חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2540 +0.19% (0.01)
יורו-שקל: 3.5650 -0.01% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,387.9400 -0.91% (-593.31)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2997 +0.22% (0.01)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.44% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8760 +0.37% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1896 +0.12% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2762 +0.23% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7869 +0.27% (0.00)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4149 +0.34% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8123 +0.08% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3165 +0.13% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5593 -0.16% (0.00)

התנפחות סל הקניות: ההתייקרות שכמעט פי חמישה מהירה מהקודמת ומה היא עושה לכיס שלכם

בדיקת סל 80 מוצרי מזון מצביעה על תיוק מהיר כמעט פי חמישה בארבע השנים האחרונות, פערים חדים בין סניפים שכונתיים למוזלים, ושוק המזון שניצל את היעדר הטיפול הממשלתי

אתר כלכלה · 15 באוקטובר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה
התנפחות סל הקניות: ההתייקרות שכמעט פי חמישה מהירה מהקודמת ומה היא עושה לכיס שלכם
סל הקניות של הישראלים מתנפח: הצרכן משלם את המחיר (אילוסטרציה)

כותרת מרכזית: סל המזון מתנפח בקצב שלא ראינו מזה שנים

הכלכלה הישראלית חווה בימים אלו תופעה שמצמיתה במיוחד עבור משקי בית רבים: התייקרות חדה ומתמשכת של סל המזון הבסיסי. בדיקה חדשה של סל המורכב מ-80 מוצרי מזון ברשתות השיווק הגדולות מגלה כי בשנים האחרונות שיעור ההתייקרות היה גבוה כמעט פי חמישה מהתקופה שקדמה לה. הנתון עצמו מספיק כדי להציב את יוקר המחיה חזרה במרכז הדיון הציבורי, אך הוא מקבל משמעות מורכבת עוד יותר לאור העובדה שהציבור והתקשורת עשו חיל בהתמקדות בנושאים אחרים והתנזרו כמעט לחלוטין מהמדפים. לא מדובר בתופעה שמקורה רק בעליות המע"מ, החשמל והדלק, אלא בשינוי עמוק יותר בשוק המזון הישראלי.

פרופ' איתי אטר מאוניברסיטת תל אביב, שהתראיין בימים האחרונים לפודקאסט "האינטרסנטים" של דה-מרקר, הציג זאת באופן חד: אי אפשר להסביר את קצב ההתייקרות החד רק בעליות מחירי התשומות הרשמיות. הוא העלה טענה בולטת לפיה כאשר הציבור לא כועס והתקשורת לא מדווחת, נפתחת הזדמנות פז עבור חברות להעלות מחירים בלי עלות תדמיתית. מדובר בתיאור של מצב שבו השוק פועל כמעט באופן אוטומטי תחת הרדר של רווחיות, וכאשר הלחץ הציבורי מתפוגג, נעלמת גם ההרתעה. יש בכך כדי להעמיד את המדיניות הצרכנית ואת מערך האכיפה על מבחן מחודש.

פערים חדים בין סניפים שכונתיים לרשתות המוזלות

הבדיקה מגלה פערים ברורים בקצב ההתייקרות בין פורמטים שונים של רשתות. בסניפים השכונתיים המחיר עלה בכ-19.6% לאורך התקופה הנבדקת, וברשתות המוזלות בכ-14.5% בלבד. פער זה מעלה שאלה משמעותית לגבי היכולת של אוכלוסיות חלשות להתמודד עם יוקר המחיה, שכן הן לרוב נאלצות לקנות בחנויות הקרובות לבית, גם כשהמחירים שם גבוהים יותר. בנוסף, הפורמט השכונתי מתמודד עם עלויות תפעול גבוהות יותר ליחידת מכירה, והוא מעביר את הנטל הזה לצרכן באופן כמעט מיידי. התוצאה היא שהציבור המצוי משלם פעמיים, פעם על המדף ופעם על הנוחות.

הפער הזה מקבל משמעות נוספת כאשר מתבוננים בהתפתחות השוק שמעבר לרשתות הגדולות. חברות שניסו להיכנס לשוק כדי להציע תחרות אמיתית נתקלו בקשיים משמעותיים. החקירה סביב סופרפארם והאולטרה והתייקרות המדפים הראו כי גם רשתות שהציגו את עצמן כמנוע להוזלת השוק מצאו את עצמן מתפשרות על מסלולי רווחיות דומים לאלה של השוק הוותיק. פערי הכוחות בין היצרניות הגדולות לרשתות, והיכולת של חברות המזון לדרוש מחירים מעודכנים, יצרו מצב שבו התחרות אינה מתרגמת בהכרח להוזלות אמיתיות לצרכן.

