חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2522 +0.12% (0.00)
יורו-שקל: 3.5704 +0.24% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,689.8500 -2.02% (-1,311.09)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2988 +0.62% (0.03)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.44% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8736 +0.43% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1904 +0.43% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2753 +0.47% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7868 +0.42% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4141 +0.38% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8131 +0.53% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3169 +0.35% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5606 +0.68% (0.00)

הפער שמעולם לא היה כה בולט: הבורסה בתל אביב נסחרת בלחץ בזמן שוול סטריט שוברת שיאים

בעוד מדדי המניות בארה"ב ממשיכים לגלש לשיאים חדשים, המסחר בתל אביב שוקע בירידות עוקבות — והפער בין השווקים מעורר דיון חריף בקרב משקיעים ואנליסטים

אתר כלכלה · 9 באוקטובר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה
הפער שמעולם לא היה כה בולט: הבורסה בתל אביב נסחרת בלחץ בזמן שוול סטריט שוברת שיאים
אווירת לחץ בבורסת תל אביב: המדדים המקומיים מתקשים להתחבר למגמת השיאים של וול סטריט (אילוסטרציה)

בעוד שוק המניות האמריקאי ממשיך לשבור שיאים יום אחר יום, הבורסה בתל אביב מתמודדת עם סבב ירידות עוקב שמצייר תמונה כמעט הפוכה. בסבב המסחר האחרון נרשמה נעילה מעורבת בת"א, לאחר שיום קודם לכן נחתמה נעילה אדומה חדה שבה כלל הסקטורים סיימו בשלילה, מדד ת"א 35 רשם את היום הגרוע שלו מאז חודש יוני ות"א 90 צלל לשפל של יותר משנה. הפער בין שני השווקים, שעד לא מזמן נע במקביל, הפך בימים האחרונים לנושא המרכזי של הדיון הציבורי בשוק ההון הישראלי — בין אם בפורומי המשקיעים, בכתבות הסיקור השוטף ובין אם בחדרי הדירקטוריון של גופי הניהול.

התמונה בוול סטריט מורכבת לא פחות. הנאסד"ק ננעל בירידות חדות בגלי המסחר האחרונים בהובלת מניות השבבים, כשאנבידיה לבדה איבדה כ-3% משוויה, ודיווח שפורסם חשף כי קצב ההכנסות השנתי של OpenAI נמוך בכ-20 מיליארד דולר מההערכות שהיו מקובלות בשוק. גם מדד ה-S&P 500 רשם ירידה מתונה, אך המדדים עדיין נסחרים בקרבת שיאים היסטוריים. אנליסטים מסבירים כי שוק המניות האמריקאי הגיע לשיאים אמנם, אבל הראלי נותר מרוכז בקבוצה מצומצמת של חברות טכנולוגיה גדולות — מצב שנמצא בעיני גורמים רבים בשוק בגדר סיכון מובנה. בנק ההשקעות הבריטי Panmure Liberium אף פרסם תחזית קודרת לפיה ה-S&P 500 עשוי לצנוח בכ-35% מרמתו הנוכחית, בנימוק של התנהגות שוק שמזכירה שלבים מאוחרים של בועה.

הפער בין השווקים: לאן זורם הכסף

בעוד וול סטריט נתמכת בענקיות טכנולוגיה, הבורסה בתל אביב נשענת על בנקים, חברות ביטוח ונדל"ן — סקטורים שרגישים במיוחד לסביבת הריבית ולתנאים הפנים־ישראליים. התוצאה ניכרת בנתוני המסחר: בסבב האחרון מדד ת"א 125 נסגר בעלייה שולית של 0.04%, אך כפי שחשף סיקור של גלובס, רוב המניות הכלולות בו דווקא רשמו תשואה שלילית. התופעה, שכונתה שם "פרדוקס המדד", מצטרפת לנתון נוסף שמטריד שחקנים מקומיים — מספר המניות שיורדות בבורסה מתחילת השנה הולך וגדל. כלומר, בעוד קו המדד נשאר יחסית יציב, הרוחב של השוק מצטמצם, והרווחים מתרכזים במעט ניירות.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

יש הטוענים כי הצלילה בתל אביב אינה מעידה בהכרח על חולשה כלכלית של המשק, אלא על שינוי הרכב תיקים בקרב מוסדיים שמעדיפים חשיפה לשווקים בעולם. אחרים מדגישים כי מדד ת"א 125 דווקא רשם עלייה ביום בו רוב המניות ירדו, מה שמלמד על ריכוזיות גבוהה במדדים ועל כך שהתמונה המספרית עלולה להטעות משקיע פרטי.

