חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2517 +0.10% (0.00)
יורו-שקל: 3.5723 +0.30% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,829.8000 -1.55% (-1,006.83)
לירה שטרלינג-שקל: 4.3054 +0.77% (0.03)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.64% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8813 +0.63% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1939 +0.59% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2792 +0.65% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7905 +0.63% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4146 +0.51% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8148 +0.74% (0.01)
כתר שוודי-שקל: 0.3175 +0.54% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5611 +0.77% (0.00)

בנק ישראל השאיר את הריבית על 3.25% ורמז על הורדה נוספת: השקל נחלש, הבורסה מתפצלת והמשקיעים מנסים לפענח את המסר

הוועדה המוניטרית הותירה את הריבית על 3.25% שבוע לפני הבחירות, בתחזית מעודכנת שקובעת אינפלציה של 1.5% בסוף השנה וריבית ממוצעת של 3% — אבל המשמעויות בשוק ההון חלוקות

אתר כלכלה · 21 באוקטובר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה
בנק ישראל השאיר את הריבית על 3.25% ורמז על הורדה נוספת: השקל נחלש, הבורסה מתפצלת והמשקיעים מנסים לפענח את המסר
משכן בנק ישראל בירושלים: הוועדה המוניטרית הותירה את הריבית על 3.25% (אילוסטרציה)

בנק ישראל הותיר הבוקר (יום ד') את הריבית במשק ללא שינוי, על רמה של 3.25%, בהחלטה שהתיישרה עם צפי הכלכלנים בשוק וסיימה רצף של שלוש הורדות ריבית רצופות. ההחלטה התקבלה שבוע בלבד לפני מערכת הבחירות, והתקבלה בשוק כצעד זהיר של הוועדה המוניטרית, שמעדיפה בשלב זה לשמור על גמישות מול התפתחויות בזירה הגיאופוליטית, במחירי האנרגיה העולמיים ובסביבת הריביות הגלובלית. עם זאת, לצד ההחלטה עצמה פרסם בנק ישראל תחזית מאקרו מעודכנת שמצביעה בבירור על הורדת ריבית נוספת, עם תחזית ריבית של 3% בממוצע ברביע השלישי של השנה הבאה.

בחטיבת המחקר של בנק ישראל מסבירים את ההחלטה להימנע ממהלך נוסף בטיפול בנסיבות הנוכחיות: האינפלציה בשנים־עשר החודשים שהסתיימו בספטמבר עמדה על 1.6% בלבד, הרחק מתחת ליעד המרכזי של 2%, ומדד ספטמבר הגיע נמוך מהצפי. עם זאת, התחזית החדשה כוללת הערכה כי האינפלציה תחזור לטפס, בין היתר בעקבות עליית מחירי הנפט, הפיחות בשקל והחזרת הבלו, ותגיע ל-2.1% בסוף השנה הבאה. בנק ישראל מדגיש כי תחזית הריבית עקבית עם התכנסות האינפלציה למרכז תחום היעד, אך עשויה להתעדכן בהתאם להתפתחויות לא צפויות בשווקים הפיננסיים, בפעילות הכלכלית ובמדיניות הפיסקלית.

המסרים הכפולים של בנק ישראל: היצמדות לריבית אך הבטחה להורדה

ההחלטה מציגה למעשה שני מסרים מנוגדים למחצה בו זמנית. מצד אחד, הוועדה המוניטרית שומרת על יציבות ולא ממהרת להוריד ריבית נוספת בשבוע שלפני הבחירות, מתוך רצון להימנע מתפיסה של צעד פוליטי. מצד שני, התחזית המאקרו החדשה ברורה: צפי להורדת ריבית אחת נוספת במהלך השנה, כך שעל פי בנק ישראל הריבית תעמוד על 3% ברביע השלישי של 2027. ההערכה בשוק היא כי ההורדה הבאה עשויה להתבצע רק לאחר הכרעת הבחירות, כדי לא להקדים את זיהוי מדיניות פיסקלית חדשה שתיווצר לאחר ההכרעה.

