חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2524 +0.14% (0.00)
יורו-שקל: 3.5638 -0.04% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,697.8500 -0.07% (-44.03)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2977 +0.18% (0.01)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.35% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8733 +0.30% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1888 +0.08% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2752 +0.19% (0.00)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7869 +0.28% (0.00)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4147 +0.29% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8120 +0.03% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3164 +0.09% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5617 +0.27% (0.00)

אל על ודוראל נכנסות לת"א 35: המהפך במדד הבכיר שמזרים מיליארדים למניות החדשות

בתום עשרת הימים הקובעים הוכרע הקרב על מדד הדגל של הבורסה בתל אביב: דמרי ושופרסל יוצאות, אל על ודוראל נכנסות לראשונה — וקרנות הסל נאלצות להזרים הון ענק למניות שנכנסו ולממכר את היוצאות

אתר כלכלה · 16 באוקטובר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה
אל על ודוראל נכנסות לת"א 35: המהפך במדד הבכיר שמזרים מיליארדים למניות החדשות
בורסת תל אביב: מדד ת"א 35 עלה ב-1.6% בסוף שבוע מסחר חיובי, וברקע שינויי ההרכב הדרמטיים במדד הבכיר. (אילוסטרציה)

הקרב על מדד ת"א 35, מדד הדגל של הבורסה בתל אביב, הוכרע בסוף השבוע: אל על ודוראל, חברת האנרגיה המתחדשת, נכנסות לראשונה בתולדותיהן למדד הבכיר, ובמקומן יוצאות דמרי ושופרסל. עשרת הימים הקובעים, התקופה שבה נמדדו שוויי השוק והנזילות לצורך ההרכב החדש, הסתיימו והתוצאות אושררו, כך דווח בגלובס ובביזפורטל. מדובר בצעד סמלי וכלכלי בעל משמעות מעשית מיידית: כניסה למדד הבכיר מחייבת את קרנות הסל והקרנות המחקות העוקבות אחר ת"א 35 לרכוש את המניות הנכנסות ולמכור את היוצאות, ובכך להזרים הון של מיליארדי שקלים לכיוונים חדשים בשוק.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

שינויי מדד אינם חדשות עסקיות אמיתיות — לא חל שינוי ברווחיות או בתזרים של אל על או דוראל עצמן. הזרימה הפסיבית יוצרת מומנטום מלאכותי שמתפוגג במהרה, ומשקיע שנכנס למניה רק בשל הכללתה במדד עלול למצוא עצמו קונה במחירי שיא של ביקוש שאינו מבוסס יסודות, תוך חשיפה מוגברת לענפים תחזוקיים ורגולטוריים.

העיתוי של ההודעה מגיע בשבוע חיובי במיוחד לבורסה המקומית. מדד ת"א 35 זינק ב-4% מתחילת השבוע, ובנעילת יום שישי רשם עלייה יומית של 1.6%, כשמדד ת"א 90 טיפס ב-1.9%. הבורסה בתל אביב נסחרה בצל תחזיות תוצאות הבחירות, ואנליסטים מעריכים כי השוק מתמחר הכרעה ברורה בקלפי — או, בלשונו של פרשן שוק ההון של דה מרקר, אסא ששון, שהקדיש לנושא כתבה בשם "23 המילים שטילטלו אתמול את כל פעילי שוק ההון". מחקר הבורסה עצמה מראה כי ירידות לפני הבחירות הן תופעה מוכרת, וכי הזינוק מגיע בדרך כלל ביום שאחרי — תסריט שהשוק המקומי נמצא כעת בעיצומו של מימוש.

quiz האם ידעת ש…

יחידת המחקר של בורסת תל אביב פרסמה השבוע ניתוח של עשר מערכות הבחירות האחרונות, שלפיו האי-ודאות הפוליטית פוגעת בשוק בעיקר בחודשים שלפני יום הבוחר, אך התמחור השלילי אינו מחזיק — וביום שאחרי הקלפי המדדים רשמו בהיסטוריה זינוקים ממוצעים חדים, גם כאשר תוצאות הבחירות הפתיעו את המשקיעים.

כך נקבע ההרכב החדש של מדד הדגל

שינויי ההרכב במדד ת"א 35 אינם החלטה שרירותית אלא תוצאה של נוסחה קבועה: שווי שוק זמין לציבור, מדדי נזילות והיקפי מסחר לאורך תקופת הבחינה. אל על, שזינקה בשנים האחרונות על רקע שיקום תנועת הטיסות ורווחים שיא, חצתה את הסף בקלות יחסית. דוראל, המתמחה בפיתוח, בהקמה ובהפעלה של פרויקטי אנרגיה מתחדשת בישראל, בארה"ב ובאירופה, נהנתה משילוב של שווי שוק גדל וביקוש מוגבר למניות חברות האנרגיה. מנגד, דמרי ושופרסל — שתיהן חברות מסחר אלקטרוני שזכו בעבר להערכת שווי גבוהות — ירדו מתחת לסף הכניסה, בין היתר על רקע היחלשות הגל הקורונה-מנוע שהזניק אותן בעבר.

המהלך מתואר בסקירה של מנדי הניג בביזפורטל ככזה ש"משנה כיוון" למיליארדים של קרנות הסל. קרנות אלו, המנוהלות באופן פסיבי ומחויבות לשכפל את הרכב המדד, נדרשות לבצע עסקאות בהיקפים משמעותיים סמוך לתאריך הכניסה בפועל. עבור אל על ודוראל משמעות הדבר ביקוש מובטח של הגופים המוסדיים, ועבור דמרי ושופרסל — היצע כפוי של מניות שעשוי ללחוץ על השערים בטווח הקצר. השפעה דומה חלה על קרנות ההשתלמות והגמל שמשקיעות במדדים, כך שהשינוי מגיע בעקיפין גם אל תיקי הפנסיה של מיליוני חוסכים ישראלים.

<!– wp:heading {

שאלות נפוצות (FAQ)

  • הכניסה נקבעת לפי נוסחת המדדים של בורסת תל אביב, המבוססת על שווי שוק זמין לציבור ונזילות המסחר. עשרת הימים הקובעים שהסתיימו העניקו לשתי החברות את הדירוג הדרוש, בעוד דמרי ושופרסל ירדו מתחת לסף הכניסה ויצאו מהמדד.

  • כניסה למדד מביאה זרימת כספים מיידית מקרנות הסל והקרנות המחקות העוקבות אחר המדד, שחייבות לרכוש את המניות. בנוסף, החשיפה למשקיעים מוסדיים וזרים גדלה, הנזילות משתפרת, והמניה נכללת בתיקי השקעות פסיביים רבים של חוסכי הפנסיה והגמל בישראל.

  • לאו דווקא. הזרימה הפסיבית יוצרת ביקוש ראשוני, אך לאחר השלמת ההתאמות המניה נסחרת לפי היסודות הכלכליים של החברה — רווחיות, תזרים וסיכונים תעשייתיים. היסטורית, אפקט הכללה במדד מתפוגג תוך שבועות ספורים, ולעיתים מניות חוזרות להיסחר מתחת לשער שקדם להכללה.

  • מרבית החוסכים נחשפים למדד באמצעות קרנות סל, קופות גמל ופוליסות חיסכון. שינוי הרכב המדד משנה בעקיפין את תיק ההשקעות שלהם — במקרה זה, הגדלת חשיפה לענפי התעופה והאנרגיה המתחדשת והקטנתה לחברות הסחר המקוון והמזון, בלי שהחוסך נדרש לפעול בעצמו.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!