חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2540 +0.19% (0.01)
יורו-שקל: 3.5650 -0.01% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,387.9400 -0.91% (-593.31)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2997 +0.22% (0.01)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.44% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8760 +0.37% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1896 +0.12% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2762 +0.23% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7869 +0.27% (0.00)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4149 +0.34% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8123 +0.08% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3165 +0.13% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5593 -0.16% (0.00)

סל המזון התייקר ב-20% בארבע שנים: כך נגנב הכיס של הצרכן הישראלי בשקט

מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב חושף התייקרות חדה במוצרי יסוד - בעוד שייצור התייקר בשני אחוזים בלבד

אתר כלכלה · 11 באוקטובר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה
סל המזון התייקר ב-20% בארבע שנים: כך נגנב הכיס של הצרכן הישראלי בשקט
סל המזון בישראל התייקר בכ-20% בארבע שנים, לפי מחקר חדש (אילוסטרציה)

התייקרות של 20% תוך ארבע שנים: הנתונים החדשים שמטלטלים את המדפים

מחקר מקיף שנחשף בימים האחרונים מגוף המחקר של אוניברסיטת תל אביב מצייר תמונה קשה על שולחן האוכל של המשפחה הישראלית: סל של 80 מוצרי מזון יסוד התייקר בכ-19.6% בחנויות השכונתיות ובכ-19% בערוצי המסחר המקוונים מאז ספטמבר 2022. המשמעות בפועל היא כי משפחה ששילמה בסוף 2022 כ-1,250 שקל בחודש על סל קניות זהה, משלמת היום כ-1,500 שקל – בלי שהסל עצמו השתנה. הנתון בולט במיוחד על רקע העובדה כי המדד הרשמי למדידת אינפלציה הציג בתקופה זו תמונה מתונה בהרבה, מה שמעלה שאלות קשות לגבי הפער בין המדידה הרשמית לבין חוויית הקופה היומיומית של הצרכן.

בראש רשימת המוצרים שסימנו זינוק עומדים מוצרי המדף המוכרים ביותר: שוקולד פרה התייקר בכ-78%, בורקס גבינה בכ-31%, וקפה נמס עלה בכ-26%. מדובר במוצרים שהם לב ליבו של סל הצריכה הישראלי המסורתי, ולכן ההתייקרות שלהם מורגשת בכל קנייה. החוקרים מציינים כי החברות הגדולות בענף ניצלו את העובדה שנושא יוקר המחיה נדחק לשוליים מסדר היום הציבורי, שהוצף בשנים אלה באירועים ביטחוניים, פוליטיים וחברתיים, והרימו מחירים בהדרגה ובשקט יחסי.

הפער שמסמן את השערורייה האמיתית: הייצור התייקר בשני אחוזים בלבד

הנתון המטלטל ביותר במחקר אינו שיעור ההתייקרות עצמו אלא הפער שבינו לבין עלויות הייצור. לפי המדידה, עלויות הייצור בענף המזון בישראל עלו בתקופה הנבדקת בשני אחוזים בלבד, בעוד שהמחירים לצרכן עלו כמעט פי עשרה יותר. פער כה דרמטי בין תשומות לתפוקות מצביע, לפי החוקרים, על התרחבות משמעותית של מרווחי הרווח לאורך שרשרת הערך – מהיצרן, דרך המפיץ ועד לרשתות הקמעונאיות. מדובר בתופעה שאינה מוכרת במשקים מתחרים, שבהם תחרות אפקטיבית מכווצת את המרווחים בדיוק בתקופות שבהן התשומות נשארות יציבות.

