השקל מתחזק שוב: הדולר נוסק לשיא של יותר משנה ומפעיל לחץ על הריבית בישראל
הדולר עלה ל-3.29 שקלים לראשונה מאז אוקטובר 2023, בעקבות זינוק בתשואות אג"ח ממשלתיות אמריקאיות לשיאים של יותר מעשור. ההתחזקות מגדילה את כוח הקנייה של משקיעים זרים, אך מעלה את עלויות היבוא ומקשה על בנק ישראל להוריד ריבית בקרוב.
הדולר האמריקאי המשיך השבוע את מגמת ההתחזקות מול השקל והגיע במסחר בבורסה בתל אביב לשער של 3.29 שקלים – רמה שלא נרשמה מאז אוקטובר 2023. מאז תחילת השנה התחזק הדולר בכ-6% מול השקל, ובשלושת החודשים האחרונים בלבד הוא צבר כ-4.5%. המהלך מגיע ללא אירוע ביטחוני חריג וללא פריצת משבר, אלא בעקבות גורם אחר לגמרי: זינוק חד בתשואות אג"ח הממשלה האמריקאיות, שטיפסו השבוע לרמות שיא של יותר מעשור.
לפי נתוני בנק ישראל, תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים טיפסה השבוע ל-4.96%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2007. עלייה זו נובעת בעיקר מההערכה הגוברת בשווקים כי הפדרל ריזרב ימשיך להעלות את הריבית בארה"ב, לנוכח נתוני אינפלציה שנשארו גבוהים מהצפוי ושוק עבודה חזק. ככל שהתשואות בארה"ב גבוהות יותר, כך גדלה המשיכה של המשקיעים הגלובליים לנכסים מבוססי דולר, וכך נחלשות מטבעות עולמיים רבים – והשקל בהם.
lightbulb טיפ מהמומחה
חוסכים בקרנות פנס וגמל עם חשיפה מוגברת למטבע זר נהנים כרגע מתשואות עודפות, אך כדאי לבחון את תיק ההשקעות לאור עליית הריבית המקומית. גופים מוסדיים מצמצמים חשיפה לאג"ח ממשלתי, וציבור החוסכים נדרש לוודא שהתיק שלו מפוזר מפני תנודתיות בשער החליפין.
בשוק המקומי נמשכת המגמה גם על רקע האי-ודאות הפוליטית לקראת ההליכה לקלפיות. שוק ההון בתל אביב ספג בשבועות האחרונים ירידות מתונות במדדי המניות המובילים, כשהמשקיעים המוסדיים מצמצמים את החשיפה לאג"ח ממשלת ישראל לשיא של שנים. מהלך זה, המתועד בסקירות של בנק ישראל ושל בתי ההשקעות, מגדיל את הביקוש למטבע זר כהגנה על תיקים, ומחזק את לחץ השער כלפי מעלה.
השפעה על הצרכן הישראלי
ההתחזקות של הדולר מורגשת במהירות בכיס של משקי הבית בישראל. מרבית חוזי הייבוא של מוצרי צריכה, מזון מעובד, רכב וציוד אלקטרוני מתבססים על מטבע זר, ולכן כל עלייה של 1% בשער הדולר מתורגמת בתוך מספר חודשים לעלייה במדד המחירים לצרכן. בנק ישראל העריך בדיון הריבית האחרון כי האינפלציה במשק קרובה לגבול העליון של יעד ה-1% עד 3%, וההערכות ל-2025 מצביעות על סיכון לחריגה מהיעד אם השקל יישאר ברמתו הנוכחית.
quiz האם ידעת ש…
עלייה של 1% בלבד בשער הדולר מול השקל מתורגמת לתוספת של מאות מיליוני שקלים להוצאות המדינה על שירות החוב החיצוני, ומגדילה את העלות של מיליארדי הדולרים בחוב הממשלתי שישראל גייסה בשוק הבינלאומי בשנים האחרונות.
עבור ציבור החוסכים, ההתחזקות היא חרב פיפיות. מצד אחד, הקופות הגמל וקרנות הפנסים מניבות תשואות גבוהות יותר מחשיפה למטבע זר, ולכן הציבור נהנה מתשואות עודפות בחיסכון הארוך. מצד שני, החברות המוסדיות מדווחות על ירידות בשווי נכסי הנדל"ן המקומיים שבהן הן מחזיקות, בשל העלאת הריבית המקומית בשנתיים האחרונות והאטה בשוק הדיור. תנודתיות זו מחייבת את החוסכים להיות ערניים יותר לתיק שלהם.
לחץ על בנק ישראל
ההתחזקות של הדולר מציבה בפני בנק ישראל דילמה כפולה. מצד אחד, שקל חלש מזרים למשק אינפלציה דרך היבוא, ומצד שני הוא תומך ביצואנים ומסייע לצמיחה. עם זאת, בנק ישראל נמצא במצב שבו הריבית המקומית עומדת על 4.5% – גבוהה יותר מהריבית האמריקאית לתקופות הקצרות – מה שעלול למשוך הון ספקולטיבי ולחזק את השקל בטווח הקצר. הדילמה המרכזית היא כיצד לאזן בין הצורך לבלום אינפלציה מיובאת לבין החשש שהעלאות ריבית נוספות יגרמו להידרדרות בשוק הדיור ולהאצת האבטלה.
בשוק ההון ממתינים לפרסום נתוני מדד המחירים לצרכן ביום שישי, שיעמדו במרכז ההערכות לגבי המדיניות המוניטרית בחודשים הקרובים. אנליסטים בבתי ההשקעות המובילים מעריכים כי בנק ישראל יימנע מהורדת ריבית בטווח המיידי, וכי כל תנועה תיבחן רק לאחר התמתנות ברורה באינפלציה הבסיסית ובשער הדולר. בינתיים, החוסכים והמשקיעים נותרו עם שוק תנודתי, מטבע חלש, ושאלה פתוחה – מתי תגיע ההקלה.
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
הגורם המרכזי הוא זינוק בתשואות אג"ח הממשלה האמריקאיות לשיאים של יותר מעשור, המגדיל את הביקוש העולמי לדולר. אי-הודאות הפוליטית בישראל והחשיפה השפל של המוסדיים לאג"ח ממשלת ישראל מוסיפים ללחץ על השקל.
-
רוב המוצרים המיובאים - מזון מעובד, רכב ואלקטרוניקה - מתומחרים במטבע זר. עלייה בשער הדולר מתגלגלת בתוך מספר חודשים לעלייה במדד המחירים לצרכן ובמחירים במדפים.
-
כל עוד הדולר נשאר חזק והאינפלציה קרובה או מעל היעד, בנק ישראל צפוי להימנע מהורדת ריבית. ההחלטות הקרובות ייבחנו בעיקר לאחר פרסום נתוני המדד הקרובים.