בגלובס פורסם כי בבנק ישראל מציינים כי שיעור האינפלציה בארבעת הרבעים הבאים צפוי לעמוד על 2.0%, וכי התחזית הקצרה ל-2026 עודכנה כלפי מטה ב-0.5%, בעיקר בעקבות המדדים שפורסמו והפחתת הבלו. התחזית ל-2027 עודכנה דווקא כלפי מעלה ב-0.3%, בין היתר בגלל עליית מחירי האנרגיה, העלאת הבלו מחדש ויציאת מדדים נמוכים מהחישוב. במקביל, בנק ישראל מזהיר כי פעילות ענקיות הטק מעוותת את נתוני הצמיחה, אזהרה חריגה שמעידה על הזהירות המוגברת של כלכלני הבנק בפענוח נתוני המקרו המקומיים בתקופה האחרונה.

מדוע בדיוק עכשיו להוריד ריבית נוספת זה מסוכן

בשוק מסבירים כי למרות ההתמתנות באינפלציה, קיימים מספר גורמים שמצדיקים זהירות. ראשית, הפיחות החד בשקל בשבועות האחרונים מעלה את עלות היבוא ועשוי להניע אינפלציה בהמשך. שנית, התחזית העולמית מראה עלייה בסביבת הריביות בעולם, דבר שמצמצם את מרחב התמרון של בנק ישראל מבלי ליצור פער ריביות מזיק. שלישית, הגיאופוליטיקה האזורית עדיין לא התייצבה, והמחירים בשוק המט"ח בישראל משקפים פרמיה של סיכון שעשויה להשתנות במהירות. בנק ישראל מעדיף לשמור על קשת פעולה רחבה, ולו במחיר של הורדת ריבית נוספת במועד מאוחר מהצפוי.

השקל נחלש מיד עם ההכרזה והדולר מגיע לרמות שיא מאז אפריל

שוק המט"ח לא המתין לפרשנות. הדולר זינק מיד עם ההכרזה ונסחר סביב 3.1 שקלים, לאחר שבשבועות האחרונים נסק כמעט ברציפות מעל רמות 3.05 שקלים, בהתאם לנתונים שפורסמו בכלכליסט ובדה מרקר. מדובר ברמות שלא נראו מאז אפריל, וזהו פיחות מצטבר משמעותי מאז תחילת השנה. השקל נחלש גם מול סל המטבעות המובילים בעולם, כאשר המטבע האמריקאי מתחזק באופן כללי בשווקים הבינלאומיים אחרי נתוני אינפלציה גבוהים מהצפי שפורסמו בארה"ב, ובעקבות הערכה שהפד ישאיר את הריבית ללא שינוי בשבוע הבא.

בדה מרקר ובגלובס מציינים כי המחאות האלימות בצרפת עדיין מכבידות על האווירה בשווקים הגלובליים, וכי המחאות האלימות בצרפת בשבוע האחרון, שבמהלכן נבזזה חנות נייקי של ריטיילורס, זרוע הזכיינות של פוקס, משקפות את העומק של המשבר החברתי באירופה. במקביל, המחאות בצרפת השפיעו גם על השווקים הפיננסיים והקפיצו את תשואות האג"ח הצרפתיות לעשור. בכלכליסט נכתב כי תשואת אג"ח צרפת לעשור זינקה היום ל-5%, לראשונה מזה 24 שנים, על רקע החשש מהעמקת המשבר הכלכלי והגירעון הגבוה. תשואה כזו משפיעה במישרין על שוק האג"ח הגלובלי, וגורמת למשקיעים ברחבי העולם לבחון מחדש את התיקים המושקעים באג"ח ממשלתיות באירופה.

מה המשמעות של הפיחות בשקל לצרכן ולמשקיע הישראלי

הפיחות בשקל משפיע במישרין על כיסו של הצרכן הישראלי. מחירי הדלק, היבוא, המזון המעובד והטכנולוגיה צפויים להתייקר עם ההתחזקות של הדולר מול השקל, והתחזית העדכנית של בנק ישראל כבר משקפת האצה של האינפלציה ל-2.1% בסוף השנה הבאה. עבור משקיעים פרטיים, הפיחות מטיב עם מחזיקי נכסים בחו"ל ועם מי שמושקע באג"ח ממשלתיות לא צמודות, ופוגע במי שמחזיק תיקים מקומיים בלבד או צמודי מטבע חוץ בכיוון ההפוך. ההערכה בחברות הניהול היא כי משקיעים רבים יתחילו להעביר חלק מהתיק לטובת חשיפה לחו"ל במטבע חוץ, מה שעשוי להעמיק את הפיחות עצמו.