איך המודלים העסקיים של הרשתות מתכתבים עם ההתייקרויות

רשתות השיווק הגדולות מנסות בתקופה האחרונה לחזק את מודל הרווחיות שלהן בדרכים שונות. שופרסל, רמי לוי ויוחננוף מחזיקות כיום נדל"ן בשווי שמוערך בכ-10 מיליארד שקל, ולא רק בתחום הקמעונאות. יש בכך אינדיקציה לכך שהרשתות פועלות לפי מודל של מנועי רווח מגוונים שמאפשרים להן לספוג שחיקה בתחום המזון מבלי לאבד רווחיות כוללת. רמי לוי העביר את רוב הדיווידנדים להשקעות נדל"ן, וביוחננוף כלל לא נותרו חייבים, מה שמצביע על מודל פיננסי חזק למרות ההתייקרויות במדפים. השאלה הציבורית האמיתית היא אם הכוח הפיננסי הזה מתורגם בחזרה להוזלות או נשאר אצל בעלי המניות.

lightbulb טיפ מהמומחה

לפני כניסה לסופר כדאי לבנות סל קניות קבוע של מוצרי יסוד ולהשוות את מחירו באתרי הרשתות השונות. בדיקה מצאה שפערים בין סניפים באותה עיר יכולים להגיע ל-30%, כך שבחירת סניף מודעת עשויה לחסוך מאות שקלים בחודש. שילוב של קנייה מתוכננת, מעקב אחרי מבצעים אמיתיים והעדפת סניפי מוזל יכול לצמצם את הנזק מההתייקרויות השוטפות.

בשוק עצמו מתרחשות בימים אלה תנועות נוספות שמראות על חיות מסחרית. עסקת שוק הרצל סטופ מרקט הושלמה בתמיכת מימון של 500 מיליון שקל מבנק הפועלים, והקבוצה הרוכשת מעריכה שהיקף המכירות המשולב שלה יגיע ל-1.5 מיליארד שקל בשנה. אסף קמרי רוכש כרגע מחצית מרשת תחנת לחם בשווי של כ-23 מיליון שקל, עם תוכנית להרחיב את הרשת ל-50 סניפים. כל אלה מעידים על שוק שמתנהל באנרגיה גבוהה גם תחת לחץ כלכלי, ושהשחקנים בו מנסים להתחזק ולהתגייס כדי להתמודד עם התנהלות צרכנית זהירה יותר. התחרות על כיס הצרכן רחוקה מלהסתיים.

קרפור בין סיום סל שישראל לבין הצורך להתחיל מחדש

אחת הכתבות המרכזיות בשדה הצרכנות בימים האחרונים עסקה בתדמית המחודשת של קרפור בישראל. החברה סיימה את תוכנית "הסל של ישראל" שהגבילה את מדיניות הניהול שלה בתחום המבצעים והביאה לשחיקה ברווחיות. מדובר בהסדר שנועד להוזיל את המדפים באמצעות שיתוף פעולה עם משרד הכלכלה, אך הוא גם יצר קשיים תפעוליים בקרב הרשת והקשה עליה לתמרץ מכירות באופן חופשי. כעת, עם סיום התוכנית, עומדת החברה בפני ההזדמנות להתחיל מחדש, לשקם את היחסים עם משרד הכלכלה ולהתכונן להנפקה צפויה בשוק ההון.

המנכ"לית ענבל הרסון, שנכנסה לתפקידה על רקע השינוי התדמיתי שעברה החברה, נאלצת לנווט בין ציפיות משולשות: להחזיר למשקיעים את הרווחיות שנשחקה, לשקם את האמון של הציבור ולהמשיך להתחרות על מדפים ומבצעים בשוק מאוד תחרותי. הציפייה היא שהרשת תמצא איזון בין המשך מתן מבצעים אמיתיים לבין יכולת להתנהל כלכלית. האתגר הוא שהצרכן הישראלי הפך לרגיש מאוד למחירים, והוא כבר לא מוכן להסתפק בהבטחות תדמיתיות בלי ירידה אמיתית במדף. הצלחה של קרפור להתמודד עם האתגר הזה עשויה להפוך אותה לדוגמה לשוק כולו.

