חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2513 +0.09% (0.00)
יורו-שקל: 3.5719 +0.29% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,663.2800 -1.81% (-1,173.35)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2987 +0.61% (0.03)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.49% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8755 +0.48% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1911 +0.46% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2755 +0.48% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7877 +0.47% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4140 +0.37% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8138 +0.61% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3170 +0.38% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5608 +0.72% (0.00)

אל על ודוראל נכנסות למדד ת"א 35: המהפכה במדד הדגל של הבורסה בתל אביב

חברת התעופה וחברת האנרגיה המתחדשת מבטיחות כרטיס כניסה היסטורי למדד הבכיר, בעוד דמרי, שופרסל וקנון נפרדות ממנו - והכל על רקע טלטלה בינלאומית בענף ה-AI והדולר בשיא של חצי שנה

אתר כלכלה · 15 באוקטובר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה
אל על ודוראל נכנסות למדד ת"א 35: המהפכה במדד הדגל של הבורסה בתל אביב
אל על ודוראל מנצחות במרוץ למדד הדגל: עדכון המדדים בבורסת תל אביב מצייר תמונה חדשה של המשק הישראלי (אילוסטרציה)

המרוץ על הכרטיסים למדד הדגל של הבורסה בתל אביב הוכרע: עשרת הימים הקובעים הגיעו לסיומם, ולפי פרסומים בכלכליסט, דה מרקר וגלובס, אל על ודוראל אנרגיות מתחדשות צפויות להיכנס לראשונה למדד ת"א 35. העדכון ייכנס לתוקף בסוף המסחר בתחילת נובמבר, ולפי גלובס פרסום ההרכב המעודכן צפוי ב-29 באוקטובר. מנגד, חברות המזון והקמעונאות דמרי ושופרסל, לצד קנון, נפרדות מהמדד וירדו למדד ת"א 90 – צעד המשקף שינוי בהיר בסדרי העדיפויות של המשקיעים המקומיים.

עבור המשקיע הפרטי, ההכרעה אינה עניין טכני בלבד. מדד ת"א 35 משמש בסיס לעשרות קרנות סל וקרנות מחקות שמנוהלות על ידי קרנות הפנסיה, קרנות ההשתלמות ופוליסות החיסכון של מיליוני ישראלים. כניסתה של מניה למדד יוצרת בדרך כלל ביקוש מכוון מצד הגופים המוסדיים המחקים את המדד, ואילו יציאה ממנו עלולה לייצר מכירות מכניות שילחצו על השער. בנוסף, ההרכב החדש משקף את התמונה העדכנית של המשק הישראלי: ענף התעופה מתאושש בחוזקה, וענף האנרגיה המתחדשת זוכה לרוח גבית מהמעבר האקלימי ומהצורך בהקמת מערכות סולאריות ואחסון אנרגיה.

דוראל: זינוק של 560% – וירידה של 17% עדיין מספיקה למדד

הסיפור של דוראל בשנה האחרונה הוא אחד המרשימים בבורסת תל אביב. לפי דיווח של כלכליסט, המניה של חברת האנרגיה המתחדשת זינקה ב-560% בין אוגוסט שעבר לסוף מאי הנוכחי, כשהיא נהנית מפרישה רחבה בארה"ב ובישראל של מערכות סולאריות משולבות אחסון. גם אחרי נסיגה של 17% תוך חצי שנה, שווי השוק של החברה נותר גבוה דיו כדי להתברג בין 40 החברות הגדולות בבורסה ולהתאים לקריטריוני המדד. הכניסה לת"א 35 מהווה אישור מוסדי למעמד שרכשה החברה בשוק ההון המקומי.

עם זאת, לא כולם משוכנעים שהזמן הנוכחי הוא האופטימלי לכניסת המניה למדד. הנסיגה במניה מאז השיא משקפת, בין היתר, את הלחץ המצטבר על מניות האנרגיה המתחדשת בעולם על רקע עליית הריבית בארה"ב והערכות מוגזמות בעבר. מנגד, העובדה שדווקא חברה שנסחרת מתחת לשיאיה נכנסת למדד עשויה להוות נקודת כניסה אטרקטיבית עבור קרנות המחקות, שירכשו את המניה במחירים נמוכים יחסית לשיא. בשוק מציינים כי ההשפעה על השער תהיה תלויה בעיקר בהיקף הצף של החברה ובמשקל שיוקצה לה במדד.

trending_up שינוי מגמה: המדד הדגל משקף פנים חדשות של המשק

השפעה משמעותית שצריך להכיר ולהבין את המשמעות שלה.