גורמים בשוק מעריכים כי הפער אינו מקרי. בזמן שהמשקיע המוסדי הישראלי מגדיל את החשיפה שלו לשווקים בעולם, השוק המקומי סופג את השפעות המלחמה, הגירעון התקציבי והאטה בענף הנדל"ן למגורים. תשואות אג"ח הממשלה של ישראל אמנם נסוגו בסבב האחרון, אך הן עדיין נמצאות בשיאים של עשרות שנים — נתון שמקשה על חברות לגייס חוב בתנאים סבירים ומושך כספים משוק המניות המקומי אל נכסים סחירים ותשואתיים יותר. במקביל, האוצר ממשיך להנפיק אג"ח בקצב גבוה, ולפי דיווחים בשוק מתכוננים להיצע עודף של מזומנים שעלול להעמיק את הלחץ על המדדים.

נקסט ויז'ן במרכז הסערה: ממסחר עילית לצניחה דו־ספרתית

אחת הסיפורים המרכזיים של הימים האחרונים היא מניית נקסט ויז'ן. המניה, שזינקה בשיאה בכ-5% בפתיחת יום מסחר אחד, צללה יומיים אחר כך ב-11.4% ואף מחקה עוד 11% בנעילה האדומה שקדמה לה — עם מחזורי מסחר חריגים במיוחד. מאחורי התנודתיות עומדות עסקאות בלוק ענקיות: חברת הביטוח מגדל רכשה מניות של נקסט ויז'ן מפידליטי בהיקף של כ-200 מיליון שקל, ובשוק נשאלת השאלה האם המכירה הגדולה של הגוף האמריקאי מסמנת מיצוי במניה. במקביל, דווח על מכירה ענקית נוספת בהנחה משמעותית מהשער בשוק, דבר שהגביר את הלחץ על המניה והפך אותה לסמן של התנודתיות המקומית.

נקסט ויז'ן אינה הנייר היחיד שמשלם מחיר. דוניץ צללה בת"א במחזור ענק, נובה וטאואר איבדו גובה, ומניות השבבים הדואליות איבדו משמעותית בעקבות הירידות בסקטור בארה"ב. גם הדואליות עצמה משחקת תפקיד: כפי שדווח בגלובס לקראת פתיחת יום המסחר, המניות הדואליות הכבידו על המדדים בת"א בבוקר שלאחר נפילת הנאסד"ק. כלומר, גם כאשר השוק המקומי מנסה להתנתק מהמתרחש בחו"ל, החשיפה של מניות ישראליות הנסחרות בשתי הבורסות מחברת את ת"א באופן כמעט מיידי לתנודות בוול סטריט — רק בכיוון השלילי יותר.

lightbulb טיפ מהמומחה

בסביבה של פער חד בין השווקים, מומלץ למשקיע הפרטי לבחון את מידת הפיזור בתיק בין נכסים מקומיים לגלובליים, ולא להסתמך על תשואות עבר של קרנות נאמנות או קרנות השתלמות כמדד תחזיתי. בדיקת דמי הניהול, תיק האחזקות בפועל והחשיפה למגזרי הטכנולוגיה והבנקאות עשויה לשנות משמעותית את עקומת התשואה לאורך זמן.

הצד המוסדי: מיזוגים, רכישות וריכוזיות מול ירידות המדדים

על רקע ירידות המדדים, המגזר הפיננסי המקומי דווקא ממשיך להתארגן בקצב מרשים. בית ההשקעות הורייזן של איתי ליפקוביץ' נכנס לבורסה דרך השלד הבורסאי בלו וייב לפי שווי של 40 מיליון שקל, כשבלו וייב תרכוש 49.9% מההון ותשלים את הרכישה בשמונה פעימות רבעוניות. במקביל, פורסם כי דיסקונט קפיטל תשקיע כ-93 מיליון שקל בקרן אלומה ובזרוע האנרגיה שלה אלומנרג'י, לפי שווי של כ-411 מיליון שקל לפני הכסף. גם בורסת ת"א עצמה מתקדמת: היא מקימה צוות לבחינת השתתפות במכרז לרכישת הבורסה בקפריסין, שנמצאת בהליך הפרטה ושוויה מוערך ב-20-40 מיליון יורו. פעילות זו מעידה על כך שבזמן שהמדדים נסחרים בלחץ, שחקנים מוסדיים רואים במחירים הנוכחיים הזדמנות.

