדאטת רכישות לצורך מיקוד פרסום מחייב עמידה בדרישות חוק הגנת הפרטיות ובהסכמות מפורשות של לקוחות. לבסוף, קיים אתגר האמון של הצרכן עצמו – קהל שגדל על חוויית קנייה נטולת מסכים בעגלה עשוי לקבל בתקיפות ניסיון להפוך את הסופר לזירה פרסומית נוספת.

במקביל, מתרחשת תזוזה גם בצד התקשורת הדיגיטלית הישירה. חברת וולט, שהגדילה בחודשים האחרונים את הכנסות הפרסום שלה מתוך האפליקציה, מדגימה כי פלטפורמות קמעונאיות ושירותיות ממוקדות מצליחות להפוך את התנועה הביקורתית של המשתמשים למוצר פרסומי של ממש. המפרסמים, מצידם, מזרימים תקציבים אל הערוצים הללו דווקא בתקופות שבהן הצריכה הפרטית בישראל מציגה התאוששות – נתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי שפרסמה חברת שבא הצביעו השבוע על היקף הוצאות של יותר מ-1.7 מיליארד שקל ביום, עלייה של 6.2% בתקופה השנתית – מה שמגדיל את שוויו של כל מגע פרסומי בסמיכות לרגע הרכישה.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מאחורי ההתלהבות מהריטייל מדיה מסתתרת שאלה לא פשוטה: האם הצרכן באמת מעוניין בשכבת פרסום נוספת בזמן שהוא דוחף עגלה? מבקרי המודל טוענים כי עומס הפרסום בנקודת המכירה עלול לשחוק את חוויית הקנייה, וכי הרווחיות הגבוהה מפרסום עלולה לגרום לרשתות להזניח את ליבת העסק – השירות והמחיר ללקוח.

הקרב על הדאטה: הכוח עובר מהסוכנויות אל הרשתות

מה שמחבר בין שני האירועים של הימים האחרונים הוא שאלת השליטה בדאטה וביחסי הגומלין עם הצרכן. במודל הוותיק, המותג שכר סוכנות, הסוכנות קנתה מדיה, והצרכן קיבל את המסר דרך ערוצים שהוא לא שלט בהם. במודל החדש, הרשת הקמעונאית מחזיקה הן במידע על הצרכן והן בנקודת המגע הפיזית או הדיגיטלית, ומציעה למותג חבילה שלמה של מיקוד, תוצאה ומדידה. הסוכנויות, לרבות אלה שזכו במכרזים הגדולים, נדרשות כעת להגדיר מחדש את ערך המוסף שלהן – מקונות מדיה בלבד הן הופכות ליועצות אסטרטגיות שמתמרנות בין ערוצים בבעלות גורמים שונים.

ההשלכות הכלכליות של המהלך מגיעות גם אל הצרכן הישראלי. על פי המודל המקובל בעולם, הכנסות פרסום גבוהות מאפשרות לרשתות להציע מחירים תחרותיים יותר במדף, או לחלופין להגדיל רווחיות – והכיוון שבו ילך הכסף תלוי בעוצמת התחרות בשוק הקמעונאות המקומי. בשוק שבו עלויות מחיה נמצאות בלב השיח הציבורי והפוליטי, ייתכן שהרשת שתוכיח שהפרסום הדיגיטלי באמת מסבסד את המדף תזכה לנאמנות הצרכנית הגדולה. עד אז, צרכני המדף ימשיכו לגלות שטחי פרסום חדשים בכל ביקור בסופר.

מה מצפה למפרסמים בשנה הקרובה

עבור סמנכ"לי השיווק בישראל, המסקנה המעשית מהימים האחרונים היא שסל הערוצים שעומד לרשותם מתרחב בקצב מהיר, וכי התמחות בערוצים החדשים תדרוש ידע טכנולוגי וכלי מדידה שלא היו נדרשים בעבר. המכרזים הגדולים ימשיכו להיערך ולהכריע, אך חלק הולך וגדל מהתקציב יוקצה ישירות לפלטפורמות של הרשתות, של שירותי המשלוחים ושל האפליקציות הביתיות. המפרסמים שיצליחו לאזן בין ההימור על הערוצים החדשים לבין העוגנים המסורתיים ייהנו מהמכפיל הגדול ביותר, ואילו אלה שיאחרו עשויים לגלות שהמלאי הפרסומי המבוקש ביותר – זה שנמצא בדיוק בין המדף לקופה – כבר נמכר מראש.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • ריטייל מדיה הוא מודל שבו רשתות קמעונאיות מוכרות שטחי פרסום בתוך הנכסים הדיגיטליים והפיזיים שלהן ומנצלות את דאטת הרכישות של הלקוחות לצורך פרסום מדויק. הענף צובר תאוצה כי הוא מאפשר לרשתות לייצר רווח גבוה בשוליים, ולמפרסמים להגיע לצרכן דווקא ברגע קבלת ההחלטה על הקנייה.

  • חברת A2Z Cust2Mate רכשה את חברת דיה תמורת כ-15 מיליון דולר, במטרה לשלב את טכנולוגיית העגלות החכמות שלה עם שטחי הפרסום של דיה. המיזוג יוצר שחקן משולב בענף הריטייל מדיה, שמציע לרשתות ולמפרסמים חוויית פרסום בתוך הסופרמרקט עצמו, כולל מסכים על העגלות.

  • תקציב הפרסום והמדיה של קבוצת לוריאל בישראל מוערך בכ-100 מיליון שקל בשנה ונחשב לאחד הגדולים במשק. קביעת מקאן תל אביב כמנהלת את התקציב, ויוניברסל מקאן כמובילת רכש המדיה, משפיעה על חלוקת הכוח בין סוכנויות הפרסום הגדולות ומייצבת הכנסות משמעותיות אצל הזוכה.

  • לצרכן צפויות להופיע יותר נקודות מגע פרסומיות בתוך חוויית הקנייה, ממסכים על עגלות חכמות ועד פרסום ממוקד באפליקציות של הרשתות. במקביל, הפרסום המדויק על בסיס דאטת קניות עשוי להביא למבצעים אישיים יותר, אך מעלה שאלות בנוגע לפרטיות המידע שנאסף.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!