היעדר הדיון הציבורי כגורם מרכזי בהתייקרות

אחד הממצאים הבולטים ביותר שעלו בשיח הציבורי הוא הקשר בין התמעטות הדיווח התקשורתי על יוקר המחיה לבין עלייה במחירים. כאשר הציבור אינו כועס, אין לחץ ציבורי שמוביל לפעולה ממשלתית או לוועדות חקירה. כאשר התקשורת אינה מדווחת, הרשתות ויצרניות המזון יכולות לנהל שיח תדמיתי רגוע שמנתק בין המחיר במדף לבין חיי היום-יום של הצרכן. התוצאה היא תופעה שבה החברות מעלות מחירים בהדרגה, בצעדים קטנים, והציבור מתרגל אליהם בלי לתת על כך את הדעת. מדובר בדינמיקה שמוכרת היטב בספרות הכלכלית, אך נדיר לראות אותה מתועדת כך בנתונים.

בענף הקמעונאות טוענים בהגנה כי ההתייקרויות בשנים האחרונות נבעו מגורמים אובייקטיביים, כמו עליות מחירי חוזים בינלאומיים, פגיעה בשרשרת האספקה ומשברים ביטחוניים וגיאופוליטיים. חלק מהטענות הללו אכן נכונות, ואין ספק שיצרניות ויבואנים שונים התמודדו עם עליות תשומות אמיתיות. השאלה היא האם המחירים במדף הועברו לצרכן באופן מידתי, או שמא נוצלה ההזדמנות להגדיל מרווחי רווח. הנתונים החדשים מצביעים על התנהלות שמחייבת בחינה רחבה יותר, כולל בחינה של יחסי הכוחות בין יצרניות המזון לרשתות השיווק ושל יכולת הרגולטור לאכוף תחרות אמיתית.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מנגד, נשמעת הטענה כי הרשתות אינן הגורם היחיד שמנצל את השקט התקשורתי. יצרניות המזון הגדולות, יבואנים מונופוליסטיים ורגולטורים שכשלו באכיפה היו חלק אינטגרלי מהמערכת. דו"ח מבקר המדינה על שחיקת מערך הגנת הצרכן, ירידה במספר הליכי האכיפה והעדר הנהלה מתפקדת במועצה לצרכנות מצביעים על כך שהבעיה היא מבנית, ולא רק תוצר של שיקול דעת של רשתות מסוימות.

פערים בין העשירונים: מה משק הבית באמת מוציא

נתוני ההכנסות של משקי בית בישראל מדגישים את ההשפעה האסימטרית של ההתייקרות. ההכנסה החודשית הממוצעת של משק בית הגיעה בשנת 2024 לכ-27.2 אלף שקל ברוטו ולכ-22.6 אלף שקל נטו, מול הוצאה כספית של כ-15.4 אלף שקל. בעשירון העליון ההכנסה נטו מגיעה לכ-49.5 אלף שקל בחודש, לעומת כ-7.3 אלף שקל בתחתון. הפער הזה ניכר גם בבעלות על דירה, בשכירות ובמספר המפרנסים. עליית מחירים של כ-15% בסל הקניות פוגעת באופן לא פרופורציונלי בתחתית, שכן בעשירון התחתון חלקה של הוצאת המזון מתוך ההוצאה הכוללת גבוה באופן משמעותי מאשר בעשירון העליון.

התוצאה היא שפער העשירונים בישראל מתרחב בפועל גם דרך מדפי המזון, ולא רק דרך שוק הדיור או שוק ההון. כאשר ההוצאה על מזון בסיסי מתייקרת בקצב של כמעט פי חמישה מהתקופה הקודמת, משקי בית רבים נאלצים לבחור בין צמצום צריכה, נטילת אשראי או הגדלת שעות עבודה. כל אחת מהאפשרויות הללו משפיעה על איכות החיים ועל היציבות הכלכלית לטווח ארוך. חוקרים ואנשי צרכנות מדגישים כי בלי טיפול ממשלתי רציני בתחרות בשוק המזון, הפער הזה עשוי רק להחריף בשנים הקרובות.

מה עושה המדינה, והאם זה מספיק

במקביל להתייקרויות, הדיון על הרגולציה ועל תפקיד המדינה חזר למרכז. דו"ח מבקר המדינה שפורסם בחודשים האחרונים העלה ביקורת חריפה על מערך הגנת הצרכן, והראה כי מספר התלונות הוכפל תוך שנתיים, אך מספר הליכי האכיפה דווקא צנח. רק 22% מהעיצומים שהוטלו על חברות נגבו בפועל, והמועצה לצרכנות פעלה במשך חודשים ללא הנהלה מתפקדת. המבקר הצביע גם על פערים בסימון מחירים, בהגנה על צרכנים בכרטיסי אשראי ובטיפול בריקולים. כל אלה מצביעים על מצב שבו מנגנוני האיזון הציבוריים משחקים תפקיד מצומצם בהרבה מהרצוי.