גם בחזית הקורפורטיבית הימים האחרונים עמוסים: פי.סי.בי טכנולוגיות רוכשת את החברה האמריקאית Gorilla Circuits לפי שווי של 120 מיליון דולר, סטארק פאוור רוכשת מתחם אנרגיה במינסוטה בעד 43 מיליון דולר, ואפקון הציגה אסטרטגיה להכפלת ההכנסות עד 4 מיליארד שקל, עם דגש על חוות שרתים. עסקאות אלה מעידות על כך שהצמיחה הקורפורטיבית בשוק המקומי נמשכת, אך היא אינה מתורגמת בשלב זה לעליות במדדי המניות הרחבים.

החוסך הישראלי בין התשואות של העבר להזדמנויות של היום

בצד הצרכני, הפער בין השווקים מתורגם ישירות לכיס של החוסך הישראלי. מחקר שפורסם השבוע בגלובס בדק אם בחירת קרן השתלמות לפי טבלת התשואות בטבלה אכן עובדת, ומצא כי תשואות העבר אינן מנבאות בהכרח ביצועים עתידיים: מבין 12 נקודות בחירה שנבחנו משנת 2010, גם קרנות מובילות מצאו את עצמן בחצי התחתון של הטבלה בשנים שלאחר מכן, ורק בארבע מהבחירות המובילה הצליחה להכות את ממוצע המתחרות. הממצא מקבל משמעות מיוחדת בשווקים הנוכחיים, כשחוסכים רבים מתלבטים בין פיקדונות לקרנות כספיות לאור ירידת הריבית — תמונה שפורסמה בדה מרקר ככזו שדווקא כעת מאפשרת להרוויח יותר בקרנות הכספיות.

במקביל, ירידות המדדים בת"א מצטרפות לתמונה שמצוירת בכתבות הסיקור השוטף בנוגע לתשואות קרנות ההשתלמות של גופים חדשים בתחום. דווח כי גוף שגייס 1.5 מיליארד שקל נוספים בספטמבר מתקשה לבלוט בתשואות, וכי ביצועי קרנות ההשתלמות שלו ממוקמים במרכז ואף בחלק התחתון של דירוג התשואות החודשי. עבור חוסכים שמחפשים חשיפה לשוק המקומי, ההפרש בין קרן לקרן עשוי להצטבר לסכומים משמעותיים לאורך תקופת החיסכון — במיוחד כאשר השוק המקומי עצמו נמצא בשלב של צמצום רוחב וריכוזיות גוברת.

מה מעבר לאופק: אזהרות והתאוששות אפשרית

בצד האופטימי, יש המצביעים על כך שהנחיתה של מניות ביטחוניות לת"א והתעניינות גוברת ברישומים כפולים עשויים להזרים נזילות ורוחב לשוק המקומי. עם זאת, הדוגמה של אודיסייט — שאיבדה מעל מחצית משווייה מאז הצטרפה לת"א ברישום כפול, בניגוד לקבלת הפנים החמה שקיבלה מניית פאלו אלטו — ממחישה שהכנסת ניירות חדשים אינה מבטיחה עליות. אנליסטים נוספים מתמקדים בתחום הקוונטום, שמנסה להתאושש מירידות חדות ומתואר בבנק אוף אמריקה כ"גילוי האש הבא של האנושות", אך גם שם ההשקעה נחשבת בגדר הימור בסיכון גבוה. השאלה שמעסיקה את השוק בימים הקרובים היא האם הפער בין וול סטריט לת"א ייסגר בכיוון הכלכלה האמיתית הישראלית — או שמא דווקא השוק האמריקאי יספוג את התיקון הראשון.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • הפער נובע מהבדל מבני בין השווקים: בארה"ב הראלי מרוכז בקבוצה מצומצמת של ענקיות טכנולוגיה המונעות את המדדים, בעוד בתל אביב השוק נשען על בנקים, ביטוח ונדל"ן — סקטורים רגישים יותר לריבית ולתנאים המקומיים.

  • המניה איבדה עשרות אחוזים בגלי מכירות ענקיים, בהם מכירה משמעותית של חברת הביטוח מגדל שרכשה מניות מפידליטי. המסחר רשם מחזורים חריגים והמניה מחקה יותר מ-11% ביום מסחר בודד.

  • כן. תיקי פנסיה וגמל המושקעים בעיקר בשוק המקומי נהנים במידה פחותה מהמגמה העולמית. מחקרים שפורסמו מלמדים גם כי בחירת קרנות השתלמות לפי טבלת תשואות העבר אינה מנבאת בהכרח ביצועים עתידיים.

  • מדובר בכניסת בית השקעות לבורסה דרך שלד בורסאי בשווי של 40 מיליון שקל, שלב ראשון של 49.9% ורכישת יתרת המניות בשמונה פעימות רבעוניות — צעד המדגיש את התעניינות המגזר הפיננסי במתכונת הפוכה לירידות המדדים.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!