חוקרי הענף מצביעים על מבנה הריכוזיות הישראלי כגורם המבני המרכזי. בענף המזון הישראלי שולטות קומץ חברות גדולות שמחזיקות מותגים דומיננטיים בקטגוריות היסוד, ואילו בצד הקמעונאי שלוש או ארבע רשתות מרכזות את מרבית המכירות. מבנה כזה מייצר אינטרס הדדי מובלע של יציבות מחירים גבוהים, ומקשה על שחקנים חדשים להיכנס וללחוץ את המחירים כלפי מטה. יו"ר ועדת יוקר המחיה לשעבר הגדיר בימים אלה את המצב בחדות, כשטען כי בישראל אין שוק חופשי אמיתי וכי המונופולים מנהלים את המדינה ולא להפך, תוך הצבעה על רווחי שיא בבנקים ובענפי מונופול נוספים תוך כדי התייקרות מתמשכת בקופה.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מהצד השני טוענים בענף כי תקופת המחקר כללה גל אינפלציה עולמי, התייקרות חומרי גלם ומשלוחים, והחמרה בעלויות ביטוח ואבטחה בעקבות המלחמה. יצרניות המזון מדגישות כי רווחיותן לא זינקה בהתאמה להתייקרות שבמדפים, וכי חלק מהפער נבלע בשרשרת האספקה, בהפצה ובדמי השכירות של חנויות, ולא אך ורק במרווחי הרווח של היצרנים.

שופרסל בראש ההתייקרות, רמי לוי שומר על הסל הזול

הפירוק לפי רשתות חושף פערים חדים בין השחקניות הגדולות. בראש טבלת ההתייקרות נמצאת רשת שופרסל, שבה עלה הסל האונליין ב-247 שקלים לעומת עלייה של שקל אחד בלבד בתקופה שקדמה לה. לעומתה, רשת רמי לוי שומרת על הסל הזול ביותר מבין הרשתות שנבדקו, נתון הממשיך קו שובל של מאבקי מחירים שהרשת מנהלת מאז כניסתה לענף. הפער בין הרשתות ממחיש כי לצרכן הישראלי יש בפועל כוח שוק מסוים, אך הוא דורש ממנו תזוזה – החלפת סופרמרקט, מעבר לערוץ האונליין והעדפת מותגים פרטיים של הרשתות, שמחירם נמוך באופן עקבי מהמותגים היצרניים.

במקביל לפרסום המחקר, הציבור נחשף לתוצאותיו של מיזם "הסל של המדינה", שהפעלתו הראשונה תסתיים ב-14 באוקטובר. שר הכלכלה ניר ברקת החליט שלא לממש את תקופת ההפעלה השנייה של המיזם ולהותיר את ההכרעה לממשלה הבאה, החלטה שנתפסת בקרב אנשי צרכנות כנסיגה בשעה שהצורך בכלי פיקוח והשוואה רק התעצם. המיזם, שפעל כחצי שנה, אמנם לא שינה לבדו את מפת המחירים, אך יצר שקיפות ומנגנון השוואה שהפעיל לחץ ציבורי על הרשתות, וביטולו בשלב זה מותיר את הצרכן חשוף יותר.

החשבון של המשפחה הממוצעת: כמה יותר משלמים בפועל

כדי להבין את ההשפעה האמיתית של ההתייקרות, יש להעלות את הנתונים על גבי תקציב משפחתי ריאלי. משפחה ישראלית ממוצעת מוציאה בין 2,500 ל-3,500 שקל בחודש על מזון, כך שהתייקרות של כ-20% בסל היסוד מתורגמת לתוספת של 500 עד 700 שקל בחודש – כלומר כ-6,000 עד 8,000 שקל בשנה. עבור משקי בית בעלי הכנסה נמוכה, שמוציאים אחוז גבוה בהרבה מהכנסתם על מזון, ההשפעה רגרסיבית באופן קיצוני: הם משלמים יותר עבור אותה קנייה בדיוק, וכתוצאה מכך נפגעים מתפקוד המשק יותר מכל קבוצה אחרת. ניתוח שפורסם בשבוע שעבר ב"וואלה כסף" הדגיש בדיוק נקודה זו, והראה כי בעלי הכנסה נמוכה, שנפגעו יותר מכולם מיוקר המחיה, ממשיכים ברובם לתמוך במתווה הכלכלי של השלטון הקיים – תופעה המכונה במחקר "הצבעת הישרדות".