עוד פורסם כי משרד המשפטים מקדם תיקון לחוק שירותי תשלום שיחייב השבת כספים גם במקרים שבהם לקוחות מסרו קודים סודיים בעקבות הונאה בכרטיס אשראי. זהו שינוי מהותי שעשוי להגן על אלפי צרכנים, אך גם מעיד על כך שההתערבות הרגולטורית מגיעה לרוב רק לאחר שהפגיעה כבר התרחשה. ככל ששוק המזון ממשיך להתייקר, הציפייה הציבורית היא שהמדינה לא תסתפק בתיקונים ממוקדים, אלא תפעל להגברת התחרות ולפיקוח אפקטיבי על המדפים. השאלה המרכזית היא האם הרפורמות המוצעות יספיקו להחזיר את מאזן הכוחות לצרכן.

המשמעות לצרכן הישראלי

עבור משק הבית הממוצע, הנתונים הללו מדברים בשפה ברורה. סל הקניות שהתייקר בקצב כמעט פי חמישה מהתקופה הקודמת משמעותו כי בלי שינוי בהרגלי הקנייה, הכיס של הצרכן ייפגע באופן ממשי. משקי בית רבים מנסים להתמודד עם המצב באמצעות מעבר לרשתות מוזלות, קנייה מרוכזת, שימוש באפליקציות השוואת מחירים והשתתפות בקבוצות צרכנות ברשתות החברתיות שמאתרות מבצעים אמיתיים. במקביל, יש גם התעוררות של קנייה באונליין ויבוא אישי, אך אלה עדיין מהווים חלק קטן יחסית מההוצאה על מזון.

הצרכן הישראלי הוא כבר לא פסיבי. נתונים מהשנים האחרונות מראים עלייה בצריכת מוצרי חלב אלטרנטיביים בעקבות שיבושים באספקת החלב, עלייה בפניות לשירות הלקוחות של חברות מזון על רקע פריטים שנעלמו מהמדפים, וגם זינוק בעסקאות אונליין שחצו לראשונה את רף המיליארד שקל ביום. הצרכן לומד להשוות, להתריע ולהתארגן. זהו תהליך שעשוי לשנות את מאזן הכוחות בשוק, אך עדיין זקוק לתמיכה רגולטורית ולשקיפות אמיתית במדף כדי להפוך לכוח אמיתי.

ההתייקרויות של סל המזון מציבות אתגר לא רק בפני הצרכן אלא גם בפני השוק עצמו. רשתות שמסוגלות להוכיח שהן מציעות מחירים תחרותיים, מבצעים אמיתיים ושקיפות, עשויות להרוויח את אמון הציבור ולהתחזק מול המתחרות. כאלה שימשיכו להעלות מחירים בצל השקט התקשורתי, עלולות לשלם מחיר תדמיתי כאשר הנושא יחזור לסדר היום הציבורי. בינתיים, הציבור נשאר עם השאלה המתבקשת: כמה עוד הוא מוכן לשלם על אותו סל בדיוק.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • בדיקה של סל של 80 מוצרי מזון ברשתות השיווק הגדולות מצאה כי בשנים 2022 עד 2026 שיעור ההתייקרות היה גבוה כמעט פי חמישה מהתקופה שבין 2018 ל-2022. בסניפים השכונתיים המחיר עלה בכ-19.6% וברשתות המוזלות בכ-14.5%.

  • עליית מע"מ, עליות במחירי החשמל והדלק ומערכת של משברים השפיעו על המחירים, אך חוקרים סבורים שהסיבה המרכזית היא היעדר טיפול ממשלתי מתמשך ומלחמה שאפשרו ליצרניות ולרשתות להעלות מחירים בלי דיון ציבורי ובלי פיקוח אפקטיבי.

  • חוקרים ממליצים להשוות מחירים בין רשתות, לבקר בסניפי המוזלים שבהם ההתייקרות מתונה יותר, לעקוב אחרי מבצעים ולהשתמש בפלטפורמות אונליין כדי לבחון את הפערים בסל הקניות האישי לפני הרכישה.

  • קרפור עומדת בפני שחיקה ברווחיות בעקבות סיום התוכנית, לצד קשיים תפעוליים שנגרמו מהגבלות ניהול מבצעים במהלך ההסכם. כעת החברה מנסה להתאושש תחת הנהגה חדשה, ולקראת ההנפקה צפויה היא נדרשת לשקם את יחסיה עם משרד הכלכלה.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!