הריבית נותרת על כנה בצל הבחירות: מה שנחשף על עדכון מדדי הדגל בבורסה
בנק ישראל משאיר את הריבית ללא שינוי ימים לפני הקלפי, ובמקביל נחשפים שינויים צפויים במדד ת"א 35 שמשקפים את עומק משבר הנדל"ן במשק
פחות משבוע לפני הקלפיות, בנק ישראל עמד היום בפני ההחלטה המוניטרית החמה ביותר של התקופה, ובמקביל נחשפו השינויים הצפויים במדדי הדגל של הבורסה לניירות ערך בתל אביב. שני האירועים, שנועדו להיערך בסמיכות, מתארים תמונת מצב דו-פרצופית של המשק הישראלי: מחד, יציבות זהירה של המדיניות המוניטרית בצל אי הוודאות הפוליטית, ומאידך, שינוי מבני עמוק בהרכב הכלכלה שבורסת תל אביב נחשפת אליו בעדכון המדדים הקרוב.
הסכמה נדירה בקרב הכלכלנים: הריבית לא תזוז
בדיקה שפרסם תומר פדובה בגלובס בחנה מה הסיכוי שהנגיד יוריד את הריבית שבוע לפני הבחירות, והממצאים היו חד-משמעיים. כלל הכלכלנים שנסקרו הגיעו להסכמה כי הריבית תישאר ללא שינוי, כפי שדיווח גם שירות כלכליסט בשעות הבוקר. הקונצנזוס הזה אינו מובן מאליו, שכן תשובות סקרי הריבית בחודשים האחרונים התחלקו לעיתים בין אופטימיים שציפו להמשך הורדות לבין זהירים שהעדיפו המתנה, אך הסביבה הפוליטית יצרה התאמה נדירה בדעות.
ההיגיון שמאחורי ההערכה המשותפת כפול. מצד אחד, בנק ישראל נוהג להימנע מצעדים חד-כיווניים בימים שקודמים לבחירות, כדי לא להיתפס כמי שמתערב במערכה הפוליטית – בין אם מדובר בהורדה שתוצג כסיוע לממשלה היוצאת ובין אם כהשארה שתוצג כענישה. מצד שני, נתוני האינפלציה בחודשים האחרונים אינם משאירים מרווח נוח להמשך הקלות מהירות, וזאת כאשר פרשנים בתחום המס והפיננסים הזהירו לאחרונה כי גם תשואות של 5% באג"ח קונסומריות לא יגנו על כוח הקנייה מפני שחיקה. בשיחה עם גורמים בשוק ההון נטען כי המשוואה הפשוטה היא שהסיכון התדמיתי של צעד כלשהו בשבוע זה עולה על התשואה הכלכלית שלו.
מה זה אומר לציבור הלווים והחוסכים
עבור מאות אלפי משקי בית שמשלמים משכנתאות במסלולים צמודי ריבית, השארת הריבית על כנה משמעותה המשך תשלום החזרים חודשיים שגובהם נותר גבוה משמעותית מרמות העבר. במקביל, הנתונים שפורסמו בימים האחרונים מראים כי הציבור לא עצר את נטילת האשראי לדיור: בספטמבר נלקחו משכנתאות בהיקף של כ-8.7 מיליארד שקל, נתון שמעיד על המשך פעילות בשוק הדיור למרות הריביות הגבוהות יחסית. עבור החוסכים, הריבית הגבוהה יחסית ממשיכה לתמוך בתשואות בפק"מ ובקופות הגמל, שחגגו השבוע עשור להיווסדן עם תשואות מרשימות – אם כי בעלות כוכבית שנובעת מהפערים בין הקופות השונות.
lightbulb טיפ מהמומחה
מי שמתכנן לקחת משכנתא בתקופה הקרובה מומלץ לנהל משא ומתן מול כמה בנקים במקביל ולבחון מסלולים משולבים, שכן ריביות המשתנות אינן צפויות לרדת בטווח המיידי. בנוסף, כדאי לעקוב אחר עדכון המדדים הקרוב, שכן הוא יוצר תנודתיות זמנית שמשקיעים מנוסים מנצלים בקנייה מדורגת ולא בפעימה אחת.