לא כל האחריות מוטלת על היצרניות והרשתות. התקופה הנבדקת כללה גל אינפלציה גלובלי חד, עליות מחירים בשווקי חומרי הגלם הבינלאומיים, התייקרות משמעותית בעלויות השילוח, והחמרה בעלויות ביטוח, אבטחה ושינוע בעקבות המלחמה והמשבר הביטחוני באזור. גם חוזקת השקל, שהתהפכה בחודשים האחרונים, לא בוטלה במלואה במדפים – מה שמעיד כי חלק מההתייקרות שהוטלה על הצרכן תחת הכותרת של "שערי חליפין" לא הוחזר כעת כשהשקל התחזק. מדובר בתופעה מוכרת של אסימטריה מחירונית, שבה מחירים עולים במהירות בתקופות קשות ויורדים באטיות רבה, אם בכלל, בתקופות טובות.

lightbulb טיפ מהמומחה

הפערים בין הרשתות הם הגדולים בערוץ האונליין, שם התחרות החדה ביותר. מומלץ לבצע את רכישת סל הקניות הקבוע דרך אתרי הרשתות ולהשוות מחיר למוצר, תוך שימת לב במיוחד למותגים פרטיים של הרשתות, שנמצאו זולים באופן מתמשך. צרכנים שעוברים לסל מותג פרטי חוסכים עד 20% בקנייה חודשית ממוצעת.

מה עושה הרגולטור – ומה לא

רשות התחרות ומשרד הכלכלה מוצפים מזה חודשים בדרישות לפעולה, אך עיקר התנועה בשטח נשארה ברמת ההצהרות. ביזמת צרכנות אחת שכן קיבלה גושפנקה משפטית: בית הדין האזורי לעבודה בירושלים אישר תביעה ייצוגית נגד רשת רמי לוי בנושא ניכויים משכר עובדים בגין חוסר בקופה, ובהליך נוסף הובהר כי חוסר בקופת מרכול אינו "חוב" שמאפשר למעסיק להוריד את הסכום מהמשכורת. הליכים כאלה אינם פותרים את בעיית יוקר המחיה, אך הם משקפים את חוסר הסבלנות הציבורית כלפי ענף שהתרגל לתמרון בין הרגולציה המקומית לבין לחצי השוק.

בשוק הפוליטי הנושא נכנס למרכז הבמה במלוא העוצמה בדרך אל הבחירות. מירי רגב מציגה הבטחה לתחבורה ציבורית חינם, אך ניתוחים שפורסמו השבוע מצביעים על עלייה של 45% בעלויות ההוצאה של ההצעה בהשוואה לתוכניות דומות בעבר. יוזמי הצעות דומות באוצר מעריכים כי החינוך הציבורי למחירים יזדקק למנגנוני פיקוח חדשים, ולא להטבות חד פעמיות, כדי להתמודד עם מה שמוגדר כבר במסדרונות האוצר כ"התייקרות שקטה" של שנים. כל מי שמבקש להיבחר בסבב הקרוב נדרש כעת להתייחס לנושא היוקר, שהפך בחודשים האחרונים מפוסקת הלכה לתקצירי ערוצי הכלכלה לאינטרס עיקרי של הבוחר הישראלי.