אל על: מהשקעה סיכונית לחברת מדד

גם אל על מגיעה למדד הדגל מתוך שנה חזקה במיוחד. חברת התעופה הלאומית נהנתה מביקוש חזק לטיסות חוץ, משיפור בתשתיות התעופה ומהתאוששות הצריכה של משקי הבית בישראל. לפי פרסומים בגלובס ובדה מרקר, שווי השוק של החברה טיפס בהתמדה והציב אותה בין 40 החברות הגדולות בבורסה. עבור המשקיעים, כניסתה של אל על למדד ת"א 35 מסמלת הכרה בכך שענף התעופה הפך לשחקן מרכזי בשוק ההון המקומי, ולא עוד חברה תנודתית בשולי הבורסה.

במקביל, המהלך מעלה שאלות לגבי עתידו של ענף המזון והקמעונאות במדד הבכיר. דמרי ושופרסל, שתי חברות מהענפים הצרכניים המסורתיים, איבדו את מקומן בין 40 הגדולות לאחר שהתחרות בענף התעוררה והשוליים התכווצו. שופרסל, למשל, מתמודדת מול כניסת שחקנים חדשים לענף המרקט ומול לחץ על הרווחיות, בעוד דמרי מתמודדת עם תחרות גוברת בענף ההלבשה והצריכה המקוונת. היציאה מהמדד אינה בהכרח עדות להידרדרות עסקית, אך היא משקפת את ההעדפה של המשקיעים בשוק המקומי לחשיפה לענפים מניבים ותשתיתיים על פני ענפי צריכה מסורתיים.

רקע: טלטלה בוול סטריט והשקל בשיא של חצי שנה

ההכרעה במדדים התרחשה ביום סוער במיוחד בשווקים הגלובליים. לפי דיווחים בכלכליסט ובגלובס, מדד המחירים ליצרן בארה"ב הפתיע לרעה ורשם את העלייה השנתית הגדולה ביותר מאז 2022, כשהאינפלציה בארה"ב בספטמבר עלתה ב-3.7% – מה שהקפיץ את הסיכויים להעלאת ריבית נוספת של הפדרל ריזרב ל-53%. הנאסד"ק נחתך ב-1.9% על רקע חששות מהוצאות יתר של ענקיות הטק על השקעות בבינה מלאכותית, והדולר זינק ל-3.10 שקלים – רמתו הגבוהה ביותר מזן אפריל, בין היתר בשל מכירות גידור של הגופים המוסדיים הנדרשים להמיר שקלים לדולרים בעקבות הירידות בנאסד"ק.

בבורסת תל אביב, המסחר ננעל במגמה מעורבת: מדד ת"א 35 ירד בכ-0.2% ות"א 125 נחלש ב-0.07%, בעוד ת"א 90 עלה ב-0.35%. ענף הביומד והנדל"ן הובילו את העליות, כשמדד ת"א ביומד קפץ ב-4.58% ומדד ת"א נדל"ן 35 טיפס ב-1.78%. דווקא מניות הטכנולוגיה והאנרגיה המתחדשת רשמו ירידות, כשמדד ת"א קלינטק נחלש ב-1.84% ות"א טכנולוגיה צנח ב-1.79%. טאואר ירדה ב-7.61% וקמטק איבדה 6.50% על רקע הטלטלה בסקטור השבבים בעולם, בעוד אופקו זינקה ב-25.64% ואלקטרה נדל"ן קפצה ב-25.30% לאחר הודעה על גיוס בזכויות.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מנגד, יש הטוענים כי הרכב המדד החדש מגלם סיכון מוגבר לחוסך הממוצע. אל על היא חברה בעלת תנודתיות גבוהה הרגישה לגיאופוליטיקה ולמחירי הדלק, ודוראל עדיין מפגרת אחרי השיאים שלה. כניסתן למדד שקרנות פנסיה וקרנות השתלמות מחקות אותו עשויה להגדיל את החשיפה העקיפה של החוסך הישראלי לנכסים בסיכון גבוה יותר מבעבר.