בהקשר זה ראוי לציין כי מערכת היחסים בין בנק ישראל למשרד האוצר מתוחה גם מסיבות אחרות. מנהל רשות המסים עו"ד שי אהרונוביץ' קרא בימים אלה לבטל את שטר ה-200 שקל כצעד במלחמה בהון השחור, ואף הזהיר מפני תקציב אכזרי בשנים הקרובות – ואילו הנגיד התייחס להצעה באופן מצנן ואמר כי לא הוצג ביסוס מקצועי לכך. הוויכוח הציבורי שנפתח סביב שטר ה-200 ממחיש את המתח בין הרצון להגדיל גביית מיסים לבין החשש מפגיעה בנוחות הציבור ובשווקים בתקופה רגישה.
משבר הדיור פורץ לבורסה: הנדל"ן יוצא מהמדדים
בעוד הריבית עומדת על כנה, הנתונים שנחשפו בדה מרקר על עדכון המדדים הקרוב מתארים מפה כלכלית משתנה. לפי ניתוח של יוסף חרש, בעדכון שיתקיים בנובמבר צפויות מניות דמרי ושופרסל לצאת ממדד ת"א 35, בעוד אל על ודוראל צפויות להיכנס אליו. מדובר בשינוי שאינו טכני בלבד: הוצאתה של שופרסל, אחת מרשתות המזון הגדולות בישראל, מסמלת את היחלשות ענף הקמעונאות והנדל"ן למגורים בשוק ההון, ואילו כניסתן של חברת התעופה הלאומית ויצרנית המזון דוראל משקפת את עליית מניות התעופה, האנרגיה והתעשייה.
המסר העדכוני מתחבר לדיווח נוסף שהתפרסם בשבועות האחרונים, לפיו בקרוב לא יהיה נדל"ן למגורים בת"א 35 – כלומר, חברות הנדל"ן למגורים מאבדות את מעמדן במדדי הדגל של הבורסה. מדד ת"א 35 עקף באופן משמעותי את מדד ת"א 90 בשנתיים האחרונות, אך ההרכב הענפי שלו מתעדכן בקצב שמדגיש כיצד כוח המשיכה עבר מענפי המקרקעין המסורתיים לחברות ביטחוניות, תעופה ואנרגיה שהפיקו רווחים בצל התקופה הביטחונית והשינויים בשוק האנרגיה האזורי.
השפעה על קרנות הסל והתיקים המנוהלים
השלכות עדכון המדדים אינן מוגבלות לשולחן המסחר. אלפי משקיעים פרטיים מחזיקים בקרנות סל ובקרנות מחקות העוקבות אחר ת"א 35, והן חייבות לבצע את השינוי בהרכב התיק במדויק עם כניסת העדכון לתוקף. בפועל, מכירת מניות שופרסל ודמרי בהיקפים גדולים ורכישת מניות אל על ודוראל יוצרות לחץ מחירים זמני סביב תאריך העדכון – תופעה מוכרת בשווקים בעולם, שנוסחתה פשוטה: המניה היוצאת נפגעת והנכנסת מטפסת. מי שמנהל תיק אישי בקרנות מדד אינו צריך לבצע דבר, אך עליו להבין כי חשיפת התיק שלו לענפי המשק משתנה – פחות קמעונאות ונדל"ן, יותר תעופה ואנרגיה.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
מנגד, יש הטוענים כי השמירה על הריבית במקומה לפני הבחירות אינה נייטרלית אלא דווקא מעדיפה שקט תדמיתי על פני המדיניות הנדרשת. האינפלציה שנמדדת עדיין גבוהה מהיעד, ורו"ח איתי רושקביץ ודרינה רזניקוב הזהירו בגלובס כי גם תשואות של 5% באג"ח לא יספיקו כנגד שחיקת הריביות – כלומר הציבור משלם את מחיר ההמתנה.
