חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2524 +0.14% (0.00)
יורו-שקל: 3.5638 -0.04% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,697.8500 -0.07% (-44.03)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2977 +0.18% (0.01)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.35% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8733 +0.30% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1888 +0.08% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2752 +0.19% (0.00)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7869 +0.28% (0.00)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4147 +0.29% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8120 +0.03% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3164 +0.09% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5617 +0.27% (0.00)

סל הקניות נטחן ב-20%: המחקר החדש שמצית את הדיון הציבורי על יוקר המחיה

מחקר אוניברסיטת תל אביב חושף כי מחירי המזון זינקו כמעט ב-20% בארבע שנים, בעוד עלות הייצור עלתה בשני אחוזים בלבד - והציבור משלם את הפער בקופה

אתר כלכלה · 13 באוקטובר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה
סל הקניות נטחן ב-20%: המחקר החדש שמצית את הדיון הציבורי על יוקר המחיה
סל המזון בישראל התייקר בכמעט 20% בארבע השנים האחרונות, לפי מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב (אילוסטרציה)

הנתון שהצית את הדיון: סל המזון עלה פי עשרה מעליית עלות הייצור

מחקר חדש של חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, שהתפרסם ביממה האחרונה והתפרץ לכותרות הראשיות בכלי התקשורת הכלכליים, קובע כי סל של 80 מוצרי מזון בסיסיים התייקר בישראל בכ-19.6% בחנויות השכונתיות ובכ-19% בערוצי המכירה המקוונים במהלך ארבע השנים האחרונות. הנתון המטלטל במיוחד אינו ההתייקרות עצמה, אלא הפער בינה לבין עליית עלות הייצור של אותם מוצרים, שעמדה על כשני אחוזים בלבד. במילים אחרות, הצרכן הישראלי שילם בקופה פי כמעט עשרה מהעלייה האמיתית במחירי הקלט של היצרנים – וכל הפער הזה נשאר בשרשרת השיווק שבין המפעל לסניף הסופרמרקט.

המחקר, שצוטט בהרחבה בכלכליסט, בוואלה כסף וב-i24NEWS, מפרט את הפירוק לפי מוצרים ומציג תמונה קשה עוד יותר בקטגוריות בודדות: השוקולד התייקר בכ-78% בתקופה הנבדקת, הבורקס בכ-47.5%, והקפה בכ-26%. בשופרסל אונליין, לפי הנתונים שפורסמו, עלה הסל ב-247 שקלים בתקופה הנבדקת, בעוד שבתקופה המקבילה שקדמה לה עלה הסל בשקל אחד בלבד. ההשוואה הזאת מדגישה שאין מדובר במגמה עולמית פשוטה אלא בשילוב של אינפלציה יבואנית, זינוק בריבית והתייקרות המשכורות, לצד שינויים בשוק הקמעונאות עצמו.

ההקשר הרחב: יוקר מחיה שהפך לנושא מרכזי בסביבה הפוליטית

פרסום המחקר מגיע בעיתוי רגיש במיוחד. ישראל בשבועות האחרונים שקועה בקמפיין בחירות, ונושא יוקר המחיה נמצא בלב השיח הציבורי. סקרים וכתבות שפורסמו ביממה האחרונה בכלכליסט ובדה מרקר מצביעים על כך שנושא זה, יחד עם דיור ומחירי הדלק, נמצא בראש סדרי העדיפויות של בוחרים רבים. כתבה בכלכליסט הראתה כי בקרב מצביעים מסוימים, דווקא עולים מקבוצות אוכלוסייה שנפגעו מההתייקרות נתונים למשיכה למפלגות שהובילו את מדיניות הכלכלה, תופעה שמעלה שאלות קשות לגבי הקשר בין מצביעות לאינטרס הכלכלי האישי.

השבועות האחרונים במספרים

המחקר אינו מתרחש בוואקום. ביממה האחרונה בלבד פורסמו באתרי הכלכלה כתבות נוספות שמאירות את אותה מגמה מזוויות שונות: ביזפורטל חשף כי אותו מוצר בדיוק – מאפייה באריזה זהה – נמכר ב-3.90 שקל ברשת אחת וב-7.90 שקל באחרת, פער של פי שניים בין רשתות המזון. מהמכון לחקר הקמעונאות פורסמו נתונים על פערים דומים בין סניפים של אותה רשת עצמה, שמאפשרים לצרכן מתוחכם לחסוך עד 30% בסל הקניות באמצעות בחירת הסניף הנכון. במקביל, דווח על בדיקת מחירי אייפון ברשתות שהראתה פערים של מאות שקלים בין היבואן הרשמי, רשתות השיווק ובתי המכר באילת.