המשמעות עבור קרנות הסל והחוסך הממוצע

עבור כל מי שמחזיק בקרנות מחקות ת"א 35, ההרכב החדש יתורגם אוטומטית לרכישות של אל על ודוראל ולמכירות של דמרי, שופרסל וקנון ביום עדכון המדד. ההשפעה על השערים צפויה להיות משמעותית במיוחד ביום המעבר, שכן מדובר בחילופי מניות בסדר גודל של מאות מיליוני שקלים ביחד. עבור החוסך הממוצע, החשיפה העקיפה לענפי התעופה והאנרגיה המתחדשת תגדל, בעוד החשיפה לענפי הקמעונאות והצריכה תצטמצם. מנגד, יש לזכור כי השינוי משקף את הכוחות האמיתיים של השוק – ולא ניסיון לתמרן את ההרכב.

בקרב אנשי שוק ההון נשמעות גם הערכות זהירות לגבי התנודתיות שתלווה למהלך. לפי דיווח בגלובס, מנהלי השקעות וכלכלנים ראשיים שהתראיינו במסגרת פסטיבל דור ההשקעות הזהירו מהשקעות ב-AI בעוד שהתמחורים בענף מצביעים על אירוע חריג שלא ראו כמותו. גם הסיכונים הפוליטיים – החשש ממבוי סתום לאחר הבחירות – עדיין מרחפים מעל הבורסה, כפי שנטען בדה מרקר בכינוי "23 המילים שטילטלו אתמול את כל פעילי שוק ההון". בסביבה כזו, שינויי הרכב המדדים עשויים להתקבל ברגישות יתרה מצד המשקיעים.

המבט קדימה: מה צפוי אחרי עדכון המדדים

בשבועות הקרובים, תשומת הלב של המשקיעים תופנה גם למדד המחירים לצרכן בישראל שיתפרסם בשעה 18:30 היום, כשהצפי הוא לירידה של 0.3% בספטמבר ועלייה שנתית של 1.8% – נתון שיעמוד במרכז הדיון על הכיוון הבא של הריבית בישראל. לפי גלובס, מדד המחירים לצרכן הפתיע לטובה עם ירידה של 0.5% בספטמבר, והאינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז ל-1.6% – נתון שעשוי להרגיע את הלחצים על בנק ישראל. גם עונת הדוחות הקרבה בוול סטריט צפויה להשפיע על המשך המסחר, במיוחד עבור מניות הטכנולוגיה המקומיות הנסחרות גם בחו"ל.

בשורה התחתונה של ההרכב החדש עומד סיפור רחב יותר: המשק הישראלי מתגמל חברות שמוכרות תשתיות, אנרגיה ותעופה, ופוחת ממשקלן של חברות הצריכה המסורתיות. אל על ודוראל נכנסות למדד הדגל של הבורסה בתל אביב, ודמרי, שופרסל וקנון יורדות לת"א 90. עבור המשקיע המקומי, ההרכב החדש הוא לא סתם שינוי טכני – אלא שיקוף של הכיוון שאליו שוק ההון הישראלי הולך.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • עשרת הימים הקובעים הסתיימו, והעדכון עצמו יתבצע בסוף המסחר בתחילת נובמבר, בהתאם ללוח העדכונים הסדיר של הבורסה בתל אביב. עד אז ממשיך המסחר בהרכב הנוכחי של המדד.

  • כניסה למדד הדגל מביאה בדרך כלל לרכישות מכוונות של המניה על ידי קרנות סל וקרנות מחקות שעוקבות אחר המדד, מה שעשוי לתמוך בשער המניה. עבור המשקיע הפרטי שמחזיק בקרנות מחקות, החשיפה העקיפה שלו מתעדכנת אוטומטית בהתאם להרכב החדש.

  • כללי המדדים מבוססים בעיקר על שווי שוק מתאים לצף ולא על תשואה שוטפת. למרות הנסיגה של 17% תוך חצי שנה, הזינוק של 560% עד סוף מאי הותיר את שווי השוק של דוראל גבוה מספיק כדי להיכנס למדד ת"א 35.

  • יציאה מהמדד עלולה להוביל למכירות של המניה בקרב קרנות הסל המחקות, וליצור לחץ על השער בטווח הקצר. עם זאת, היציאה אינה משקפת בהכרח הידרדרות עסקית - היא נובעת מהשוואה יחסית מול 40 החברות הגדולות בבורסה.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!