שוק ההון עוקב: כיצד מתמחרים את סוגיית היוקר

בשוק ההון, מניות המזון והקמעונאות נסחרו בחודשים האחרונים בתנודתיות מוגברת סביב נושא יוקר המחיה. משקיעים מנסים להעריך האם לחץ ציבורי ורגולטורי מתקרב ועומד לפגוע במרווחי הרווח המוגדלים של היצרניות הגדולות, או שמא מדובר בסיפור שכבר הוטמע בשוק זה מכבר. בזמן שמדדי המניות המובילים בבורסת תל אביב זינקו בשנים האחרונות על גבי רווחי שיא של החברות הפיננסיות, הביטחוניות והטכנולוגיות, ענף המזון נשאר אחד הענפים הרווחיים ביותר דווקא בתקופות שבהן הציבור הרחב נאבק על כל שקל. הנתונים שנחשפו במחקר החדש עשויים לשמש כזרז לשינוי מדיניות ממשלתי או רגולטורי, שישפיע ישירות על הערכות השווי של השחקניות הגדולות בענף.

לפני שנים מספר, עת שינויים דומים במבנה הענף נדונו בוועדות ציבוריות, היה ברור כי הפתרון המבני אינו בידי הרשתות ולא בידי היצרניות, אלא בידי מי שמחזיק בכלי הרגולציה. המחקר החדש מספק עתה בסיס נתונים מבוסס ומדויק, המאפשר לראשונה זה מכבר להצביע באופן חד-משמעי על פערי המחירים לעומת עלויות הייצור, באופן שמציב בפני הממשלה הבאה עובדה עובדתית מוצקה ולא הצהרה רטורית. נשאר לראות אם הפער הזה יקבל בסופו של דבר מענה מבני, או שהצרכן הישראלי ימשיך להיות זה שנושא בגופו את המחיר של שוק שמכיר בשם של הרשת, ושוכח שמדובר במוצרי היסוד שלו.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

אינפלציה רגרסיבית:
מצב שבו התייקרות מוצרי היסוד פוגעת בבעלי ההכנסה הנמוכה באופן יחסי חמור יותר, מכיוון שהם מקצים אחוז גבוה יותר מהכנסתם למזון ולצרכים בסיסיים.
מרווח רווח:
ההפרש בין עלות ייצור או רכישת מוצר לבין מחירו לצרכן הסופי. התרחבות מרווחי הרווח ללא עלייה בעלויות התשומות מעידה על כוח שוק ועל חולשה של התחרות.
ריכוזיות כלכלית:
מידת השליטה של מספר מצומצם של חברות בענף מסוים. ריכוזיות גבוהה בענף המזון בישראל מקטינה את התחרות ומאפשרת העלאות מחירים שאינן מבוססות על עלויות.
תביעה ייצוגית:
הליך משפטי שבו תובע יחיד מייצג קבוצה גדולה של נפגעים מהפרה זהה, לרוב בתחומי צרכנות ועבודה, ופסיקת הפיצויים מחולקת בין חברי הקבוצה.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • לפי מחקר של אוניברסיטת תל אביב, סל של 80 מוצרי מזון התייקר בכ-19.6% בחנויות השכונתיות ובכ-19% בערוצי המסחר האונליין מאז ספטמבר 2022, כאשר שוקולד פרה זינק בכ-78% ובורקס גבינה בכ-31%.

  • המחקר מצא כי רשת רמי לוי שומרת על הסל הזול ביותר בקרב הרשתות שנבדקו, בעוד שופרסל הובילה את שיעורי ההתייקרות, עם עלייה של 247 שקלים במחיר הסל האונליין שלה לעומת שקל אחד בתקופה הקודמת.

  • עלויות הייצור בישראל עלו רק בכ-2% בתקופה הנבדקת, ולכן החוקרים מצביעים על מוקדי כוח וריכוזיות בענף המזון, יחד עם היעדר פיקוח אפקטיבי ודחיקת נושא יוקר המחיה מסדר היום הציבורי, כמנועי ההתייקרות העיקריים.

  • שר הכלכלה ניר ברקת החליט שלא לממש את תקופת ההפעלה השנייה של מיזם 'הסל של המדינה', והוא יסתיים ב-14 באוקטובר. ההחלטה משאירה לממשלה הבאה את ההכרעה בנושא, ובינתיים מצמצמת את כלי ההשוואה והלחץ הציבורי על רשתות המזון.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!