lightbulb טיפ מהמומחה

הפערים בין הרשתות חורגים לעיתים מ-30% על אותו סל מוצרים בדיוק. מומלץ לבדוק לפני הקנייה את המחירון הדיגיטלי של כל רשת, להשוות בין סניפים באותה רשת עצמה, ולבחור את הסניף הזול באזור המגורים. בנוסף, מוצרי המותג הפרטי של הרשתות זולים בדרך כלל ב-15% עד 30% מהמותגים המובילים, באיכות דומה, והם דרך פשוטה להוזיל את הסל החודשי באופן קבוע.

הרקע הכלכלי: ריכוזיות, חולשת אכיפה והמערך התחרותי

מאחורי הנתונים עומדים שני גורמים מבניים מרכזיים. הראשון הוא ריכוזיות גבוהה בשוק המזון הישראלי, שבו מספר קטן של יצרניות ושל רשתות שיווק שולטים בנתחי שוק משמעותיים, מה שמקשה על תחרות אמיתית במחיר. השני הוא מבנה שרשרת האספקה, שבו שכבת יבואני החוצץ וההפצה מוסיפה שכבות עלות ורווח שנעדרות ברוב הכלכלות המפותחות. הפער בין עליית עלות הייצור לעליית המחיר בקופה מעיד שההתייקרות אינה נובעת מגורמי קלט אלא מגורמים שיווקיים ומבניים – ולכן הוזלה אמיתית דורשת טיפול בשוק עצמו ולא רק בתקציבי המשנה של היצרנים.

מה עושה הרגולטור

בשבועות האחרונים נשמעו בשוק הצהרות ממשרד הכלכלה ומרשות התחרות על כוונה להגביר את הפיקוח על מחירי המזון. מדד השירות השנתי שפורסם בכלכליסט לפני כמה ימים הציג את ביצועי חברות הביטוח והפנסיה, אך במקביל נשמעו קריאות לבצע בדיקה דומה עבור רשתות השיווק. מקורבים למשרד הכלכלה ציינו כי הם בוחנים את מערך הפיקוח על המדף, את שקיפות המחירים הדיגיטליים, ואת האפשרות לחייב את הרשתות לפרסם מחירים באופן אחיד ומושווה. עד כה, הצעדים שננקטו בפועל היו בעיקר נקודתיים, והציבור ממשיך לספוג את ההתייקרות בכל ביקור בסופר.

ההשפעה על הצרכן הישראלי ועל התנהלות המשק

המשמעות המעשית של ההתייקרות מורגשת בחשבונות המשפחתיים. משפחה ממוצעת בישראל מוציאה מדי חודש סכום של כ-3,500 עד 4,000 שקל על מזון, והתייקרות של כ-20% משמעותה תוספת של מאות שקלים מדי חודש ביחס לסל שהיה נהוג לפני ארבע שנים. עבור משקי בית בעלי הכנסה נמוכה, שבהם הוצאות המזון מהוות אחוז גבוה בהרבה מההכנסה הפנויה, ההתייקרות מורגשת באופן קשה במיוחד. כתבה שפורסמה בוואלה כסף ביממה האחרונה הראתה כי בעלי הכנסה נמוכה משלמים בפועל יותר עבור אותה קנייה, מכיוון שהם נאלצים לקנות ביחידות קטנות, בפחות הנחות כמות ובערוצי מכירה פחות תחרותיים.

הפערים בתוך הרשתות עצמן

אחת התגליות הבולטות שעלו מהדיון ביממה האחרונה היא שהפערים אינם רק בין רשתות מתחרות, אלא גם בין סניפים של אותה רשת. בדיקות שפורסמו בכלי התקשורת הראו כי בעיר כמו נתניה, למשל, מחירי מוצרים מסוימים צנחו בכ-20% לעומת סניפים אחרים באזור, וכי ישנם סניפים שנחשבים זולים במיוחד ומושכים אליהם קונים מרחבי האזור. הרשתות עצמן אינן מסתירות כי הן מתאימות מחירים לפי פרופיל הלקוחות של הסניף – גישה הנחשבת חוקית אך מציבה את הצרכן הפשוט בעמדת נחיתות, שכן רק מי שמשווה באופן שיטתי בין סניפים מצליח לממש את ההטבות.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

יצרניות המזון טוענות כי לפער בין עלות הייצור למחיר בקופה יש הסברים שאינם נתפסים במדידה: עליות בשכר העבודה, יוקר האנרגיה, עלויות אחסון והפצה, תקנות רגולציה ומערך האכיפה החדש. נציגי הענף מדגישים כי שרשרת הערך בישראל כוללת חוליות יקרות רבות, וכי האשמת היצרנים בלבד מפשטת יתר על המידה תופעה כלכלית מורכבת שבה שותפים גם הרגולטור, יבואני החוצץ והתנהלות הרשתות.