הבורסה בת"א מגיבה בצורה מפוצלת: הביטוח והנדל"ן טיפסו, הבנקים איבדו קרקע

מדדי הביטוח והנדל"ן בבורסה בת"א טיפסו בעקבות ההחלטה, בעוד מדד הבנקים איבד 0.5%. מדד ת"א 35 נחלש בכ-0.1%, ת"א 125 התחזק ב-0.4% ות"א 90 קפץ ב-1.5% במסחר שהתנהל יום אחד לפני סוף המסחר, על פי דיווחי גלובס וכלכליסט. מדדי הבנייה, הנדל"ן והקלינטק רשמו עליות של כ-2%, ואילו מדד ת"א־נפט וגז נחלש בכ-1% על רקע ירידות במחירי הנפט העולמיים. תנודתיות זו משקפת את חוסר הוודאות של השוק בשבוע שלפני הבחירות, לצד התלבטות אמיתית לגבי ההשפעה של הריבית על כל סקטור.

העליות במדדי הביטוח והנדל"ן מוסברות בשוק בכך שסביבת ריבית ממתנת בהדרגה מטיבה עם קרנות הנדל"ן ועם חברות הביטוח שמחזיקות תיקי אג"ח ארוכות טווח. לעומת זאת, מדד הבנקים מגלם חשש מפני צמצום מרווחי הריבית, שכן הבנקים נהנים כיום מרווחים נדיבים בסביבת ריבית גבוהה יחסית. תחזית של הורדה נוספת, גם אם היא לא מיידית, משפיעה על הערכות השווי של מניות הבנקים בכיוון שלילי. עם זאת, בשוק מציינים כי הריבית בפועל עדיין גבוהה יחסית, וכי הרווחים הנוכחיים של הבנקים נשארים חזקים, כך שהירידה במדד עשויה להיות מוגבלת בהיקפה.

תומר מזון חוזרת למסחר וממשיכה לצנוח

ביום בו התקבלה ההחלטה על הריבית, חזרה למסחר בבורסה בת"א מניית תומר מזון, לאחר קרוב לחודשיים של השעיה, והמניה צנחה בכ-15%. החברה פרסמה מחדש את הדוחות הכספיים שלה לאחר בדיקה שקבעה כי בעל השליטה, דורון קימלוב, פעל להגדלה מלאכותית של המלאי והרווחים. קימלוב ימשיך לכהן כמנכ"ל אך שכרו יופחת והוא יוותר על חלק מהמענקים, ובמקומו ימונה רביב ברוקמאייר כיו"ר. המקרה משקף את הרגישות של הבורסה לבעיות ממשל תאגידי, ואת ההשפעה של אירועים חד־חברתיים על מדדים רחבים כמו ת"א 90, שזינק דווקא על רקע עליות בסקטורים אחרים.

מה ההחלטה אומרת לחוסכים ולמשקיעים בתקופת הבחירות

עבור הציבור החוסך, ההחלטה להשאיר את הריבית על 3.25% משמעה שהפיקדונות הבנקאיים והתשואות באג"ח ממשלתיות קצרות יישארו ברמות נוחות יחסית בטווח הקצר, אך הכיוון הארוך מצביע על המשך ירידה הדרגתית. חוסכים בקופות גמל ובפנס צריכים לקחת בחשבון כי סביבת ריבית יורדת מטיבה עם אג"ח ארוכות טווח ועם מניות, אך מפחיתה את התשואות במוצרים צמודי מדד לטווח קצר. בנוסף, ההחלטה והתחזית שנלוותה אליה משליכות על עלות האשראי לצרכן, שכן הריבית הבנקאית הפריים נשארת כעת על רמה של 5%, מה שמשאיר את ההחזרים החודשיים על משכנתאות בריבית משתנה ברמה הגבוהה מזו שהייתה בתחילת השנה.