בימים האחרונים הבורסה הציגה סימנים מעורבים. מיכאל רוכוורג דיווח בדה מרקר על עליות מתונות בבורסה עם טיפוס של כ-1% במדד הנדל"ן, בעוד שירות גלובס דיווח על עליות בהובלת מניות הביטוח והבנייה לצד ירידות במניות טכנולוגיה כמו טאואר. לפי צלי גרינברג, הבורסה סיכמה שבוע חזק עם עלייה של 5.1% במדד ת"א 90, וגורמים בשוק העריכו כי השפעת הבחירות על השווקים היא לטווח קצר בלבד – "בסוף הנתונים בפועל קובעים". עם זאת, מנהלי השקעות בכירים הזהירו באחרונה כי השוק מציג סימנים של קזינו, וכי ההתעלמות מהסיכונים הפוליטיים והביטחוניים עלולה להתברר כפזיזה.
בחירות בהילוך כספי: מה כבר באוויר
הרקע לכל המהלכים הללו הוא מערכת הבחירות שנכנסת לשבועה הגורלי. צבי זרחיה חישב בכלכליסט כי הבחירות לכנסת יעלו למשק כ-3.7 מיליארד שקל, ואריאל פייגלין דיווח במעריב כי יום השבתון בבחירות עומד על חשבון של 2.68 מיליארד שקל. בנק ישראל מוצא את עצמו בסביבה שבה כל החלטה נבחנת דרך עדשה פוליטית, ומכאן גם ההתנהלות הזהירה. גם נתוני התגובה של הציבור מעידים על המתח: דוח פניות הציבור של רשות שוק ההון חשף כי בשנה החולפת הוחזרו לציבור יותר מ-21.5 מיליון שקל בעקבות כ-17 אלף פניות, רובן בתחומי הביטוח והחיסכון – סימן לכך שהציבור בוחן את המוסדות הפיננסיים שלו בקפדנות הולכת וגוברת.
השאלה שנותרת פתוחה היא מה יקרה אחרי הבחירות. אם תוקם ממשלה בעלת רוב יציב, הציפיות בשוק הן להמשך הורדות ריבית הדרגתיות בהתאם לנתוני האינפלציה, וכן להתמודדות קשה עם גירעון התקציב שאותו מנהל רשות המסים כינה בימים אלה בכינוי "תקציב אכזרי" הממתין בפתח. אם תתקבל משוואה פוליטית מסובכת, בנק ישראל עשוי להידרש להמתין זמן רב יותר לפני שיניע את הריבית, כאשר מניות האנרגיה והתעופה ממשיכות לתפוס את מקום הנדל"ן במרכז הבמה של שוק ההון.
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
כן. על פי סקירת המומחים בגלובס ודיווחים בכלכליסט ובמעריב, כלל הכלכלנים שנסקרו הגיעו להסכמה כי ועדת המדיניות המוניטרית תשאיר את הריבית ללא שינוי, בין היתר מחשש לתפיסה של מעורבות פוליטית בימים שלפני הקלפיות. נגיד בנק ישראל ציין בעבר כי לא הוצג ביסוס מקצועי לצעדים שנויים במחלוקת בצל ימי הבחירות.
-
לפי ניתוח שפרסם יוסף חרש בדה מרקר, בעדכון המדדים הקרוב צפויות מניות דמרי ושופרסל לצאת ממדד ת"א 35, בעוד אל על ודוראל צפויות להיכנס. השינויים משקפים את המגמות המרכזיות במשק: היחלשות ענף הנדל"ן והקמעונאות מול עליית מניות האנרגיה וחברות התעופה.
-
קרנות סל פסיביות וקרנות מחקות העוקבות אחר מדד ת"א 35 יחויבו למכור את מניות היוצאות ולרכוש את הנכנסות, דבר היוצר לחצי מחיר זמניים סביב מועד העדכון. עבור משקיעים פרטיים המחזיקים בקרנות מדד, השינוי מתבצע אוטומטית ללא פעולה, אך הוא משנה את החשיפה הענפית של התיק מנדל"ן ומסחר לטובת תעופה ואנרגיה.
-
כאשר הריבית נותרת ללא שינוי, ריביות המשכנתאות המשתנות אינן זזות מסלולן, והציבור ממשיך לשלם החזרים חודשיים הגבוהים משמעותית מאלה ששילם בתקופת הריבית הנמוכה. עם זאת, נתוני נטילת המשכנתאות בספטמבר הראו כי הציבור המשיך ללוות היקפים גבוהים, בשילוב עם ירידות מחירי הדירות שדווחו במדד הלמ"ס.