מה צפוי בחודשים הקרובים

המחקר החדש והדיון הציבורי הנלווה אליו מגיעים בשעה שבה האינפלציה בישראל נמצאת בטווח היעד אך עדיין מעיקה על הצרכן, וכאשר שוק הדיור, מחירי הדלק ותחום הביטוח מתנהלים במקביל תחת לחץ ציבורי גובר. בימים הקרובים צפויים שרי הממשלה, גורמי הרגולציה ונציגי ענף המזון להידרש לנתוני המחקר, וייתכן שיחולו שינויים במדיניות הפיקוח על המדף, בתקנות שקיפות המחירים ובאכיפת התחרות. כפי שציינו חוקרי המחקר בעצמם בראיונות שנתקיימו ביממה האחרונה, יוקר המחיה בישראל אינו גזירת גורל, אלא תוצאה של בחירות מדיניות ומבנה שוק שניתן לשנות – בתנאי שהרצון הפוליטי יתלווה לנתונים.

מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

ריכוזיות: מבנה שוק שבו מספר קטן של שחקנים שולט בנתח שוק גדול, מה שמחליש את התחרות ומקשה על הוזלת מחירים.

שרשרת אספקה: רצף השלבים שעובר מוצר מהיצרן עד לצרכן, כולל יבוא, הפצה, אחסון ושיווק, וכל שלב מוסיף עלות ורווח.

עלות קלט: ההוצאות של היצרן על חומרי גלם, עבודה, אנרגיה ותחבורה לפני שיווק המוצר, שמשקפות את העלות האמיתית של ייצור.

אינפלציה יבואנית: התייקרות שנגרמת מעליית מחירי היבוא, לרוב בעקבות פיחות השקל, עליית מחירי סחורות עולמיים או עלויות שינוע וביטוח.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

ריכוזיות:
מבנה שוק שבו מספר קטן של שחקנים שולט בנתח שוק גדול, מה שמחליש תחרות ומקשה על הוזלת מחירים.
עלות קלט:
ההוצאות של היצרן על חומרי גלם, עבודה ואנרגיה לפני שיווק, המשקפות את העלות האמיתית של הייצור.
אינפלציה יבואנית:
התייקרות שנובעת מעליית מחירי היבוא, בדרך כלל בעקבות פיחות השקל או זינוק במחירי סחורות עולמיים.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • לפי מחקר של אוניברסיטת תל אביב, סל של 80 מוצרי מזון התייקר בכ-19.6% בחנויות השכונתיות ובכ-19% בערוצי האונליין בארבע השנים האחרונות, בעוד עלות הייצור של אותם מוצרים עלתה בשיעור זעום של כ-2% בלבד.

  • הנתונים שפורסמו בכלי התקשורת הכלכליים מצביעים על התייקרות חדה במיוחד בשוקולד - כ-78%, בבורקס - כ-47.5% ובקפה - כ-26%. מדובר במוצרים בסיסיים ונצרכים, שההתייקרות שלהם מורגשת ישירות בכל סל קניות משפחתי.

  • המחקר מלמד שהפער בין עליית עלות הייצור לעליית המחירים בקופה מצביע על כך שההתייקרות אינה נובעת בראש ובראשונה מגורמי עלות, אלא ממבנה השוק: ריכוזיות גבוהה בקרב יצרנים ורשתות, חסמי כניסה למתחרים וחולשה של האכיפה התחרותית - ולכן הצעות להוזלה דורשות טיפול מבני ולא רק הקלות נקודתיות.

  • בדיקות השוואת מחירים שפורסמו לאחרונה מראות כי פערים בין רשתות ובין סניפים מגיעים לעיתים לפי שניים על אותו מוצר. שימוש במחירונים הדיגיטליים של הרשתות, תכנון קנייה מרוכזת בסניף זול, והעדפת מותגים פרטיים מאפשרים לצרכן לחסוך אחוזים משמעותיים מהסל החודשי גם בלי לשנות את הרגלי הצריכה.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!