בקרב חברות ניהול ההשקעות והמוסדיים מעריכים כי ההחלטה מותירה את השוק במצב של המתנה לאורך שבוע הבחירות, כאשר התנודתיות צפויה להתגבר סביב הסקרים והתוצאות. בגלובס דווח כי בגולדמן זאקס ממליצים למשקיעים בוול סטריט להוסיף חשיפה לסקטורים דפנסיביים שנשארו מאחור, ומציגים רשימה של 23 מניות בעלות תנודתיות נמוכה. ההמלצות האלה מגיעות על רקע חששות גוברים מתיקון במניות הטכנולוגיה, ומשקפות את השינוי בתפיסת הסיכון הגלובלית, שיש לו הד מסוים גם בשוק ההון המקומי.

הבחירות כגורם תנודתיות: מה הריבית אומרת על הפוליטיקה

בדיקה שפורסמה בגלובס מצאה כי מתוך 12 מערכות בחירות מאז 1999, בנק ישראל שינה את הריבית בהחלטה האחרונה לפני הקלפיות בשבע מהן. כעת, כשהריבית נשארה ללא שינוי, נראה שבנק ישראל העדיף להימנע מהחלטה חריגה בסמוך לבחירות ולהשאיר את ההורדה הנוספת לממשלה הבאה. המשמעות היא שההחלטה המוניטרית הבאה עשויה להיות מושפעת במידה רבה מההרכב הפוליטי העתידי וממדיניות הפיסקלית שתיווצר. תחזית הריבית של בנק ישראל עצמה מציינת כי היא עשויה להתעדכן בהתאם למדיניות הפיסקלית, מה שמצביע על כך שהריבית הפכה למעשה לנגזרת פוליטית ברמה מסוימת, ולא רק לפונקציה של אינפלציה ופערי תוצר.

בשוק המט"ח ימי הבחירות עשויים להביא תנודתיות מוגברת נוספת, כאשר השקל כבר נסחר ברמות חלשות מזה חודשים וכאשר הפרמיה הפוליטית נגללת במחיר המטבע. במקביל, בשוק האג"ח הקונצנוס המקומי ניכרת זהירות, ובכלכליסט דווח על כך שמניות הבנקים איבדו גובה על רקע ההערכות להמשך התמתנות הריבית. כל אלה מצטרפים לתמונה של שוק המותאם לתנודתיות גבוהה, בו ההחלטות של בנק ישראל ושל הממשלה הבאה יקבעו יחד את כיוון המשך הדרך.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • הוועדה המוניטרית מעדיפה להמתין להתפתחויות בזירה הגיאופוליטית, במחירי האנרגיה בעולם ובסביבת הריביות הגלובלית. בנק ישראל הצביע בתחזית המעודכנת על הורדה נוספת, אך מעוניין לשמור על גמישות בטיפול בסיכוני המלחמה והבחירות, במיוחד לאור הפיחות החד בשקל.

  • ריבית גבוהה יותר נוטה להטיב עם מחזיקי אג"ח ממשלתיות וקונצנוס קצרות ולחזק את התשואות במוצרים שמושקעים באג"ח צמודות מדד, אך פוגעת בתשואות של תיקים צמודי מדד לאורך זמן ומגדילה את עלות המימון לחברות בעלות חוב משמעותי. עבור החוסכים המשמעות היא תנודתיות גבוהה יותר בתיקים המושקעים באג"ח קונצנס.

  • מדד הבנקים איבד 0.5% בעקבות הערכות כי ההתנהלות המוניטרית המעוכבת, בשילוב החלטת הריבית והראייה שההורדות יימשכו בעתיד, תלחץ על מרווחי הריבית הבנקאיים. הבנקים נהנים ממרווחי ריבית נוחים בסביבת ריבית גבוהה יחסית, ולכן תחזית להורדות נוספות נתפסת כשלילית עבורם.

  • בדיקה היסטורית מלמדת כי בנק ישראל שינה את הריבית בהחלטה האחרונה לפני הקלפיות בשבע מתוך שתים־עשרה מערכות בחירות מאז 1999. הפעם בחר הבנק בהשארת הריבית ללא שינוי, בהתאם לצפי השוק, ונמנע מהחלטה תזוזתית בשבוע שלפני הבחירות, מה שמרמז שהורדה נוספת עשויה להתרחש רק לאחר הכרעת הבחירות.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!